ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ נגד א.ס. סוכנויות לציוד תעשייתי בע"מ :

לפני כבוד ה שופט ארז יקואל

התובעת/המבקשת

שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ש' כרוב

נגד

הנתבעת/המשיבה

א.ס. סוכנויות לציוד תעשייתי (1987) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א' מלכה, ד' סיני

החלטה

בקשה לתיקון כתב תביעה.

עניינה של התביעה בפרויקט לבניית מרכז מסחרי ומשרדים בעיר נס ציונה, שבנתה התובעת עבור הנתבעת. לטענת התובעת, הפרויקט נבנה והושלם בצורה מיטבית ו חרף כך, הנתבעת מסרבת לקבלו לידיה ומסרבת לשלם את התמורה לה זכאית התובעת מכוח ההסכם ביניהן. עוד נטען, כי הנתבעת הערימה קשיים על ביצוע עבודות הבנייה ובכך גרמה לעיכובים רבים בהשלמת הפרויקט. לפיכך, ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום התמורה המגיעה לה מכוח ההסכם וכן בפיצוי בגין התמשכות הפרויקט מעבר לתקופה החוזית. כן התבקש צו הצהרתי שיורה כי ערבות הביצוע שנמסרה לנתבעת בטלה ואף צו שיורה לנתבעת להשיב לתובעת כתב ערבות בנקאית כפי שנמסר .

בחודש פברואר 2020, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב תביעתה. זאת, לאחר שהגישה למפקח מטעם המשיבה השלמות שהתבקשו על ידו בגדרי בדיקת החשבון הסופי. משזה דחה את דרישות התשלום שהוגשו לו, הגישה המבקשת בקשה לתקן את כתב התביעה (בקשה 29). בקשתה זו לא נדונה.

בהמשך, חילטה המשיבה את ערבות הביצוע הבנקאית שמסרה לה המבקשת בסכום של כ- 1.5 מיליון ₪.

בבקשתה זו, עותרת המבקשת לתיקון כתב התביעה בעיקר על דרך הוספת סעד של השבת כספי הערבות הבנקאית וכן על דרך צירוף קבלן המשנה אלברט אפרים הרכבות מקבוצת אלוקל בע"מ (להלן: " אלוקל"), אשר התקין את חיפויי החוץ בפרויקט.

לשיטת המבקשת בבקשתה, במסגרת חילוט הערבות הנזכר, עלו לראשונה טענות חדשות מאת המשיבה ב הקשר לחיפויי החוץ שהותקנו בפרויקט ביחס להתאמתם לתקנים המחייבים את עמידותם מפני התלקחות. המבקשת טוענת, כי מהלך חילוט הערבות מהווה סוגיה חדשה לחלוטין וכי יש בו כדי להרחיב את נזקיה הכספיים, כך שלא נותרה בידיה הברירה אלא לעתור לתיקון נוסף של כתב התביעה.

עוד נטען, כי לצורך עריכת כתב התביעה המתוקן וחוות דעת מומחה מטעמה, נזקקה המבקשת לנתונים מאת אלוקל. הובהר, כי שיתוף הפעולה מטעם אלוקל היה מצומצם ועד למועד הגשת הבקשה לא הומצאו הנתונים המבוקשים. כן צוין, כי צירופה המבוקש של אלוקל להליך נסמך על היותה ספקית החיפויים, זו שהתקינה אותם וזו שאחראית לתקינותם. בנסיבות העניין, המבקשת סבורה, כי אלוקל מהווה צד דרוש לשם הכרעה יעילה במחלוקת בעניין החיפויים.

עוד הובהר, כי הטעמים בעטיים התבקש תיקון כתב התביעה בגדרי בקשה 29, רלבנטיים אף ביחס לבקשה דנא ובכללם, חשבון סופי מפורט כפי שהוגש למפקח; סוגיית מעמד ו; האירועים שלאחר הגשת כתב התביעה המקורי ו עדכון סכומי התביעה לצד צירוף חוות דעת מומחים.

אשר לחלוף הזמן - כ- 3.5 שנים למן הגשת התביעה ועד להגשת הבקשה – מפנה המבקשת להליך גישור ארוך כפי שהתנהל על פני כשנתיים ימים והודגש , כי התביעה נמצאת בראשית בירורה, כשטרם התקיימו ההליכים המקדמיים בתיק. לשיטת המבקשת, בהינתן השלב המוקדם בו מצוי ההליך, לא ייגרם למשיבה נזק כתוצאה מהתרת התיקון המבוקש, וממילא לא נזק שכזה המ צדיק את סיכול האפשרות לבירור אמיתי, מקיף, שלם וצודק של כל המחלוקות בין הצדדים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לחלופין, מתבקש לחייב את המבקשת בהוצאותיה הריאליות של המשיבה בגין הליך זה.

המשיבה מפנה לטענת המבקשת לפיה תיקון כתב התביעה, כפי שבא לידי ביטוי בכתב התביעה המתוקן המצורף לבקשה, הוא בעיקר בנושאים אלו – הוספת סעד של השבת כספי הערבות שחולטה ותיקון סכום התביעה בהתאם; צירופה של אלוקל כנתבעת נוספת; התייחסות לטענות החדשות שהועלו על ידי המשיבה ביחס לחיפויי החוץ. הודגש, כי תיקון כתב התביעה המתבקש אינו מצטמצם לכדי כך, כדוגמת סעיפים 166- 178 לטיוטה המצורפת, העוסקים בהעמדה המתבקשת של קביעות המפקח לבחינת גורם ניטרלי.

המשיבה מרחיבה בטענותיה אשר לקלישות עילה זו של התערבות מבוקשת במסקנותיו המקצועית של המפקח וכן מפנה להעדר פירוט מתבקש בגדרי סעיף 169 שבטיוטה הנזכרת לעובדות עליהן מבוססת עילת ההתערבות. כך צוין, כי לא הובהר ביחס לכל החלטה שקיבל המפקח מהם "משוא הפנים" ו"חד-הצדדיות" בהם נקט וכי בית המשפט אינו מתערב במסקנות מקצועיות מובהקות. כך אף צוין, כי טענות התובעת ביחס למפקח מובאות שנים רבות לאחר סיום הפרויקט, בגדרי טענה והיפוכה ושימוש לרעה בהליכי משפט. עוד גורסת המשיבה, כי בניגוד לנטען, החלטות המפקח נומקו כדבעי וכי יתרת הטענות המופרכות מיסודן בנושא זה, אינן מגבשות עילה להתערבות המבוקשת.

המשיבה שבה ומדגישה את שהוסכם בהסכם הקבלנות הרלוונטי אשר לתפקידו המכריע של המפקח ואת היעדר התמודדות המבקשת בטיוטה המוצעת עם סמכות ההכרעה שניתנה לו. לשיטת המשיבה, אין די בסיסמאות בהן בחרה המבקשת.

לצד זאת, מפנה המשיבה למועד הגשת הבקשה ונטען כי זו הוגשה "בשיהוי עצום". צוין חלוף זמן של כ-שלוש שנים מאז הגשת כתב ההגנה. נטען, כי במהלך פרק זמן זה, המבקשת ידעה היטב כי המשיבה נסמכת על הטענה בדבר סמכותו של המפקח וכי לשיטתה, דין התביעה להימחק משום כך. כן הובהר, כי המבקשת שקטה על שמריה, לא הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה כמתכונתו , ועשתה כן אך משום שכך נכפה עליה בעקבות בקשת המשיבה עצמה לסלק את התביעה על הסף.

המשיבה מוסיפה על כך וטוענת להיעדר תעודת השלמה הטעונה אישור של כלל היועצים להשלמת העבודה, כפי הסכם הקבלנות הרלוונטי וכתנאי מקדים להגשת חשבון סופי עליו נסבה התובענה. צוין, כי אף ליקוי זה לא תוקן בטיוטה המוצעת , באופן המהווה הצדק נוסף לדחיית התובענה על הסף.

אשר להגדלתו המבוקשת של סכום התביעה משום חילוט הערבות הבנקאית, מפנה המשיבה לעילות חילוטה ומאשרת, בהגינותה, כי לכאורה יש בכוחה של טענה זו להצדיק אך את הגדלת סכום התביעה, להבדיל מכל תיקון נוסף. המשיבה מוסיפה על כך טענות לגופו של חילוט כפי שנעשה ומשווה את טענותיה לגרסת התובעת בנושא העולה, לגישתה, כדי דבר והיפוכו בהליכים משפטים שונים.

אשר להוצאות משפט , כבקשתה החלופית של המשיבה. צוין , כי הבקשה דנא מהווה המשך ישיר לבקשת הסילוק שהגישה המשיבה וכחלק בלתי נפרד הימנה, בגדרה נכללו כתבי טענות משמעותיים ואף התקיים דיון. לעמדת המשיבה, בקשת הסילוק שהגישה התקבלה במובן זה. כמו כן, מפנה המשיבה להיקף טיוטת כתב תביעה המוצעת הכוללת טענות רבות שלא נטענו בעבר והמתבססת על שתי חוות דעת מומחה חדשות. הכל בתימוכין בטענה שאף הגשת כתב הגנה מתוקן, ככל שתתקבל הבקשה, תצריך הידרשות להיערכות ולמשאבים משמעותיים.

הצדדים הפנו למקורות משפטיים בתימוכין בטענותיהם.

עיינתי טענות הצדדים והתחשבת י בדין החל ובמכלול לכאורי של נסיבות העניין . לאור אלו, שוכנעתי כי לקבל את הבקשה ו אפרט.

מכוח הוראת סעיף 180(ג)(1) סיפא בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מצאתי מקום להכריע בעניין שמלפניי לפי הוראת תקנה 46(א) בתקנות.

כפי שציינתי בת"א (ת"א) 3411-01-18‏ יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' איסטרוניקס בע"מ (10.1.2021) , כפי הפניית המשיבה בתגובתה, בהתאם לנוסחה של תקנה זו, ניתן לאפשר לבעל דין לשנות או לתקן את כתב טענותיו, בכל עת: "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

הכלל שהתגבש בפסיקה הוא שבית המשפט ייעתר ברוחב-לב לבקשות לתיקון כתבי טענות, תוך נקיטה בגישה ליברלית, כדי לייעל את ההליך ולהכריע בשאלות שבאמת דורשות הכרעה (ראו: רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה (28.7.1998); עע"מ 5128/04 עיריית תל אביב נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה (4.6.2008); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבורי, פ"ד מו(3) 214 (1990); רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט (2) 556 (1985) א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 349 (מהד' 12, 2015)). חריגים לכלל זה הם מקרים בהם התיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה או זכות דיונית שהיה זכאי להן אילו כלל כתב הטענות את התיקון המבוקש מראש; מקרים בהם התיקון המבוקש אינו מגלה עילה; מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב וכן מקרים בהם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, לסרבול ולהארכת הדיון (ראו רע"א 2345/98 ו- עע"מ 5128/04 הנ"ל; ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל (5.4.87)).

עם זאת, בהתאם להוראות התקנות, צריך שתיקון כתב הטענות המתבקש יהא לשם קיומו של הליך שיפוטי "ראוי והוגן". הליך שיפוטי ראוי והוגן מוגדר בסעיף 2 בתקנות ככזה שבו, בין היתר, מתקיים דיון לפי " כללי הצדק הטבעי", ניתנת הכרעה "בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות", תוך שניהולו וההכרעה במחלוקת נעשים באופן "שוויוני, מידתי ויעיל".

מכאן, וכפי שציינתי ב3411-01-18 הנזכר, נוסחן החדש של התקנות מצביע על תזוזה אפשרית ולו מסוימת בנקודת האיזון, כדי הפחתה מסוימת במידת הליברליות הנוהגת בתיקון כתבי טענות. מתבקשת התייחסות ביתר דגש להיבטים של יעילות דיונית, משאבים, סופיות הדיון ואינטרס הציבור המבקש לחזות בניצול שוויוני ויעיל של הזמן שיפוטי.

בעת דיון בבקשה לתיקון כתב טענות - יש לבחון את מטרת התיקון (כך אף כפי הבחינה שהותוותה בפסיקה בהתייחסותה לנוסחן הקודם של התקנות) - האם הנוסח המתוקן מעמיד לדיון את הפלוגתות האמיתיות. נוסף על כך, יש לבחון את שלב הדיוני בו מוגשת הבקשה ואת התנהלות מבקש התיקון (ו אף כך כפי הבחינה שהותוותה בפסיקה בהתייחסותה לנוסחן הקודם של התקנות) - האם הבקשה עולה בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים דחיית בקשה לתיקון כתב טענות והאם ניתן לרפא את הנזק הדיוני הטמון בתיקון המבוקש באמצעות פסיקת הוצאות הולמת (ראו: פרק י"ח לתקנות; בר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (22.11.12) ; רע"א 8892/20 ‏ פורטמן נ' צורי שדי ניהול ואחזקות מבנים בע"מ (8.4.2021); רע"א 4287/21 א.ר.א.ב בונוס בע"מ נ' זרוק (11.8.2021); רע"א 4699/18 פלוני נ' בית חולים העמק (15.8.2018); רע"א 7840/20 ‏ פלונית נ' מרכז רפואי מעייני הישועה (22.12.2020)).

ומן הכלל אל הפרט; אני סבור כי בדומה לת"א 3411-01-18‏ הנזכר, אף בהינתן הנסיבות הייחודיות המאפיינות את המקרה דנא, התזוזה האפשרית הנזכרת בנקודת האיזון אינה מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה.

אשר למטרת התיקון. התרשמתי כי התיקון המבוקש נועד להעמיד לדיון את השאלות האמיתיות שבמחלוקת בין הצדדים וכן לאפשר צירוף צד ראוי/נדרש כדי להכריע בהן. הצדדים חלוקים בשאלת הצורך בחילוט הערבות הבנקאית והאחריות להתאמת החיפוי לתקינה הנדרשת. סוגיה זו אינה זרה למחלוקת.

אף מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה אלוקל היא בעל דין דרוש בהליך לצורך בירור ממצה של סוגיית האחריות הקשורה בחיפויים . הטענות הקשורות בנושא דורשות בדיקה ו אין ניתן לשלול את טענות המבקשת בשלב מקדמי זה. מבלי לקבע מסמרות, נחזה כי התיקון המבוקש בדמות צירוף אלוקל כנתבעת, יעמיד לדיון את הפלוגתות האמיתיות. אף אין לשלול בשלב זה את טענות המבקשת ביחס לנזק הלכאורי שנגרם לה משום חילוט הערבות הבנקאית והחלפת החיפויים. התרת תיקון בהקשר נוסף זה תאפשר אף היא התייחסות למכלול הפלוגתות האמיתיות. לשון דומה יש לייחס לתיקונים הנוספים המבוקשים. אין זהו השלב לקבע מסקנות אשר לטענות המשיבה המתייחסות לעילות כתב התביעה המתוקן. טענותיה נשמרות לה ממילא . בכלל זה, החסר הנטען בדבר ביאור "משוא הפנים" ו"חד הצדדיות" בהם נקט המפקח; היעדר התערבות במסקנותיו המקצועיות המובהקות; היקף הנמקות החלטותיו; היעדר עילה להתערבות המבוקשת או התמודדות עם סמכות ההכרעה שניתנה לו ושימוש לרעה בהליכי משפט. כך אף ביחס לטענות בדבר היעדר תעודת השלמה וגופו של חילוט הערבות.

משכך, שמתקיים התנאי מושא השלב הראשון הנזכר.

אשר לשלב הדיוני ולהתנהלות מבקש התיקון.

כנזכר, המשיבה טוענת שהמבקשת ידעה זה מכבר על אודות הטענות בדבר מעמד המפקח ולפיכך היה עליה לעתור לתיקון המבוקש במועד מוקדם. גם בהקשר זה נשמרות טענות הצדדים אך לעת הזו, לא מצאתי מקום להתעלם מבקשתה הקודמת של המבקשת (בקשה 29) שטרם הוכרעה ושהוגשה כבר ביום 25.2.2021 או מחלוף הזמן שנכרך בהליך הגישור הארוך שהתנהל בין הצדדים. אף לא מצאתי לנכון להתעלם מהגורם שהניע את הגשת הבקשה דנא, בדמות חילוט הערבות.

כטענת המבקשת, על אף מועד הגשת כתב התביעה המקורי, מהבחינה הדיונית ההליך אינו מצוי בשלב כה מתקדם. טרם הגיעו שלבי הגשת הראיות ובחינתן. אני סבור כי תיקו נו המתבקש של כתב התביעה בשלב זה יאפשר דיון בשאלות העדכניות השנויות במחלוקת בין הצדדים, באופן המצדיק עיכוב לא משמעותי בבירור ההליך. חוסר הנוחות וחלוף הזמן , אינם גוברים על הירידה המתבקשת לחקר האמת בסוגיות השונות המובאות בטיוטה המוצעת של כתב התביעה המתוקן, תוך שכל ההקשרים הנדרשים יתבררו במהלך הדיון. הנזק שייגרם למשיבה כתוצאה מתיקון כתב התביעה ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות.

לאור המקובץ, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה. כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 7 ימים. כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 60 ימים מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.

בנסיבות שנוצרו, אין מקום לקיים את הישיבה הקבועה ליום 13.9.21 בהיעדר כתבי טענות מתוקנים והכרעה בבקשת המשיבה לחייב את המבקשת בערובה להוצאות. הדיון יידחה ליום 8.2.22 בשעה 10:00 ויתקיים בחסות היערכותם הנדרשת של הצדדים על פי הוראות התקנות.

אני מורה על השלמת תגובות לעניין הבקשה להפקדת ערובה לאור תיקון כתב התביעה . המשיבה תגיש השלמת עמדתה בתוך 7 ימים והמבקשת תעשה כן בתוך 7 ימים נוספים.

תז"פ בחלוף המועד למתן החלטה בבקשה להפקדת ערובה (בקשה 33 ).

לאור תוצאת הדיון ומורכבות המחלוקת, המבקשת תישא בהוצאות המשיבה, הנדרשת להגשת כתב הגנה מתוקן, בסכום כולל של 6,000 ₪. סכום זה מתייחס בעיקר לעילות הקשורות במפקח להבדיל מהעילה הקשורה בחילוט הערבות והמאוחרת בזמן להגשת כתב התביעה המקורי . סכום זה ישולם בתוך 30 ימים ורק ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"א, 19 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שיבולת חברה להנדסה ובנין בע"מ
נתבע: א.ס. סוכנויות לציוד תעשייתי בע"מ
שופט :
עורכי דין: