ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סנאא תאברי נגד הוט מובייל בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

התובעת

סנאא תאברי

נגד

הנתבעת

הוט מובייל בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית בסך 42,681 ₪ בגין חיובים שגבתה הנתבעת מהתובעת.

רקע וטענות הצדדים

לטענת התובעת, ביום 17/11/2016 התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם לרכישת מכשירי קשר אשר ישמשו אותה לעסק אותו היא מפעילה, מוניות י. כץ דדו. התובעת טוענת כי שילמה בעבור המכשירים סך של 18,322 ₪.

במסגרת ההסכם הוסכם כי הנתבעת תספק זמן שירות לתובעת למשך 36 חודשים מיום הרכישה, ותשלם עבור שירות זה סך של 69 ₪ בגין כל מכשיר קשר, ובסך תשלם סך של 1,453 בעבור דמי שירות חודשיים.

לטענת התובעת, ביום 31/12/17 ולאחר בעיות בין הנתבעת לבין חברת מוטורולה והיפרדות החברות כך שחברת מוטורולה ביטלה את האנטנות שלה, המכשירים של התובעת הפסיקו לעבוד כך שהקליטה נעלמה מהמכשירים והם נותרו ללא קליטה וללא אפשרות להשתמש בהם.

התובעת טוענת, כי מיד פנתה לנתבעת בכדי שתפתור את בעיית הקליטה, אולם פניותיה לא נענו ונגרמו לה נזקים כבדים. על אף האמור, הנתבעת המשיכה לחייב את התובעת על השירות על אף שזה לא סופק.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי המכשירים שנמכרו לתובעת היו תקינים, ולראיה כי מאז נרכשו המכשירים התובעת השתמשה בהם ללא כל תלונה ואף לאחר רכישת המכשירים בחודש 11/2016 ביצעה רכישת מכשירים נוספת מהנתבעת בחודש 2/2017. כן נטען כי התובעת קיבלה שירות מלא מהנתבעת וכל פניותיה לנתבעת נענו.
עוד טוענת הנתבעת, כי לא הייתה כל התחייבות למתן שירות ל-36 חודשים, התובעת יכולה הייתה לבקש ניתוק או לנייד את מנויה לחברה אחרת. בחודש מרץ 2018 ביקשה התובעת להתנתק מהנתבעת והנתבעת ביטלה את המנויים. נטען, כי כל חיוב בעבור דמי השירות חויב כדין ובהתאם להסכם ההתקשרות. התובעת עשתה שימוש בשירות כעולה מהחשבוניות החודשיות. נטען כי התובעת מחזיקה במכשירים, אשר נרכשו על פי בקשתה, ונמצאים בשימוש התובעת.

באשר לפיצוי בגין עגמת נפש, הרי שהתובעת בחרה לתבוע עוסק ולא אדם פרטי ולכן אינה זכאית לפיצוי בגין עגמת נפש. מה גם, כי התובעת כלל לא הודיעה על אי התאמה או ביקשה לבטל את העסקה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים שצורפו, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם באופן ישיר, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. בהתאם לתקנה 82( ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 פסק הדין ינומק בתמצית.

כלל בהליך אזרחי כי "המוציא מחברו עליו הראייה", היינו, התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן ההסתברויות. בעל דין נדרש להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד.

במקרה דנן, מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה במשפט האזרחי ולא הוכיחה תביעתה.

אין חולק כי התובעת התקשרה עם הנתבעת לרכישת 18 מכשירי קשר בשני מועדים שונים (עמ' 2, שורה 18), וכי שילמה לנתבעת תשלום חודשי בעבור דמי השימוש.

התובעת טוענת בתביעתה זו כי החל מחודש 12/2017 נעדרה הקליטה לחלוטין במכשירי הקשר שלה, ומשכך קיבלה שירות של 13 חודשים בלבד.

ראיות התובעת התבססו על עדות הגב' סנאא תאברי, קבלות על רכישת המכשירים וחשבוניות מס המפרטות את ריכוז החיובים.

אין בידי לקבל את טענת התובעת בדבר היעדר קליטה, שכן זו לא הוכחה ולו בראשית ראייה. טענתה זו נטענה בעלמא ואין לה כל ביסוס.

התובעת נשאלה בחקירתה אודות האמור בתצהירה בסעיף 6, בדבר ההיפרדות בין הנתבעת לבין חברת מוטורולה, והעידה לפניי כי נציג מטעם הנתבעת הסביר לה שהחברות עבדו יחד, וכי את הקווים קיבלה הנתבעת מחברת מוטורולה (עמ' 3, שורות 14-15). בהמשך העידה התובעת כי אין לה כל ידיעה אישית בעניין זה (עמ' 3, שורה 17).

התובעת אישרה כי לא בדקה את האמור לעיל; כי אין לה כל ידיעה בדבר האנטנות שבוטלו ובכלל אינה יודעת מה הקשר בין הנתבעת לבין חברת מוטורולה (עמ' 3, שורות 10-12).

עדותה של התובעת היא עדות יחידה של בעל דין עליה חלות הוראות סעיף 54 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], על כל המשתמע מכך.

התובעת לא הציגה כל חוות דעת המעידה על היעדר קליטה. בנוסף, התובעת לא זימנה מי מנציגי חברת הנתבעת או מחברת מוטורולה אשר יעידו על היעדר הקליטה או מתן קווים של מוטורולה לנתבעת.

יתר על כן, היה באפשרות התובעת לזמן מי מעובדיה אשר עשה שימוש במכשיר הקשר, על מנת שיעיד כי אכן נתגלו בעיות קליטה במכשירים, עד כדי חוסר יכולת לעשות בהם שימוש. מכאן, יש להפעיל כלפי התובעת את החזקה בעניין אי הבאת עדים רלוונטיים, לפיה לו היה מוזמן העד הייתה עדותו פועלת כנגד התובעת (ע"א 620/74 מור נ' פלונית, (9/10/75)).

הנתבעת נשאלה אודות החשבוניות בעבור חודשי 1-2/2018 שנשלחו אליה, ולפיהן נראה כי בחודש ינואר נעשו 4,894 דקות שימוש ואילו בחודש פברואר נעשו 4,069 דקות שימוש, התובעת השיב בסתמיות "מי אמר שזה שייך לזה?" (עמ' 3, שורה 27).

התובעת אישרה בעדותה כי לא השיגה על החשבוניות (עמ' 4, שורה 31).לא ברור מדוע לא הלינה התובעת אודות חשבוניות אלו. בעדותה לפניי התנערה מהחשבוניות כאילו הן אינן משויכות אליה, אך לא שוכנעתי מכך. התובעת לא הציגה בפניי כל מסמך או מכתב המופנה אל הנתבעת בקשר לחשבוניות אלו, ולמעשה לא נקפה כל אצבע לגביהן.

תמוה בעיני הדבר, שכן לו אכן לא קיבלה התובעת שירות בהתאם להסכם ההתקשרות בין הצדדים, שאותו התובעת לא טרחה לצרף לכתב התביעה, מדוע המשיכה ושילמה את החשבוניות מבלי להלין על אי קבלת שירות כנדרש במשך שלושה חודשים.

התובעת נשאלה בחקירתה האם שלחה מכתב לנתבעת, וטענה כי אין באפשרותה להציג מכתב ששלחה לנתבעת (עמ' 4, שורה 10). התובעת טענה בכלליות וללא כל ביסוס כי "כל הזמן הייתי פונה" (עמ' 4, שורה 13). אולם הדבר כלל לא הוכח בפניי.

הנתבעת הציגה פירוט פניות לקוני של התובעת לנתבעת. לא ניתן ללמוד מפירוט זה אודות מהות הפניות והאם אכן התלוננה התובעת בפני הנתבעת אודות בעיות הקליטה. ובכל מקרה, הנטל מוטל על התובעת להראות כי פנתה לנתבעת.

יתר על כן, התובעת טענה כי יש ברשותה שיחה מוקלטת (עמ' 4, שורה 19) לפיה הלינה על הבעיות, אך גם שיחה זו לא הוצגה בפניי.

הנתבעת הציגה בפניי תמלול שיחה בין נציגת הנתבעת לבין התובעת. נראה כי תמלול השיחה אינו מלא, שכן השיחה מתחילה בכך שהתובעת אומרת "לבעלי המירסים". עדת הנתבעת טענה כי כך התחילה השיחה (עמ' 7, שורה 1).

בתמלול השיחה לא נראה כי התובעת מלינה על בעיות קליטה. בעדותה טענה התובעת כי התמלול אינו ערוך כדין (עמ' 4, שורה 25), אך לא עלה בידיי התובעת להציג בפניי תמלול שיחה מלא ממנו ניתן ללמוד כי התלוננה על בעיות הקליטה וזו הסיבה לדרישת הניתוק.

הנתבעת אישרה בחקירתה כי לא הייתה מצד הנתבעת כל הגבלה ביחס לניוד המכשירים לחברה אחרת (עמ' 2, שורה 27), כך שהיה באפשרות התובעת לנייד את מכשיריה מיד עם תחילת בעיות הקליטה לחברה אחרת.

באשר לדרישת התובעת להחזר כספי בגין רכישת המכשירים, הרי שיש לדחותה. אין חולק כי המכשירים נמצאים ברשות התובעת ולא הוחזרו לנתבעת. לטענת התובעת, היא תמיד ביקשה להחזיר את המכשירים, אך אין ברשותה מכתב או הקלטת שיחה להראות כי ביקשה להחזיר את המכשירים (עמ' 5, שורות 14-20).

מכל מקום, שעה שהמכשירים בחזקת התובעת הרי שאין כל בסיס לפיצוי או החזר כספי בגין רכישתם. התובעת לא הוכיחה כי מדובר במכשירים תקולים. יתרה מכך, מחומר הראיות שהובא בפניי נראה כי נעשה בהם שימוש מספר חודשים ללא כל בעיה.

מכל האמור לעיל, הריני סבור כי התובעת לא הוכיחה תביעתה ודין טענותיה להידחות. התובעת לא הוכיחה את בעיות הקליטה הנטענות, לא הוכיחה כי פנתה לנתבעת בתלונות על בעיות הקליטה. כך גם, לא הוצג בפניי הקלטות שיחות בין התובעת לנתבעת או מכתב תלונה מהתובעת בו היא מלינה על בעיות הקליטה.

מנגד, הנתבעת הראתה כי נעשה שימוש במכשירים, אף בחודשים בהם נטען כי לא הייתה כלל קליטה וכי לא היה ניתן לבצע כל שימוש במכשיר, ומצאתי להעדיף את גרסתה על פני גרסת התובעת.

משכך, התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סנאא תאברי
נתבע: הוט מובייל בע"מ
שופט :
עורכי דין: