ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדירם שיווק חומרי בניין נגד יאיר ביתך בע"מ :

בפני השופט מנחם שח"ק

תובעת

אדירם שיווק חומרי בניין – מרכז בע"מ

נגד

נתבעים

  1. יאיר ביתך בע"מ
  2. פלוני ( באמצעות אפוטרופוס)

פסק דין

תביעה ע"ס 24,875 ₪ שהתובעת סבורה כי מגיעים לה מאת הנתבעים בגין אספקת חומרי בניה.
רקע עובדתי ודיוני
התובעת היא חברה עוסקת במכירת חומרי בניה. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" ) היא חברה בבעלות הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"). במועדים שונים, סיפקה התובעת לנתבעים חומרי בניה, הן לנתבע אישית, לצורך בניית ביתו הפרטי, והן לנתבעת, במסגרת עיסוקה כחברה לשירותי בניה ושיפוצים .
שני התיקים שמספריהם בכותרת, הורתם בשתי בקשות לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בלשכת ההוצל"פ.
תיק ההוצל"פ האחד (מס' 510200-06-16) נפתח כנגד הנתבע אישית, ביחס להמחאה מס' 5001683, על סך של 22,682 ₪, נושאת תאריך 26.5.16, משוכה מחשבונו הפרטי של הנתבע ורעייתו בבנק איגוד, לפקודת "אדירם", כשעל גביה הכיתוב "שיק ביטחון" (להלן "שיק הביטחון").
תיק ההוצל"פ הנוסף (מס' 52739-11-16) נפתח כנגד הנתבעים שניהם, ביחס לשלוש המחאות שמשכה הנתבעת בחודשים אפריל ויוני 2016, בסך כולל של 3,279 ₪ וסורבו (להלן: "ההמחאות שסורבו", כאשר ההליך כנגד הנתבע אישית התבסס על "כתב ערבות והתחייבות אישית", ללא תאריך, שלטענת התובעת יצר ערבות אישית של הנתבע לחובות הנתבעת כלפיה. (שטר הערבות הנ"ל, במקורו, צורף במסגרת ת/1 ולהלן יכונה "כתב הערבות" ).
במסגרת דיון שנערך ביום 20.6.18 בפני כבוד הרשמת הבכירה (כתארה אז), מיטל חלפון נזריאן, ניתן היתר לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, לרבות בדרך של הוספת עילות מעבר לעילה השטרית.
בנוסף נקבע בהחלטה כי הצדדים יגישו תצהירים סימולטנית תוך 60 ימים מיום הגשת כתב הגנה מתוקן.
כתב תביעה מתוקן אכן הוגש, על סך של 24,875 ₪, המגלם את שיעור יתרת החובה של הנתבעת בכרטסת אצל התובעת. כתב הגנה מתוקן גם הוא הוגש, אולם שני הצדדים נמנעו מהגשת תצהירי עדות, חרף הוראת בית המשפט, כאמור.
בהמשך, עבר התיק לטיפולי ודיון הוכחות התקיים ביום 9.8.2020. בדיון העיד מטעם התובעת מנהלה, מר דוד כהן (להלן: "כהן"), שבמסגרת חקירה ראשית אישר למעשה את האמור בכתב התביעה מטעם התובעת, ונחקר נגדית על יד ב"כ הנתבעים. מטעם הנתבעים התייצב בא כוחם ומי שמונה כאפוטרופוס לנתבע, ובתיק עמדו תצהירי הנתבע שצורפו להתנגדויות לביצוע שטר, אולם לא ניתן היה לחקר את הנתבע נגדית מפאת מצבו הרפואי, וכאמור הוא לא התייצב לדיון.
לבקשת הצדדים הוריתי על סיכומים בכתב .
יריעת המחלוקת
הצדדים חלוקים במספר עניינים. התובעת טוענת כי ביום 23.2.16 פתח אצלה הנתבע כרטיס עבור הנתבעת להספקת חומרי בניה , חתם בשם הנתבעת על טופס "בקשה לפתיחת חשבון לקוח ואשראי" (צורפה במסגרת ת/1, להלן "טופס הלקוח"), ובמעמד זה אף מסר לידיה את שיק הביטחון וחתם על כתב הערבות. מכוח אלו, טוענת התובעת, חב הנתבע אישית בחובות הנתבעת שבאו לעולם לאחר החתימה על טופס הלקוח , המסתכמים בסכום התביעה.
הנתבעים כופרים בכך, וטוענים כי שיק הביטחון וכתב הערבות נמסרו לתובעת שנים קודם למועד החתימה על טופס הלקוח, ו ביחס לעסקאות ששולמו כולן. בנוסף, טוענים הנתבעים כי הנתבע כלל לא חתום אישית על כתב הערבות , אלא אך ורק בשם החברה. עוד טענו הנתבעים (במסגרת הסיכומים) כי התובעת כלל לא הוכיחה את החוב הנטען.
דיון
לאחר בחינת טענות הצדדים והראיות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל ביחס לשני הנתבעים , כפוף לסייגים שיפורטו.
לעניין שיק הביטחון, יש לקבל את עמדת הנתבעים ולקבוע שזה לא נמסר במעמד החתימה על טופס הלקוח בשנת 2016, אלא שנים קודם לכן, והוא לא נמסר לצורך הבטחת חובות הנתבעת שנוצרו לאחר החתימה על טופס הלקוח. טעמים מספר תומכים בכך.
ראשית, כהן עצמו לא ידע לומר אימתי נמסרה ההמחאה. במענה לשאלותיי, השיב הלה (עמ' 16, שו' 15) כי הסיק שהשיק ניתן ב-2016 מכך ש"חשבתי שהוא נתן לפקודת אדירם שיווק", היינו לתובעת בשמה כפי שמופיע בכותרת פסק הדין שניתן לה רק בשנת 2014 (ראה נסח רשם החברות שצורף ללא התנגדות כנספח ו' לסיכומי התובעת). לאחר שתשומת לב כהן הוסבה לכך שע"ג השיק הביטחון נרשם אך ורק "אדירם", השיב כי "יכול להיות" שהשיק ניתן טרם החלפת שמה של התובעת (שם, שו' 17). ממילא, התובעת עצמה, בעדות היחידה הבאה לתמוך בגרסתה העובדתית שבכתב התביעה, אינה עומדת מאחורי טענתה שלפיה שיק הביטחון ניתן במסגרת ההתקשרות שלה עם הנתבעת בשנת 2016, ומובן שבנסיבות אלו לא ניתן לתת משקל ממשי לטענה ההפוכה, שנכללה בכתב התביעה.
שנית, כהן העיד כי כאשר נפתח חשבון לחברה בע"מ אצל התובעת, אזי החברה נדרשת למסור המחאת ביטחון שלה לידי התובעת, בצירוף ערבות אישית, אך לא שיק אישי של בעל החברה (13, 1-4).
שלישית, הנתבעים הציגו דפי בנק, שלא הייתה מחלוקת ביחס לנאמנותם, שמהם עולה כי המחאות עוקבות לשיק הביטחון (מס' 5001684, 5001685), נפרעו ביום 30.9.2012 היינו שנים קודם להתקשרות בשנת 2016, וסבירה ההנחה ששיק הביטחון נמסר במועד מוקדם יותר למועד משיכת ההמחאות הללו.
על יסוד האמור, יש להעדיף את גרסת הנתבעים ביחס לשיק הביטחון , ואני קובע כי זה לא נמסר לתובעת בשנת 2016 במסגרת חתימת טופס הלקוח, אלא במועד מוקדם יותר , וככל הנראה על מנת להבטיח התחייבות אישית של הנתבע , שרכש אישית חומרים מן התובעת.
מילא, שיק הביטחון לא נועד להבטיח את התחייבויות הנתבעת שבאו לעולם מכוח ההתקשרות בשנת 2016, והתובעת לא הייתה זכאית לפתוח מכוחו את תיק ההוצל"פ מס' 510200-06-16.
לעניין כתב הערבות, מצאתי שיש להעדיף את עמדת התובעת, ש זה נחתם בד בבד עם חתימת טופס הלקוח ובא להבטיח את חובות הנתבעת שבאו לעולם ממועד החתימה ואילך.
ראשית, כתב הערבות כולל בכותרתו את שמה של התובעת "אדירם שיווק חומרי בניין – מרכז בע"מ", היינו את שמה של התובעת שניתן לה בשנת 2014, כאמור. ממילא, לא ניתן לטעון כי זה נחתם בשנת 2012 – 2013, בעת שהנתבע בנה ביתו (רא' סעיף 3 לכתב ההגנה המתוקן).
שנית, בחינה ויזואלית של כתב הערבות, אל מול טופס הלקוח, מבססת את הרושם שהשניים נחתמו באותו מ עמד, שכן בשניהם מולאו הפרטים בעט אדום ובכתב יד הנחזה להיות של אותו אדם , גם בעין שאינה מקצועית.
שלישית, בעניין זה מצויה לפניי גרסת התובעת, המעוגנת בעדות כהן, ומאידך, גרסת הנתבעים בהיבט זה, כל כולה נסמכת על תצהיר הנתבע שצורף להתנגדות, אולם לא התאפשרה חקירתו של הנתבע, עקב מצבו. לבד מכך, גרסת הנתבע בעניין זה כוללנית ואינה מפורטת. מפאת אלו, לא ניתן לייחס לה משקל ממשי.
רביעית, גם אם אניח שכתב הערבות לא נחתם בד בבד עם טופס הלקוח, אלא במועד מוקדם יותר, הנתבעים לא שללו את האפשרות שזה עמד בתוקף גם ביחס לחובות שבאו לעולם לאחר החתימה על טופס הלקוח. כתב הערבות, אינו כולל מספר לקוח, אלא רק את שמה של הנתבעת, ובמסגרתו התחייבות לשלם כל חוב המגיע לתובעת מאת הנתבעת, ללא מגבלה של תאריך ו/או תחימה למספר לקוח כזה או אחר. הנטל להראות שכתב הערבות אינו "מכסה" את החובות המאוחרים, היה על כתפי הנתבעים והם לא עמדו בו.
גם ביחס לשאלה האם דובר בערבות אישית של הנתבע, יש להעדיף את עמדת התובעת.
כתב הערבות מדבר בעד עצמו בהקשר זה, ובמקום המיועד למילוי פרטי "ערב 1" מולא שמו הפרטי של הנתבע, מספר הזהות האישי שלו וכתובתו ובמקום המיועד לחתימת הערב, חתם הנתבע עצמו.
אמנם, על גבי חתימת הנתבע הוספה חותמת הנתבעת, ועל כך מבססים הנתבעים את עמדתם, אולם איני סבור שיש בכך כדי לשלול את ערבותו האישית של הנתבע. בהקשר זה יש לזכור כי האפשרות שדובר בערבות של הנתבעת, כטענת הנתבעים, היא אפשרות חסרת פשר, שהרי כל מטרת הערבות היא להעמיד לתובעת בטוחה נוספת, להבטחת חיובי הנתבעת. מה תועלת אפוא יש בכך שהנתבעת היא שתערוב לחיוביה שלה? כאמור, פרטי הערב הם פרטיו האישיים של הנתבע והפרשות ההגיונית הסבירה והמתבקשת של שטר הערבות, מביאה למסקנה שהנתבע התחייב במסגרתו לערוב אישית לחובות הנתבעת.
הנתבע חייב אפוא אישית בכל חיובי הנתבעת לתובעת, שבאו לעולם לאחר החתימה על טופס הלקוח.
גם לעניין שיעור החוב, יש לקבל את עמדת התובעת.
במסגרת תצהירי הנתבע שצורפו להתנגדויות, אין למעשה כפירה בשיעור החוב לתובעת, המבוסס על הכרטסת של הנתבעת אצלה. כל טענות הנתבע ביחס לשיק הביטחון היו כי אין בו כדי לחייבו אישית בחובות הנתבעת, אולם הנתבע כלל לא כפר בעצם קיומו של החוב, ששיעורו סכום שיק הביטחון (רא' סעיף 7 לתצהיר הנתבע מיום 11.8.16). ביחס לחוב שבתיק ההוצל"פ הנוסף, היינו זה שנפתח ביחס להמחאות שסורבו, הנטל היה על הנתבעים להוכיח כי החוב שלגביו נמסרו ההמחאות נפרע וכי הם פטורים מלשלמן. הנתבעים לא הרימו נטל זה.
התובעת מצידה צירפה לכתב התביעה המתוקן את כרטסת הלקוח של הנתבעת, הכוללת חיובים שנצברו החל ממועד חתימת טופס הלקוח, ואלו עולים כדי 24,875 ₪, היינו סך הנופל מסכומם של שני תיקי ההוצל"פ יחדיו.
בנוסף, בכתב ההגנה המתוקן הנתבעים כלל אינם מפרטים טענות ביחס לשיעור החוב, אינם כופרים בו באופן ספציפי ומסתפקים בהכחשה כללית, ולמעשה לא מעמידים כל גרסה עובדתית שהיא בהקשר זה.
כמו כן, במסגרת החקירה הנגדית, נמנע ב"כ הנתבעים מלחקור את כהן אודות שיעור החוב ואודות השאלה האם סופקו החומרים שלגביהם הוצאו החשבוניות שבכרטסת אם לאו. כפי שנפסק לא פעם, במסגרת חקירה נגדית יש לחקור את העד במפורש ובמישרין אודות כל נושא שיש לגביו מחלוקת. כאשר לא מציגים לעד שאלות בחקירה הנגדית ביחס לסוגיה מסוימת, ההנחה היא כי אין מחלוקת באותו עניין (ראו סיכום ההלכה אצל י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1699, תשס"ד – 2003).
לאור אלו מתקבלת עמדת התובעת ביחס לשיעור החוב.

תוצאה
על יסוד כל האמור, אני מקבל את התביעה המתוקנת, ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת את הסך של 24,875 ₪, כשהוא משוערך כדין, החל במועד הגשת כתב התביעה המתוקן.
הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום שיקבלו הנתבעים את פסק הדין.
בכל הנוגע לתיק הוצל"פ מס' 510200-06-16, שנפתח ביחס לשיק הביטחון, אני מורה על סגירתו ללא תנאי, שכן התובעת לא הייתה זכאית לפעול לביצוע שיק הביטחון, כאמור.
לעניין תיק ההוצל"פ הנוסף, מס' 527379-11-16, תהא הנתבעת רשאית לחדש בו את ההליכים וככל שסכום פסק הדין כאמור בסעיף 22 לעיל, בצירוף ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו במסגרת תיק ההוצל"פ האמור, לא יפרעו תוך 30 ימים מיום שיקבלו הנתבעים את פסק הדין.
לעניין הוצאות ההליך דנן, בהתחשב בכך שתיק ההוצל"פ העיקרי, ביחס לשיק הביטחון, התברר ככזה שלא היה מקום לפותחו מלכתחילה, איני נותן בו צו להוצאות.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אדירם שיווק חומרי בניין
נתבע: יאיר ביתך בע"מ
שופט :
עורכי דין: