ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד בנק הפועלים :

בפני כבוד ה שופט נועם רף

מבקש

בנק מזרחי טפחות בע"מ

נגד

משיבים
בנק הפועלים
ניר ברנס
דאבל די (א.כ) יזמות עסקית בע"מ
בנק דיסקונט
לידר מסחר סע"מ

החלטה

בפני בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני שמורה על איסור דיספוזיציה בכספים שמוחזקים על ידי המשיבים בגין חשש ממשי לביצוע מעשי מרמה והונאה.

ביום 2.8.21 ניתנה החלטה שמאשרת סעד ארעי על איסור דיספוזיציה.

ביום 12.08.2021 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני במעמד זה נחקרו נציג המבקש, מר יורם שבתאי, המשיב 2, נציגות המשיבה 3 – הגב' מור כדורי והגב ' ריקי בן ארי ונציג המשיבה 5 מר יניב צפר.

לטענת המבקש מחשבון של לקוחה בשם רונידן חברה לבניין בע"מ (להלן:"רונידן") הועברו כספים לחשבונות המשיבים ללא הסכמתה או אישורה של רונידן כמופרט להלן:

סך כולל של 1,534,000 ₪ שהועברו ביום 22.7.21 בשתי פעימות (975,000 ₪ ו 577,000 ₪) לחשבון מס' 323233 המנוהל אצל המשיב אחד ע"ש המשיב 2.

סך כולל של 378,500 ₪ שהועברו ביום 23.7.21 בחמש פעימות (3 פעימות של 50,000 ₪ כל אחת, 28,500 ₪ ו 200,000 ₪) לחשבון מס' 666650 המנהול אצל המשיב 1 ע"ש המשיבה 3.

סך של 200,000 ₪ שהועברו ביום 23.7.21 לחשבון מס' 169157492 המנוהל אצל המשיב 4 ע"ש המשיבה 5.

לטענת המבקש קיימת חקירה משטרתית בנושא, הוצאו צווים במסגרת הליך פלילי וקיים חשש ממשי ומידי לביצוע מעשי מרמה והונאה בכספים שמוחזקים על ידי המשיבים.

המשיב מוסיף וטוען כי אין די בצווים שהוצאו על ידי משטרת ישראל, כאשר למבקש אין כל ידיעה ושליטה לגביהם ומאזן הנוחות מוטה לטובת המבקש.

המשיבים 1 ו 4 הינם בנקים. כפי שעלה בדיון מיום 12.08.2021, במסגרת ההליך הפלילי הוקפאו כספים של המשיבים 2,3 ו 5 אצל המשיבים 1 ו 4 בגובה הסכומים שהועברו למשיבים 2, 3 ו 5 , כל אחד אצל הבנק שאצלו מתנהל החשבון.

לטענת המשיב 2 הינו עסק מסוג "ציינג'" שנותן שירותים פיננסיים ברישיון "המשך עיסוק".

בהתאם לעדותו הגיע אליו לקוח בשם יעקב דדוש עם כל המסמכים הנדרשים בבקשה לבצע העברה. לטענתו, מר דדוש ביקש כספים במזומן עבור תשלום לעובדים. הסכומים הועברו לחשבונו של המשיב 2 אך לאחר התייעצות עם קצינת הציות שלו, העסקה לא אושרה. בשלב זה ביטל המשיב 2 את העסקה ומאחר הכסף כבר הועבר לחשבונו נתן למר דדוש 2 צ'קים באותם הסכומים.

במאמר מוסגר אציין שמר דדוש התייצב לדיון כנציג רונידן והנ"ל ציין שלא הוא היה האדם לו מסר לכאורה המשיב 2 את הצ'קים.

המשיב מוסיף וטוען שמר דדוש הגיע אליו ביום חמישי והכסף שהועבר נשאר בחשבון הבנק של המשיב 2.

לטענת המשיב 2 אין לו כל יד בביצוע מעשה המרמה הנטען ובכל יום שהכספים מוחזקים בחשבון הבנק שלו, נגרם לו נזק כלכלי במיוחד כאשר עסקו מסתמך על כסף נזיל.

המשיב 2 ביטל את העסקה וסירב לבצעה לאחר שהבין שלמר דדוש שהופיע לכאורה בפניו אין את כל המסמכים הדרושים על פי חוק לביצוע העסקה.

לטענת המשיבה 3 גם היא עוסקת במתן שירותים פיננסיים, הלוואות, אשראי וניכוי צ'קים.

לטענתה, לקוח שלה מזה שנים בשם האחים וג'דאני ביצע העברת כספים כאשר ללקוח הגיעה לקוחה חברה בשם "דיאלה".

לאחים וג'אדני אין חשבון בנק ייעודי ולכן העסקה בוצעה אצל המשיבה 3.

חברת "דיאלה" פתחה כרטיס לקוח אצל האחים וג'אדני באמצעות בעל השליטה מר עמוס אלקיים.

מר אלקיים ביקש לבצע העברה בנקאית בסך של 387,500 ₪ מחשבון חברת "דיאלה" בטענה כי זו עוסקת בתחום הדלקים.

עובדת חברת האחים וג'אדני ביצעה זיהוי וקיבלה את כל המסמכים והאישורים הנדרשים. לאחר הזיהוי ופתיחת הכרטיס הסכום הועבר לחשבון המשיבה 3 ב 4 פעימות.

לאור בקשתה של חברת "דיאלה" לקבל את הכסף במזומן נדרש ממנה אישור רואה חשבון שהתקבל.

לאחר שהוצגו כל האישורים, הכסף נמסר למר אלקיים במזומן.

למשיבה 3 אין כל קשר לאירוע המרמה הנטען והיא פעלה בהתאם לכל הדרישות והוראות הדין.

בעקבות זאת שהכספים נתפסו בחשבונה של המשיבה 3, האמור מסב לה נזק כלכלי.

לטענת המשיבה 5 בבעלותה תחנת דלק והיא גם מתווכת בעסקאות דלקים.

נציג המשיבה 5 הכיר את הבעלים של חברת "דיאלה" עוד קודם לאירוע נשוא התביעה, אך לא עשה עמו כל עסקה קודמת.

ביום 22.02.2021 פנתה חברת "דיאלה" טלפונית אל המשיבה 5 וביקשה לרכוש סולר.

חברת "דיאלה" ביצעה למשיבה 5 העברת זה"ב והמשיבה 5 דאגה לאספקת הסחורה. בעקבות זאת המשיבה 5 הוציאה חשבונית מס וקבלה.

הסולר נרכש על ידי המשיבה 5 מחברת ל.ס.א. סאב נכסים והשקעות בע"מ.

למשיבה 5 אין כל יד ודבר בטענת המרמה. לשיטתה, שולמו כספים, ניתנה תמורה והוצאה חשבונית מס וקבלה.

ברע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו, 20.09.2011), בחן בית המשפט את השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בסעד זמני, בדברים הבאים:

"השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם שלושה. השיקול הראשון, הוא קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק (ראו: תקנה 362(א) ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); עניין אלו עוז בע"מ, לעיל, בפסקה 10). השיקול השני, הינו מאזן הנוחות בו ייבדק הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי (ראו: תקנה 362(ב)(1) ל תקנות סדר הדין האזרחי). השיקול השלישי, הוא שיקול שביושר ובצדק, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (ראו: תקנה 362(ב)(2) ל תקנות סדר הדין האזרחי). בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה כ"מקבילית כוחות" (ראו: רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס, בפסקה 4 ([פורסם בנבו], 25.12.2005). משמעות הדבר היא שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן ולהפך (ראו: עניין אלו עוז בע"מ, שם והאסמכתאות הנזכרות)."

תקנות 94 ו 95 לתקנות סדר הדין האזרחי,תשע"ט-2018 קובעות:

תקנה 94:
"מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין."

תקנה 95:
"(א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה.
(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה."

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיותיהם, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לסעד הזמני המבוקש באופן של איסור דיספוזיציה בכספים של המשיבים 2,3 ו 5 שנתפסו במסגרת ההליך הפלילי אצל המשיבים 1 ו 4.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בשלב זה של ההליך ובעיצומה של חקירה משטרתית, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לאופן בו הוצאו הכספים מחשבונה של חברת רונידן והעברתם לחשבונות המשיבים.

לטענת המבקש לצורך ביצוע ההונאה הנטענת השיג גורם כלשהוא את פרטי המשתמש והסיסמא של הלקוחה, חברת רונידן , לחשבון הבנק שלה באפליקציה.

כמו כן, השיג מבצע ההונאה טלפון עם כרטיס סים של נציג הלקוחה, חברת רונידן , כאשר לשם נשלחו הסיסמאות לצורך ביצוע ההעברות. לטענת המבקש האמור בוצע ביום חמישי ולמרות הסכומים הגבוהים והלא שגרתיים של משיכות מחשבונה של חברת רונידן ובהתאם לתצהירו של מנהל המבקש (ר' סע' 4), רק לאחר קבלת הודעה מרונידן לפיה לא ביצעה ולא אישרה את ההעברות, התברר למבקש שהכספים נמשכו מהחשבון (ר' בנוסף עדותו של נציג המבקש בעמ' 8 ש' 6 לפרוטוקול).

במסגרת תצהירו טוען נציג המבקש שבוצעו העברות כספיות. בתיחלת עדותו ציין כי מדובר בהברות במס"ב ולאחר מכן ציין שמדובר בהעברות זה"ב. משמע, נציג המבקש לא נתן תשובה ברורה וחד משמעית בנוגע לאופן בו בוצעה ההעברה הכספית וכן לא נתן הסבר בשלב זה כיצד הגיע כל המידע הסודי של הלקוחה למבצע ההונאה הנטענת.

מנגד המשיב 2 עצר את העסקה, אך הספיק להוציא 2 צ'קים באותם הסכומים שהועברו לטובת "מר דדוש".

המשיבה 3 מסרה את הכסף למר אלקיים במזומן והמשיבה 5 סיפקה סולר בתמורה לכספים שהועברו בהעברות זה"ב במסגרת עסקה טלפונית.

בתצהירו של המשיב 2 הנ"ל נמנע מלציין את פרטי הזיהוי של הלקוח שהתייצב מולו. המשיב 2 לא צירף כל אישור על העברת הכספים לחשבונו וכן לא צירף את המסמכים שלכאורה נדרשו מהלקוח לצורך זיהוי וביצוע העסקה שפורטו על ידו בעדותו (ר' עמ' 14 ש' 21-22 לפרוטוקול) . שנשאל המשיב בעדותו מדוע מסמכים אלו לא צורפו השיב שיש בידיו את כל המסמכים אך הוא אינו יודע מדוע אלו לא צורפו לתצהיר. דהיינו, בשלב זה של ההליך רב הנסתר על הגלוי מבחינתו של המשיב 2 שנמנע מלצרף מסמכים בנוגע לכספים שהתקבלו לידיו, נמנע מלפרט מיהו אותו לקוח שהתייצב בפניו ולהציג מסמכים בנושא.

המשיבה 3 ביצעה את העסקה במזומן. המשיבה 3 הציגה אך באופן חלקי ביותר את המסמכים שקשורים לעסקה שביצעה, כאשר לא הוצגו כרטסת של הלקוחה האחים וג'אדני, כרטיס לקוח של דיאלה, אישור בנוגע להעברת הכספים לידיה וכן לא הוצג כל רישום בנוגע לתשלום במזומן, למעט שובר תשלום. משמע, גם לגבי המשיבה 3 ובשלב זה רב הנסתר על הגלוי בנוגע לפרטי העסקה שביצעה.

המשיבה 5 עשתה עסקה טלפונית ולמעט קבלה וחשבונית, לא הוצג כל מסמך אחר שיש בו כדי ללמדנו על העסקה ואופן העברת הכספים לידיה ולספקית הסולר.

לאור כל המפורט לעיל מצאתי כי בשלב זה של הליך קיימות ראיות מספיקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, גם אם קיים ספק בקשר למעורבותם הישירה של המשיבים במעשה ההונאה הנטען כאשר בהתאם לעדויות שעומדות בפני אף אחד מהמשיבים או נציגיהם לא נחקר תחת אזהרה במשטרת ישראל.

כפי שצויין לעיל החקירה המשטרתית בעיצומה. למרות שעדותו של נציג המבקש בנוגע לאופן ביצוע המרמה הנטענת לא היתה עקבית ואחידה, בשלב זה יש ליתן משקל נכבד יותר לאופן ביצוע העסקאות ע"י המשיבים 2 3 ו 5 ואי חשיפת מלוא הפרטים ומסמכים בנוגע לעסקאות שביצעו.

בכל הנוגע לבחינת מאזן הנוחות, המשיבים 2, 3 ו 5 לא הציגו בפני בית המשפט תיעוד בדבר חוסנ ם ואיתנות ם הכלכלית שיש בה כדי להטות את כפות המאזניים לטובת ביטול הצו הזמני.

אין די באמרות המשיבים 2 ו 3 כי יש לסמוך על אמינותם ועל כך ששמם הטוב הולך לפניהם ועל כן די בהתחייבות עצמית שלהם ושל האחים וג'אדני לכספים.

קיים חשש ממשי שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, ככל שתתקבל התביעה, ולא ניתנו או הוצגו בטוחות כספיות על ידי המשיבים 2,3 ו 5 על מנת להבטיח זאת.

כך גם מצאתי והתרשמתי שיהיה זה צודק וראוי ליתן את הצו ולאור זאת שהכספים עוכבו במסגרת ההליך הפלילי ניתן להורות על איסור דיספוזיציה בכספים אלו, כאשר המשיבים לא יידרשו להפקדת כספים נוספים.

לסיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת וניתן בזאת צו לאיסור דיספוזיציה בכספים שנתפסו על ידי משטרת ישראל בחשבונות המשיבים 2,3 ו 5 אצל המשיבים 1 ו 4 – כל משיב אצל הבנק אצלו מתנהל החשבון שלו.
ככל ויבוטל עיכוב הכספים על ידי משטרת ישראל אצל המחזיקים (המשיבים 1 ו 4), הכספים יועברו לקופת בית המשפט.

מאחר ובשלב זה יכול והמשיבים 2, 3 ו 5 הינם אך צינור להעברת הכספים ללא כל קשר למעשה ההונאה הנטען ואין להם חלק במעשה המרמה, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
נתבע: בנק הפועלים
שופט :
עורכי דין: