ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין MELES GERMAI נגד מיקי פרץ-קדוח וחריצה :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן

התובע:
MELES GERMAI
ע"י ב"כ: עו"ד עופר בן אבי

-
הנתבעת:
מיקי פרץ-קדוח וחריצה (שותפות רשומה)

פסק דין

תביעה זו עניינה תשלום זכויות התובע בגין עבודתו וסיומה.

רקע עובדתי

1. הנתבעת הינה שותפות רשומה, העוסקת בהכנת אבנים ואריחים לחיפוי בניינים.

2. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 9.5.17 ועד לחודש 1/18 כפועל ייצור.

3. בעת שהתקבל התובע לעבודה סוכם בין הצדדים כי שכרו יעמוד על סך של 30 ₪ לשעה (לטענת התובע, זהו השכר ששולם עבור החודשיים הראשונים לעבודתו). לטענת התובע, לאחר מכן ועד לסיום העסקתו, סוכם כי שכרו ישולם בהתאם להספק עבודה (לטענת התובע, עבור חריטה של 37 אבנים יקבל סך של 10,500 ₪).

4. הצדדים חלקו על נסיבות סיום עבודתו של התובע וכן על זכויותיו הסוציאליות בגין עבודתו וסיומה.

5. מטעם התובע העיד הוא עצמו, ואילו מטעם הנתבעת העיד מר חוסין מוחמד אהרון.

הודעה לעובד

6. לטענת התובע, הנתבעת לא מסרה לו הודעה על תנאי העסקתו, לא הסבירה לו את תנאי העסקתו, ולא פירטה בפניו את זכויותיו, וזאת במשך כל תקופת העסקתו, ולכן על הנתבעת לפצותו בסך של 5,000 ₪. התובע טען שלא חתם על טופס קו לעובד שצורף לכתב ההגנה (נספח א/4 לכתב ההגנה) ו/או על ראיון עבוד ה (נספח א/6 לכתב ההגנה). המסמך של "קו לעובד" הינו משנת 2011 ואינו מתייחס לתנאי העסקתו של התובע באופן אישי.

7. לטענת הנתבעת, קיבל התובע הודעה על תנאי עבודתו. הנתבעת צירפה מסמך שמועבר לכל עובד עם קבלתו לעבודה, מכתב זכויות העובד בשפה הטיגרית וכן טופס סיכום ראיון עבודה ותנאי עבודה. לטענתה, התובע קיבל המסמך, קרא וחתם על המסמך (נספחים א/4, א/6 לכתב ההגנה).

8. הנתבעת הציגה טופס שנערך על ידי קו לעובד בשפה הטיגרית, לא הוצג בפנינו תרגום של הטופס הנ"ל.

התובע העיד בפנינו כי לא חתם על טופס קו לעובד ו/או על ראיון עבודה (פרוטוקול מיום 2.11.20, עמ' 8, ש' 28-29; עמ' 9, ש' 6-7).

המסמך שצירפה הנתבעת (נספח א/6 לכתב ההגנה), אינו עומד בהוראות סעיף 1ג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991 , ובחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב – 2002 .

נוסיף כי מתן "זכותון" של קו לעובד בשפה הטיגרית מעודכן לשנת 2011 – מועד שקדם מספר שנים לתחילת עבודתו של התובע, למרות שהוא תורם לידיעת העובד את זכויותיו, אינו עונה על דרישת החוק שכן הנתונים המפורטים בו אינם הנתונים הקונקרטיים הנוגעים לתובע. יחד עם זאת, התובע טען כי לא חתם על טופס סיכום ראיון עבודה ( נספח א/6 לכתב ההגנה), בו מפורטים שעות העבודה ותנאי השכר ואף מופיעה חתימת העובד. התובע לא הציג בפנינו חוות דעת גרפולוגית או כל ראיה אחרת כדי להוכיח שהחתימה המופיעה בראיה זו, אינה חתימתו.

9. בשים לב לכך שהתובע לא הצליח להוכיח כי החתימה המופיעה במוצג א/6 אינה חתימתו, ואף נוכח התיעוד המסודר של תלושי השכר ודוחות הנוכחות שצורפו לראיות הנתבעת, כמו כן צירוף הזכותון (מוצג א/4) שפירט את זכויות העובד באופן כללי – לא מצאנו כי בנסיבות העניין יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצ וי לתובע בשל כך שלא נמסרו לו חוזה עבודה או הודעה על תנאי העבודה.

הפקדות לקרן פנסיה

10. לטענת התובע, חל על הצדדים צו ההרחבה במלאכה ובתעשיה כפי שנקבע זה מכבר בבית הדין הארצי בע"ע 56580-11-19 ABDALLA נ' מיקי פרץ קידוח וחריצה ואח' . התובע טען כי לא שולמו לו תשלומי המעסיק עבור פנסיה, משך כל תקופת העסקתו, והוא זכאי לסך של 6,629 ₪.

11. הנתבעת טענה, בעניין זה כי התובע זכאי להפרשות רק לאחר 6 חודשים של העסקה, וכי נצברו לזכותו סך של 1,415 ₪.

12. כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 56580-11-19 ABDALLA נ' מיקי פרץ קידוח וחריצה ואח' , חל על הצדדים צו ההרחבה במלאכה והתעשייה הזעירה, ומשכך התובע היה זכאי להפקדות מתחילת עבודתו, לרבות בעד חצי השנה הראשונה לעבודתו.

בעד כל תקופת העבודה זכאי התובע להפקדות לקרן פנסיה בסך 8,318 ₪ (12.5% * מרכיבי השכר הבאים: שכר יסוד, חופשה שנתית, חגים ופרוייקטים, כמפורט בריכוז המשכורות שצורפו לכתב ההגנה).

13. הנתבעת לא צירפה כל ראיה התומכת בטענתה להפקדות לקרן פנסיה או לקופה אחרת (בסך 1,415 ₪).

14. משתבע התובע סך של 6,629 ₪, זה הסכום שייפסק לזכותו בגין רכיב תביעה זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

נסיבות סיום העבודה (התביעות לדמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין העדר שימוע)

15. לטענת התובע, משה פיטר אותו לאלתר, ולא ערך לו שימוע, לאחר שהודיע לו כי נגמרה העבודה ואין לו עוד צורך בעבודתו. הנתבעת לא הזמינה את משה לעדות, ותחת זאת בחרה להעיד את מר חוסין, שכלל לא ידע מה זה שימוע.

16. מנגד, טענה הנתבעת, כי בכתב ההגנה ובדיון ההוכחות הוצגו המסמכים המעידים על קיום הליך של שימוע. במסמך השימוע לעובד (מוצג א/1 לכתב ההגנה), שהתקיים ביום 8.1.18, נאמר לתובע במפורש על הליך הפיטורים ואופן התחשבנות סופי כולל תאריכים. במסגרת מכתב הפיטורים מיום 10.1.18 שנמסר לתובע, נכתב "בהמשך לשיחתנו ולשימוע שהתקיים ביום שני תאריך 08/01/18 אנו מודיעים לך בזאת על סיום יחסי עובד מעביד בינינו. סיום עבודתך ייכנס לתוקף מ-17/01/18. התחשבנות שכר וכל מה שמגיע לך ע"פ חוק ייעשה בשכר ינואר 2018" (מוצג א/2 לכתב ההגנה).

התובע הסכים לתנאים וחתם על מסמך השימוע. התובע פנה לבא כוחו ביום 2.2.18 (כעולה מייפוי הכוח שצורף לכתב התביעה), כשבוע לפני המועד שהיה אמור להגיע למשרד הנתבעת להתחשבנות שכר.

17. התובע הלין כלפי הנתבעת על כך שלא הזמינה את משה לעדות, אולם אין לו להלין אלא כלפי עצמו בלבד. הנתבעת צירפה ראיות המלמדות על קיום הליך שימוע לתובע ביום 8.1.18, בו הודיעה לו אודות החלטה על שינוי העסקת עובדים, מעבר לקבלני משנה בלבד – העסקת עובדים פלשתינאים. כמו כן, נרשם שהנתבעת הודיעה לתובע שיש לו 7 ימים הודעה מוקדמת והתובע הסכים לכל מה שנאמר. הוחלט שהתובע יעזוב ביום 17.1.18, לאחר 7 ימי הודעה מוקדמת, והנתבעת תשלם לו כל מה שהוא זכאי על פי חוק (מוצג א/1 לכתב ההגנה).

בתמיכה לטענותיה צירפה הנתבעת לכתב ההגנה מסמך של רשות האוכלוסין וההגירה – אגף מת"ש, המלמד על מתן היתר לנתבעת להעסיק עובדים פלשתינאים לפי סעיף 1 יג' לחוק עובדים זרים מנובמבר 2017 (מוצג א/1-2 לכתב ההגנה). עד ההגנה- מר חוסיין, חיזק את גרסת הנתבעת הן לעניין קיומו של השימוע והן לעניין מתן הודעה מוקדמת (פרוטוקול מיום 2.11.20, עמ' 12, ש' 1-15).

18. ככל שהתובע רצה לסתור את טענות הנתבעת, היה עליו להזמין את משה לעדות, ואין לו לבוא בטרוניה כלפי הנתבעת אשר הציגה ראיות בתמיכה לטענותיה.

19. מן המקובץ עולה כי לתובע נערך שימוע וניתנה לו הודעה מוקדמת כדין.

20. אשר על כן, תביעות התובע לפיצוי בגין אי עריכת שימוע ודמי הודעה מוקדמת – דינן להידחות.

תלושי השכר - פיקטיביים?

21. הן בכתב התביעה והן במסגרת סיכומיו, טען התובע שהתלושים חשודים כפיקטיביים, שכן הרכיבים שנרשמו בתלושי השכר לא שולמו לו בפועל. הנתבעת לא הביאה מטעמה עד, שיכול להפריך את טענתו של התובע בעניין התלושים שאינם משקפים את השכר שקיבל ושסוכם איתו.

22. הנתבעת מכחישה את טענות התובע ולשיטתה, תלושי השכר משקפים נאותה את השכר ששולם, כל הראיות שצירפה לכתב ההגנה ובפרט אישורי קבלת שכר החתומים על ידי התובע וכן כרטיסי הנהלת חשבונות מלמדים על כך.

23. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו כי יש לקבל את גרסת הנתבעת באשר לתלושי השכר ולגבי שכרו של התובע, אשר קיבלה ביטוי חיצוני דוגמת תלושי השכר, דוחות נוכחות, דוחות תפוקת עבודה ואישורי קבלת השכר (מוצג א/5 לכתב ההגנה).

24. בפסיקה נקבע זה מכבר כי תלושי השכר מהווים ראיה לכאורה לאמור בהם, ועל המבקש לסתור את תכנם מוטל נטל הראיה (עד"מ (ארצי) 19/07 עמוס 3 בע"מ נ' סלוצקי שי [פורסם בנבו] (מיום 25.11.08); דב"ע (ארצי) נה/3-193 חנן זומרפלד נ' מלון זוהר בע"מ [פורסם בנבו]. עוד נקבע כי המעלה טענה של "זיוף", הנטל הוא עליו להוכיח את טענתו, כאשר מדובר בנטל הוכחה מעין-פלילי, כך שהוא גבוה יותר מהרגיל (ע"א 1237/13 קונין נ' גפני [פורסם בנבו] (מיום 7.4.13)).

25. התובע לא הציג כל ראיה לכך שתלושי השכר הינם פיקטיביים, לרבות לעניין שכרו. מנגד, הנתבעת הציגה דוחות נוכחות ודוחות תפוקת עבודה וכן אישור קבלת שכר בחתימתו של התובע, התומכים בתלושי השכר .

26. בנסיבות העניין בהן תלושי השכר תומכים בגרסת הנתבעת וכך גם הראיות הנוספות שצורפו לתלושים, בעוד התובע לא הביא כל ראיה מטעמו לסתור, לא הוכיח התובע כי המדובר בתלושי שכר פיקטיביים, הוא הדין גם לעניין שכרו הקובע.

פדיון חופשה שנתית

27. לטענת התובע, הרכיבים שנרשמו בתלושי השכר ובפרט רכיב פדיון חופשה, הינם פיקטיביים ולא שולמו לו בפועל. הנתבעת לא הביאה מטעמה עד שיכול להפריך את טענות התובע בעניין.

28. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה את מוצג א/7 המשקף לטענתה את ימי החופשה ששולמו ויתרה לניצול (1.54 ימים).

29. נוכח מסקנתנו לפיה אין המדובר בתלושי שכר פיקטיביים, דין טענות התובע לעניין זה – להידחות.

30. במסגרת מוצג א/7 הסכימה הנתבעת כי התובע זכאי להפרש פדיון חופשה שנתית של 1.54 ימים. לפיכך, זכאי התובע בגין רכיב זה לסך 457 ₪.

זכאות התובע להחזר ניכויים משכר העבודה

31. אליבא דתובע, מידי חודש נוכה משכרו 1,000 ₪, ניכוי שלא נרשם בתלושי השכר, ובנוסף נוכה סך נוסף של 2,440 ₪ שנרשם כ"מפרעה" בתלוש 9/2017, בתלוש 6/2017 ובתלוש 5/2017. הנתבעת לא הביאה עד מטעמה להפריך את טענות התובע לעניין הניכויים משכרו ולעניין המפרעות. יתרה מכך, התובע לא נחקר כלל על טענותיו לעניין הניכויים משכרו, אלא רק לעניין תשלום בסך של 2,040 ₪ באמצעות צ'ק מיום 11.9.17, לגביו השיב התובע כי לא קיבל אותו. התובע עותר לקבל החזר ניכויים שלא כדין משכרו, בסך של 11,440 ₪.

32. הנתבעת הכחישה את טענות התובע בדבר ניכוי משכרו בסך 1,000 ₪ מידי חודש ולעניין ניכויים עבור מפרעות.

33. באשר לניכויים בסך 1,000 ₪ מידי חודש משכרו של התובע, הרי שהתובע לא הביא ראיות להוכחת הניכויים בפועל ואין לכך כל ביטוי בתלושי השכר. עסקינן בטענה שנטענה בעלמא, ללא כל הוכחה בצידה, ועל כן דינה להידחות.

34. הנתבעת הציגה ראיות לפיה ן, הסך של 2,040 ₪ שולם לתובע באמצעות המחאה שמספרה 3044 לפקודת התובע (מוצג נ/1), וכן צירפה לכתב ההגנה אישור קבלת שכר, ולפיו התובע מאשר שקיבל סך של 2,040 ₪ בצ'ק מס' 3044, תאריך פירעון 10.9.17, בגין השלמה למשכורת חודש 8/17 (מוצג א/5-6 לכתב ההגנה).

35. התובע לא הציג ראיות הסותרות את טענות הנתבעת בדבר קבלת התשלום בסך 2,040 ₪ או לגבי המפרעות הנוספות בסך 400 ₪ (למשל תדפיסי תנועות חשבון בנק) .

36. נוכח כל המקובץ, דין טענות התובע בגין רכיב תביעה זה – להידחות.

פיצויים לדוגמא – לפי חוק הגנת השכר

37. נוכח הקביעה לפיה, תלושי השכר שיקפו נאמנה את תנאי שכרו של התובע, לא מצאנו לפסוק לתובע פיצויים בהתאם לסעיף 26א(ב) לחוק הגנת השכר. על כן – התביעה ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר

38. תביעת התובע מתקבלת באופן חלקי בלבד.

39. הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, הסכומים הבאים:

א. פיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה בסך 6,629 ₪.
ב. פדיון חופשה שנתית בסך 457 ₪.

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (13.3.18) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

40. יתר רכיבי התביעה – נדחים.

41. בשים לב לתוצאה אליה הגענו ונוכח סכום התביעה (60,123 ₪) – כל צד יישא בהוצאותיו.

42. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"א, (19 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: MELES GERMAI
נתבע: מיקי פרץ-קדוח וחריצה
שופט :
עורכי דין: