ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רימונד עבליני נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר דוד שמחוני

התובע
רימונד עבליני
ע"י ב"כ: עו"ד אנדראוס
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רטר

פסק דין

1. התובע, ששמש כפקיד בנק במשך שנים רבות, מבקש להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדית ובטריגר פינגר באגודל יד ימין כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק) כמחלת מקצוע או מכח תורת המיקרוטראומה.
התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 16.3.2020 ומכאן התביעה שלפנינו.

2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובמועד הדיון נשמעה בפנינו חקירתו הנגדית. הנתבע זמן לעדות מטעמו את מר ג'וני עפיף, הממונה על התובע ומנהל המחלקה העסקית בסניף בו עבד התובע. מר עפיף נחקר בפנינו בחקירה ראשית ונגדית. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
נציין כבר עתה כי ככלל העדפנו את עדותו של מר עפיף על פני עדותו של התובע וזאת בהיותה נטולת אינטרס ומבוססת על דוגמא של טופס בקשת אשראי שהציג לפנינו. לפיכך, ביססנו את הממצאים העובדתיים בנוגע להיקף ההקלדה על עדותו.

ואלו העובדות הצריכות לענייננו:

3. התובע, יליד 1964, עבד כפקיד בבנק מרכנתיל החל מיום 1.4.1988 ועד ליום 31.3.2020. עד ל שנת 2009 התובע עבד בסניף תרשיחא ומאותה שנה ואילך התובע עבד בסניף מע יליה. בשנה הראשונה לעבודתו בבנק, התובע שמש בתפקיד של טלר ולאחר מכן ובמשך 31 שנה שימש כפקיד עו"ש ואשראי.

4. התובע עבד 5 ימים בשבוע, משעה 8:00 עד השעה 16:15.

5. במסגרת עבודתו כפקיד עו"ש ואשראי, התובע נדרש לפעולות שונות הכרוכות בעבודה הבנקאית לרבות מילוי טפסים וזאת בנוסף, לפגישות עם לקוחות ומענה טלפוני . בעבר הרחוק, הטפסים מולאו באופן ידני. לטענת התובע, היקף הכתיבה עמד על 10 פעמים ביום, כל פעם למשך מספר דקות ברציפות.
עם השנים עבודת הכתיבה הלכה ופחתה ומנגד היקף העבודה על המחשב הלך וגדל, כאשר בחמש השנים האחרונות רוב העבודה מבוצעת באמצעות המחשב.

6. בשנים האחרונות, התובע היה אחראי על טיפול בבקשות לקביעת מסגרת אשראי ללקוחות. לצורך קביעת המסגרת התובע נדרש למלא בקשות אשראי. התובע טיפל בממוצע בבקשה חדשה אחת –שתי בקשות לשבוע ובשלוש – ארבע ב קשות עדכון/חידוש מסגרת. הכנת בקשה חדשה לוקחת יום עבודה שלם וכרוכה באיסוף נתונים, קריאת מסמכים והקלדה . בחידוש בקשה מעדכנים את הנתונים שהשתנו מאז הבקשה הקודמת.

7. היקף ההקלדה לצורך הכנת בקשת אשראי חדשה עומד על 72 – 112 שורות ובבקשת עדכון על 50 שורות, כשההקלדה של הבקשות מתבצעת תוך כדי עיון ודפדוף במסמכים ובמסכים . לעיתים, הקלדת הבקשה מופסקת לצורך מענה טלפוני.

8. התובע ביצע מטלות נוספות שמצריכות פעולה קצרה של הקלדה כגון; קבלת לקוחות ותיעוד השיחה ; בקשות להלוואות ופתיחת תוכניות חיסכון.

9. היד הדומיננטית של התובע היא יד ימין. התובע אינו מקליד בשיטה עיוורת ופעולת ההקלדה מתבצעת בעיקר באמצעות יד ימין. גם השימוש בעכבר נעשה באמצעות יד ימין.

10. בשנת 2017 אובחן התובע כסובל מתסמונת "טריגר פינגר" באגודל ימין וביום 30.4.2018 עבר ניתוח לשחרור האצבע.

11. בבדיקת EMG שנערכה לתובע ביום 4.9.2018 אובחן CTS דו צד די בדרגה קלה.

דיון והכרעה

12. הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה יש להוכיח, תחילה, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותם של אותם הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הינם שניים- האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו.

13. בעב"ל (ארצי) 25130-01-11 יושבאייב - המל''ל (17.06.2012) (להלן- "עניין יושבאייב" ) חזר בית-הדין הארצי על העקרונות הנדרשים לצורך הוכחת תשתית עובדתית של מיקרוטראומה וכדקלמן:

"הלכה פסוקה היא לעניין הוכחת יסודות תורת המיקרוטראומה, כי יש צורך בין היתר, בהוכחת קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע (עב"ל 266/98 מזרחי - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 11.1.2000); דב"ע מו/0-64 מיכאלי - המל''ל (לקט 53.88)).
כפועל יוצא מכך, על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 שבח - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 28.7.2002)). בנוסף הובהר בפסיקה, כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (בג"צ 4690/97 המל''ל - בית- הדין הארצי לעבודה, פד"ע נג(2) תשנ"ט 529, 541-542 (1999); עב"ל 313/97 המל''ל - יניב, פד"ע כרך לה 529, 533-534 (2000)) (להלן- עניין יניב)).
כן נקבע בפסיקה בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי 'תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע' (עניין י ניב, עמוד 533), וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ( עב"ל 465/07 יהודאי -המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 20.12.07))".

14. בהתייחס לפגיעה בכפות הידיים עקב תנאי עבודה הדורשים הקלדה , נפסק שיש לאבחן בין עבודתו של קלדן מקצועי העוסק בהקלדת טקסטים במהלך כל יום העבודה באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו לבין שימוש במחשב לצורך הקלדת נתונים, מספרים, חשבוניות וטקסטים קצרים, ויש להוכיח את "המידה, האינטנסיביות והתדירות" של ההקלדה [עב"ל (ארצי) 11412-05-16 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי (6.4.2017); עב"ל (ארצי) 56938-05-17 עמר – המוסד לביטוח לאומי (22.11.2017)]. לענייננו, יפים הדברים שנקבעו לאחרונה בעב"ל (ארצי) 28897-05-20 רג'אא י סלאמה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 15.12.2020) וכדלקמן:

"בהתאם לפסיקה על מנת לבסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה על מבוטח להוכיח תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, וכן רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה, וכי "במקרה של מבוטח המבצע פעולות רבות שאינן זהות, ושרק חלקן חוזרות ונשנות, כך שניתן לבודדן לצורך ביסוס עילה מכוח תורת המיקרוטראומה, נדרש ביצוע של פעולות אלו 'ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים', ו'לא די ב"ליקוט" ו"צבירה" של תנועות המבוצעות לאורך יום העבודה, בכל פעם לדקות ספורות בלבד ...' [עב"ל (ארצי) 6708-10-18 יצחק חי דניאל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (5.3.2019)]".
עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והטוען למיקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המיקרוטראומה ".(ההדגשה במקור – א.ר.).

לאור עקרונות מנחים אלו, נבחן, אפוא, האם התובע הניח תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה או מחלת מקצוע .

15. כמפורט בפרק העובדתי, התובע הקליד בקשת אשראי חדשה המונה בממוצע 112 שורות בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע ובקשות עדכון המונות כ – 50 שורות בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע, כאשר ההקלדות של הבקשות לא התבצעו באינטנ סיביות תחת לחץ של זמן, אלא בקצב איטי, בהקלדה שאינה בשיטה עיוורת, בשימוש ביד אחת ותוך עיון וקריאה במסמכים ובמסמכים ולעיתים תוך הפסקות לשלם מענה טלפוני או ביצוע מטלה אחרת. כך גם, ההקלדות הנוספות שהתובע מבצע במהלך יום העבודה כגון תיעוד שיחה עם הלקוח, בקשות להלוואות או פתיחת תוכנית חיסכון אינן בהיקף משמעותי. יתר על כן, גם לטענת התובע בתצהירו מדובר ב – 10 הקלדות לא רצופות במהלך יום עבודה, כאשר כל הקלדה נמשכת דקות ספורות עד עשר דקות או רבע שעה. כך גם, השימוש בעכבר אינו מבוצע במהירות תוך שימוש אינטנסיבי ונמשך כל פעם דקה אחת. באופן דומה, גם פעולת הכתיבה בעבר נעשתה 10 פעמים ביום, בכל פעם למשך דקות ספורות. פעולת הכתיבה וההקלדה שביצע התובע אינה מרובה או מאומצת. השימוש בעכבר ופעולות ההקלדה שבוצעו על ידי התובע אינן שונות בהיקפן מכל עבודה משרדית אחרת בעידן העבודה המודרני בו המחשב משמש ככלי מרכזי בביצוע העבודה ומרבית הפעולות מתבצעות באמצעותו. יתר על כן, בעידן המודרני, גם בשעות הפנאי נעשה שימוש רב ויומיומי במחשב או באמצעים טכנולוגיים נוספים הדורשים הקלדה או שימוש בעכבר, כך שעל מנת שניתן יהיה לייחס את הפגיעה בכפות הידיים לעבודה נדרשת הקלדה אינטנסיבית ומאומצת. ההקלדות שביצע התובע לא נעשו ברציפות או באינטנסיביות אלא תוך כדי הפסקות, בקצב איטי, בהיקף הקלדה מצומצם ובנוסף למטלות אחרות כגון: פגישה עם לקוחות, קריאת מסמכים ומענה טלפוני. בנסיבות אלו, התובע אינו עומד בתנאי הפסיקה להוכחת תשתית עובדתית לצורך הכרה כפגיעה בכפות הידיים כתאונת עבודה מכח תורת המיקרוטראומה.

16. אשר למחלות המקצוע – התובע טען למחלת מקצוע לפי פריט 13 ולפי פריט 26 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 (להלן – התקנות). בהתייחס לפריט 13 – שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך, מקובלת עלינו טענת התובע ולפיה תסמונת התעלה הקרפלית נכנסת להגדרת המחלה וזאת כאמור בעב"ל (ארצי) 62348-09-19‏ ‏ רבקה מזרחי - המוסד לביטוח לאומי‏ (18.3.2020) (להלן – ענין רבקה מזרחי). עם זאת התובע לא הוכי את קיום תנאי טור 2 ולפיו עבודתו הייתה כרוכה בלחץ ממושך על העצב. כאמור לעיל, לא הוכחה פעילות רפיטאטיבית מאומצת של הידיים. כאמור בענין רבקה מזרחי צוין תוך הפנייה לחוות דעת מומחה בתיק אחר כי פעילות רפיטאטיבית הוגדרה כפעולה המתבצעת תוך פחות מ- 30 שניות או כאשר מעל 50% מהפעילות חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח ממושך של שורש כף היד בעמדת כיפוף או יישור מוגזמים, נתונים שלא מתקיימים בענייננו.
גם בהתייחס לפריט 26 – דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק - לא הוכח עמידה בתנאי הפריט המחייב תנועות חד גוניות החוזרות ונשנות ברציפות. כאמור לעיל, במסגרת הדיון בעילת המיקרוטראומה קבענו שהפעולות שבצע התובע בכפות הידיים לא נעשו בהיקף רב, בתדירות, וברציפות והן אינן עולות כדי תנועות חוזרות ונשנות ברציפות .

לפיכך, גם התביעה להכרה במחלת מקצוע – נדחית.

17. אשר על כן, התובע אינו עומד בתנאים להכרה במחלת מקצוע או בתנאי הפסיקה לקיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומטית ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה.

18. כמקובל, אין צו להוצאות.

19. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"א, (19 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר דוד שמחוני
נציג עובדים

איריס רש, שופטת


מעורבים
תובע: רימונד עבליני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: