ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מאיר בן מרדכי אטדגי :

בפני כבוד ה שופטת ברכה לכמן

המאשימה

מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז צפון

נגד

הנאשם
מאיר בן מרדכי אטדגי ת.ז XXXXXX679
באמצעות ב"כ עוה"ד צדוק חוגי

החלטה

לפניי בקשה מטעם המאשימה לתיקון כתב האישום, לפי הוראות סעיף 92(א) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן :"ה חסד"פ").

בתאריך 10.3.2020 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והיזק לרכוש במזיד. בכתב האישום נטען כי בתאריך 5.4.19 בסמוך לשעה 11:06 בעוד הנאשם בדרכו לבית, כדי לראות את הילדים, התגלע ויכוח טלפוני בין בני הזוג לאור התבטאויותיו כלפיה שבגללן אמרה לו כי אינה מוכנה שיבוא וכי לא תיתן לו את הילדים. בתגובה, איים הנאשם על המתלוננת שתשמור על גבה וכי הוא יגיע למרות בקשתה שלא. בהמשך לכך, הגיע הנאשם לבית, כאשר המתלוננת דאגה מראש לעזוב את המקום ונעלה אחריה. הנאשם השתולל בחצר הבית ואף שבר את דלת הכניסה באופן שמנעול הדלת יצא ממקומו וכן שבר כוס חרסינה. במעשים אלה , איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה בגופה שלא כדין, בכוונה להפחידה או להקניטה וכן גרם נזק לרכוש במזיד.

ברשימת עדי התביעה נכללו המתלוננת ושני שוטרים, כן צורפו רשומה מוסדית ודיסקים. בשלב מאוחר יותר נתבקשה ואושרה הוספת העד אסף ברנס כעד תביעה.

הבקשה ונימוקיה
בתאריך 7.7.2020 בפתח ישיבת ההוכחות, ביקשה ב"כ המאשימה כי בית המשפט יורה על תיקונו של כתב האישום על דרך של הוספת איומים חמורים שנאמרו על ידי נאשם והושמטו ממנו בטעות. לטענת המאשימה , אם הדבר לא ייחשף בפני בית המשפט, ייגרם עיוות דין משמעותי והצדק לא יעשה (עמוד 19 שורות 11-12 לפרוטוקול דיון מיום 7.7.21 ).
עוד טענה המאשימה, כי החומר שבגינו מתבקש תיקון כתב האישום , היה בידי הסנגור משעה שצילם את התיק והוא אף התייחס אליו בחקירת שני העדים: העד ים אלון כהן והעד אוסאמה, אשר נחקרהקלטות (בעמוד 14 שורה 30 וכן בעמוד 16 שורה 25 לעדות אלון וכן בעמוד 19 לעדות אוסאמה) . כמו כן, ביום 11.11.20 הסכים הסנגור בזמן החקירה שהדיסק של השיחות יוגש, ואף ביקש לגביו כי יוכח מי הקליט את השיחה. כך שהדברים היו במלואם בפני הסנגור אשר הגן למעשה על הנאשם בזמן חקירות העדים. עוד נתבקש שינוי של תאריך של שתיים מהשיחות.
לטענתה, על פי ס' 92(א) לחסד"פ, בבוא בית המשפט לדון בבקשה לתיקון כ תב אישום, יש אמנם לעמוד על כך שזכותו של הנאשם להגנה לא תפגע אך מנגד יש לחתור לחשיפת האמת.
עוד אציין כי בתגובתה לתגובת הסנגור ב מהלך הדיון, התנצלה ב"כ המאשימה על כך ש רק בבוקרו של הדיון, הסנגור עודכן על כוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב אישום וזאת משום שלטענתה רק בבוקר, במסגרת ההכנה של התיק, עת עיינו בתמלילים של השיחות, הובן שנעשתה טעות. לאחר מכן נערך בירור עם הגורמים הרלוונטיים ומרגע שה וחלט לבקש תיקון, הסנגור עודכן אודות הבקשה.
עמדת ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם התנגד לבקשה. לטענתו, הדיון נדחה מספר פעמים וביום הדיון בו נתבקשה הבקשה, הייתה אמורה להישמע עדות המתלוננת בתיק. לטענתו, לאחר 7 ישיבות שכל חומר הראיות נשוא התיקון נמצא כבר בידי המאשימה, נתבקש לתקן את כתב האישום על אף שלמאשימה היו הזדמנויות רבות לעשות זאת קודם לכן וזאת מבלי להסביר מהי הסיבה לכך. לטענתו, אין זה הגיוני כי רק בבוקר הדיון התגלתה הטעות למאשימה. ככל הנראה, המאשימה גילתה כי ישנה בעיה בכתב האישום ומשום כך היא דאגה לאי הופעת המתלוננת על מנת שתוכל לתקן את כתב האישום.
לטענתו, אין מדובר בהשמטה של איומים אלא בשינוי מהותי בכתב האישום. המאשימה יודעת שלו הייתה מודיעה לבית המשפט שברצונה לשנות את כתב האישום באופן מהותי, היה עליה תחילה לזכות את הנאשם וזאת לאור כפירתו בכתב האישום המקורי.
לטענתו, בס' 1 לכתב האישום המקורי נטען:" בתאריך 5.4.10 בסמוך לשעה 11:00 ... בתגובה איים הנאשם על המתלוננת שתשמור על גבה...". מעיון בס' 1 לכתב האישום המתוקן עולה כי האיום שצוין בכתב האישום המקורי נעלם ובמקומו הוסיפה המשיבה אירוע איום נוסף בס' 3 לכתב האישום כדלקמן: "מספר חודשים עובר למועד המדובר במועד מדויק שאינו ידוע למאשימה איים הנאשם על המתלוננת תשמרי על הגב שלך...". לטענתו, יש בתיקון משום הטעייה של בית המשפט שכן אין מדובר בתיקון סתמי אלא בשינוי עובדות ויש לעשות זאת באמצעות הגשת כתב אישום חדש.
לתמיכת עמדתו הפנה ב"כ הנאשם להחלטה בתיק ע"פ (מח-ת"א) 70656/99 רודי ולדמן נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 19.06.2000), שם קבע בית המשפט המחוזי כי "בית המשפט ידחה בקשת תיקון אם זו מיועדת להשמעת ראיות שאומנם היו מעיקרה בחומר של התביעה, אך שלב התיקון הוא כזה שהנאשם החמיץ את יכולת ההתגוננות נגד הראיות הנוספות (כגון שהראיות הנוספות מצריכות חקירה נוספת של עדים שכבר העידו גם אם יש דרך טכנית להזמנה נוספת של עד, לא תמיד חקירתו הנגדית בשלב הזה יכולה להיות יעילה)".
לטענתו, על פי עמדת התביעה עצמה, שני העדים שכבר העידו התייחסו לעניין זה משמע, אם יאושר התיקון יהיה צורך להחזירם לעדות. לטענתו, התיקון מסרבל את ההליכים שלא לצורך, מאריך אותם וגורם לנאשם לעינוי דין.

לטענתו, נקבע להלכה כי על המבקש לתקן את כתב האישום תחילה להסביר , מהו המחדל שבגינו מבוקש התיקון, דבר שלא נעשה במקרה דנן . עוד נקבע כי בית המשפט יאשר תיקון כתב אישום במשורה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ידוע כי חומר החקירה בגינו מבוקש תיקון היה מונח בידי המאשימה עוד בטרם הוגש כתב האישום-בחודש מרץ 2020.
לטענתו, זכותו של נאשם אינה רק להליך הוגן אלא לסיום משפטו בהקדם, וזכותו שלא ייעשה עינוי דין בעניינו. לטענתו, אי ן מדובר בהוספת עד כאשר חומר הראיות מצוי בפני הסנגוריה אלא מדובר בשינוי גרסה ופתיחת המשפט מחדש ואין להתיר זאת.
דיון והכרעה
סעיף 92(א) לחסד"פ קובע כי:
"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן...".
בת"פ (מח- חי') 384/00 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם ביום 25.3.01) נקבע כך: "ככלל, יתיר בית משפט תיקון כתב אישום בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו ו/או ייגרם לו עיוות דין... הלכה היא כי אין ליצור מצב בו טעות בתום לב או אפילו רשלנות של תובע, תמנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תגרום לעיוות דין ופגיעה באינטרס החברתי העליון של בירור האמת...".
בת"פ (י-ם) 366/99 מדינת ישראל נ' סבירסקי (פורסם ביום 25.12.00 ) נקבע כי "השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב האישום הם זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. חובתו של בית המשפט להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם ו"עיוות דין" בהקשר זה משמעותו - פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. אין לקבל מצב דברים לפיו, תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו".
ההרשאה לתקן כתב אישום לאחר הקראתו נועדה לאפשר לביהמ"ש לרפא פגמים בהליך הקשורים לניסוחו של כתב האישום כדי להגיע לחקר האמת ולעשות משפט צדק. לפיכך, רשאי ביהמ"ש לאפשר תיקון בכתב אישום גם בשלבים מתקדמים של ההליך, ואף בעקבות טענות של ההגנה או התפתחויות במשפט במהלך הבאת הראיות. עם זאת, ככל שהעתירה לתיקון כתב האישום מוגשת בשלב מתקדם יותר של ההליך, אזי מטבע הדברים הבחינה של ביהמ"ש היא קפדנית יותר, תוך התייחסות לראיות הקיימות בתיק.
על בסיס עקרונות אלה וטיעוני הצדדים בחנתי את טעמי הבקשה לתיקון, את אופי התיקון המבוקש,את עיתוי הבקשה ואת מידת הצורך בתיקון. שקלתי את מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך ההוגן ככל שאיעתר לתיקון וכן את יכולת ההגנה להתגונן והג עתי למסקנה כי יש לאפשר את התיקון הואיל ומתקיימים טעמים ברורים בבסיס בקשת התיקון.
ראשית, אנו מצויים ב עיצומה של פרשת התביעה, לאחר שהנאשם כפר בעובדות כתב האישום (ראה עמוד 7 לפרוטוקול מיום 11.11.20) ונשמעו שני עדי תביעה (שוטרים). אך עדיין, לא מצאתי בנתונים אלה כדי למעט מעצם האפשרות וההצדקה לתקן את כתב האישום על מנת להציג תמונה ראייתית מלאה, לצורך קידום חקר האמת. התיקון המבוקש הינו הוספת אירוע בו נאמרו איומים קשים יותר מהמפורט בכתב האישום המקורי. אך יש לזכור כי טרם נשמעה עדות המתלוננת וכן עדותו של השוטר אסף ברנס שהוסף לעדי התביעה , ו קיימת אפשרות לדרוש את התייחסות העדים הרלוונטיים שיעידו, לתיקון המבוקש ולחקרם בחקירה נגדית . כמו כן לפנינו פרשת ההגנה על כן סבורני כי העיתוי הוא סביר ואין בו כדי לפגוע ביכולת של הנאשם להתגונן.

באשר לטענת הסנגור כי התיקון המבוקש -הוספת האיומים הנ"ל, תגרור הזמנה בשנית של שני העדים שהעידו, אין די בה, כדי למנוע את תיקון כתב האישום המבוקש. במידה שהסניגור סבור התיקון בשלב הנוכחי, מחייבת הצגת שאלות נוספות לאותם עדים אתיר לו לזמנם להשלמת עדות ומובן כי יחקרו על ידו בחקירה נגדית. בכך ירפאו כל הפגמים, הגנתו של הנאשם לא תקופח, ובפני בית המשפט תוצג התמונה המלאה באופן שיסייע בידי בית המשפט להגיע, במידת האפשר, אל חקר האמת.

שנית, האיומים הקשים שהוספתם מתבקשת אינם בבחינת נתונים מפתיעים להגנה שכן כל החומר היה מצוי אצל הסנגור בזמן צילום התיק. למעלה מכך, הוא התייחס לאיומים אלה עת חקר בחקירה נגדית את שני העדים שהעידו בפניי. זאת ועוד, לא נטען על ידו כי התשובה לאישום הייתה משתנה קרי שהיה מוצג קו הגנה אחר או שהתיקון נסמך על חומר שלא נמצא ברשות ההגנה.

כמו כן, אמינה עלי טענת המאשימה כי ההשמטה של האיומים מלכתחילה נבעה מטעות. הלכה היא כי אין ליצור מצב בו טעות בתום לב או אפילו רשלנות של תובע תמנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תגרום לעיוות דין ופגיעה באינטרס החברתי העליון של בירור האמת. אם ניתן לתקן את התקלה בשלב מוקדם, תוך שמירה על הגנתו של הנאשם, עדיפה דרך זו על פני הנצחת טעותה של המאשימה.

סוף דבר – אני נעתרת לבקשת המאשימה ומאפשרת תיקון כתב האישום כמבוקש.

המזכירות תסרוק את כתב האישום המתוקן בתיקיית כתבי הטענות.

אני קובעת המשך דיון ליום 4/10/21 שעה 10:00 לשמיעת כל פרשת התביעה.

המאשימה תזמן את העדים מטעמה. בכדי למנוע עיוות דין, אני מתירה לנאשם לעתור לזימון מחדש של עדי תביעה אשר העידו, וזאת עד ליום 10/9/21, כדי שניתן יהיה לחקור אותם מחדש בחקירה נגדית.

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מאיר בן מרדכי אטדגי
שופט :
עורכי דין: