ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאיל ארפאעיה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דניה דרורי
נציגת ציבור (עובדים) גב' רינה חדד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רינצלר

התובע
נאיל ארפאעיה
ע"י ב"כ: עו"ד ניר תורג'מן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

פסק דין

1. התובע טען שבדרכו חזרה מעבודתו לביתו ביום 1.11.19 נפל ונחבל, ויש להכיר בפגיעה כתאונת עבודה. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 16.3.20 בנימוק שהתאונה אירעה במדרגות ביתו של התובע לאחר שהסתיימה דרכו מהעבודה אל מעונו ובשטח המצוי בתחום ביתו הפרטי.
בנוגע לנסיבות האירוע העידו בפנינו התובע ואשתו.

רקע עובדתי
2. התובע, יליד 1973, מתגורר בכפר סאלם.
בזמנים הרלוונטים לתביעה הועסק התובע בא.אורן פיתוח ואספלט בע"מ (להלן – המעסיק) בביצוע עבודות פיתוח ואספלט.

3. ביום 31.10.19 עסק התובע בעבודתו בביצוע עבודות סלילה בכביש 40 בשעות הלילה. העבודה החלה בשעה 22:00 והסתיימה ביום 1.11.19 בשעה 2:00 (דו"ח נוכחות לחודש 10/19 צורף כנספח 8 לתצהיר התובע). ממקום ביצוע העבודה הוסע התובע חזרה לביתו בהסעה מטעם המעסיק. התובע העיד כי ירד מההסעה בשעה 2:30 לפנות בוקר לערך.

4. על-פי גרסת התובע בתצהירו, הוא מעד ברחוב בסמוך למדרגות המובילות לביתו. התובע תאר כי המעידה היא תוצאה של החלקה על מים שזרמו ברחוב שאין בו ניקוז מתאים. בחקירה הנגדית תאר התובע שהוא החליק, איבד את שיווי המשקל ונפל "פנימה לכיוון המדרגות" (פרו: 9; ש: 13 – 14).

5. בשעות הבוקר ביום 1.11.19 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי בעקבות הנפילה. התובע פנה למרפאת קופת החולים, ולאחר מכן לחדר מיון.
ביום 1.11.19 בשעה 10:45 התקבל התובע בחדר המיון במרכז הרפואי "העמק". כתלונה העיקרית בעת קבלתו צוין "לדבריו נפל במשרדות בביתו בדרך מעבודה". התובע אובחן כמי שסובל משבר בקרסול רגל ימין, וביום 12.11.19 עבר ניתוח שיחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר.

6. בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה מיום 5.12.19 צוין כתיאור התאונה "תוך כדי חזרה מהעבודה נפל ונחבל בקרסול ימין".

7. ביום 26.2.2020 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (נספח לכתב התביעה). בטופס התביעה צוין (סע' 13 לטופס) כמקום הפגיעה " במדרגות הבית לדבריו".
בטופס בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה (נספח לכתב ההגנה) אותו מילא המעסיק ביום 6.11.19 צוין כתיאור התאונה "לטענתו כשהורד מרכב האיסוף שהחזירו מהעבודה נפל במדרגות ביתו".
התובע אישר בעדותו שתיאור התאונה כמפורט בטופס התביעה ובטופס בל/250 הוא כפי שנמסר מפיו למעסיק ולב"כ (פרו: 7; ש: 2 – 8 ובפרו: 8; ש: 27 – 30).

בכתב התביעה (סע' 3) תואר אירוע הנפילה כך:
"... לאחר שסיים עבודתו בלילה, וכמו כל יום התובע חוזר הביתה לאחר המשמרת ברכב העבודה – רכב האיסוף, נפל ממדרגות המובילות לבית..."

8. מעדויות התובע ואשתו ומהתמונות שהוצגו (ת/1 – ת/9) עולה שביתו של התובע נמוך ממפלס הרחוב.
כדי להגיע ממפלס הרחוב אל דלת הכניסה של המבנה בו מתגורר התובע, יש לרדת בגרם מדרגות בן כ- 9 מדרגות (כפי שמצולם בת/7). גרם המדרגות מוביל לרחבה קטנה (המצולמת בת/8), שמשמאל לה (במבט ממעלה המדרגות לכיוון למטה) נמצאת דלת הכניסה לבית התובע.
מימין לגרם המדרגות הולך ונבנה החל מחודש 2/21 לערך מבנה מגורים שישמש את אחד מבניו של התובע (עבודות הבניה נראות בתמונה ת/7).

9. המבנה בו מתגורר התובע הוא בן 3 קומות, ובו עושים התובע ואשתו שימוש בקומת הכניסה ובקומה העליונה.
בנוסף, במבנה קומת מרתף, שאליה לא ניתן להיכנס ממבנה המגורים המשמש את התובע ואשתו, אלא מתוך כניסה נפרדת. התובע תאר בעדותו שכדי להיכנס לקומת המרתף יש לרדת באותו גרם מדרגות מצופה שיש שתואר לעיל, לחצות את הרחבה שבסמוך לכניסה לביתו, ולרדת בגרם מדרגות נוסף הסובב את המבנה עד לכניסה לדירת המרתף (הכניסה לגרם המדרגות המוביל לכניסה לדירת המרתף סומנה ב- X על גבי התמונה ת/9).
גרסת התובע, כאמור בחקירה הנגדית, לפיה קומת המרתף מופרדת ממבנה המגורים בו גרים התובע ואשתו, והגישה אליה היא באמצעות גרם מדרגות חיצוני נוסף – נתמכה בעדותה של אשתו ולא נסתרה.

10. לתובע ולאשתו 4 ילדים, שני בנים ושתי בנות. הבנות נשואות וגרות עם בני זוגם והילדים מחוץ לביתו של התובע. בניו של התובע, בני 24 ו- 28, אינם נשואים.
התובע תאר בעדותו שבניו מתגוררים בדירת המרתף שמתחת לביתו. גם בעניין זה נתמכה גרסתו בעדותה של אשתו. באותה דירת מרתף מצויים, על-פי תיאור האשה, מיטות, ארונות בגדים, מטבח, שירותים ומקלחת. האשה העידה כי היא מבשלת עבור הבנים, כך שלעתים היא מורידה עבורם את האוכל לדירתם ולעתים הם אוכלים בביתה. עוד העידה כי על-פי רוב הבנים ישנים בדירת ההורים, ורק בתדירות של פעם בכשבועיים-שלושה ישנו בדירת ההורים, אם משום שחזרו עייפים מעבודתם ונרדמו או משום שלא חשו בטוב. על יסוד האמור אנו קובעים שקומת המרתף בה מתגוררים הבנים היא דירה עצמאית ונפרדת מהדירה בה מתגוררים התובע ואשתו.

11. גרסתו של התובע לפיה הגורם לנפילה נעוץ בכך שהרחוב, בסמוך לכניסה לגרם המדרגות, היה מוצף במים, היא גרסה מאוחרת שלא הוכחה.
בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה, בטופס בל/250, ובתיאורים בפני הרופאים המטפלים – לא נזכרה גרסה זו. גם בכתב התביעה לא הוזכר כי הנפילה היא תוצאה של החלקה על מים שזרמו ברחוב, ואך לא בדיון המוקדם מיום 20.4.21.
גרסת התובע בעניין זה נזכרה לראשונה בתצהירו ובתצהיר אשתו, ולאחר חילופים בייצוגם. התובע ואשתו העידו כי באזור מגוריהם קיימת בעיה שוטפת של היעדר ניקוז ולכן המים זורמים באין מפריע במפלס הרחוב בסמוך לגרם המדרגות. לשם כך בנו בעלי הבתים שמתגוררים במפלס שמתחת לרחוב מעין גדודיות בין מפלס הכביש לפתח גרמי המדרגות המובילות לבתיהם, וזאת על מנת למנוע מהמים הזורמים ברחוב לזרום במורד המדרגות.

12. לא נעלם מעינינו שהתובע תמך את גרסתו בנוגע לבעיות הניקוז ברחוב הסמוך לביתו בתצלומים. לתצהיר התובע צורפו צילומים של הרחוב בו הוא מתגורר, ובהם (תמונות ת/1, ת/2, ת/4, ת/5ו- ת/6) ניתן להבחין שזורמים מים במפלס הרחוב בצד הסמוך לביתו של התובע (שממוקם כאמור במפלס הנמוך ממפלס הרחוב). התובע העיד שהתמונות צולמו במועדים שונים. לא נטען, וממילא לא הוכח, שאיזה מבין הצילומים בוצע מיד ובסמוך לאחר התאונה. הוצגה גם תמונה (ת/9) שבה לא נראים מים במפלס הכביש. מכאן, שאין בעובדה שבמועדים מסוימים יש אכן מים במפלס הכביש כדי להוות ראיה מספקת לכך שכך היה גם בשעת הנפילה, או כי הנפילה אירעה דווקא בשל החלקה על הכביש הרטוב. כאמור, מדובר בגרסה מאוחרת שלא הוכחה.

13. התובע תאר בתצהירו (סע' 3 ו- 4) את מיקום הנפילה באופן הבא [הדגשות במקור]:
"3. ... רגעים ספורים לאחר הירידה מהרכב, ובטרם ירדתי במדרגות של הבית נפלתי מלוא קומתי כתוצאה מרטיבות של מים שעוברים ברחוב עקב חוסר ניקוז ותשתית רעועה ברחוב בו אני גר.
4. יודגש כי נפלתי במבואה/ שטח הקודם למדרגות, מקטע של פחות ממטר שאינו שייך לביתי הפרטי, אשר נמצא לפני המדרגות, מדובר בשטח ציבורי ברחוב, עת נפלתי טרם הגעה לבית בו אני מתגורר , מקום שאין לי עליו כל שליטה..."

גרסתו של התובע בתצהירו בנוגע למיקום המדויק של הנפילה אינה מתיישבת עם תיאורו בעת הפניה לקבלת טיפול רפואי בסמוך לתעודה, בטופס התביעה ובטופס בל/250 ואף לא עם התיאור שהובא בכתב התביעה עצמו – בכל אלה תואר כי הנפילה היתה במדרגות, ולא במבואה הקודמת למדרגות.

הסבריו של התובע מדוע שינה את גרסתו בנוגע למיקום המדויק של הנפילה – לא נמצאה משכנעת. בסע' 12 לתצהירו (שהוגש לאחר החלפת הייצוג) הסביר התובע "... פיטרתי את עורך הדין שטיפל לי בתיק עת לא בדק לעומק את נסיבות המקרה שלי ולא הסביר לי מה המשמעות של עמידה מדויקת על מיקום הנפילה". אלא שאין בשינוי בייצוג משפטי או בקבלת ייעוץ משפטי כדי להצדיק שינוי בגרסה העובדתית. התובע מסר את גרסתו הראשונית בנוגע למיקום הנפילה כבר בעת הפניה לטיפול רפואי מספר שעות לאחר האירוע, עוד בטרם פנה לייעוץ משפטי, ודבק בגרסתו זו עד למועד הגשת תצהירו. מכאן, שאין בייעוץ המשפטי כדי להסביר את השינויים בגרסה.
בחקירה הנגדית סיפק התובע הסבר אחר לשינויים בגרסתו והסביר שהוא אכן נפל במדרגות, וכשפנה לטיפול רפואי לא נשאל על מיקום הנפילה המדויק (פרו: 8; ש: 22 ואילך). גם הסבר זה אינו מסביר בצורה מספקת את שינויי הגרסה, ואף אינו מתיישב עם ההסבר שניתן בתצהיר.

14. על יסוד האמור עד כה, אנו קובעים כי יש לתפוס את התובע על גרסתו הראשונית, כפי שניתנה לרופאים המטפלים, כפי שהוצגה בטופס התביעה וטופס בל/250 וכפי שהובאה בכתב התביעה – לפיה הנפילה התרחשה במדרגות המובילות ממפלס הרחוב אל הבית.

15. יצוין כי התאונה הוכרה כתאונה אישית כהגדרתה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 ולתובע שולמו דמי תאונה בגין התקופה 1.1.20 - 30.1.20.

טענות הצדדים
16. לטענת התובע אירוע הנפילה אירע במבואה/ בשטח "הקודם למדרגות", שטח שאינו שייך לביתו הפרטי. עוד נטען שהנפילה אירעה עקב רטיבות הנובעת ממפגע המונח לפתחה של הרשות המקומית שלא טיפלה בבעיית הניקוז ברחוב. המדרגות משמשות את כלל דיירי הבנין ולא רק את ביתו הפרטי של התובע, כעולה בין השאר ממכתב נציג הרשות המקומית שצורף כנספח ת/8 לסיכומים. הרשות המקומית היא שהגביהה את מפלס הרחוב ויצרה את מדרגות, והתובע רק דאג לציפויין באבן. מדובר לכן בשטח שהוא ברשות הרבים, לתובע אין שליטה במבואה של גרם המדרגות ואין הוא אחראי לניטרול הסיכונים בו. מכאן שהתאונה לא ארעה במעונו של התובע, אלא בדרכו מהעבודה אל המעון, והיא לכן בגדר תאונת עבודה.

17. עמדת הנתבע היא כי התאונה אירעה במדרגות מעונו הפרטי של התובע, לאחר שכבר הסתיימה דרכו של התובע מעבודתו למעונות, ולא עקב סיכוני הדרך. לפיכך אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
את המונח תאונה בדרך יש לפרש על דרך הצמצום שכן מדובר בחריג המחיל את ביטוח נפגעי עבודה גם על סיכוני דרכים. כאשר מדובר בסיכון שנמצא מחוץ לסף דלתו של המבוטח יש לבחון אם למבוטח יש יכולת שליטה מליאה באיזור הסמוך לדלת ביתו הפרטי ובמקרה שכזה יקבע שאין מדובר בתאונה בדרך. בנסיבות המקרה כאן התובע מסר במספר הזדמנויות כי נפל במדרגות ביתו ואין לקבל את גרסתו המאוחרת לפיה נפל ברחוב. המדרגות המובילות מהרחוב הן בשליטת התובע ומשמשות את התובע ובני ביתו בלבד. גם אם המדרגות נבנו בידי הרשות המקומית, כטענת אשתו של התובע, אין בכך כדי להשליך על מבחן השליטה בפועל.

דיון והכרעה
18. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן - החוק) קובע:
"רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;
(2) ...."
הוראת סעיף 80(1) מרחיבה את המונח "תאונת עבודה" כאמור בסעיף 79 לחוק, כך שיכלול מלבד תאונות שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, גם פגיעה שאירעה למבוטח תוך נסיעה או הליכה מהמעון למקום העבודה או בחזרה או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב סיכוני הדרך. כבר נפסק שסעיף 80 לחוק הינו בבחינת 'חריג' המרחיב את יסודות ביטוח נפגעי העבודה, וכי ביטוח מורחב זה מוגבל אך ורק לסיכוני דרך אשר על פי טיבם הינם סיכוני רשות הרבים להבדיל מרשות היחיד. ברשות הפרט על המבוטח לדאוג לנטרול הסיכונים מהם עלול הוא להיפגע (עב"ל (ארצי) 1515/04 המוסד לביטוח לאומי - אורה עטיה (6.6.07)).

19. בעב"ל (ארצי) 19/99 המוסד לביטוח לאומי - משה רונן, לז(2002) 721 (2002)‏‏ (להלן – עניין רונן) נפסק כי כל עוד נמצא המבוטח "בתחום שבו הוא אדון לעצמו, שבו הוא חולש על מצב הדברים בסביבתו, לרבות על הסיכונים הגלומים בה, ולו בלבד השליטה המלאה באמצעים הנדרשים לסילוק הסיכונים הללו – יש לראותו כמי שנמצא ברשות היחיד שלו, הלא היא "מעונו"... מקום שבו אין לייחס לו שליטה ייחודית ומלאה על הסיכונים שלהם הוא נחשף בדרכו לעבודה. בכך הופכים סיכונים אלה, על דרך החזקה, לחלק מתנאי העבודה ומסיכוניה"
באותה פרשה נקבע עוד שאת המושג "מעון" יש לפרש כתחום שהוא רשות היחיד, המופרד מרשות הרבים בדלת המעון לבית הפרטי או לדירה. כן נקבע שבמקרים היוצאים מן הכלל תוסג דלת המעון אל החצרים הסמוכים לה, אם יוכח שלמבוטח הייתה שליטה מלאה על סיכוני הדרך העלולים להיווצר באותם חצרים, שכמוה כשליטה שיש לו על סיכונים כאלה בביתו פנימה. הנטל לצמצום התחום שבו צומחת למבוטח זכות לגימלה – מוטל על המוסד לביטוח לאומי הטוען זאת, ובמקרה של ספק – יעמוד הספק לזכותו של המבוטח. כך ש" רק אם ניתן יהיה לקבוע על-פי עובדות המקרה, כפי שיוכחו, כי ניתן לייחס למבוטח שליטה מלאה על החצרים שבהם נפגע בתאונה, ממין אותה שליטה שיש לו בביתו פנימה, יורחב שובל רשות היחיד ודלת המעון תועתק עד לאותו גבול שבו ניתן יהיה לקבוע כי אין הסיכונים נתונים עוד בשליטת המבוטח."
לפי ההלכה שנקבעה בעניין רונן, כאשר מוכח כי השליטה הבלעדית אינה בידי המבוטח הנפגע אין בעובדה שהזכות הקניינית היא שלו כדי לקבוע כי החצר הסמוכה לבית המגורים גם היא נחשבת כ"מעון".

20. בעב"ל (ארצי) 17778-04-20 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי (08.03.2021)‏ ‏ נדון עניינו של מבוטח שנפל בשובו מעבודתו לביתו בגרם מדרגות בבניין דו קומתי בו הוא מתגורר בקומה העליונה, בעוד אחותו מתגוררת באותו המבנה בקומה התחתונה.
באותו מקרה נפסק כי יישום ההלכה שנקבעה בעניין רונן מוביל למסקנה שהמבוטח אינו בעל השליטה הבלעדית באותו גרם מדרגות ובסיכוני הדרך הנובעים ממנו, שכן לדיירי המבנה (ולא רק למבוטח) גישה לגרם מדרגות זה, וכולם נושאים באחריות לתחזוקה.

21. בנסיבות המקרה כאן יישום ההלכה שנקבעה בעניין רונן מחייבת את הקביעה כי המדרגות המובילות ממפלס הרחוב אל הרחבה הסמוכה לדלת ביתו של התובע אינם בגדר "תחום המעון". בגרם מדרגות זה עושים שימוש התובע ואשתו בדרכם לביתם שלהם, וכך גם בניהם בדרכם לדירה בקומת המרתף, שהגישה אליה נפרדת ומחייבת שימוש בגרם המדרגות המוביל לרחבה שממנה מתפצל גרם מדרגות נוסף המוביל לדירת הבנים.
הכלל הוא, כפי שנקבע בעניין רונן, שתאונה שאירעה למבוטח מחוץ לדלת המעון היא בגדר תאונת עבודה. רק במקרים היוצאים מן הכלל, בו המוסד לביטוח לאומי יוכיח שלמבוטח שליטה מלאה על סיכוני הדרך גם בחצרים שבקירבת הבית, תוסג דלת המעון אל אותו שטח שבו מתקיימת שליטה מלאה. כאמור, המוסד לביטוח לאומי לא עמד בנטל להוכיח שלתובע שליטה מלאה ושימוש בלעדי באותו גרם מדרגות בו התרחשה הנפילה, ומשכך יש להחיל את הכלל המכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה משזו אירעה מחוץ לדלת המעון. משכך, יש לראות בנפילת התובע ביום 1.11.19 בגרם המדרגות המוביל ממפלס הרחוב אל הבית כתאונה בדרכו של התובע מעבודתו למעון.

22. סוף דבר – התביעה מתקבלת. האירוע התאונתי מיום 1.11.19 שבו נפל התובע במדרגות המובילות לביתו יוכר כפגיעה בעבודה.
הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 2,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים.

23. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מהמועד שפסק-הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, (17 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רינה חדד
נציגת עובדים

דניה דרורי,
שופטת

יוסף רינצלר
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: נאיל ארפאעיה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: