ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעל שושנה שפיגעל נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

המבקשת

יעל שושנה שפיגעל

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום אשר הוטלה ביום 28.12.18 לגבי רכב בבעלות המבקשת.

הצו ניתן לאחר שהמבקשת נמצא ה נוהג ת ברכב כשה יא פסולה לנהיגה.

לטענתה אכן נהגה ברכב למרות שהיתה מודעת לכך שנמצאת בפסילה. כמו כן מודה כי נהגה מרח' שלום צלאח לבית חולים בילינסון מקום בו נבדקה בתה הקטינה בדיקה רפואית וכן בסיום הבדיקה חזרה מבית חולים בילינסון לרח' שלום צלאח. עוד מוסיפה ומספרת כי שעה שהשוטר הגיע וייחס לה העבירה נמצאו ילדיה הקטינים ברכב. מוסיפה ומספרת כי בכוונתה היתה להמשיך לבריכת שחייה אלא שטוענת כי בכוונתה היה ללכת רגלית לבריכה.

המבקשת הציגה בפני תיעוד רפואי לפיו בתה נחבלה, אולם על פניו לא מדובר בחבלה משמעותית באשר הממצא הרפואי היחידי היה "רגישות" והמלצה הטיפולית היתה למעקב חוזר לאחר שבועיים.

לא בוצע טיפול של ממש בבית החולים מכל סוג אף לא חבישה או טיפול תרופתי או ניקוי מקומי של פצע.

המבקשת טוענת לביטול השבתת הרכב בשל היותה אם חד הורית לקטינים בשל מצב אישי משפחתי קשה המחייב הן עבודה לפרנסה והן טיפול לצורכי הילדים.

ב"כ המדינה מתנגדת לבקשה באומרה כי המבקשת לא הצליחה להוכיח עילה לביטול הפסילה . כמו כן מפנה לעברה המכביד ולכך שלחובתה הרשעה קודמת בגין נהיגה בפסילה.

דיון
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
כאמור המבקשת איננ ה חולק ת על קיומן של ראיות לכאורה ולמעשה אף מודה בפה מלא כי נטלה חירות לעצמה לנהוג אל בית החולים וממנו.

יודגש כי התעודה הרפואית לא העלתה מצב הנכנס להגדרות: "צורך", "כורח", או כל הגנה אחרת בחוק העונשין. על פניו לא היה מדובר בנסיעת חירום.

המבקשת בחרה לנהוג באופן מודע תוך שברור לה שפועלת בניגוד לחוק ומפרה צו בית המשפט. חומרה יתרה בכך שמתברר כי אין זו הפעם הראשונה בה נוהגת בפסילה.

אשר לנימוקים האישיים – משפחתיים – סוצייאלים:
מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה כשיר לנהוג ברכב. כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה."

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לתעבורה לבטל את צו ההשבתה המנהלי אם הוכח כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב". סעיף זה איננו חל לגבי המבקשת באשר ביצעה את הנהיגה במישרין ולא באמצעות אחר.

המבקשת כשל ה מלהצביע על קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57ב(2) הנ"ל. לא מצאתי כל רלוונטיות לדבריה לפיהם מדובר ברכב שכבר הועמד למכירה.
בית המשפט איננו מקל ראש בקשייה של הנאשמת לשרוד בחיי היום יום ובהיותה אם חד הורית אולם פתרונה של מצוקות ה אינו יכול לבוא במחיר סיכון חיי אדם.
משהוטלה פסילה על נהג הרי פסילה זו מטרתה הן להעמידה על תוצאות נהיגתו השגויה וסכנתם לחיי אדם והן כדי להגן על שאר משתמשי דרך מפני נהיגת אדם אשר נהיגתו לקויה.
לא אוכל להעדיף רווחת המבקשת במחיר סיכון חיי אדם. אין כל מקום להעתר לבקשה. אין מקום אף לקיצור תקופת ההשבתה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח העתק החלטתי.

ניתנה היום, ח' אלול תשפ"א, 16 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעל שושנה שפיגעל
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: