ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונה אהרונסון נגד איתי זיו :

בפני כבוד ה שופט משה בר-עם

מבקשת

רונה אהרונסון
ע"י עוה"ד ארז בר-צבי

נגד

משיבים

  1. איתי זיו
  2. אלינור יוסף זיו

החלטה

מונחת לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית-משפט לתביעות קטנות בירושלים, בתיק ת"ק 7244-08-20, מיום 15.7.2021 (כבוד הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד), בגדרו נתקבלה בחלקה תביעת המשיבים (להלן – פסק-הדין).

בבית-משפט קמא התבררה תביעת המשיבים לפיצוי בגין הפרת הסכם שכירות, בשל עזיבת המושכר, דירת מגורים, לפני תום תקופת השכירות החוזית, ללא מתן הודעה מוקדמת של שלושה חודשים, כפי שנקבע בהסכם וללא הסכמת המשיבים לסיום מוקדם של תקופת השכירות . עוד נטען כי המבקשת גרמה לנזקים למושכר. לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי שהעריך את נזקי המבקשת למושכר בסכום של 19,656 ₪. לטענת המבקשת, עזיבת המושכר קודם לתום תקופת השכירות , מוצדקת, נוכח מעשה המשיב , אשר לטענתה, הציב בחשאי מצלמה בחדר הרחצה במושכר. בתוך כך, טענה כי עזבה את המושכר במצב תקין וללא פגם , לאחר מתן הודעה מוקדמת של למעלה מחודש ימים, ו לאחר ניקוי וצביעת המושכר. בתמיכה, ה וצג סרטון המתעד את המושכר במועד העזיבה.

בדיון בבית-משפט קמא הוברר, כי המבקשת הגישה תלונה נגד המשיב בשל מעשיו הנטענים. המשטרה ניהלה חקירה. בתחילתה, נעצר המשיב למשך 5 ימים; ובסופה, הוחלט על סגירת תיק החקירה בעילת " חוסר אשמה".

בית-משפט קמא, לאחר שעיין במכלול החומר הקיים בתיק, לרבות חוות-הדעת ותמונות של מצב המושכר, שמע את הצדדים (ולאחר ש דחה את בקשת המבקשת לייצוג בידי עורך-דין) ונתן דעתו לטענותיהם, הגיע לכלל מסקנה כי דין התביעה, להתקבל, בחלקה. בית-המשפט קבע כי חוות-הדעת לא נסתרה, וממילא לא הוגשה חוות דעת נגדית. עם זאת, התרשם מהסרטון שהציגה המבקשת המעיד על " מאמץ משמעותי להשיב את הדירה נקיה" ומשכך, מעורר ספק ביחס לטענת המשיבים להזנחה וחו סר ניקיון במושכר. מאידך, קבע שהמבקשת לא עמדה בחובתה למסירת המושכר במצב תקין , שכן זה הוחזר עם פגמים שלא נבעו מבלאי סביר. מהראיות שהונחו לפניו, התרשם כי בוצע סיוד חלקי של המושכר , נראו סימני חלודה על קיר החדר. נוכח האמור, קבע כי הוכחו נזקים למושכר. עם זאת, בהיעדר הוכחת גובה הנזק ועלות תיקונו בפועל , סבר שאין מקום לפסוק פיצוי על דרך האומדן, הגם שמצא להשית על המבקשת את עלות חוות-הדעת בסך של 1,755 ש"ח. לצד זאת, נקבע כי המבקשת עזבה את המושכר בניגוד להסכם השכירות וללא מתן הודעה בת שלושה חודשים מראש. על כן, ובשים לב לכך שהמשיבים לא עמדו על דמי השכירות עד לסיום תקופת השכירות, נקבע כי המבקשת תישא בתשלום יתרת דמי שכירות בגין חודש 7/20, במהלכו עזבה את המושכר, בסך של 2,250 ש"ח. בנוסף, השית בית-משפט קמא על המבקשת לשלם הוצאות משפט בסך 50 ש"ח "ובגין טרדה וביטול זמן" סך, של 1,000 ש"ח.

בבקשת רשות הערעור השיגה המבקשת על קביעותיו של בית-משפט קמא כי הפרה את הסכם השכירות . לטענתה, שגה בית- המשפט בכך שזקף לחובתה את העובדה שלא בקשה לחקור את עורך חוות הדעת ובכך, שקבע כי חוות בדעת לא נסתרה, זאת בשים לב להחלטה קודמת לפיה לדיון שנקבע לא יתייצבו עדים מטעם הצדדים וכי במידת הצורך, ייקבע מועד נוסף. בית המשפט שגה בשעה שלא העמיד את המבקשת על זכותה לזמן את עורך חוות הדעת לחקירה ומשלא עשה כן, ולא אפשר לקבל ייעוץ משפטי במהלך הדיון, גרם למבקשת עיוות דין חמור. בכך יש משום טעות משפטית גלויה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור. המבקשת הדגישה כי עזבה את המושכר בשל מעשה המשיב אשר הפר את הסכם השכירות ופגע בפרטיותה וללא שגרמה לנזקים במושכר .

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בחנתי את פסק הדין ונימוקי בית-משפט קמא, ועיינתי בתיק דלמטה באמצעות מערכת "נט המשפט", הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צורך בתגובה, וזאת- מכוח סמכותי לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018.

"הלכה היא כי בשל טבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים, רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים שבחריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר או אם העוול "זועק" ממנה" (רע"א 8899/20 פלוני נ' סוויס אינטרנשיונל איירליינס (20.06.2021) ).

תכליתו של בית משפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולי השיפוט המקובלים, וזאת על ידי קיום הליך מהיר, בסכומי כסף נמוכים וללא פורמאליות, ובכך לפתוח בפניו את שערי בית המשפט כאשר הוא סבור כי נגרם לו עוול ( רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (1994); רע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן (17.3.2009)). כל זאת, במטרה להבטיח הליך מהיר וצודק, שיאפשר לבעלי הדין להביא את עניינם לבית המשפט, ויאפשר לבית המשפט להכריע בעניין העומד בפניו במהירות וביעילות. השקפת המחוקק היא, שהליך של תביעה קטנה צריך להתחיל ולהסתיים בבית המשפט לתביעות קטנות. כך, ביחס לתביעות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות קבע המחוקק, כי הגשת ערעור תהיה מותנית בקבלת רשות של ערכאת הערעור ואף נקבעו סדרי דין מיוחדים להליך ( ראו: תקנות שיפוט בתביעות קטנות ( סדרי דין), תשל"ז-1976).

ככלל, ערכאת הערעור תנהג במשורה ועל דרך הצמצום במתן רשות לערער על פסקי-דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות ( רע"א 3204/12 חן נ' בן שושן (2.1.2013); בר"ע ( י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח (3.4.2008); רע"א 5773/05 "גול טורס" נופש ותיירות נ' שושנה ושמריהו לו (24.7.2005)).

רשות ערעור תינתן במקרים חריגים בלבד, מקום בו " נפלה טעות גלויה ובולטת בממצא עובדתי או ביישום הדין או כשחלה פגיעה בכלל הצדק הטבעי" (ראה גם: רע"א 2816/17 דהרי נ' לוי (10.5.2017)). מדיניות מצמצמת זו נכונה ביתר שאת בערעור על ממצאי עובדה וקביעות מהימנות של בית-משפט קמא אשר ממילא ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם אלא במקרים נדירים וחריגים, אשר ענייננו אינו נמנה עליהם.

במקרה שלפניי, בית-משפט קמא ביסס הכרעתו על-יסוד התשתית הראייתית שהועמדה לפניו והתרשמותו מבעלי הדין. קביעותיו העובדתיות של בית-משפט קמא נטועות בחומר הראיות בתיק ולא נפל בהן פגם במידה המצדיק ה את התערבות ערכאת הערעור.

למעשה, המסכת העובדתית בקשר לחתימת הסכם השכירות ותנאיו, כמו גם מועד מתן ההודעה המוקדמת ועזיבת המושכר, איננה שנויה במחלוקת. כיום, ולאחר מיצוי הליכי החקירה המשטרתית, וסגירת תיק החקירה נגד המשיב "מחוסר אשמה", דומה, כי נוכח זיכוי המשיב מאשמה, ועל פניו, ובדיעבד, לא הפר את הסכם השכירות , בנסיבות המזכות את המבקשת לעזוב את המושכר על אתר וללא מתן הודעה מוקדמת לתקופה שנקבעה .

בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, המשיבים לא עמדו על מיצוי זכויותיהם לפי הסכם השכירות לתשלום מלוא דמי השכירות עד לתום תקופת השכירות, אלא דרשו את תשלום יתרת דמי השכירות עבור החודש בתחילתו עזבה המבקשת את המושכר. בכך, דומה, כי הושג פתרון מאוזן המגלם את מורכבות המקרה בנקודת זמן התרחשותו וכיום, בתום ניהול החקירה על-ידי משטרת ישראל ובהתאם להמלצותיה.

לעניין הנזקים במושכר – גם כאן, לא שוכנעתי להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית-משפט קמא אשר מצא, מנימוקיו, לקבל את טענת המשיבים לקיומם של פגמים במושכר, בין היתר על יסוד תמונות המושכר וגרסאות הצדדים. יוטעם, עם זאת, כי לא נפסק פיצוי על יסוד חוות הדעת ואף לא בכלל ומכאן, טענות המבקשת , בדבר היעדר הזדמנות לחקירת המומחה, אינן מצדיקות, בנסיבות העניין, כשלעצמן, את התערבות ערכאת הערעור, בנסיבות בהן המבקשת חויבה לשאת בעלות חוות-הדעת בלבד.

לאור האמור, מטעמים אלו, בהתחשב בסכום פסק-הדין, אשר הושת במשורה ובאופן מתון, ומשלא נמצאה טעות גלויה בפסק-הדין המצדיקה התערבות ערכאת הערעור - הבקשה נדחית.

10. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
העירבון יוחזר למבקשת. מ

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רונה אהרונסון
נתבע: איתי זיו
שופט :
עורכי דין: