ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דומיקאר בע"מ נגד החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ :

לפני כבוד השופט הבכיר אילן דפדי

תובעת

דומיקאר בע"מ

נגד

נתבעות

  1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ
  2. עירית ירושלים
  3. עיריית כפר יונה
  4. מועצה מקומית בית אריה
  5. עיריית חיפה
  6. עירית אופקים
  7. עיריית אלעד
  8. מועצה אזורית שער הנגב
  9. מודיעין-מכבים-רעות
  10. עיריית פתח תקווה
  11. מ. מ. הר-אדר
  12. ת.מ.ר תאגיד מים אזורי (רמלה,גדרה,קרית מלאכי ובני עייש)
  13. עיריית ראש העין
  14. עירית תל-אביב-יפו
  15. עירית שדרות
  16. מועצה מקומית מטה יהודה
  17. עיריית קרית מלאכי

החלטה

התובעת, שזכתה במכרז שפרסמה הנתבעת 1 למתן שירותי ליסינג תפעולי לרשויות מקומיות, הגישה תביעה כספית על סך של 1,316,000 ₪ המהווה לטענתה יתרת חוב שלא שולמה לה. התביעה שנוסחה באופן לקוני (כללה 25 סעיפים בלבד) הוגשה נגד הנתבעת 1 ונגד 16 רשויות מקומיות .

עוד בהחלטתי שניתנה ביום 6.5.2020 ציינתי לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות שהעלו נתבעות מסוימות בכתבי ההגנה מטע מן כדלקמן: "מעיון בשני כתבי ההגנה שהוגשו עד עתה מתעוררת שאלה מדוע יש לכנס את כל הנתבעות בכתב תביעה אחד. אם לכל אחת מהרשויות יש הסכם התקשרות נפרד וטענות ונסיבות ספציפיות, ייתכן שיש מקום להגיש תביעות נפרדות ולא לברר הכל ביחד. בשלב זה בו טרם הוגשו כל כתבי ההגנה ולאור המגעים שנטען כי מתנהלים בין הצדדים בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה של האמור, אולם ייתכן והנושא יתעורר בהמשך".

ואכן, נושא זה עלה בדיון הראשון שהתקיים ביום 11.4.2021. במהלך הדיון, לאחר שהקשיתי על התובעת בעניין זה , ניתנה על ידי החלטה כדלקמן: "לאור הדיון שנוהל, ולאחר שנשמעו טענות הנתבעות השונות, סבור ביהמ"ש כי על התובעת לשקול את צעדיה בתיק זה. ככל שהיא עומדת על ניהול ההליך, תיתן הסבר בכתב מדוע היא סבורה שיש לכלול את הנתבעת 1 בכתב התביעה, תוך פירוט עילת התביעה נגדה, וכן תבהיר מדוע היא סבורה שיש מקום לכלול את כל הנתבעות בכתב תביעה אחד ולא להגיש כתבי תביעה נפרדים".

התובעת הגישה עמדתה. זו הועברה לתגובת הנתבעות השונות אשר חלקן מסרו תגובה (1,2,3,5,9,10,11,13,15,16). לאחר מכן , אף הוגש ה תשובה מטעם התובעת.

אשר לנתבעת 1, עמדת התובעת הייתה כי יש מקום להגשת התביעה נגדה. לדבריה, הנתבעת 1 ערכה את המכרז, קבעה את אופן הפקת החשבוניות, העברת התשלומים אל התובעת בוצעה באמצעותה ולמעשה כל ההתנהלות הייתה מולה. לדבריה, לא הכירה את נציגי הרש ויות השונות. אשר ליתר הנתבעות, לטענתה, העילה כלפיהן זהה, שכן כל הרשויות פועלות תחת אותו מכרז ואותן התקשרויות ומה ששונה הוא אך סכום התביעה, דבר שהינו קל ונוח לבירור. לדבריה , לשם היעילות ועל מנת למנוע הכרעות סותרות, יש לכלול את כל הנתבעות במסגרת תביעה אחת בה כלולה גם הנתבעת 1 היכולה להבהיר את הנתונים ולתת תשובות.

הנתבעות סברו כי אין מקום לניהול ההליך במסגרת כתב תביעה אחד משותף . בין הנימוקים שהועלו, הייתה הטענה שאותה היטיבה לתאר נתבעת 9 , לפיה לכל רשות יש סיפור משלה, התנהלות משלה, ואין כל סיבה והיגיון לכפות על הנתבעות יחדיו, להקשיב זו לסיפוריה ולעדויותיה של חברתה, לבזבז זמן יקר של עובדי ציבור ול העמיס על בית המשפט ועל הצדדים השונים עיסוק במערכות יחסים שאינן נוגעות להם. נתבעת 5 הסבירה גם היא את העובדה שלכל נתבעת יש טענות משלה ויהיה צורך לשמוע עדים רבים. היא אף ציינה כי חוזה ההתקשרות עמה לא צורף לכתב התביעה. הנתבעת 2 הסבירה כי התביעה עצמה לוקה בחוסרים משמעותיים ומהותיים באופן שלא ניתן לבסס עילת תביעה נגדה, לא כל שכן את סכום התביעה. הנתבעת 16 טענה כי החוב המיוחס לה עומד על סך של 11,623 ₪ המהווה כ-1% בלבד מסכום החוב הנתבע, כך שעניינה יתברר באופן מסורבל עם הרשויות הנוספות . יש לציין שלמעט עיריית ירושלים, אשר לגב יה נטען כי נותרה חייבת סך של כ-219,000 ₪, החוב שיוחס לרשויות השונות נע בין 10,955 ₪ לבין 41,461 ₪, כך שאם התביעות היו מוגשות בנפרד הן היו מתנהלות בסדר דין מהיר.

חרף התגובות השונות של כל הנתבעות, עמדה התובעת על דעתה כי אין מקום להגיש תביעות נפרדות ויש לנהל את הכל בתביעה אחת.

אשר לנתבעת 1, זו סברה כי אין מקום להגשת התביעה נגדה תוך שהעלתה נימוקים שונים שאיני מוצא לנכון לפרטם בשלב זה. לאור טענותיה של התובעת כלפי הנתבעת 1, אין מקום להורות על מחיקתה מהתביעה . כלל ידוע הוא כי סילוק תביעה על הסף הנו דבר חריג. ככל שיש טענות עובדתיות המצריכות בירור, אין מקום לסילוק התביעה ויש לערוך את הבירור ולקיים שלב של ראיות.

לעניין הכללת כל הנתבעות בכתב תביעה אחד: אכן , סברתי כי מהנ ימוקים השונים שפורטו בהחלטתי מיום 6.5.2020 ובדיון במעמד הצדדים וכן לאור נימוקי הנתבעות, נכון וראוי שהתביעות תנוהלנה בנפרד. חרף האמור, לאור עמדתה של התובעת ולאחר עיון בכתב התביעה התמציתי , לא מצאתי מקום לכפות עליה לעשות כן. עם זאת , חשוב כי התובעת תבין כי החלטתי זו ניתנ ת לאור טענותיה הלקוניות ביחס לרשויות השונות כפי שפורטו בכתב התביעה שהוגש. מבחינה עובדתית , כל שיוחס לרשויות השונות הוא יתרת חוב כפי שפורטה בטבלה בסעיף 15 לכתב התביעה.

כתב התביעה לא פירט את הנסיבות הספציפיות בהן נוצר החוב הנטען של כל רשות. אסביר: נניח לדוגמא כי לטענת התובעת רשות מקומית מס וימת חייבת לה סך של כ-10,000 ₪. ככל שכתב התביעה לא פירט את הנסיבות המדויקות הרלוונטיות לאותה רשות ולאותה יתרת חוב, הרי שהוספת פרטים עובדתיים לראשונה בשלב הראיות עלולה להיחשב הרחבת חזית. כך למשל, אם התובעת לא פירטה אלו רכבים הושכרו לאותה רשות ואשר בגינם נוצר החוב , מי היו העובדים מטעם הרשות שקיבלו את הרכבים לשימושם, מה השימוש שנעשה ברכבים אלה, האם היו תקלות או עיכובים או בעיות כלשהן במהלך ההשכרה, האם נערך בירור עם אותה רשות לגבי אותה יתרת חוב וכיו"ב, עלול בית המשפט להתעלם מאותם פרטים שהוספו בהיותם הרחבת חזית.

יש להניח כי אם מלכתחילה כתב התביעה היה מפרט לגבי כל רשות מקומית את הנסיבות המדויקות בהן נוצר החוב תוך פירוט כל אותם פרטים רלוונטיים לגבי כל רשות, בית המשפט היה קובע כי אין מקום לברר את התביעה נגד כל הרשויות במסגרת תביעה משותפת. במקרה כזה הטענה שהעלו הנתבעות ואשר אותה כאמור היטיבה נתבעת 9 לתאר, הייתה מקבלת משקל רב הרבה יותר. במיוחד הדברים אמורים, כאשר כמעט לכל הרשויות יוחס חוב נמוך ביותר ש הדיון בו אמור היה להיות במסגרת תביעה בסדר דין מהיר עליו חלות תקנות מיוחדות. במקרה כזה, ברור שאי ן לברר חוב נטען של רשות מקומית העומד בקירוב על סך של 10,000 בלבד יחד עם תביעות רבות נוספות שסכומן ה כולל עומד על מעל 1,300,000 ₪. שהרי מדוע אותה רשות צריכה להתייצב לדיון הוכחות ולשמוע עדויות בלתי רלוונטיות לעניינה?!

לאור כל האמור, הדיון יתקיים במשותף תוך שמובהר לתובעת כי בית המשפט ידון בכתב התביעה כפי נוסחו וכי לא תותר הרחבת חזית.

לאור מהות התביעה אליה צורפה כרטסת שקשה להבין ממנה מה היתרה המיוחסת לכל רשות בנפרד, נראה לי נכון שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית. בהתחשב בפגרת בתי המשפט ובתקופת החגים, התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 19.10.21 והנתבעות עד ליום 18.11.21.עותק נוסף כרוך וממוספר של התצהירים יוגש לתיק הנייר במזכירות. בעל דין המבקש להזמין עד שלא נתן תצהיר יגיש בקשה מסודרת במועד שנקבע להגשת ראיותיו ובה יפרט בין היתר את המאמצים שעשה על מנת לקבל תצהיר מאותו עד, את הרלוונטיות שלו להליך ומהי תמצית עדותו. ככל שתוגש בקשה שכזו היא תועבר לתגובה ותשובה ותינתן החלטה.

המזכירות תזמן את הצדדים לקדם משפט לאחר תצהירים בנוכחות בעלי הדין ביום 15.12.21 שעה 11:30. התיק נקבע בנוסף לתז"פ ליום 20.10.2021 לצורך בדיקת הגשת תצהירים מטעם התובעת.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דומיקאר בע"מ
נתבע: החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ
שופט :
עורכי דין: