ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהושע עזיז נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

התובע
יהושע עזיז
ע"י ב"כ: עו"ד אירינה גוטקין
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עינבל קמיור

פסק דין

השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם יש להכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע כפגיעה בעבודה, בהתאם להוראת סעיף 48א(א) וסעיף 48א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- "החוק").

הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע וחשיפתו לרעש מזיק ובין הפגיעה באזניו. בהתאם לכך מונה ד"ר א. ברקו , כמומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

ביום 29/07/2020 התקבלה חוות דעת המומחה במסגרתה נקבע כדלקמן:
"מדובר בגבר בן 69 שעובד החל משנת 1982 ועד היום כרפד עצמאי. במסגרת עבודתו נחשף לרעש מזיק המופק מכלים שונים בהם משתמש במסגרת עבודתו. לא היה במעקב שמיעתי במכוני שמיעה מוסמכים ולא אצל רופא א.א.ג. רק בתאריך 11/04/2018 פנה לראשונה לרופא א.א.ג. כיוון שבסקר מנהלים נמצא ליקוי שמיעה ונשלח לבדיקות שמיעה.
מעיון בתיקו הרפואי ובבדיקות השמיעה שעשה במהלך השנים 2018-2019 עולות העובדות הבאות:

. התלונן על ליקוי שמיעה אך לא על טינטון, לבודקת השמיעה מוסר בתאריך 31/05/2018 על ליקוי שמיעה, ללא טינטון.

. בתאריך 04/11/2018 עבר כנראה אירוע של אקוסטיק טראומה ומוסר לד"ר בנדט שמאז סובל למטינטון באוזן שמאל.

. בהמשך מוסר לד"ר בנדט שמרגיש החמרה בליוי השמיעה ושהטינטון מתגבר, בעיקר באוזן שמאל.

. נשלח לשורה של בדיקות שמיעה (6): בדיקות אלה מראות שסגובל מליקוי שמיעה עיצבי ב- 2 האוזניים, אך הקונפיגורציה של ביקות השמיעה ועוצמת הירידה בשמיעה שונה לחלטטין בכל אחת מהבדיקות, החל מירידה קלה מאוד בשמיעה עד ליריד קשה משמעותית. יחד עם זה, בכל אחת מהבדיקות, החל מירידה קלה מאוד בשמיעה עד לירידה קשה משמעותית. יחד עם זה יש לציין שבמכון קולות בוצעו 2 בדיקות שמיעה המראות את הירידה הקלה ביותר בשמיעה, במכון זה בוצעה גם בדיקת OAR, שהיא בדיקה אובייקטיבית ותוצאות בדיקה זו שוללות מכל וכל את תתוצאות הבדיקה במכונים האחרים, אומנם הקונפיגורצה השמיעתית במכון קולות יכולה להתאים לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, אך במכון זה לא עמד בתנאי הסף של ירידה ממוצע בשמיעה בתדירויות הדיבור (KHZ20,5-2,0) של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

עפ"ח נתונים שמיעתיים אלה לא ניתן להגיע למסקנת מבוססות בעניינו. לשם כך דרוש בירור שמיעתי מקיף, כולל בדיקות עזר אובייקטיביות. יש להפנותו לשם כך למכון שמיעה אחר להערכה שמיעתית רחבה. עליו לבצע במכון זה את הבדיקות הבאות:

. בדיקת שמיעה התנהגותותית.
. בדיקת OAE (הדים קוכלאריים).
. בדיקת BERA לסף.
. מבחן מאפייני הטינטון.

ניתן לעשות בדיקות אלה במכון אתי ישראל לשם נבדק בעבר או בבית חולים ציבורי.
עניינו יסוכם לאחר קבלת בדיקות אלה".

לאור בקשת המומחה נדרש התובע לבדיקות נוספת אשר הועבר ו אל המומחה ובהתאם לכך הוגשה חוות דעת המומחה ביום 29.11.2020 , בה נקבע כדלקמן:
"בחוות דעתי הרפואית מה- 24/07/2020 ציינתי בפרק סיכום ומסקנות, שהתובע אמנם עשה בדיקות שמיעה רבות, אך בדיקות שמיעה אלה מראות שונות שמיעתית משמעותית ביותר, הן מבחינת קונפיגורציה שמיעתית והן מבחינת עוצמת הירידה בשמיעה. יתר על כן, ממצאי בדיקות אלה נשללות ע"י בדיקת OAE שבוצעה במכון קולות, שהיא בדיקה אובייקטיבית. לכן ציינתי שבמציאות שמיעתית זו לא ניתן להגיע למסקנות מבוססות בעניינו של התובע ולכן ביקשתי בירור שמיעתי נוסף, מקיף, הכולל גם בדיקות עזר אובייקטיביות.

הבירור השמיעתי החדש בוצע במכון שמיעה אתי ישראל ב- 30/09/2020 והרי הממצאים:
בדיקת שמיעה התנהגותית
1. אוזן ימין + שמאל: תגובות לא עקביות במוליכות אויר, לא ניתן לקבוע את דרגת ליקוי השמיעה וצורת עקומת השמיעה, לא ניתן לקבוע את התדר של הירידה המרבית בשמיעה, אין התאמה בין ממצאי SRT ו- PT, לא ניתן לקבוע ממוצע שמיעה לפי מוליכות אוויר ולפי מוליכות עצם.

2. טימפונמטריה C ב- 2 האוזניים.

3. לא התקבלו הדים קוכלאריים ב- 2 האוזניים, גם ב- TE-OAE וגם לא ב- DP-OAE.

4. מבחן מאפייני הטינטון: עפ"י דבריו, אינו שומע את הטינטון במהלך הבדיקה, לכן לא נמדדו מדדי הטינטון.

5. לאור כל האמור לעיל, הבודקת ממליצה להפנותו לבדיקת BERA לסף, כפי שגם אני המלצתי בחוות דעתי מה- 24/07/2020, כחלק ממכלול הבירור. אולם יש להדגיש שבדיקה זו לא תואיל לעניינינו, כיוון שהיא בדיקה שמועילה רק כחלק ממכלול בדיקות לאימות אובייקטיבי של סף השמיעה, אולם אינה מהווה תחליף לבדיקת שמיעה התנהגותית לקביעת ממוצע סף שמיעה.

לאור האמור לעיל ולאור תגובתיו הלא עקביות של התובע בבירור שמיעתי זה, התובע לא עמד בנטל ההוכחה של חומרת ליקוי השמיעה ממנו סובל. קרוב לוודאי שבדיקות השמיעה המייצגות את הליקוי השמיעתי, ממנו סובל, הן אלה ממכון קולות.

לכן תשובותיי לשאלות כבוד השופטת צדיק הן:

1. התובע סובל מליקוי שמיעה עיצבי ב- 2 האוזניים, סוגסטיבי לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש.

2. עפ"י בדיקות השמיעה ממכון קולות, שתוצאותיהן נתמכות גם ע"י בדיקת OAE, שהיא בדיקה אובייקטיבית, ממוצע שמיעתו בתדירות הדיבור (KHZ20,5-2,0) לפי מוליכות עצבית לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

3. קיים קשר סיבתי בין החשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה ממנו סובל.

4. כושר שמיעתו בתדירויות גבוהות (KHZ3-4) פחת בשיעור של 25 דציבלל לפחות בכל אחת מהאוזניים".

ביום 23.3.2021 הופנו אל המומחה שאלות ההבהרה הבאות:
"1. האם נכון כי התובע נעזר במכשיר שמיעה?

2. האם נכון כי אדם הנעזר במכשיר שמיעה לאחר המלצה של רופא בתחום, היא כתוצאה מירידה משמעותית בשמיעה?

3. האם נכון שעקומות השמיעה בצורתן דומות אחת לשנייה פרט לשוני בעוצמות שנמצאו בבדיקות השונות?

4. האם נכון שעקומת שמיעה אופיינית לנזקי רעש מתאפיינת בירידה סביב תדירות 4000 הרץ?

5. האם טנטון קבוע וירידה בשמיעה סביב תדירות 4000 הרץ , ובעיקר שהירידה סביב 4000 הרץ הן יותר מ- 25-30 דציבלים, אופיניים לנזקי רעש?

6.כבוד המומחה מתבקש להשיב על שאלה 15 הנזכרת בהחלטת המינוי על פיה התבקשת לפרט מתי הטנטון תועד לראשונה ברשומות הרפואיות ?כמו כן אנא פרט את מועדי התלונות בהם התלונן התובע על טנטון?

ביום 4.4.2021 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה אשר הופנו אליו:
"עיינתי בשאלות ההבהרה שהותרו ע"י כבוד השופטת רוית צדיק והרי תשובותיי:
1. עפ"י התיק הרפואי, התובע נשלח להתאמה לרכישה של מכשירי שמיעה אך נכתב גם "טרם רכש מכשיר שמיעה", לכן לפי הרישומים בתיק הרפואי לא מופיע שנעזר במכשירי שמיעה.
2. כשרופא ממליץ על רכישת מכשירי שמיעה הוא מסתמך על מצבו השמיעתי של החולה, אך ליקוי השמיעה יכול להיות קל-בינוני עד חמור משמעותי. כשעברתי על תיקו הרפואי של התובע ראיתי המלצות של רופאים לרכישת מכשירי שמיעה. כך למשל ב-א.א.ג. בסוראסקי הומלץ על רכישת מכשירי שמיעה על סמך 3 בדיקות שמיעה, עם פער תוצאות עצום ביניהן. בהפניה למכשיר שמיעה יש לדעת קודם את סף השמיעה ומצב השמיעה של החולה. לא כך המצב במקרה שלפנינו: למרות ביצוע מספר רב של בדיקות שמיעה, סף השמיעה של התובע אינו ידוע, וממצאי ה- SRT שלו נעים החל מ- 20 דציבל ב- 2 האוזניים, 40-45 דציבל ב- 2 האוזניים, וסף 65-70 דציבל, לכן במקרה שלפנינו עצם ההפניה להתאמת מכשירי שמיעה אינה מדברת ואינה כתוצאה מירידה משמעותית בשמיעה. בדיקת OAE שבוצעה בתאריך 14/11/2019 במכון קולות מצביעה על כך ששמיעתו טובה משמעו תית מכפי שהוצגה בבדיקות השמיעה.

3.התשובה חיובית, ואף ציינתי שעקומות השמיעה המייצגות, כנראה, את מצבו השמיעתי של התובע הן טוגמטיביות לליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש.

4.עקומת שמיעה אופיינית לנזקי רעש מתבטאת בצורתם הקלאסית ב"שקע" ששיאו לרוב בתדירות 4KHZ אולם גם עקומות שמיעה לא "קלאסיות" אינן שוללות ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש. יחד עם זה, ישנן ירידות בשמיעה סביב תדר KHZ4 שאינן נגרמות מחשיפה לרעש.

5.השאלה נשאלת כאילו מובן מאליו שסובל מטינטון קבוע ולא כך הוא הדבר. כשהתגלה שסובל מליקוי שמיעה (11/04/2018) לא נרשמה תלונה על טינטון. ב- 10/2018 נחשף לאירוע של טראומה אקוסטית באוזן שמאל ומאז מדווח על טינטון באוזן שמאל. בדיווח המדוייק אומר: "כאשר אני מושך את האפרכסת למעלה, אני שומע צפצוף באוזן" – סוף ציטוט. ירידה בשמיעה סביב תדר KHZ4, ללא קשר לעוצמת הירידה בשמיעה בתדר זה, יכולה לנבוע מחשיפה לרעש אך יכולה ללוות כל ליקוי שמיעה, לאו דווקא מחשיפה לרעש, למעשה כל ליקוי שמיעה עצבי יכול להתבטא גם בטינטון, תהיה סיבת ליקוי השמיעה אשר תהיה.

6. אלה העובדות בנוגע לטינטון:
א. אין בידינו בדיקת שמיעה המייצגת את מצבו השמיעתי האמיתי של התובע ולכן אין בידינו הוכחה שממוצע שמיעתו בתדירויות הדיבור (KHZ0, 5-2, 0) פחת ביותר מ- 20 דציבל ב- 2 האוזניים.

ב. כשהתגלה ליקוי השמיעה (11/04/2018) לא סבל עדיין מטינטון – אין דיווח על טינטון.

ג. רק אחרי שנחשף לאירוע של חשיפה פתאומית ללחץ אויר באוזן שמאל, דיווח על טינטון באוזן שמאל וגם אז דיווח – "כשאני מושך את האפרכסת למעלה, אני שומע צפצוף באוזן", זה אינו תיאור של טינטון קבוע.

ד. לכן הטינטון תועד לראשונה ב- 28/10/2018.

ה. מועדי תלונותיו תועדו בחוות דעתי הרפואית מה- 27/04/2020 בפרק "תיק רפואי א.א.ג" וביקוריו אצל ד"ר בנדט".

טענות התובע
מרבית בדיקות השמיעה אשר בצע התובע מלמדות על ירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות וירידה בסף השמיעה בתדירויות הדיבור אשר פחת ביותר מ- 20 דציבלים בכל אחת מהאוזניים.

למרות שהבדיקה ממכון "קולות" לא עקבית לבדיקות אחרות, בכל הבדיקות במכונים השונים הסף העליון קבוע בצורה המתאימה ל-SRT.יש לקבל את תוצאות הבדיקה מהמכונים האחרים בהם הודגמה ירידה בשמיעה הן בתדירויות הדיבור שפחת ביותר מ- 20 דציבל בכל אחת מהאוזניים והן בתדירויות הגבוהות שפחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים , ולהעדיפן על פני תוצאות הבדיקה ממכון "קולות".

טענות הנתבע
בהתאם לחוות דעת המומחה אשר בחן את כלל מסמכי התיק ובדיקות השמיעה אשר בצע התובע , הגיע הוא למסקנה כי לא קיימת בדיקת שמיעה המייצגת את מצבו השמיעתי האמתי, ואין כל הוכחה כי ממוצע שמיעתו בתדירויות הדיבור פחת מ-20 דציבל באוזניו. בהתאם לכך התבקש התובע לבצע בדיקת שמיעה נוספת.

בבדיקת השמיעה אשר בוצעה ביום 30.9.2021 לבקשת המומחה, לא ניתן היה לקבוע את דרגת ליקוי השמיעה, צורת עקומת השמיעה ואת תדר הירידה המרבית בשמיעה , ללא התאמה בין ממצאי SRT ו- PT. בהתאם לכך לא ניתן לקבוע ממוצע שמיעה לפי מוליכות אוויר ולפי מוליכות עצם.

לאור תוצאת הבדיקה קבע המומחה כי יש להעדיף את הבדיקה ממכון "קולות" שתוצאותיה נתמכות גם על ידי בדיקת QAE , בדיקה אובייקטיבי ת השוללת את תוצאות הבדיקה של שאר המכונים , על פיה ממוצע שמיעתו בתדירויות הדיבור לפי מוליכות עצם לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על עמדתו והבהיר כי לא קיימת בדיקה המייצגת את מצבו השמיעתי של התובע והבהיר כי אין הוכחה כי ממוצע שמיעתו בתדירויות הדיבור פחת ביותר מ-20 דציבל באוזניו.

משעה שהתובע אינו עומד בתנאי הסף של הכרה בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש בעבודה וזאת משכושר השמיעה לא פחת מ- 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור, אין כל משמעות לקביעת המומחה ביחס לקשר הסיבתי בין הרעש המזיק לפגימה של ליקוי שמיעה וביחס לטנטון משעה שעל פי סעיף 84א(א) ו- 84א(ב) ,מדובר בתנאים מצטברים וכאשר לא מתקיים תנאי אחד, אין כל רלוונטיות ליתר התנאים המצטברים באותו סעיף.

עמדת המומחה הרפואי תואמת את ההלכה הפסוקה על פיה ככל שיש בדיקות שאינן בעלות מהימנות זהה , יש להעדיף את הבדיקה המהימנה ביותר וככל שיש בדיקה מאוחרת השוללת קיומה של ירידה יש להעדיפה. משהבדיקה המאוחרת של מכון "קולות" קבעה באופן מפורש כי קיימת ירידה של פחות מ-20 דציבל , צדק המומחה בקביעתו.

אשר לטנטון המומחה הבהיר כי נמצאה תלונה אחת בלבד טרם הגשת התביעה וביחס לאוזן אחת על כן, גם בעניין זה התובע אינו עונה אחר דרישות הסעיף העוסקות בטנטון בשתי האוזניים, ופנייה יותר מפעם אחת טרם הגשת התביעה בהתאם לכך , יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה
הוראת סעיף 84א לחוק קובעת כדלקמן:
"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה –
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי העניין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – הטנטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה –
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים בשנייה;
(2) הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

לצורך הכרה בליקוי שמיעה עקב חשיפה לרעש במקום העבודה , יש לקחת בחשבון ירידה בכושר השמיעה הממוצע בתדירויות הדיבור של 500-1000-2000 מחזורים בשנייה. נוסף על כך, יש לבחון את הירידה בשמיעה בממוצע תדירויות הדיבור כאשר המבחן הקובע לעניין הפחתה בשמיעה הוא בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. (ראו- עב"ל 53/08 לאוניד ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.10.08) ; עב"ל 1546-10-12 מחמוד חוסין - המוסד לביטוח לאומי(ניתן ביום 17.8.14); עב"ל (ארצי)31596-01-16 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף בן יצחק (28.3.17)).

עיון בחוות דעת המומחה מעלה כי המומחה קבע מפורשות כי סף השמיעה של התובע אינו ידוע לאור השונות בין בדיקות השמיעה. עם זאת הבהיר המומחה מפורשות כי הבדיקה המהימנה ביותר היא הבדיקה ממכון "קולות", ממנה עולה כי לא ניתן לקבוע כי הירידה בשמיעה בממוצע תדירויות הדיבור פחתה בשיעור של 20 דציבל לפחות, ביחס לשתי האוזניים. נוסף על כך, המומחה הבהיר כי בדיקת QAE , בדיקה אובייקטיבית, שבוצעה בחודש נובמבר 2019 מלמדת כי שמיעתו טובה משמעותית מכפי שהוצגה בבדיקות השמיעה.

יובהר כי העובדה כי המומחה קבע כי קיים קשר סיבתי לתנאי העבודה היא לכשעצמה אינה יכולה לסייע לתובע שעה שאינו עומד בתנאי החוק, מ שכושר השמיעה לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים . על כן , בהתאם לחוות דעת המומחה התוצאה היא כי יש לדחות את תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

אשר לטנטון – משעה שהתובע אינו עומד בדרישת סעיף 48א(א) ומשלא הוצגו פניות (לפחות שתיים) חוזרות בעניין הטנטון טרם הגשת התביעה , התוצאה היא כי התובע אינו עומד בדרישות הסעיף הכולל תנאים מצטברים על כן, יש לדחות את תביעתו להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.

אשר למשקל המוענק לחוות דעת המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין נפסק לא אחת כי:
"בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן (ראו –עב"ל388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 28.2.2006 , עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 4.2.2008). ... ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה....אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין "(עב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] מיום 6.6.2005;עבל (ארצי) 4379-10-14‏ ‏ צח פלדמן נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן, [פורסם בנבו] ניתן ביום 16.3.16).

משעה שחוות דעת המומחה בהירה ומנומקת ונסמכת על ממצאי בדיקות השמיעה, ובהעדר סיבה נראית לעין בגינה יש לסטות מחוות דעתו, יש לאמץ עמדתו כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה.

סוף דבר
לאור כל המקובץ, ובהתבסס על קביעות המומחה בחוות דעתו ותשובותיו לשאלות ההבהרה מהן עולה מפורשות כי התובע אינו עומד בתנאי סעיף 48א(א) ו- 48 א(ב) לחוק, דין התביעה להידחות.

משעסקינן בתביעה מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, (17 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יהושע עזיז
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: