ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרה יעקב נגד אורי צורף :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן

התובעת
שרה יעקב ת.ז. XXXXX915

-
הנתבע
אורי צורף ת.ז. XXXXXX147

פסק דין

1. התובעת עבדה במשק ביתו של הנתבע ושל אשתו, במשך כ – 16 שנים, עד שהוצאה לחל"ת עם פרוץ משבר וירוס הקורונה.

2. בחודש אוקטובר 2020 הוגשה תובענה זו לבית הדין, בה נתבעו זכויות שונות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים וסיומם.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה, בו תיאר זכויות שונות שניתנו לתובעת, מעבר לחובה על פי הדין, כגון הפסקת אוכל, למרות שהתובעת עבדה רק 4 שעות ביום

4. הצדדים התייצבו לדיון בבית הדין.

מכתבי הטענות וכן מדבריהם בדיון עולה כי אין מחלוקת לגבי העובדה כי התובעת עבדה אחת לשבוע בביתו של הנתבע, בשכר יומי של 200 ₪ וכי מדי שנה הנתבע ואשתו שילמו לתובעת שווי שני ימי חופשה.

גם אין חולק לגבי האירועים שקדמו לסיום יחסי העבודה בין הצדדים. עם פרוץ משבר הקורונה, הנתבע ואשתו ביקשו מהתובעת לא להגיע לעבודה, בשל השתייכותם לקבוצת סיכון (מטעמי גיל ומצב בריאותי ). לאחר שהתובעת פנתה למועצת הפועלים ועמדה על זכויותיה, היא סרבה להצעת פשרה של הנתבע ויחסי הצדדים התדרדרו באופן שאינו מאפשר את המשכם (כפי שגם עלה בדיון בבית הדין).

5. לאור המתואר לעיל, גם בהתעלם השאלה אם עצם הוצאתה של התובעת לחל"ת מהווה פיטורים, כאשר ברי כי איש מהצדדים אינו מעוניין בהמשך העבודה, הרי שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים.

6. ביחס לסכומים שנתבעו ולרכיבי התביעה, התובעת הבהירה כי תביעתה היא בהתאם למכתב הדרישה ממועצת הפועלים (צורף לכתב התביעה).

7. בהתחשב בוותק של התובעת (16 שנים), כאשר אין חולק שמשכורתה החודשית עמדה על 800 ₪, היא זכאית לפיצויי פיטורים בסך 12,800 ₪.

8. בקשר לחישוב שלעיל יוער כי התובעת טענה כי ערכה חישוב המטיב עם הנתבע, כיוון שבשנים הראשונות לעבודתה עבדה יותר שעות, אך לא הוצגה כל ראיה לכך. בנוסף, גם לא הוצגה ראיה כי התובעת עבדה למעלה מ – 16 שנים (במכתב הדרישה של מועצת הפועלים צוין שעבדה 16 שנים ו - 9 חודשים; התובעת עצמה לא זכרה מתי בדיון החלה לעבוד אצל הנתבע ואשתו). אשר על כן, החישוב כאן ובהמשך מבוצע לפי התקופה שאינה שנויה במחלוקת – 16 שנות עבודה.

9. אשר לתמורת הודעה מוקדמת, נוכח ההתדרדרות ביחסי הצדדים (כפי שאף מצאה ביטוי בהתנהלות בעת הדיון), הרי שניתוק יחסי העבודה לא התרחש בגלל משבר הקורונה (בעטיו התובעת הוצאה לחל"ת), אלא בשל התנהגות התובעת לאחר מכן. כלומר, מתקיימות נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין התובעת זכאית לתמורת הודעה מוקדמת (סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001).

10 אין כל ראיה שהתובעת קיבלה דמי הבראה ואף הנתבע לא זכר ששולם לה רכיב זה. על כן התביעה ברכיב זה מתקבלת ועל הנתבע לשלם לתובעת פדיון הבראה בסך 1,994 ש"ח.

11. פדיון חופשה – התובעת אישרה שקיבלה מדי שנה תשלום בגין שני ימי חופשה. עם זאת, טענה כי לאור וותקה, היתה זכאית לימי חופשה רבים יותר. בעניין זה הדין עם התובעת. לפי הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951, החל מהשנה השמינית לעבודה ואילך, התובעת היתה זכאית ליום חופשה נוסף לכל שנת עבודה, עד לחופשה של 28 ימים (בגין משרה מלאה). באופן יחסי ועל פי וותקה, התובעת היתה זכאית בארבע השנים האחרונות לעבודתה לתשלום 4 ימי חופשה בשנה. משאין חולק ששולמו לה שני ימי חופשה בשנה, היא זכאית להפרש (יומיים בגין כל שנה מארבע השנים האחרונות לעבודה), ובסך הכל – 1,600 ₪.

12. אשר לטענות הנתבע, לפיהן הוא ואשתו שילמו לתובעת בגין חצי שעת הפסקת אוכל שהתובעת לא היתה זכאית לה לפי הדין ואף הסיעו אותה לאחר יום העבודה, הרי שגם אם המעסיק נשא בהוצאות שלא היה חייב בהן לפי הדין, לא ניתן לקזז את שוויין מהזכויות הקוגנטיות המגיעות לעבודת, רק משום שעמדה עליהן. זאת לאור הפסיקה לפיה "המעסיק אינו רשאי, כתגובה להגשת תביעה נגדו לתשלום זכויות אחרות המגיעות לעובד על פי חוק לטעון כי הוא זכאי לקיזוז תשלומים ששולמו לעובד מעבר למגיע על פי הדין במהלך תקופת העבודה" ( בר"ע (ארצי) 7386-02-16 קסטרו מודל בע"מ – שחם, 14.5.18).
13. הוצאות נסיעה – אין חולק שהנתבע הסיע את התובעת בסיום עבודתה בביתו. התובעת תבעה החזר הוצאות נסיעה בגין נסיעה בכיוון אחד. לאור גילה של התובעת (שני הצדדים הם אזרחים ותיקים), יש לפסוק לזכות התובעת את מחצית הסכום הנתבע, וזאת בהתאם להוראת סעיף 10(א) לחוק האזרחים הוותיקים, תש"ן -1989, בו נקבעה הנחה קבועה בשיעור 50% בכל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית.
14. סוף דבר – התביעה מתקבלת בעיקרה.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. פיצויי פיטורים בסך 12,800 ₪;
ב. פדיון הבראה בסך 1,994 ₪;
ג. פדיון חופשה בסך 1,600 ₪;
ד. החזר הוצאות נסיעה בסך 909 ₪.

כל הסכומים המפורטים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בנוסף, הנתבע ישא בהוצאות התובעת בסך 400 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 15 ימים מקבלתו.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, (17 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: שרה יעקב
נתבע: אורי צורף
שופט :
עורכי דין: