ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק חן נגד מאגמה סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ :

לפני:

כבוד השופט דורון יפת
נציג, ציבור (עובדים) כרמלה קול אמן

התובע
יצחק חן
ע"י ב"כ עו"ד גיל בר
-
הנתבעות

  1. מאגמה סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ
  2. טריניטי טים בע"מ

פסק דין

עניינה של התביעה בזכויות התובע בעד תקופת עבודתו הקצרה אצל הנתבעות 1 ו-2 וסיומה.
רקע עובדתי

  1. ביום 22.1.2017 החל התובע לעבוד אצל הנתבעת מס' 1 (להלן- מאגמה) כמנהל סוכנות ביטוח (להלן- מאגמה)(ת/סע' 4; ע' 59 ש' 9).
  2. במהלך חודש ינואר 2017 סיכם התובע את תנאי עבודתו במאגמה אל מול מר יוסף אלקובי אשר היה מנהלו של התובע (ת/סע'11; ע' 20 ש' 1-14;ע' 22 ש' 22). ההסכם נחתם בחודש זה (ת/ד')(ע' 23 ש' 21-25; ע' 24 ש' 1-23; ע' 71 ש' 23-35)(להלן- הסכם).
  3. בסעיף 4.1 להסכם נקבע כי התובע ישמש במשרת אמון כמנהל סוכנות ביטוח מאגמה ; בסעיף 6.2.1 להסכם נקבע כי התובע יהא זכאי לשכר גלובלי בסך של 16,000 ₪, המגלם בחובו שעות נוספות; בסעיף 7.1.1 להסכם נקבע כי העובד מצהיר כי ישנה קרן פנסיה פעילה על שמו (הגם שלא ננקב שמה ולא צורפה כל אסמכתא בעת החתימה); ובסעיף 7.2 להסכם נקבע כי לאחר ששה חודשים מאגמה תפריש עבורו כספים לקרן השתלמות בשיעורים הקבועים שם.
  4. ביום 22.6.2017 העביר התובע למר אלקובי, ב אמצעות מסרון, את פר טי הפוליסה על מנת שיועברו כספי פנסיה לתעודתם (ת/סע' 17; ת/ז' שעה 12:48).
  5. בסמוך לעזיבתו של סמנכ"ל שיווק של הנתבעת 2 (להלן- טריניטי), נתבקש התובע על ידי מר אלקובי להחליף את סמנכ"ל השיווק בכל פעולות השיווק בתחום המיסים. יוער, כי שמו של התובע מופיע באת ר הבית של טריניטי כ"מנכ"ל משותף" (ת/ה').
  6. בחודשים אוקטובר ונובמבר 2017 הוברר לתובע, כי תלושי השכר שקיבל מטריניטי אינם זהים לתלושי השכר ממאגמה ולאחר שפנה למר אלקובי בעניין, הוא שב לקבל תלוש שכר של מאגמה (ת/סע' 12).
  7. במהלך חודש דצמבר 2017 הודיע מר אלקובי לתובע, כי ההסכם עם מאגמה איננו רלוונטי עוד ולפיכך ביקש לקבוע מועד לחתימה לגבי טריניטי, כאשר זו כבר הנפיקה לו תלושי שכר בחודשים אוקטובר ונובמבר (ת/סע' 14).
  8. ביום 14.1.2018 התקיימה פגישה בנוכחות מר אלקובי והתובע, כאשר הראשון ביקש מהתובע לחתום על חוזה חדש (ת/ו')(להלן- החוזה החדש), שלפיו העסקתו במאגמה הסתיימה.
  9. בסעיף 2.4.3 לחוזה החדש נכתב, בין היתר, כי "...העובד מצהיר בזאת כי הייתה בעיה כלשהי בקופת הפנסיה מטעמו אשר מנעה מהחברה לבצע את ההפרשות במלואן ו/או במועדן ומשכך הוא מוותר בזאת על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה ביחס לאמור בסעיף 2.4.3 זה".

התובע סירב לחתום על החוזה החדש (ת/סע' 16).
יודגש, כי הצדדים חלוקים לגבי מיהות הפגישה שהתקיימה באותו יום, אליה נדרש בהמשך.
10. ביום 15.1.2018 פנה התובע אל יועמ"ש הנתבעות, עו"ד שאול גיטליץ במכתב שצורף להודעת דוא"ל (ת/ח') , שכותרתו "הודעת פיטורין", במסגרתו נכתב, בין היתר, לאמור:
"אתמול הגעתי ליום עבודה רגיל ובמהלך הישיבה עם מר יוסי אלקובי על הפעילות השוטפת ותכנון עתידי התבקשתי לחתום על מסמך משפטי.
אמרתי ליוסי שאני לא יכול לחתום על נספח הפוגע בזכויותי. לאחר שסרבתי לחתום יוסי אמר לי לך מפה והוסיף תשאיר את הרכב שלך ואת המחשב נייד.
אמרתי ליוסי אם אתה מפטר אותי תעשה לי שימוע ענה לי "ואתה יכול לקפוץ לי"!!!!!
... נזרקתי מהעבודה מהר גע להרגע. ובנוסף לקחו לי את הרכב ובמקביל יוסי הוציא הודעה לכל הסוכנים בחברה שצחי לא כבר עובד בחברה כך שלמעשה ביישת אותי וכך בכך הוצאת דיבה על שמי הטוב.
לאור האמור לעיל אבקשכם לשלם לי את כל זכויותיי...אבקש התייחסותך למכתב זה תוך 5 ימי עסקים."
11. ביום 7.2.2018 השיבו הנתבעות באמצעות בא כוחן דאז, למכתבו של התובע, בין היתר, כדלקמן (ת/ט') :
"1... מרשותנו דוחות את מלוא הטענות העולות ממכתבך שבנדון...
...
3. סירובך להעביר חפיפה מסודרת, כמו הדיסאינפורמציה הנמסרת על ידך ללקוחות מרשותנו, הלא רק הותירה את חברת טריניטי עם משבצת עבודה ריקה אלא אף מסבה לה נזקים...
...
4.1 כידוע לך היטב, ביום 22.1.2017 התקשרת בהסכם עם חברת מאגמה במסגרתו הצהרת שיש לך את הכישורים הנדרשים והיכולות לשמש בתפקיד מנהל סוכנות ביטוח...הבטחות אלו התגלו כמשולות לקליפת השום...
...
4.5 בשל כך, אך לא רק, זומנת בחודש יולי 2018 לשיחת שימוע אשר נערכה בנוכחותו של מר יוסף אלקובי ועו"ד פרץ בכר, שם ביקשת שוב ושוב ליתן לך עוד הזדמנות אחת להוכיח את כישורך ולשנות את דרכיך הפסולות. מרשתנו, אשר הנה חברה שומרת מצוות, השתכנעה ובפרט לאור המצב הכלכלי לו טענת, ליתן לך עוד הזדמנות אחת ואחרונה. בתוך כך ובהתאם לבקשתך, סוכם כי העסקתך בחברת מאגמה תבוא על סיומה בסוף חודש ספטמבר לאחר סיום תקופת הודעה מוקדמת ותעבור לעבוד בחברת טריניטי. כאן יש לציין כי הלא רק שהדבר נבע בקשתך אלא אף ביקשת לעבוד מול טריניטי כעצמאי- דבר שסורב על ידי מרשתנו.
4.6 כך או כך, החל מחודש אוקטובר 2018 התחלת לעבוד בחברת טריניטי כאשר סוכם עמך כי ייחתם הסכם העסקה חדש מול טריניטי. אלא מאי, כהרגלך הבטחותיך נמצאו זו פעם נוספת כמשולות לקליפת השום. הא ותו לא.
...
4.10 יש לציין כי בשלב זה, מרשותינו, אשר אותן שיווקת, היו סבורות כי אכן יש תועלת בכישורי השיווק שלך (דבר שהסתבר כטעות כפי שיפורט מטה) ושקלו להשיב אותך להעסקה בחברה מאגמה ובשל כך אף הופקו סימולציות של תלושים בגין חודשים אוקטובר נובמבר 2018. ויודגש למען הסר כל ספק, המדובר בסימולציה בלבד שאינה מהווה תלוש ואין לעשות בה כל שימוש אחר (!) , תלושי סימולציה אלו הועברו לעיונך על מנת לסכם סופית את ההתחשבנות עד לאותו מועד בצירוף לטיוטת הסכם וביקשת מספר ימים להתייעץ עם עורך דין.
4.11 ...משסורבת שוב פרץ בך הזעם תוך שאתה מאיים, צורך עד כדי נטישתך את מקום העבודה."
עיקרי ניהול ההליך
12. ביום 11.2.2018 הוגשה התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 בלבד.
13. ביום 9.5.2018 הגישו הנתבעות כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. שכן לשיטתן התובע הוא זה שחב לנתבעת 2 חובת הודעה מוקדמת של 30 יום על פי ההסכם בסך של 16,000 ₪.
14. ביום 3.12.2018 וביום 16.6.2019 התקיימו דיוני קדם משפט בפני כבוד השופטת (בדימוס) יפית זלמנוביץ גיסין אליהם לא התייצב נציג מטעם הנתבעות. נוכח העדר התייצבות בדיון השני, ניתן באותו יום פסק דין בהעדר הגנה כנגדן אשר בוטל על ידי כבוד השופטת גיסין ביום 2.7.2019, תוך חיוב הנתבעות בהוצאות בסך של 2,500 ₪ לטובת התובע.
15. ביום 18.7.2019 התקיים דיון קדם משפט נוסף בפני כבוד השופטת זלמנוביץ גיסין, אליו התייצב נציג הנתבעות מר אלקובי.
16. ביום 4.9.2019 הגיש התובע בקשה לצירוף שלושה נתבעים נוספים: פסגה ניהול נתוני פנסיה וגמל בע"מ (להלן- הנתבעת 3); בגים חברת עורכי דין (להלן- הנתבעת 4) ועו"ד אברהם בגים (להלן- הנתבע 5) . ביום 16.9.2019, לאחר שהוגשה תשובת הנתבעות ותגובת התובע, נתקבלה בקשת הצירוף.
17. ביום 22.10.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן, במסגרתו נכללו שתי הנתבעות הראשונות וכן שלושת הנתבעים הנוספים.
18. ביום 31.12.2019 נתנה החלטה על ידי כבוד השופטת חופית גרשון יזרעאלי, כי "...בהיעדר תגובה יסיק בית הדין כי הנתבעים ויתרו על זכותם להגשת כתב הגנה מתוקן".
19. ביום 9.2.2020 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית מטעמו.
20. ביום 27.8.2020 הגישו הנתבעים 4 ו-5 בקשה להגשת כתבי טענות ובכלל זה תצהירי עדות ראשית.
21. באותו יום ניתנה החלטה על ידי כבוד השופטת גרשון יזרעאלי, כי נוכח העובדה כי דיון ההוכחות קבוע ליום 9.9.2020, לא ניתן לקבל את הבקשה, ולפנים משורת הדין תצהירי הנתבעים יוגשו תוך 7 ימים.
22. ביום 2.9.2020 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית מועד דיון; ונוכח נימוקי הבקשה דיון ההוכחות נדחה ליום 25.11.2020.
23. ביום 26.9.2020, מטעמי בית הדין, התיק הועבר לטיפולו של אב בית הדין ומשכך הדיון נדחה ליום 23.12.2020.
24. ביום 21.12.2020 הוגשה בקשה נוספת מטעם הנתבעים לדחיית מועד דיון. נוכח טעמי הבקשה ובשל מצב החירום עקב נגיף הקורונה, הדיון נדחה ליום 12.5.2021.
25. ביום 12.5.2021 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקרו התובע ומר אלקובי. במהלך הדיון הגישו הנתבעות את פרטיכל ישיבת מאגמה סוכנות לביטוח מיום 29.1.2017 (נ/1).
נוכח הודעת ב"כ התובע וב"כ הנתבעים 4 ו-5 שנמסרו במהלך הדיון, ניתן פסק דין , במעמד הדיון, לפיו, התביעה כנגד הנתבעים 4 ו-5 נדחית, ללא צו להוצאות (ע' 55 ש' 30-34).
יוער, כי התביעה כנגד הנתבעת 3 נזנחה כבר במהלך דיון ההוכחות דבר אשר ניבט אף מסיכומי התובע מחד גיסא ; כאשר נציג מטעם הנתבעת 3 לא התייצב לדיון ואף עובר לדיון ההוכחות הקפיד עו"ד בגים, הוא הנתבע 4, לציין, כי הוא מייצג את הנתבעים 4 ו-5 בלבד ומר אלקובי הוא נציג מטעם הנתבעות 1 ו-2 בלבד, מאידך גיסא. משכך, התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית בזאת ללא צו להוצאות.
26. נוכח החלטת בית הדין מיום 25.5.2021, הוגשה ביום 6.6.2021 הודעה מטעם הנתבעות שלפיה לא הוגשה בקשה למתן צו פירוק כנגדן, כך שאף לא ניתנה החלטה שכזו.
27. ביום 8.6.2021 הוגשו סיכומי התובע. חרף החלטות בית הדין, האחרונה שבהן ביום 27.7.2021, עד מועד כתיבת שורות אלה הנתבעות 1 ו-2 טרם הגישו סיכומים מטעמן.
28. בזיקה לכך יודגש, כי ביום 1.1.2021 נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן- התקנות החדשות). במקביל, ביום 31.12.2020 פורסמו תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשפ"א -2020 אשר ביקשו להתאים, בשינויים המחויבים, חלק מהוראות תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 לתקנות החדשות. ואולם וזה העיקר, תקנה 180(א) לתקנות החדשות שעניינה "תחולה, הוראת מעבר ותחילה" קובעת כי " חלק א' לתקנות אלה יחול על כל עניין אזרחי המובא לפני בית המשפט". דומה כי עקרונות אלו ביקשו להחיל עצמן על כל הערכאות, מבלי יוצא מן הכלל כחלק מעקרונות השיטה, לרבות על בתי הדין לעבודה.
29. בחלק א' שעניינו "עקרונות יסוד", נקבע כדלקמן:
"1.מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
2.הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.
3.(א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
(ב)חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית , ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
4. לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
5.בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
5א. עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן."
30. נוכח החלטות בית הדין אשר הורה על הגשת סיכומי הנתבעות עד ליום 1.8.2021, כמו גם מועד פתיחת ההליך ומשמדובר בזכויות קוגנטיות, בראי לשון התקנות החדשות ותכליתן, דומה כי הגיעה העת להכריע, כשבועיים לאחר תום המועד האחרון להגשת סיכומים, לאחר מספר ארכות (1.8.2021), אפילו אלו טרם הוגשו. מכאן הכרעתנו.
לוז טענות הצדדים
31. לטענת התובע, הנתבעות הינן שתי חברות אשר עובדות במשותף בבקרת שכר ואשר העסיקו אותו במשותף החל מיום 22.1.2017 ועד למועד פיטוריו ביום 14.1.2018. בחודש ינואר 2017 החל התובע את עבודתו במאגמה, וקיבל את ההסכם, במסגרתו נכלל שכר גלובאלי בסך של 16,000 ₪ וזכאות להפרשות פנסיוניות וביצוע הפרשות לקרן לאחר ששה חודשים. מאגמה לא עמדה בהסכם ולא הפרישה כספים לפנסיה ופיצלה את שכרו בצורה פיקטיבית לשכר בסיס בסך של 14,000 ₪ ושעות נוספות גלובליות בסך של 2,000 ₪. בחודש מאי –יוני, בסמוך לעזיבת סמנכ"ל השיווק של טריניטי, הוא התבקש להחליפו בכל פעולות השיווק בתחום בקרת המיסים. החל מחודש אוקטובר 2017 החל התובע לקבל תלושי שכר מטריניטי, כאשר שכרו נשאר כפי שהיה וכך גם צבירת ימי החופשה והמחלה. במהלך חודש 12/2017 הודיע מר אלקובי לתובע כי ההסכם עם מאגמה אינו רלוונטי ויש לקבוע מועד חדש לחתימה עם טריניטי. התובע סרב לחתום על החוזה החדש. נוכח האמור נסתיימה העסקתו של התובע, שכן מר אלקובי אמר לו "לך מפה" וכן דרש שהתובע ישאיר את הרכב ואת המחשב הנייד במשרד; וכאשר התובע אמר לו שעליו לערוך לו שימוע, מר אלקובי שב על אמירתו "קפוץ לי"; וככל שיזדקקו לחפיפה יפנו אליו בעניין.
32. לטענת הנתבעות 1 ו-2 (להלן- הנתבעות), מאגמה עוסקת בתחום הביטוח וטריניטי עוסקת בתחום בקרת השכר. דרך התנהלותו של התובע הסבה ומסבה נזקים כלכליים ותדמיתיים כאחד. הנתבעות עשו כל שלאל ידן על מנת לאפשר את העסקתו של התובע, זאת חרף התנהלותו הפסולה לאורך ההתקשרויות עמן, דבר שהוביל לשיחות אזהרה רבות במסגרתן התחייב לשנות את דרכו פעם אחר פעם. הנתבעות אינן מתכחשות להסכם אלא טוענות כי הצהרות התובע שעל בסיסן התקשרה עמו, התגלו כמשולות לקליפת השום. לתובע אין רישיון סוכן ביטוח. נוכח התנהלותו של התובע אשר גבלה ב"שגעון גדלות" זומן התובע בחודש יולי 2017 לשיחת שימוע אשר נערכה בנוכחותו של מר אלקובי ועו"ד פרץ בכר , שם ביקש התובע שוב ושוב ליתן לו עוד הזדמנות אחת להוכיח את כישוריו ולשנות את דרכיו הפסולות. עוד סוכם כי העסקתו של התובע במאגמה תבוא על סיומה בסוף חודש ספטמבר 2017, לאחר סיום תקופת ההודעה המוקדמת ולאחר מכן יעבור התובע לעבור בחברת טריניטי. החל מחודש אוקטובר החל התובע להיות מועסק בטריניטי, כאשר סוכם כי ייחתם הסכם חדש עם טריניטי. התובע ביקש שוב לעבוד אצל מאגמה. בשלב זה, הנתבעות אשר אותן שיווק היו סבורות כי יש תועלת בכישורי השיווק ושקלו להשיב את התובע להעסקה במאגמה ובשל כך הופקו תלושים בגין חודשים אוקטובר ונובמבר 2017. בפגישה האחרונה שהתקיימה עם נציג הנתבעת, התובע ניסה שוב לסחוט כספים ולשפר את מעמדו, ומשסורב נטש את מקום העבודה. למעשה התובע התפטר. "התובע סיים עבודתו בנתבעות על הרקע האמור לעיל" (סע' 20 לכתב ההגנה). טענת מעסיקים במשותף ו/או חילופי מעסיקים ראוי לה שלא תטען, עת התובע הבקיא בתחום השכר קרא היטב את זכויותיו , עבד על פרויקטים שונים ונפרדים ולא הראה כל קשר בין החברות וטענתו כעת אינה רלוונטית.
דיון והכרעה
33. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בעיקרה.
34. טרם נדרש לשאלה הפרלימינרית האם מדובר במעסיקים משותף, אם לאו כמו גם לסוגיית מועד המעבר בין החברות , יוער ש ניים.
הערה ראשונה: בתחילת הדיון ביקש מר אלקובי להראות כי התובע נושא מספר שמות, יאיו, יצחק, יונתן (ע' 11-13), ובתעודת זהות שהציג עולה כי שמו אכן "יצחק יהונתן"; "קוראים לי גם צחי", הוספתי שם "יאיר" (ע' 14 ש' 7-18). לא מצאנו ליתן לעניין זה משקל של ממש, הגם שמר אלקובי לייחד בחקירתו הנגדית חלק לא מבוטל לעניין זה, עת אין מחלוקת כי עצם זהותו של התובע כעובד, היינו כי הוא הגורם אשר מולו התנהל מר אלקובי, אינו במחלוקת.
הערה שניה: התובע הבהיר כי בתקופת העסקתו אצל הנתבעות הוא לא עבד כעצמאי, אלא בחצי השנה האחרונה לאחר תום תקופת העסקתו אצל הנתבעות (ע' 14 ש' 20-29) . מכל מקום, עדותו של התובע כי במהלך תקופת העסקתו אצל הנתבעות הוא לא עבד כעצמאי לא נסתרה.
מאגמה וטריניטי אינן מעסיקות במשותף
35. שוכנענו כי מאגמה וטרינטי אינן מעסיקותיו במשותף של התובע . נבאר.
36. ראשית, אמנם התובע טען בכתב התביעה (סע' 2) כי שתי החברות עובדות במשותף בבקרת שכר, כתנא מסייע לטענתו בדבר מעסיקים במשותף, אך גרסתן של הנתבעות כי מאגמה עוסקת בתחום הביטוח וטריניטי עוסקת בתחום בקרות השכר , קרי בתחומים שונים, לא נסתרה (סע' 7 ו-8 לתצהיר אלקובי). מר אלקובי העיד בהקשר זה כי אין כל קשר בין הנתבעת 1 לבין הנתבעת 2 (ע' 62 ש' 24-34) , שכן "מגמה סוכנות לביטוח, היא סוכנות לביטוח שהיא ישות בפני עצמה, זו פעילות אחרת, הכנסות מעמלות ביטוח, מה שהי א עושה זה למעשה ביטוחי... אנחנו וזה פעילות אחת, אפרופו, הבעלים הוא שונה, אבל אני לא אכנס לזה כרגע. ויש את חברת טריניטי טים שהיא למעשה זכיין, אפשר לומר, של קבוצת טריניטי, של חברת טריניטי מערכות מחשוב. זאת אומרת יש חברה שיש לה IP, שיש לה מתכננת, אני עשיתי או אפרופו בחברה, והחברה הזאת פתחה תכנה שהיא יודעת לעשות בקרות על שכר ...". ובהמשך, "אין שום קשר, הקשר היחיד בין הדברים האלה זה שהוא עושה פוליסות גם לעובדי, איך זה נקרא, נו, הקול למעסיק, טריניטי, הקול למעסיק אפרופו שינה את השם לטריניטי טים, לא צריך שתבין. אז זה לגבי הסיפור של הזה. ביום יום זה פעילות שונה לגמרי, טריניטי טים בכלל מתעסקת בבקרות על שכר, היא מתעסקות מול מעסיקים גדולים בעיקר " (ע' 63 ש' 4-10).
37. שנית, אכן, אין חולק כי מר אלקובי הוא מנהל נתבעות 1 ו-2 (ע' 62 ש' 15-20) ו כי התובע היה מורשה חתימה הן בנתבעת 1 והן בנתבעת 2 (ע' 11 ש' 15-16). בזיקה לכך טען התובע כי מר אלקובי קיבל אותו לעבודה ביום 22.1.2017 (ע' 18 ש' 26-20). עם זאת, אין בכך כדי לקבוע כי הנתבעות הן מעסיקות במשותף, ברי שלא לאורך כל התקופה, שכן אף לשיטת התובע החל מחודש ינואר עד חודש יוני הוא הועסק במאגמה בלבד וכי עבד בשתי הקומות (ע' 22 ש' 23-26). כך ובנוסף, התובע לא טען וממילא לא הוכיח כי יש להרים מסך בין החברות ו/או כנגד מר אלקובי.
38. שלישית, בהתאם למסמכי רשם החברות, בעלי המניות והדירקטורים במאגמה היא הנתבעת 3 (שהתביעה כנגדה נזנחה), כאשר בעל תפקיד בחברה הוא מר עזריאל חיים (ת/ג'); ובעלי המניות והדירקטורים בטריניטי היא חברה אחרת - חברת עורכי דין שובלי ושות'. אמנם מקום מושבה של הנתבעת 3 באותה כתובת של טריניטי , אך אין בכך כדי להטות את הכף בעניין זה.
התובע הועסק עד לתום חודש יוני 2017 במאגמה ולאחר מכן בטריניטי 39. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע התחיל לעבוד במאגמה ביום 22.1.2017; וכי בחודש ינואר תנאיו הוסדרו בהסכם. עם זאת, בין הצדדים נתגלעה מחלוקת האם בסוף חודש ספטמבר 2017 הועבר התובע לעבוד בטריניטי, או שמא כטענת התובע הוא החל לעבוד אצל האחרונה כבר בחודש יולי 2017, ובלשונו "התובע עבד אצל הנתבעת מס' 1 עד לחודש 06/17 ולאחר מכן עבר לעבוד בנתבעת מס' 2, כאשר הנתבעת מס' 1 המשיכה להנפיק לתובע את תלושי השכר שלו" (סע' 4 לסיכומי התובע).
40. כפי שיבואר להלן גרסת התובע לגבי מועד המעבר לטריניטי עדיפה בעינינו.
41. ראשית, עיון בדוח תקופות עיסוק של ביטוח לאומי (ת/ב') אמנם מגלה, כי בתקופה 1.1.2017 – 30.9.2017 התובע הועסק במאגמה ; ובחודשים אוקטובר –נובמבר 2017 הוא הועסק ב"טריניטי טים בע"מ" (ע' 67 ש' 27-35) . ברם, לא בכדי ציין התובע בחקירתו הנגדית "ז ה גם בקומבינה" (ע' 42 ש' 1-4) וכי התלונן על כך (ע' 42 ש' 6-13), כאשר מר אלקובי טען בדיון כי מאגמה נסגרה " ביולי, אוגוסט, לא זוכר מתי, פינו את מקום" (ע' 68 ש'23-27), כך שקשה להלום כי התובע הועסק שם בחודש ספטמבר 2017.
42. בהקשר זה יוער, כי התובע אישר בעדותו בפנינו כי היה מוסמך בטריניטי, אך לא זכר את תאריך מינויו (ע' 35 ש' 8-11); וכאשר נשאל לגבי מסמך שלא נחשף קודם לכן במהלך החקירה הנגדית (קורת חיים שנשלחו על ידו) , ממנו ניתן להבין כי עבד בטרינטי בשנים 2016-2019, הוא השיב "יכול להיות. לא יודע." (ע' 18 ש' 19-20).
43. שנית, אמנם מר אלקובי טען בתצהירו כי בחודש יולי 2017 התקיימה שיחה שימוע אשר נערכה בנוכחותו ועו"ד פרץ בכר; וכי סוכם כי העסקתו של התובע במאגמה תסתיים בסוף חודש ספטמבר 2017, בתום תקופת ההודעה המוקדמת (הנזכרת ב סעיף 11.1 להסכם) ואחריה יעבור לעבוד בטריניטי (סע' 13.11-13.14 לתצהיר אלקובי).
44. דא עקא, גרסת הנתבעות כי התקיימה שיחת שימוע במועד זה ובכלל איננה משכנעת, מכל אחד ואחד מהטעמים שלהלן, לא כל שכן מהצברם:
(1) קיים פער בלתי מוסבר, בין הטענות שהופנו כנגד התובע על התנהלותו וחוסר תום לבו והעדר כשרונו ובין רצונן של הנתבעות בפועל כי התובע ימשיך לעבוד בטריניטי.
(2) לא צורפו מטעם הנתבעות אסמכתאות של זימון לשימוע או פרוטוקול שימוע .
(3) הנתבעות ביכרו שלא לזמן את עו"ד בכר לדיון.
(4) מר אלקובי הבהיר בקדם משפט כי "התובע התפטר למעשה מהחברה הראשונה עבר לעבוד בחברה השנייה וגעלם מהעבודה" (ע' 4 ש' 20-21); ומנגד טען בפנינו עת נשאל "מתי לשיטתך עבד התובע במגמה? מתי לשיטתך הוא עבד בטרניטי"? הוא התחמק מלהשיב, כאשר בסופו של דבר השיב "הבן אדם קיבל משכורת קבועה ועבד עלינו בעיניים, נקודה. זו דעתי..." (ע' 63 ש' 12-29). מכל מקום, עת נתבקש מר אלקובי להציג זימון לשימוע במעבר בין מגמה לטריניטי וראיות בעניין הוא התקשה להציגן (ע' 70 ש' 9-34) . יותר מכך, מר אלקובי העיד בפנינו (ע' 72 ש' 1-5), כי "אחרי כמה חודשים במאי יוני שראו מה שנקרא שאין שם שום דבר, אפס הכנסות, רמזו לו כבר שהוא לא עושה את העבודה ולא עומד בנהלים ולא כלום. .. ואז למעשה במאי יוני, יולי, לא זוכר מתי, נכון פרץ סיכם אותו מה שנקרא עוד חודשיים ביי ביי ... עבד שם במרכאות הודעה מוקדמת כאילו חודשיים, זה מה שעוד פעם אני אומר מהזיכרון ". ובהמשך, " ...שבמגמה יש עוד חודשיים שלא הודעה מוקדמת, ניסיון, תקרא לזה איך שאתה רוצה, וביי ביי, וזהו, ומגמה נסגרה. אין פעילות, אין עובדים, אין כלום, אין סוכנים, אין כלום, כל המיליונים שהפסידו שם הפסידו...הם הסכימו שהוא מפסיק את העבודה..." (ע' 73 ש' 1-19).
(5) חרף עדותו הפתלתלה והבלתי מובנת של מר אלקובי בדיון ההוכחות, האם התובע פוטר או התפטר (ע' 72-73), שוכנענו כי התובע עבר בפועל לטריניטי. ודוק, התובע זנח את תביעתו כנגד הנתבעות 3-5.
45. שלישית, התובע טען בתצהירו (סע' 9) כי "בסביבות חודש מאי-יוני 2017, סמוך לעזיבתו של סמנכ"ל השיווק של הנתבעת מס' 2, התבקשתי על ידי מנהלי להחליף את סמנכ"ל השיווק של הנתבעת מס' 2, בכל פעולות השיווק בתחום בקרת מיסים"; וכי "אף לאחר שהתחלתי את עבודתי אצל הנתבעת מס' 2, המשכתי לקבל תלושי שכר מהנתבעת מס' 1, כאשר רק בחודשים 10-11/17, החלה הנתבעת מס' 2 להנפיק לי תלושי שכר...". בעדותו בפנינו טען התובע כי הגיע למאגמה על מנת להקים מוקד מכירות (ע' 35 ש' 16-30). בהמשך התובע העיד כי שימש בנוסף כאיש מכירות של טריניטי- "עשיתי 2 תפקידים...באותה החברה השניה עשיתי תפקיד נוסף, מבלי להיות שם. אחרי זה נתנו לי חוזה שם, אבל עבדתי בעצם גם על לקוחות של מגמה וגם על לקוחות של טריניטי להביא לקוחות לטריניטי" (ע' 35 ש' 31; ע' 36 ש' 1-3) ובהמשך כי "2 מוצרים מכרתי, גם מוצרי ביטוח וגם החזרי מס" (ע' 36 ש' 6, ש' 14). התובע לא זכר את היקף המכירות וכי מגמה נסגרה נוכח מכירות נמוכות יותר, כאשר אלקובי מכוון לכך שלא היתה רווחית (ע' 36).
46. וזה העיקר, כאשר התובע נשאל מדוע הפעילות והמשרדים של מגמה נסגרו? הוא השיב כי "אתה החלטת... אמרת לי צחי...אין לי כסף יותר להוציא...בוא אני אמנה אותך עכשיו לסמנכ"ל בטרניטי" (ע' 36 ש' 25-29). ובהמשך, "ואז העברת אותי ל..." (ע' 36 ש' 35). בהמשך, כאשר נשאל התובע לגבי דצמבר 2017 האם עבד "בטרניטי או מגמה"? הוא השיב "גם וגם" (ע' 45 ש' 15-16). "מהיום הראשון לעבודה אמרת לי אתה תעזור גם לאדון יהודה, במחלקת השיווק של טריניטי תביא מעסיקים, אני מזכיר לך, וגם אתה אחראי על מגמה סוכנות לביטוח. ואני אחזק את מה שאני אומר, באתי אליך לשיחה ואמרתי לך יוסי אני רוצה לעזוב את מגמה כי אני רואה שההכנסות בטריניטי יותר גבוהות, תן לי לעבור לטרניטי. לא, לא אתה לא עובר למגמה אתה לא עובר לטרניטי. אוקיי אחרי זה העברת אותי רק ברמת התלוש" (ע' 45 ש' 18-23; ע' 46 ש' 8-14; ע' 47 ש' 15-18; ע' 47 ש' 34-36; ע' 48 ש' 1 -3).
47. כלומר, אף מנקודת מבטו של התובע, מאגמה נסגרה וכי הועבר לטריניטי. משכך עדותו החמקמקה של התובע בעניין זה, כי עבד במקביל הן במאגמה (שלא היתה פעילה) והן בטריניטי אינה משכנעת, וממילא הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הטענה בסיכומיו כי עבר לעבוד בטריניטי, כמו גם טענותיו בכתב התביעה כי עבד בפועל בנתבעת 2 (סע' 10 ו-11 לכתב התביעה).
48. רביעית, התובע לא פסל את האפשרות שבחודש יוני 2017 דיברו עמו על נספח להסכם (ע' 28 ש' 2-5) וכי עו"ד פרץ שלח אליו הסכם בעניין (ע' 28 ש' 14-17). התובע הבהיר כי "החלטת (אלקובי- ד.י.) להעביר אותי ממגמה לטריניטי, עשית לי בלגן עם ההפרשות הסוציאליות..." (ע' 28 ש' 20-22). בהמשך "מעביר אותי כל פעם למעסיק אחר, פעם אני מגמה, פעם אני טריניטי, פעם אני כל (צ"ל – קול- ד.י.) המעסיק. כל פעם התלוש משכורת שלי משתנה... (ע' 28 ש' 26-28) ; כאשר התובע עמד על התביעה כנגד הנתבעות בלבד (ע' 41 ש' 19-31), הגם שחברת "קול המעסיק" רשומה בכותרת תלוש אוקטובר 2017.
49. בזיקה לכך יוער, כי אמנם בין החודשים אפריל –ספטמבר 2017 הונפקו לתובע תלושים אשר בכותרתם מופיעה חברת "מאגמה"; והחל מחודש אוקטובר 2017 טריניטי הנפיקה לתובע תלושים (סע' 14 סיפא לתצהיר התובע), כאשר בכותרתם מופיעה חברת "קול למעסיק". ברם, התרשמנו כי במחצית השניה של שנת 2017, תלושי השכר שהונפקו לתובע, לא היו בהתאמה לחברה בה הועסק, שכן "קול למעסיק" לא העסיקה את התובע בתקופה זו אלא טריניטי, ועת בחודש דצמבר 2017 הונפק לתובע תלוש שכר של מאגמה עת התובע לא הועסק על ידה בתקופה זו שכן זו כבר נסגרה.
50. חמישית, התובע אישר כי על תלוש נובמבר 2017 נרשם תאריך 3.12.2017 ועל גבו כתוב המעסיק "הקול למעסיק" (ע' 43 ש' 31-36; ע' 44 ש' 1); ובלשונו של התובע ,"אתה החלפת לי את התלושים האחרים, בגלל זה לא תבעתי אותו...אתה עושה לי את הבעיה עם תלושי המשכורת, הקול למעסיק זו חברה שקיימת ברמת גן, למה את שם אותי שם? לא, זו כנראה טעות, אני אחזיר אותך למגמה, העברת אותי אחרי זה לטרניטי ובפירוש הרגשתי שאתה עובד עלי באותו זמן, זה הכול" (ע' 44 ש' 17-19). "בדצמבר 2017 אני רואה שמגמה סוכנות לביטוח" (ע' 44 ש' 28). "ככה הוא היה מוציא לי תלוש, אני קורא פתאום כתוב למעלה טרניטי, אני מתקשר ליוסי ואני אומר לו מה זה חברת טרניטי בכלל? למה החלפת לי, לא, זה טעות של הרואה חשבון. פתאום אני מוציא תלוש, קול למעסיק, מעביר לי הפרשות אחרות פתאום. בקיצור כל מיני קומבינות כאלו, אז הוא שואל אותי שאלות על הקומבינות שלו, אני מתקשה לענות..." (ע' 45 שק' 4-8). בהמשך, "עבדתי בטרניטי וכתוב פה מגמה, ואתה החלפת את התלוש ואני עונה" (ע' 45 ש' 10).
51. בהקשר זה יוער, כי מר אלקובי העיד לגבי תלוש חודש דצמבר 2017 "אני בכלל לא בטוח שהתלוש נכון" (ע' 56 ש' 10-31); וכאשר נשאל לגבי התלוש של חברת קול המעסיק (ע' 22 לתיק המוצגים), הוא "הודפס ב-5.12.2018..."(ע' 57 ש' 32-35). עדותו של מר אלקובי אינה מהימנה בעינינו (ע' 57-58).
52. הדברים מקבלים משנה תוקף, עת מר אלקובי לא הצליח להבהיר, מה ההבדל בין תלושי ספטמבר ואקטובר ונובמבר שנדרש לעשות "סימולציות" (ע' 66 , ש' 10-36), ואכן כששאל בהמשך "איזו סימולציה נעשתה בתלוש אם אין שוני בתלושים"? (ע' 67 ש' 11; ע' 68 ש' 1-22) - השאלה נותרה ללא מענה של ממש.
53. שישית, כאשר נשאל אלקובי, "אז הוא בכלל לא עבד בטריניטי"? (ע' 63 ש' 36), הוא השיב "הבן אדם נוכל...כן הוא לא עבד..." (ע' 64 ש' 1-4). כאשר נשאל אם כך מדוע הוציאו לו תלושי שכר לחודשים נובמבר –דצמבר, הוא השיב "אני לא הוצאתי...יש אחראי על התלושים" (ע' 64 ש' 3-7). בהמשך, "הוא קיבל גם כסף...הוא לא עבד, הוא סתם קיבל" (ע' 64 ש' 36). מר אלקובי טען כי "הוא לא המשיך לעבוד, שקלתי לקחת אותו לטריניטי ועשינו סימולציות (ע' 68 ש' 35). כאשר נשאל "אז הוא לא עבד בטריניטי מעולם? אני מנסה להבין" הוא השיב "אני אומר הוא בא לעבוד, יש לו מערכת נוכחות...(ע' 69 ש' 1-2).ושוב כאשר נשאל לגבי עבודתו בטריניטי האם עבד או לא עבד, הוא השיב תשובה מתחמקת ומתחכמת (ע' 69). תשובותיו של מר אלקובי לגבי העדר העסקתו של התובע בטריניטי מעוררות תמיהה, הן לנוכח הודעת ווטסאפ מיום 4.1.2018 בשעה 20:24 (ת/ז') והן לנוכח האמור בסעיף 13.15 לתצהירו.
54. סיכום ביניים: התובע הועסק במאגמה בין יום 22.1.2017 ועד ליום 30.6.2017; בטריניטי החל מיום 1.7.2017 ועד ליום 14.8.2018.
55. נפנה אפוא לבחון את רכיבי התביעה, כאשר יודגש כי הנתבעות לא העמידו חישוב נגדי מטעמן.
פיצויי פיטורין?
56. לטענת התובע, על מנת להתחמק מלשלם לו פיצויי פיטורים, הנתבעות פיטרו אותו סמוך לתום שנת העסקתו; וכי לו היתה ניתנת לו האפשרות לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הוא זכאי היה לפיצויי פיטורים מלאים. לפיכך, הנתבעת נותרה חייבת לו עם סיום עבודתו סך של 16,000 ₪, לא כולל פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. לחילופין, הנתבעת היתה אמורה להפקיד לו כספים לקרן פנסיה לטובת רכיב פיצויי הפיטורים בשיעור של 6% משכרו; ולפיכך לכל הפחות היא נותרה חייבת לו סך של 5,760 ₪ בגין רכיב זה.
57. ודוק, הנתבעות לא הגישו כתב הגנה מתוקן, אך לשיטתן התובע התפטר. כמו כן הוכחש על ידן טענות התובע וכן נטען על ידן כי התובע זנח את עבודתו ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב ודרך חישובו.
58. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להידחות.
59. אמנם האירוע המתואר על ידי התובע בתצהירו לגבי המתרחש ביום 14.1.2018 (ע' 52 ש' 15-24; סע' 15 -19 לתצהיר התובע) מהימן בעינינו; בפרט שהנתבעות ביכרו שלא לזמן את מר אבי כדורי אשר לדידו של מר אלקובי היה עד לשיחה (ע' 75 ש' 19-20).
60. אכן הנתבעות לא הציגו כל גרסה קוהרנטית לגבי סיום עבודתו של התובע בטריניטי. בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעות כי התובע התפטר מאחר ודרש כספים (דבר שלא קיבל ביטוי בתצהיר הנתבעות); בעוד שבדיון קדם משפט נטען על ידי מר אלקובי כי התובע לא הגיע כלל לעבודה בחודש ינואר 2018 וכי נטש את מקום העבודה בשנת 2017 (ע' 4 ש' 25). והנה בדיון הוכחות, כאשר נשאל מר אלקובי אודות יום 14.1.2018 (ע' 75 ש' 29-34) הוא השיב כי "אני לא זוכר..אני חושב שזה היה באזור הזה...אולי זה לא נכון מכיון שאני לא רואה..."
61. ואולם, חרף האמור לעיל, התובע אינו זכאי לפיצוי פיטורים. נפרט.
62. ראשית, התובע לא מילא שנת העסקה ברצף באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיקה; ומשכך אין הוא זכאי לפיצויי פיטורים .
63. שנית ולמעלה מהנדרש , טענת התובע כביכול ביקשו הנתבעות לפטרו עובר לתום השנה, זאת על מנת להתחמק ממתן תשל ום פיצויים לא הוכחה; וממילא אינה נכונה. שכן התובע טען בסעיף 17 לסיכומיו, כי ביום 14.1.2018 הוא הגיע לפגישת עבודה, שבה הוא נדרש לחתום על מסמך שבו הוא מצהיר, כי לא יהיו לו כל טענות על אי ביצוע ההפרשות לפנסיה על ידי הנתבעות. התובע סרב לחתום על מסמך זה (סעיף 2.43 לנספח ו' לתצהיר התובע), שכן אי ההפרשות לפנסיה לא נעשו באשמתו, שכן זה המציא למר אלקובי את מספר הפוליסה שלו בהודעת ווטסאפ מיום 22.6.2017. לפיכך התרגז מר אלקובי ופיטר אותו לאלתר (ע' 18 ש' 26-30) . דומה, כי טענות התובע בסעיף 17 לסיכומיו כאמור – טענה המעידה על פיטורים בעידנא דריתחא עקב אי חתימה על מסמך, אינה מתיישבת עם טענת התובע בסעיף 19 לסיכומיו , על פיטוריו בכוונה תחילה, תוך תכנון מראש כי "לנתבעות היה אינטרס לפטר את התובע סמוך למועד הגיעו לוותר של שנת עבודה על מנת לנסות ולהתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים". הדברים מקבלים משנה תוקף , עת התובע טוען בסע' 26 לסיכומיו (אגב נספח ז' - ווטסאפ מיום 17.1.2018) כי "בגללי לא הפרישו לי לפנסיה ובגללי יצאו תלושי משכורת של חברה אחרת במקום מאגמה...".
64. אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.
פיצויי פיטורים שלא כדין
65. לטענת התובע, פיטוריו נעשו לאלתר עקב סירובו לחתום על נספח שיקרי לחוזה עבודה, לפיו הסיבה שלא הופרשו לו כספים לפנסיה היתה באשמתו. בנוסף, הנתבעות לא טרחו לערוך לו שימוע טרם פיטוריו וכן לא מסרו לו עד ליום זה מכתב פיטורים. משכך הוא זכאי לפיצוי בסך של 32,000 ₪.
66. לטענת הנתבעות, התובע נטש את מקום עבודתו; ובפגישה האחרונה שהתקיימה עם נציג הנתבעת, במסגרתה ניסה התובע לסחוט מהנתבעת כספים נוספים ולשפר את מעמדו , אך משסורב, הוא פרץ בזעם תוך שאיים, צרח עד כדי נטישת מקום העבודה.
67. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל.
68. ודוק, גרסת התובע לגבי האירוע באותו יום מהימנה בעינינו, כאשר הוברר כי פיטוריו נעשו על אתר, ללא שנתקיים כל הליך שימוע בעניינו. ובלשונו של התובע בעדותו בפנינו, "אתה זרקת אותי, אמרתי לי עוף הביתה, זה הכול, זה מה שאני יודע" (ע' 18 ש' 26-30; ע' 19 ש' 9). לאחר מכן טען התובע "גם (אם- ד.י.) הייתי עובד גרוע למה לקחת ולזרוק אותי, להגיד לעובד ערבי כך את צחי הביתה, זרוק אותו ליד הבית שלו, קח לו את המפתחות, תראה לו את התיק ותחזור שב הביתה, למה עשית לי דבר כזה? זה עובדות" (ע' 37 ש' 18-21; ע' 52 ש' 15-24). יוער, כי הן התובע והן הנתבעות ביכרו שלא לזמן את מר כדורי אשר נכח באירוע (ע' 53 ש' 1-3), אך עדותו של התובע בעניין זה מהימנה בעינינו ולא מצאנו לזקוף את העדרו לחובת התובע דווקא.
69. בנסיבות העניין ונוכח תקופת העסקתו הקצרה יחסית, הנתבעת 2 תשלם לתובע פיצוי בעד פיטורים שלא כדין בסך של 10,000 ₪.

תקופת עבודתו של התובע בחודש ינואר 2018
70. לטענת התובע, נוכח עבודתו עד ליום 14.1.2018 הוא זכאי לשכר עבודה בסך של 8,000 ₪ לא כולל פיצוי הלנת שכר.
71. לטענת הנתבעות, "מוכחש האמור שכן התובע זנח את עבודתו והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו".
72. לאחר שעיינו בכלל החומר שבתיק, לרבות הודעות ווטסאפ מחודש ינואר 2018 (ת/ז'), ואף התרשמנו מעדותם של התובע ומר אלקובי, הגענו לכלל מסקנה, כי התובע עבד עד ליום 14.1.2018 (ע' 49 ש' 28-30; ע' 53 ש' 4-18). ברם, התובע לא קיבל את שכרו בגין תקופה זו .
73. אשר על כן, התובע זכאי לשכר מאת הנתבעת 2 בעד המחצית הראשונה של חודש ינואר 2018, על סך כולל של 8,000 ₪ . בנסיבות העניין אנו פוסקים לתובע פיצוי בעד הלנת שכרו בסך של 2,500 ₪.
דמי הבראה
74. לטענת התובע, לו ניתנה לו האפשרות להמשיך ולעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, הרי שאז תקופת עבודתו היתה מעל שנה ולפיכך היה זכאי לקבל דמי הבראה מהנתבעת. מאחר שהנתבעת פיטרה את התובע בסמוך לתום שנת עבודתו ומבלי שזו נתנה לו אפשרות לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, זכאי התובע לדמי הבראה בסך של 1,890 ₪.
75. לטענת הנתבעות, "מוכחש האמור שכן התובע זנח את עבודתו והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו".
76. ודוק, נקבע על ידינו כי הנתבעות 1 ו-2 אינן מעסיקות במשותף. משכך, דין התביעה להידחות מאחר שהתובע לא השלים שנת עבודה אצל מי מהמעסיקות.
הפרשה לקרן השתלמות
77. לטענת התובע, בהתאם להסכם בין הצדדים הוא זכאי להפרשות לקרן השתלמות לאחר 6 חודשי עבודה. עם זאת, הנתבעות לא פתחו קרן השתלמות עבורו עד ליום הגשת התביעה ולפיכך התובע זכאי לסך של 7,200 ₪.
78. לטענת הנתבעות, "מוכחש האמור והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו".
79. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל. שכן לא זו בלבד שהנתבעות לא העמידו גרסה של ממש בעניין זה, אלא כל שנטען בתצהירו של מר אלקובי כי "התובע קיבל תלושים כדין ששקפו את השכר כדין כמו כל שאר העובדים בחברה וכל זכויותיו שולמו כדין". ואולם הנתבעת 2 לא הציגה כל אסמכתא לתשלום בעניין זה.
80. למעלה מהנדרש יוער, כי עצם העובדה כי הנתבעת 2 לא הציגה כל הסכם ו/או הודעה על תנאי עבודה עם התובע הדבר נזקף לחובתה, כך שאנו יוצאים מנקודת הנחה, כי גרסתו של התובע כי אותם תנאי שכר שהיו לו המשיכו לחול אצל הנתבעת 2, בפרט כי מר אלקובי היה מנהל בשתי הנתבעות, מאחר שהתובע לאחר המעבר נשאר בתפקיד בכיר יחסית – סמנכ"ל שיווק בנתבעת 2 , בשים לב למהות הזכות שאינה יוצאת דופן אצל עובדים בכירים, בפרט שהתובע כבר היה בתפקידו כמנכ"ל הנתבעת 1 כששה חודשים קודם לכן . הדברים נכונים במיוחד עת מר אלקובי ביקש לגמד מפועלו (ע' 65 ש' 7-13) עת הוברר מדבריו כדלקמן:
"ת: ...לדעתי היו אמורים לשפר לו אפילו את התלוש...כשהוא עבר לטריניטי הוא בא ואמר אני רוצה לדעת מה התלושים, אז עשו לו סימולציות (מדברים ביחד).
כבוד הש' יפת: כשאתה אומר לשפר את התלוש אתה מתכוון לשפר את תנאי השכר?
העד, מר אלקובי: את תנאי השכר, כן, עוד פעם (לא ברור) אני אומר מהזיכרון, אני לא נכנס פה עכשיו לסדר היום".
81. אשר על כן, התובע זכאי לפיצוי מאת הנתבעת 2 בעד אי הפקדות לקרן השתלמות בסך כולל של 7,200 ₪.
פדיון חופשה
82. לטענת התובע, עם סיום עבודתו נותרו הנתבעות חבות לו תשלום בעד ששה ימי חופשה שלא שולמו לו בסך כולל של 4,393 ₪.
83. לטענת הנתבעות, "מוכחש האמור התובע קיבל את כל אשר מגיע לו והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו". בסעיף 18 לתצהירו טען מר אלקובי, כי "טענת התובע לגבי תיאומי חופשה ראוי היה שלא תטען, שכן ימי חופשה בחברה הינה בתקופת חול המועד, בתקופות אלו החברה אינה פעילה כלל. כך ניתן לראות כי בתלושי ספטמבר מצוין מפורשות ניצול ימי חופשה שמימש. עוד טענו הנתבעות כי מקום עבודתו האחרון של התובע בטריניטי היה בירושלים.
84. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה בעניין זה להתקבל. שכן אפילו התובע מ ימש את ימי חופשה בחול המועד ועת הוברר בדיון ההוכחות שלא זכר שלקח חופש בדצמבר 2017, חרף הודעת ווטסאפ (ע' 50 ש' 1-20) , אין משמע כי לא נותרו בידיו ימי חופשה נוספים, כפי שאף מצוין בתלושי השכר בתום תקופת העסקתו (ראה סע' 35 לסיכומי התובע).
85. אשר על כן, התובע זכאי לסך של 4,393 אשר ישולמו על ידי הנתבעות בחלקים שווים.
הודעה מוקדמת
86. לטענת התובע, על פי חוזה העבודה בין הצדדים, זכאי היה התובע להודעה מוקדמת בת 60 יום. הנתבעות לא נתנו לתובע הודעה מוקדמת טרם פיטוריו ולכן הוא זכאי להודעה מוקדמת בסך של 32,000 ₪.
87. לטענת הנתבעות, התובע התפטר ומשכך הוא חב לנתבעת 2 הודעה מוקדמת שכן "התובע זנח את מקום עבודתו והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח".
88. ודוק, שוכנענו כי התובע פוטר מעבודתו ולא זנח את עבודתו. משכך הוא זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת; ומאותם טעמים עליהם עמדנו בסעיף 80 לעיל, אנו סבורים, כי התובע זכאי להודעה מוקדמת בת 60 יום , כפי שהיה זכאי בהתאם לסעיף 11.1 להסכם.
89. אשר על כן, התובע זכאי לפיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת מטעם הנתבעת 2 בסך כולל של 32,000 ₪.
90. מאליו יובן, כי התביעה שכנגד, וליתר דיוק טענת הקיזוז של הנתבעות, שלפיהן התובע התפטר ומשכך הוא חב לנתבעת 2 הודעה מוקדמת על פי ההסכם של 30 יום בסך של 16,000 – טענות שלא נתמכו בתצהירו של מר אלקובי - נדחית בזאת.
החזר ניכויי שכר
91. לטענת התובע, הנתבעת 1 ניכתה כספים משכרו בחודש דצמבר 2017 בסך של 6,790 ₪ - כספים אותם לא העבירה לחברת ביטוח ולפיכך נותרה חייבת לו את הסכום האמור.
92. לטענת הנתבעות, "מוכחש האמור והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו". בסעיף 16 מר אלקובי טען בתצהירו כי "התובע קיבל תלושים כדין ששקפו את השכר כדין כמו כל שאר העובדים בחברה וכל זכויותיו שולמו כדין".
93. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובחנו את המסכת הראייתית, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל, שכן הנתבעות לא העמידו גרסה עובדתית בעניין, בפרט שבעניין זה הנתבעת 1 לא התייחסה במפורש לטענה האם הועברו על ידה הכספים; וממילא לא הציגה כל אסמכתא בעניין.
94. כאשר נשאל מר אלקובי לגבי הסכומים הוא השיב "עכשיו כשהוא שואל אותי על סכומים מהתלוש שנוכו איפה הם, אין לי מושג...ולא יודע אם זה נכון גם" (ע' 58 ש' 27-30); וכשנשאל על תלוש נוסף, השיב מר אלקובי "לא אמרתי שזה נכון או לא נכון, אני לא באמת לא יודע" (ע' 59 ש' 4-5). כאשר נשאל מר אלקובי אגב נושא ההפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות מדוע לא זימן את אסתר כהן, בפרט שהיתה אחראית על המשימות במשרד רואי חשבון (ע' 57 ש' 11); ועת בדיון קדם משפט הבהיר כי יזמן את מנהלת השכר בנתבעת (ע' 61 ש' 14-36), הוא השיב שגב' אסתר כהן מסרבת להעיד בבית משפט (ע' 62 ש' 1-8). מכל מקום, אלקובי לא זימן את גב' כהן לעדות (ע' 62 ש' 13-14). תשובותיו לא הניחו את דעתנו.
95. אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להתקבל, ועל הנתבעת 1 לשלם לתובע פיצוי בעד אי העברת כספים לתעודתם בסך כולל של 6,790 ₪.
הפקדות לפנסיה
96. לטענת התובע, משך כל תקופת העסקתו לא הפרישה הנתבעת כספים לפנסיה עבור התובע, ולפיכך הוא זכאי להפרשות לפנסיה החל מתום 6 חודשים בעד שכר של 16,000 בשיעור של 6.5% בסך כולל של 6,240 ₪.
97. לטענת הנתבעת, "מוכחש האמור והנתבעת תחזור על העובדות בפתיח ובכל מקרה מוכחש הסכום הנקוב אופן ודרך חישובו".
98. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי אפילו התובע כבר לא עבד במאגמה בתחילת חודש יולי 2017, הרי שנוכח מועד תחילת העסקתו , בשל העובדה כי ביום 22.6.2017 העביר התובע למר אלקובי, באמצעות מסרון, את פרטי הפוליסה על מנת שיועברו כספי הפנסיה (ת/סע' 17; ת/ז' שעה 12:48), ועת הנתבעות ניכתה משכרו בעד הפקדות לפנסיה (שלא הועברו לתעודתם), התובע זכאי מהנתבעת 2 לפיצוי בעד אי הפקדות לקרן פנסיה בתקופת העסקתו אצלה בסך כולל של 6,240 ₪.
סוף דבר
99. אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה; והתביעה שכנגד נדחית בזאת.
א. על הנתבעת 1 לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, כדלקמן:
(1) מחצית מפדיון ימי חופשה בסך של 2,196.5 ₪.
(2) החזר ניכוי שכר בעד אי העברת הכספים לתעודתם בסך כולל של 6,790 ₪.
הסכומים לעיל יישאו הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
(3) הוצאות משפט על סך של 2,000 ₪.
ב. על הנתבעת 2 לשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, כדלקמן:
(1) פיצוי בעד פיטורין שלא כדין בסך של 10,000 ₪.
(2) שכר בעד המחצית הראשונה של חודש ינואר 2018, על סך כולל של 8,000 ₪, בתוספת פיצוי בעד הלנת שכר בסך של 2,500 ₪.
(3) פיצוי בעד אי הפקדות לקרן השתלמות בסך כולל של 7,200 ₪.
(4) מחצית מפדיון ימי חופשה בסך של 2,196.5 ₪.
(5) פיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 32,000 ₪.
(6) פיצוי בעד אי הפקדות לקרן פנסיה בסך כולל של 6,240 ₪.
הסכומים לעיל יישאו הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
(7) הוצאות משפט על סך של 6,000 ₪.
ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, ח' אלול תשפ"א, (16 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

דורון יפת, שופט

נציגת ציבור (עובדים)
גב' כרמלה קול אמן


מעורבים
תובע: יצחק חן
נתבע: מאגמה סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ
שופט :
עורכי דין: