ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביתר כהן הברון נגד ע"י ב"כ עו"ד שמרית סמדג'ה :

בפני כבוד השופט צבי דותן

העותרים

.1 המועצה האזורית דרום השרון
.2 ירקונה מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ
.3 הועד המקומי מושב ירקונה
4. אביתר כהן הברון
5. אורן ונויה קורקט
ע"י ב"כ עו"ד אבנר כהן ועו"ד אלעד עפארי

נגד

המשיבים
.1 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ע"י ב"כ עו"ד שמרית סמדג'ה

.2 נתיבי איילון בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אייל שקיב ועו"ד ירום שגן

.3 המפקח על התעבורה
ע"י ב"כ עו"ד שמרית סמדג'ה

.4 עיריית הוד השרון
ע"י ב"כ עו"ד אווה לוי

פסק דין

עניינה של עתירה זו הוא הסדרת נושאים בטיחותיים, תפעוליים וחיוניים בקשר לפרויקט הקמת נתיב תחבורה ציבורית (להלן-"נת"צ") בדרך רמתיים בהוד השרון. קטע הכביש של דרך רמתיים, בין דרך הים לבין מושב ירקונה, מהווה גם ציר גישה עיקרי, ולרוב בלעדי, לכניסות ל-15 משקים חקלאיים במושב ירקונה (העותר 2), אשר מצוי בתחום שיפוטה של העותרת 1. העותר 4 הוא בעל משק 31 במושב ירקונה, והכניסה היחידה למשקו ולדירות המגורים שבמשק היא מתוך הנת"צ. העותרים 5 הם בעלי משק 24, והכניסה והיציאה היחידות הן דרך הנת"צ. העותרים הצביעו בעתירה על "בעיות משמעותיות שיש הכרח להסדירן, וזאת בכל הנוגע לכניסות למשקים חקלאיים במושב ירקונה".

2. בדיון בבקשה לצו ביניים, שנתקיים בפני סה"נ כבוד השופט א' סטולר, הושגה בין הצדדים הסכמה באשר למשק 24, וההסכמה קיבלה תוקף של פסק דין חלקי. בדיון בעתירה גופא, שנתקיים בפניי, הסכימו העותרים, בהמלצתי, לחזור בהם מהסעד שנתבקש בנוגע למיקום תחנות האוטובוס מדרום לכניסה למשק 31, וסעד זה נמחק. כל שנותר כיום הוא הסעד הראשון שנתבקש, והוא: מתן צו כי לא ייעשה שימוש בנת"צ, עד אשר תוסדר נסיעת כלי רכב שאינם ציבוריים בנת"צ, לשם כניסה לבתים ולמשקים שמדובר בהם.

3. טענת העותרים היא, כי היות והנת"צ הוא הנתיב הימני של הכביש, אזי הדרך היחידה להיכנס למשקים היא באמצעות נסיעה בנת"צ, ומשם לפנות לכניסות למשקים. דא עקא, הדבר לא ניתן, הואיל והנת"צ מיועד לרכבי תחבורה ציבורית בלבד. לכן, הברירות העומדות בפני הנהגים הן: א. לנסוע בנת"צ , בניגוד לאיסור נסיעת רכב בנת"צ, ומשם להיכנס למשקים ; ב. לפנות פניה חדה ומסוכנת מנתיב התנועה הסמוך לנת"צ, ומשם להיכנס למשקים, תוך חציה חדה ומסוכנת של הנת"צ. לכן, טוענים העותרים, יש הכרח להסדיר באופן חוקי, באמצעות מערכת תמרורים או סימונים מתאימים, את ההיתר לנסיעה בנת"צ, לכל סוגי הרכבים שיעדם הוא כניסה למשקים ולבתי המגורים.

4. המשיבה 2, שהיא המבצעת עבור משרד התחבורה את תכנון והקמת הנת"צ, מסכימה לכך שיש להסדיר את הענין, והצעתה היא לקבוע הסדר תנועה ארעי באמצעות תמרור 439 לפי הודעת התעבורה (קביעת תמרורים) התשע"א-2010 , ובו יצוין: "מותרת ההשתלבות בנת"צ למגרשים". תמרור זה יאפשר, לכל הרוצה להגיע אל המגרשים הללו, לנסוע בנת"צ על מנת להיכנס למגרש. אולם – וכאן המחלוקת – עמדת המשיבה 2 היא, שלגבי המשקים הנמצאים ממזרח לדרך רמתיים, הסדר זה יהיה זמני, עד לקביעת דרכי גישה קבועות אל משקי ירקונה, מתוך המושב. המשיבה 2 דורשת כי העותרים 3-1 יקדמו ויאשרו תכנית סטטוטורית, בתוך שלוש שנים, ויישמו את התכנית בתוך שנה נוספת, ולפיה תתאפשרנה גישות לכלי רכב, למגרשים שבמושב ירקונה הנשענים על דרך רמתיים, מתוך המושב.

אשר למשקים הנמצאים ממערב לדרך רמתיים, לגביהם מסכימה המשיבה 2 שייקבע תמרור 439, לפיו תותר השתלבות בדרך השירות לשם מתן גישה למגרשים, ואיננה דורשת כי יהיה זה הסדר זמני (אולם תשומת הלב לנטען ע"י המשיבה 2 בסעיף 136 לכתב תשובתה לעתירה).

טענות הצדדים
5. העותרים מתנגדים לדרישה כי ההסדר, בנוגע למשקים שממזרח לדרך רמתיים, יהיה הסדר זמני. לא ייתכן, לטענתם, לקבוע כי זכות הכניסה שלהם למשקם ולביתם תהיה מוגבלת בזמן.
שנית, לטענתם, אין למשיבה 2 סמכות לחייב את העותרים לקדם ולאשר תב"ע כלשהי כתנאי להצבת תמרור.
שלישית, הסמכות לאשר תב"ע היא של הועדה המקומית דרום השרון, שכלל אינה צד לעתירה זו.
רביעית, אין לבית המשפט מושג לגבי התנאי הזה שהציבה המשיבה 2 – מהי התב"ע הנדרשת, האם היא בסמכות מחוזית או מקומית, האם הענין אפשרי מבחינה תכנונית, מהי העלות של יישום התב"ע, אלו הפקעות תידרשנה, מי הגורם המוסמך לבצע את ההפקעות, מה עלות ההפקעות ומי יישא בעלות זו, מי הגורמים הע לולים להיפגע מקידום התב"ע, האם ארבע שנים הוא פרק זמן סביר לקידום ולאישור התב"ע, לביצוע ההפקעות, ולביצוע הדרכים החלופיות. נוכח כל סימני השאלה הפתוחים האלה, אין כל אפשרות לבית המשפט לבחון את שיקול הדעת של הרשות ולאשר את קביעתה כי הצבת התמרור מותנית בקידום תב"ע ויישומה.
נטען גם כי ההסכמות שהושגו בין הצדדים בתחילה לא כללו את התנאי שהתמרור יוצב לתקופה זמנית, וכי תנאי זה עלה לראשונה רק בכתב התשובה של המשיבה 2 לעתירה.

6. המשיבים 1 ו-3 מבארים באריכות (סע' 13-9 לסיכומיהם) את החשיבות בהותרת הנת"צ סטרילי ככל הניתן מתנועת כלי רכב פרטיים וכלי רכב אחרים שאינם תחבורה ציבורית, ולשמש לנסיעת תחבורה ציבורית בלבד. לשיטתם, דרישת העותרים כי תמרור 439 יוצב באופן קבוע, ללא הגבלת זמן, היא דרישה בלתי סבירה. הותרת הכניסה למשקים דרך הנת"צ אינה בטיחותית ואינה רצויה מבחינת שיקולים תחבורתיים ותעבורתיים. דרך המלך היא הסדרת הכניסה למשקים מתוך היישוב. לטענתם, הדרישה כי הצבת התמרור תוגבל לפרק זמן אשר יאפשר הסדרת הכניסות למשקים מתוך היישוב, בתוך מספר שנים, מבוססת על שיקולים מקצועיים, ואין מקום להתערב בכך. הם מסכימים לקבל את המלצתי לקבוע פרק זמן ארוך מכפי שהציעו מלכתחילה, נניח, 5 שנים. המשיבים מציינים כי בפרק זמן זה של 5 שנים יוכלו העותרים לקדם תכנית סטטוטורית שתאפשר חיבור למשקים מתוך היישוב, אך יודגש כי המשיבים 1 ו-3 אינם מבקשים לחייב את העותרים לקדם תכנית זו או אחרת. הם רק מציעים מענה זמני ל-5 שנים, כאשר בתקופת הביניים יוכלו העותרים למצוא פתרונות, למשל באמצעות קידום תכנית. הם מזכירים בהקשר זה כי בימים אלה מקודמת תכנית מתאר למושב ירקונה.

7. גם המשיבה 2 סבורה כי בטווח הארוך יש להפריד לחלוטין בין תנועת רכבים פרטיים/משאיות/טרקטורים לבין תנועת אוטובוסים ורכבי תחבורה ציבורית בנת"צ, זאת הן מטעמי בטיחות והן מטעמי יעילות הנת"צ. המשיבה 2 מסכימה לקביעת פתרון זמני למשך מספר שנים, אולם לטענתה, קביעת הסדר זמני ללא הטלת חובה על מי שמבקש את ההסדר הזמני לבצע פעולות מתאימות לקראת הסדר הקבע – הוא פיקציה משפטית.
בענין טענת העדר סמכות למשיבה 2 להתנות את הסדר התנועה, בהגשתה וקידומה של תב"ע, טוענת המשיבה 2 כי לא הצעת הפשרה שלה עומדת כאן לביקורת שיפוטית. המשיבה 2 הלכה צעד לקראת העותרים בהציעה הצעת פשרה מיטיבה. ההטבה מתבטאת בכך, שהעותרים לא יידרשו לפנות אד-הוק על מנת לבקש פטור מציות לתמרור 501 (נתיב לתחבורה ציבורית), אלא פטור כאמור יעמוד להם, לתקופה קבועה וידועה מראש, על פי תמרור 439. אם העותרים מבקשים ליהנות מהצעת הפשרה המיטיבה, עליהם לקבל גם את התנאים הנלווים לה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה (היינו, התנאי של קידום תכנית).

דיון והכרעה
8. ביחס לשאלה האם ראוי לקבוע את ההסדר המוצע, תמרור 439:"מותרת ההשתלבות בנת"צ למגרשים", כהסדר קבע או כהסדר זמני, נראה כי התשובה ברורה. נתיב לתחבורה ציבורית מיועד לתחבורה ציבורית. אם אמנם כטענת העותרים כן הוא, כי ל-15 המשקים החקלאיים במושב, שהגישה אליהם היא מדרך רמתיים, מגיעים, מדי יום ביומו , מאות רכבים פרטיים, משאיות, טרקטורים, ציוד חקלאי וסמיטריילרים (סעיף 24 לכתב העתירה), הרי ברור הדבר שלא ניתן להתיר זאת דרך נתיב לתחבורה ציבורית. ישנה חשיבות בהותרת הנת"צ סטרילי ככל הניתן מתנועת כלי רכב פרטיים ואחרים שאינם כלי תחבורה ציבורית, ולשמש לנסיעת תחבורה ציבורית בלבד, שהרי זו כל תכליתו ומהותו של פרויקט הקמת הנת"צ. וכפי שהסבירה המשיבה 2 בתשובתה לעתירה, הקמת הנת"צ בדרך רמתיים איננה עומדת לבדה. היא מהווה חלק מפרויקט "מהיר לעיר", שהוא פרויקט שנועד ליצור רשת מטרופולינית רצופה, יעילה ונוחה של צירי העדפה לתחבורה ציבורית, בתחום שיפוטן של 17 רשויות מקומיות במרכז הארץ (ראה מפת הפרויקט בעמ' 7 לכתב התשובה של המשיבה 2). מטרת הפרויקט היא להביא להפחתת גודש התנועה בכבישי מרכז הארץ, מתוך כוונה לספק חלופה איכותית לשימוש ברכב פרטי, ובכך לצמצם את ההפסד האדיר שנגרם לכלל המשק, בשל גודש זה. אין צורך להרבות במלים כדי להבהיר שהקמת נת"צ שבו יוכלו (לדברי העותרים עצמם) להיכנס, מדי יום, מאות כלי רכב פרטיים, משאיות, טרקטורים, ציוד חקלאי וסמיטריילרים, היא בבחינת "מה הועילו חכמים בתקנתם".

9. אני מקבל אפוא את עמדת המשיבים, כי ההסדר שהוצע (תמרור 439) יהיה הסדר זמני, ולא הסדר קבוע, כדרישת העותרים.

10. ובאשר לאורך התקופה, בשים לב לכך שהמצב הקיים כיום (טרם היות הנת"צ) קיים כבר עשרות שנים, ובשים לב לכך שמציאת פתרון של קבע ויישומו הוא תהליך שייקח זמן לא מבוטל, נראה בעיניי סביר בנסיבות הענין לקבוע "תקופת מעבר" של 5 שנים, שהיא בעיניי תקופת מעבר ארוכה.
11. יובהר, כפי שגם הבהירו המשיבים 1 ו-3 בסיכומיהם, כי ככל שבתום 5 שנים לא יימצא וייושם פתרון קבע להסדרת הכניסה למשקים מתוך המושב, יוכלו העותרים לפנות אל המפקח על התעבורה בבקשה להאריך את התקופה, ובקשתם תיבחן ע"י הגורם המוסמך בשים לב לכלל השיקולים המקצועיים הרלוונטיים.

12. ועתה לשאלה האם יש מקום לחייב את העותרים לקדם תכנית סטטוטורית, אשר תסדיר את הנושא של גישה למשקים החקלאיים מתוך המושב.

המשיבה 2 מציגה את הדברים כאילו היא מציעה לעותרים הצעת פשרה מיטיבה, ואם העותרים מבקשים לקבל את ההטבה המוצעת להם, הרי התנאי של קידום תב"ע הוא "חלק מהחבילה".
אינני מקבל טענה זו. למשיבה 2 אין סמכות לחייב את העותרים לקדם תב"ע, ואף אין לה סמכות לפטור מאן דהוא מציות לתמרור 501, או לתמרור כלשהו. הסמכות למתן פטור מציות להסדרי תנועה נתונה, לפי תקנה 16(2) לתקנות התעבורה, למפקח הארצי על התעבורה, והוא האציל סמכותו זו למפקחים המחוזיים על התעבורה. במילים אחרות, הפטור מציות לתמרור 501 (נתיב לתחבורה ציבורית), שאותו מוצע לתת באמצעות הצבת תמרור 439, הוא פטור שלא המשיבה 2 נותנת אותו, כי אם המשיב 3 (המפקח על התעבורה). והנה, המשיב 3 מציין מפורשות בסיכומיו כי הוא איננו מבקש להורות או לחייב את העותרים לקדם תכנית זו או אחרת , כתנאי לכך שיינתן להם מענה זמני לתקופת זמן קצובה שתיקבע. בכך מסתיים העניין, שכן, הסמכות בענין זה היא בידיו בלבד. מטעם זה, ומיתר הטעמים שהעלו העותרים בנקודה זו (ר' בפסקה 5 לעיל), אינני מחייבם להגיש או לקדם תב"ע, שבה יימצא הפתרון לבעיית הכניסה למשקים.

סיכום
לסיכום אני קובע כלהלן:
בנוגע למשקים במושב ירקונה הנמצאים ממזרח לדרך רמתיים, עם פתיחת הנת"צ לשימוש, יוצב תמרור או תמרורי 439: "מותרת ההשתלבות בנת"צ למגרשים".

הסדר זה יהיה הסדר זמני, למשך 5 שנים מיום פתיחת הנת"צ לשימוש.

כתום 5 שנים, יוסר תמרור 439, ותיאסר כל כניסת רכב, שאיננו רכב תחבורה ציבורית, לנת"צ.

אינני מטיל על העותרים חובה להגיש תב"ע שבה יימצא פתרון הקבע לכניסה למשקים, אולם יובהר, למען הסר ספק, כי מציאת פתרון הקבע מונחת לפתחם (כולל ובייחוד העותרים 3-1). אם יתברר, כתום 5 שנים, כי לא נעשה כל אשר ניתן היה וצריך היה לעשותו כדי למצוא וליישם פתרון קבע, סביר שלא יקבלו הארכה של ההסדר הזמני, אם יבקשו הארכה כאמור מהמפקח על התעבורה.

בנוגע למשקים במושב ירקונה הנמצאים ממערב לדרך רמתיים, תהיה גישה מהנת"צ אל המגרשים האלה, אולם הגישה אליהם תיעשה מדרך השירות הקיימת, ולא מהנת"צ במישרין. לפיכך, עם פתיחת הנת"צ לשימוש, יוצב תמרור 439 אשר לפיו תותר ההשתלבות בדרך השירות לשם מתן גישה למגרשים אלה.

בסוגיית ההוצאות, נכון שההסדר לגבי משק 24 הושג רק בעקבות הגשת העתירה, אולם כאמור, הושג הסדר, ניתן לו תוקף של פסק דין, בקשה לפסיקת הוצאות לא עלתה באותה עת, ואין מקום להעלותה כעת.
הפתרון של הצבת תמרור 439 הוצע ע"י המומחית מטעם העותרים טרם הגשת העתירה (ביום 8/11/20), וגם אחרי הגשתה (1/2/21), ורק הגשת העתירה הביאה את המשיבים להסכים להסדר זה, שבעיניי הוא ההסדר המתבקש, וראוי היה להסכים לו מלכתחילה.
מצד שני, נדחתה עמדת העותרים (שעליה נסב חלק נכבד מן ההתדיינות והסיכומים) כי ההסדר יהיה קבוע.
בנוסף: חלק עיקרי מהמחלוקת בעתירה זו היה בענין המיקום של תחנות האוטובוס מדרום לכניסה למשק 31. סברתי כי סיכויי החלק הזה של העתירה קלושים, ובהמלצתי, חזרו בהם העותרים מחלק זה של העתירה.
במאזן הכולל, אינני רואה הצדקה לפסוק לטובת העותרים הוצאות.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אביתר כהן הברון
נתבע: ע"י ב"כ עו"ד שמרית סמדג'ה
שופט :
עורכי דין: