ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתן יאגודייב נגד נחום נקדימון :

לפני כבוד ה שופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים

מבקש

נתן יאגודייב ת"ז XXXXXX972

נגד

משיב
נחום נקדימון ת"ז XXXXXX764

בית המשפט נדרש לערוך איזון ראוי בין הצורך במניעת הטרדה מאיימת לבין זכויותיו של המשיב לכבוד והגבלה מינמאלית בחירותו. יפים בעניינינו הדברים שנאמרו ב בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.20014):

פסק דין

לפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק").

ההליכים עד כה וטענות הצדדים:

המבקש טען בבקשתו כי המשיב, שכן המתגורר באותו בניין, מטריד אותו באופן קבוע, וכי הוא חושש מהמשיב ומחבריו "המפוקפקים". לגרסת המבקש, המשיב החליט להתנקם בו, להפחיד אותו ולהגיש נגדו בקשות שונות, זאת על רקע דיון אשר התקיים לפני כבוד השופט , סגן הנשיא, יוסי טורס ואשר במסגרתו ניתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת ביום 26.5.2020. המבקש טען כי המשיב הפר את הצו הנ"ל בכך שחבר ו של המשיב פנה אל המבקש ואמר לו "בוקר טוב" במטרה להתגרות בו.

ביום 26.11.20 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד כנגד המשיב עד לדיון במעמד שני הצדדים ביום 9.12.20.

בתאריך 8.12.20 הגיש המשיב בקשה בהולה לביטול הצו למניעת הטרדה מאיימת במסגרתה ביקש ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד ה מבקש. בבקשה טען המשיב כי המבקש נוהג להטרידו משך תקופה ארוכה תוך שהוא מאיים עליו ומסב לו נזקים רבים. המשיב טען כי מעולם לא פגע במבקש או היווה עבורו איום אלא ההפך הוא הנכון. המבקש הוכיח בהתנהגותו כי נשקפת ממנו מסוכנות של ממש כלפי המשיב שכן הוא תקף את המשיב פיזית בעבר. המשיב ביקש לשים קץ להתנהגות המבקש כלפיו ולהשית עליו הוצאות בגין בקשת הסרק שהגיש. המשיב טען כי ה טענות המפורטות בבקשה ובכלל זה בדבר תיק פלילי המתנהל נגד המשיב יסודם בשקר ומועלים במטרה להשחיר את פניו של המשיב. המשיב הוסיף וטען כי המבקש מטעה את בית המשפט ובוחר באופן שיטתי להכליל את חבריו בעניין, כאשר אינם מהווים עבור המבקש איום והוא מעולם לא הגיש נגדם כל בקשה , מלבד לכנותם "נרקומנים" ו- "מפוקפקים". המשיב טען כי האירועים המצויינים בבקשה אינם מהווים "הטרדה מאיימת". עוד ציין כי העובדה כי טענות המבקש מתמקדות באירוע אשר התרחש לגרסתו בחודש מאי 2020 כאשר הבקשה הוגשה בחודש נובמבר 2020 , מלמדת כי המבקש אינו חושש מהמשיב.

בדיון אשר התקיים ביום 9.12.20 העלו הצדדים את טיעוניהם בהרחבה. המבקש חזר על האמור בבקשה, הוסיף כי מ שטרת ישראל אינה מטפלת בפניותיו, והביע את חששו כי המשטרה תבצע את עבודתה רק לאחר שיהיה מאוחר מדיי. המבקש טען לפניי כי הוא חושש שהמשיב "ירצח אותו" וציין לפני בית המשפט כי אינו מעוניין להמתין ליום הזה. לגרסתו, הגיש את הבקשה בעקבות פניית אחד מחבריו של המשיב אשר אמר לו "בוקר טוב" וזאת במטרה להתגרות בו.

המשיב התייצב לדיון בליווי שתי עורכות דין מטעמו וטען כי פעל לקבלת ייצוג משפטי על מנת לשים קץ למסע ההטרדות של המבקש כלפי ו. לגרסתו, המדובר באין ספור בקשות שהמבקש מגיש לצו למניעת הטרדה במסגרתן מועלות טענות בעלמא ללא כל בסיס חוקי למתן צו. המשיב טען כי לא הורשע בדין כפי שנטען בבקשה וכי ההפניה של המבקש להליך הפלילי המתנהל נגדו לכאורה נועדה להשחיר את פניו כאשר המדובר ב תיק חקירה פתוח שאינו רלבנטי להליך כאן. המשיב טען כי המבקש נוהג להגיש תלונות למשטרת ישראל כאשר כל התלונות שהוא מגיש, נסגרות. המשיב ביקש לחקור את המבקש כדי להוכיח לגרסתו, כי המבקש משקר וטען כי יש בידיו ראיות לכך שבכוונתו להציג לפני בית המשפט.

אציין כי הדיון הנ"ל התאפיין בסערות רגשות מצד המבקש אשר היה מלווה בבתו ומצד המשיב אשר היה מלווה באמו - הגב' מרים נקדימון (להלן: "האם" ו/או "הגב' נקדימון"). בהתאם, ובמטרה למנוע הסלמה ביחסים שבין הצדדים, בסיום הדיון ניתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת עד לסיום ההליך שלפניי.

לבקשת הצדדים, ביום 14.3.21 התקיים דיון נוסף במהלכו נשמעו עדויות המבקש, המשיב ואמו, ובסיום הדיון הצדדים ביקשו לסכם את טיעוניהם בכתב וניתן צו לסיכומים כמבוקש .

בתאריך 13.4.21 הגיש המבקש את סיכומיו אשר כללו 32 עמודים ואליהם צורפה חוות דעת הכוללת תמלול ש יחות שהקליט במועדים שונים (בסך כולל 47 עמודים). במסגרת סיכומיו, המבקש חזר על טיעוניו כפי שאלה הובאו במסגרת הבקשה והדיונים לפניי, וציין כי במסגרת ה"ט 41085-05-20 ניתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת. המשיב, לגרסת המבקש, הפר הוראה חוקית, בכך שיצר עמו קשר רק שבוע לאחר שניתן נגדו צו למניעת הטרדה מאיימת על ידי כבוד סגן הנשיא השופט טורס, בכך שבתאריך 2.6.20, עת פתח את המחסן השייך לו כדי להכניס אופניים, אחד מחברי המשיב אשר שהו בסביבה קם מכיסאו , ובלעג וגיחוך , אמר לו "בוקר טוב" כדי לגרור ממנו תגובה, להכשיל אותו ולטעון כי המבקש הפר את צו בית המשפט.

במסגרת סיכומיו, המבקש הכחיש את טענות המשיב כי תקמשיב וטען כי המשיב מזלזל בהליכים המשפטיים אשר התנהלו בין הצדדים כאשר זה לא התייצב לדיון ביום 19.11.18 במסגרת הליך ה"ט 35191-11-18 אשר התנהל לפני כבוד השופט ערן נווה. המשיב , לגרסת המבקש, הטעה את בית המשפט גם במסגרת ה"ט 21157-06-19 לפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה שם טען המשיב ואמו כי הוגשו תלונות במשטרה כאשר בפועל כל התולונות אשר הוגשו היו תלונות שקר וסרק ואלה נסגרו, לגרסת המבקש , תוך כדי אזהרת המשיב על ידי משטרת ישראל.

המבקש הוסיף ו טען כי המשיב ואמו עושים "הצגות" והפנה לתמלול השיחות אשר לגרסתו מתעדות את התנהלות המשיב ואמו ומלמדות כי אלה מטרידים אותו ומצלמים אותו ומאיימים עליו. המבקש טען, בין היתר, כי המשיב אמר לו עת עמד במחסן כי "אם תגע בדברים שלה אשבור לך ידיים ואטפל בך". המבקש טען כי המשיב ואמו השמידו ראיות בכך שהיה בידם תיעוד המלמד על התנהלותם כלפיו ואלה לא הוצגו לפני המשטרה או בית המשפט תוך סילוף עובדות (ראו: עמוד 7 ועמוד 8 לסיכומי המבקש ).

המבקש טען כי המשיב זייף הקל טות בסיוע חברו, יניב זלקברשטיין, שיש לו קול דומה לקולו של המשיב. עוד טען המבקש כי במהלך חקירתו בבית המשפט, המשיב נמנע מלענות על שאלות וטען כי הוא זוכר במעורפל את האירועים במטרה להטעות את בית המשפט ולהתחמק ממתן תשובות ברורות. המשיב ביקש להדגיש כי גם האם שיקרה לבית המשפט והסתירה עובדת היכרותה עם הגב' זלברשטיין המתגוררת במבנה סמוך ו אשר נכחה באחד האירועים שהתנהלו בין הצדדים.

המבקש טען כי המשיב וחברין מתנכלים לו וקוראים לן "נתן המלשין" כאשר לגרסתו הם עושים זאת מאחר והוא אינו עבריין כמוהם. המבקש טען כי המשיב מנסה לבלבל את בית המשפט על ידי הצגת מסמכים שקשורים לסכסוך מקרקעין שקדם להליכים בין הצדדים ואשר אינו רלבנטי לעניין שבנדון. המבקש טען כי המשיב גנב מים וכי השכנים אשר היו עדים לאירוע לא הוזמנו למתן עדות (ראו עמ' 19 ו- 20 לסיכומי המבקש). המבקש הדגיש כי גרסת המשיב ואמו כפי שהובא ו לפני בית המשפט בהליך זה ובהליך קודם (41085-05-20) כללו סתירות רבות ועיוות עובדות כאשר בפועל אלה הרבו להטריד אותו, הכפישו את שמו תוך גידופים, השמצות, והטרידו אותו כאשר דבריהם ומעשיהם, הם בבחינת לשון הרע והוצאת דיבה. לסיכום, ביקש המבקש לקבקשתו ולחייב את המשיב בהוצאות.

המשיב טען בסיכומיו כי הצדדים הם שכנים במב נה המוגדר כבית משותף. המבקש ובתו מתגוררים בקומה השנייה והמבקש ואמו מתגוררים בקומה הרביעית באותו בניין. המשיב טען כי הוא דייר מסור אשר דואג לטיפוח הבניין לשביעות רצון הדיירים בו ולאורך שנים. המבקש שם לו למטרה לפגוע במשיב בכל דרך אפשרית בכך שהוא פונה מידי שנה לבתי המשפט השונים ולרשויות, בין היתר בבקשות למניעת הטרדה מאיימת. משטרת ישראל סוגרת בכל פעם את התלונות שהמבקש מגיש כנגד המשיב. המשיב הדגיש כי הוא סובל שנים רבות בשל התנהלות המבקש אשר כוללת הטרדות והכפשות והיא בבחינת מסע ציד ללא הסבר המניח את הדעת.

המשיב טען כי המשיב גורר אותו להליכים משפטיים מיותרים ומגיש נגדו תלונות מרובות במשטרת ישראל במטרה להסב לו נזקים ולהטריד את מנוחתו. המשיב טען כי משך שנים בהן סבל מהתנהלות המבקש, הסכים למתן צווים הדד יים והוא החליט עתה לראשונה להוכיח לבית המשפט עד כמה התנהלותו של המבקש נועדה למטרה אחת ויחידה –לפגוע במשיב ותו לא.

המשיב טען כי עדות המבקש ממחישה את העובדה כי המדובר באדם בעל דפוסי התנהגות מניפולטיביים אשר אינו חושש לעמוד לפני בית המשפט ולהצהיר הצהרות שקריות. לגרסתו, טיעוני המ בקש בתצהיר ובסיכומיו אינם ברורים, בלתי ניתנים להבנה ומנופחים. המשיב טען כי התמלולים שהוגשו מטעם המבקש במסגרת דיון שמיעת הראיות ביום 14.3.21 אינם עומדים במבחני הקבילות וזאת מאחר וחוות הדעת שהוגשה על ידי המבקש אינה כוללת תאריכים בהם התרחשו האירועים ובהתאם אין מקום לקבל את התמלולים כראיה קבילה.

המשיב טען כי טענות המבקש במסגרת סיכומיו מהווים הרחבת חזית אסורה כאשר אלה התייחסו להליכים משפטיים קודמים בין הצדדים שאינם קשורים כלל להליכים בתיק זה. לעמדת המשיב, סיכומי המבקש מלמדים על אובססיה כפייתית כלפי המשיב ומלמדים על התנהלות קנטרנית וחסרת פרופורציות של המבקש ויש להורות על פסילת הסיכומים על הסף.

המשיב ביקש להדגיש כי טענת המבקש כי חברו של המשיב אמר לו "בוקר טוב" לא הוכחה ואם בית המשפט יקבע כי זו הוכחה הרי כי אין באמרה זו של צד שלישי בכדי להוות הטרדה מאיימת ואין בה בכדי להצדיק מתן הצו המבוקש. המשיב טען כי הצהיר לפני בית המשפט כי לא ידוע לו כלל על האירוע המתואר בבקש ה ולפיה אחד מחבריו או מכריו אמר למבקש "בוקר טוב" וכי המדובר בהמצאה מצד המבקש. המשיב טען כי לא הפר את הצווים אשר ניתנו על ידי בית המשפט וכי המבקש תיזמן את בקשתו ביום פקיעת הצו הקודם תוך העלאת טענות סרק והמצאת אירוע אשר התרחש על פי הנטען כחצי שנה ממועד הגשת הבקשה.

המשיב הפנה לחקירת המבקש בדיון ביום 14.3.21 (עמ' 6 שורה 35) שם אישר המבקש כי בית המשפט קבע בפסק הדין אשר ניתן במסגרת ת"א 38328-04-13, במסגרת תביעה שהגיש הנ"ל נגד משטרת ישראל, כי הוא שיקר בתצהיר אשר הגיש לבית המשפט. עוד טען המשיב כי המבקש לא חשש לשקר לבית המשפט גם במסגרת ההליך כאן כאשר טען כי לא הורשע בעבר בעבירה פלילית (ראו עמ' 7 שורה 15 לפרוטוקול), ולאחר שהוטח בו ההליך במסגרתו הורשע , שינה לפתע את גרסתו וציין כי "עשו עליו טריק" כאשר בפועל הוא לא ערער על הכרעת הדין אשר קבעה כי הוא איים על בת זו גתו ותקף אותה. המשיב ביקש להפנות את בית המשפט לסרטון הוידיאו אשר הוגש מטעם המשיב ביום 23.3.21 ואשר מלמד בבירור כי המבקש מחייג למשטרת ישראל וטוען כי המשיב תוקף אותו בעת שהמשיב עמד וצילם את התנהלות המבקש ולא היה קרוב אליו .

המשיב טען כי המסמכים אשר הוגשו על ידי המבקש מלמדים כיצד הוא נוהג להקליט את עצמו כאשר הוא בעצמו מתאר באותם תמלולים תרחיש אשר אינו קשור למציאות. המשיב ביקש להפנות למוצג נ/2 וציין כי טענות המבקש כי המשיב עושה בעיות בשכונה ומאיים על השכנים הופרכו לאור חתימת השכנים על מסמך המצהיר הההפך.

המשיב טען כי חקירתו הוא בבית המשפט הייתה אותנטית ו כי השיב ישירות לשאלות המבקש שמרביתן לא היו קשורות להליך, הוא פתח את לבו והסביר לבית המשפט את מסכת ההטרדות שהוא עובר מאת המבקש במשך השנים ואת המצוקה שהוא חווה בשל הטרדות המבקש עליהם הרחיב בתצהירו. עוד הפנה לחקירת אמו הגב' נקדימון וטען כי זו העידה אמת וציינה את מצוקתה על רקע התנהלות המבקש הכפייתית שהורסת שלוות חייו של המשיב.

המשיב טען כי המבקש לא הוכיח כי המשיב נקט נגדו באיומים או כי קיים חשש להישנות ההטרדה בעתיד במיוחד בהעדר קביעה פוזיטיבית מהם המעשים שביצע המשיב כלפי המבקש. לגרסתו, גם אם בית המשפט יקבל את טענות המבקש, הרי כי המבקש אישר בחקירתו כי מעבר לשלום שחברו של המשיב הפנה אליו, לא היה כלום (המשיב הפנה לעמ' 6 שורה 25 לפרוטקול). המשיב טען כי אמרת המלים הנ"ל, על פי המבחן האובייקטיבי, אינה מהווה הטרדה או איום כלש ון החוק, מה גם שאותן מלים נאמרו, גם לטענת המבקש, על ידי צד שלישי שאינו צד להליך . המשיב הפנה לפסיקה בעניין וטען כי המבקש לא עמד בנטל המוטל על שכמו ולא הוכיח כי המשיב מפריע לשלוות חייו.

המשיב הוסיף וטען כי מקום שמתברר כי בעל דין מגיש תכופות בקשות לצו מניעה למניעת הטרדה מאיימת נגד פלוני אזי שעל בית המשפט למנוע מצב שבו הגשת הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת תהפוך בעצמה להטרדה מאיימת זאת על רקע הטרחת המשיב לדיונים לפני בית המשפט ולהליכים המחייבים היוועצות משפטית. המבקש, לעמדת המשיב, הפך את בית המשפט למכשיר להשגת הישגים טקטיים במסגרת סכסוכי שכנים וקבלת בקשתו להארכת תוקף הצו יש בה בכדי לגרום למדרון חלקלק , ולהכבדה בכך שאזרח יכול חדשות לבקרים להטריד את רעהו בהגשת בקשות סרק לבתי המשפט תוך פגיעה אנושה בזכויותיו של המשיב ללא כל סיבה מוצדקת ולא בהתאם לתכלית החוק למניעת הטרדה מאיימת.

המשיב טען כי המבקש העלה טענות שונות המהוות הרחבת חזית אסורה במסגרת סיכומיו. הנ"ל חלק על מספרי התלונות וההליכים השונים אשר צויינו במסגרת הסיכומים שהגיש המבקש והכחישם . עוד טען המשיב כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב מובהק, בעזות מצח וללא כל בושה תוך העלאת שקרים לפני בית המשפט.

בהתאם, המשיב ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בשכרה של אמו, הגב' נקדימון אשר לגרסתו העידה מטעם המבקש, ולהשית על המבקש הוצאות ושכר טרחת עורך דין נוכח בקשתו הקנטרנית ועל מנת למנוע בקשות חוזרות ונשות וקנטרניות מסוג זה בעתיד.

דיון והכרעה:

בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה על פי הוראות החוק הוא בוחן את נסיבות המקרה שלפניו, ואם יש בהן מה ללמד על קיומה של "הטרדה מאיימת" כהגדרתה בחוק כדלקמן: " הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

לא כל "הטרדה" מהווה "הטרדה מאיימת", ועל בית המשפט להיווכח כי מתקיימות נסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בו (ראו: ה"ט (קר') 43373-12-15 בלס רביב נ' לייבל ( 30.12.15)).

עוד נקבע בפסיקה כי המבחן הוא מבחן אובייקטיבי בעיקרו (ראו: ה"ט (ת"א) 4381/04/12 קרן גמלאות של עורכי דין בישראל בע"מ נ' עו"ד זהר גרינברג (23.4.12)).

בית המשפט נדרש לערוך איזון ראוי בין הצורך במניעת הטרדה מאיימת לבין זכויותיו של המשיב לכבוד והגבלה מינמאלית בחירותו. יפים בעניינינו הדברים שנאמרו ב בר"ע 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (10.8.20014):

"יודגש כי חוק מניעת הטרדה מאיימת, נחקק לאחר חקיקתו של חוק יסוד, כבוד האדם וחירותו, ויש בו הגבלה לא מעטה על חירות האדם, אשר מבקש הצו רוצה להגבילו. מן הראוי כי הפעלת חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר נתונה לסמכותו של בית המשפט השלום, תיעשה באופן מושכל, כאשר, מצד אחד, תוגשם תכליתו ומטרתו, המגולמת בשמו ובסעיף 1 שבו (שצוטט לעיל בפיסקה 16), ומצד שני, יש להיזהר שלא להסחף, יתר על המידה, שכן בכך פוגעים אנו בחירויות היסוד של האדם, ובהן חופש התנועה"
לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוגשו על ידי הצדדים, שמעתי את עדויותיהם, והתרשמתי מעדות המבקש, המשיב ואמו, הגב' מרים נקדימן, ובחנתי את התנהלות הצדדים במהלך ניהול ההליך שלפניי, שוכנעתי כי יש מקום למתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת למשך 12 חודשים.

תחילה אציין כי הדיונים לפני בית המשפט התאפיינו בהתנהלות לא ראויה מצד שני הצדדים עד כדי הפסקת הדיון אשר התקיים ביום 9.12.20 . עקב התנהלות זו, בית המשפט הזהיר את הצדדים בפתח דיון ההוכחות אשר התקיים ביום 14.3.21 ודברי בית המשפט תועדו בפרוטוקול (ראו: עמ' 4 שורות 14-17). על אף זאת, הצדדים לא הקפידו על הכללים, דיברו בצורה שאינה ראויה אחד כלפי האחר, תוך הרמת קול וללא רשות בית המשפט, דיברו במקביל ותוך התעלמות מההנחיות שניתנו ובהתאם גם חויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה (ראו: החלטה בעמ' 10 שורות 18-19).

מעדויות הצדדים עולה כי הם מלאים כרימון בכעס האחד כנגד השני, וכי היחסים ביניהם לא צפויים להשתפר בעתיד. משך שנים, הצדדים התנהלו בבתי משפט ו הגישו אחד כלפי השני תלונות במשטר ת ישראל.

במסגרת ה"ט 21157-06-19 הצדדים הגיעו להסכמה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אשר ניתן ביום 18.6.19 ועמד בתוקף משך 6 חודשים. במסגרת ה"ט 41085-05-20 אשר נידון יחד עם ה"ט 41465-05-20 (בקשה נגדית שהגיש המשיב נגד המבקש), נתן בית המשפט צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת וציין כי מתן הצו נועד למנוע הסלמה ביחסים בין הצדדים.

הבקשה אשר הונחה לפניי הוגשה על ידי המבקש. המבקש הגיש את בקשתו בחודש נובמבר 2020 וטען במסגרתה כי במהלך חודש מאי 2020, חברו של המשיב אמר לו "בוקר טוב" במטרה להקניטו ולהתגרות בו.

דא עקא, ומשלא השכילו הצדדים להגיע להבנות ולפשרה כלשהי, שומה על בית-המשפט לבחון את טענותיהם על פי הדין והפסיקה כמקובל.

לאחר ששמעתי ארוכות את הצדדים ועלה בידי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהיחסים הטעונים שבין הצדדים במהלך הדיונים לפניי מצאתי כי אין ליתן אמון בגרסת מי מהם, וכי שניהם מסתירים מעיני בית המשפט עובדות אודות ההתנהלות היום יומית ביניהם. על סמך הממצאים הקיים לפניו, בית המשפט משוכנע כי מערכת היחסים בין הצדדים הנה טעונה וכוללת הטרדות הדדיות ומחייבת מתן צו הדדי למניעת הסלמה הדדית. כאמור לעיל, הצדדים גם נתנו דוגמאות להתנהלות הטעונה ביניהם במהלך הדיון לפניי ובית המשפט התרשם כי שני הצדדים אינם אמינים, אין ביניהם כבוד הדדי וכי לשניהם אין מורא מרשויות השלטון והוראות החוק.

המבקש העיד לפניי ומצאתי את עדותו בלתי מהימנה. כלל המסמכים אשר הוגשו לתיק תומכים במסקנה כי המבקש אינו חושש מהעלאת טענות עובדתיות שאינן נכונות לפני בית המשפט. במהלך הדיון לפניי המשיב הציג לעיון בית המשפט ולמבקש סרטון אשר תיעד את המבקש מתקשר, לגרסתו, למשטרת ישראל וטוען "תוקפים אותי, תוקפים אותי" כאשר הוא מתהלך במרחק מהמשיב (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 32 -35). המבקש נחקר בעניין זה וטען כי הסרטון מציג חלק קצר בלבד מההתנהלות בין הצדדים וכי מראים לבית המשפט רק את האירוע בתחילתו (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 26-30).

המבקש הפנה להקלטות שהוא בעצמו ערך והציג לבית המשפט וטען כי אלה משקפים את התנהלותו המטרידה של המשיב כלפיו (שם שורה 30). המבקש אינו מיוצג על ידי עורך דין ובהתאם למהות ההליך שלפניי וגם אם בית המשפט יגלה סלחנות רבה לעניין האופן שבו הוגש התמלול של השיחות , שלא בהתאם לפקודת הראיות או הוראות הפסיקה, הן במעמד הדיון והן במסגרת הסיכומים, ללא הוכחת מועד ההקלטה, הרי כי תמלולי השיחות אינם מסייעים בידי המבקש.
במסמך שהגיש המבקש מיום 2.6.20 בשעה 11:11 (ראו עמ' 46 מתוך 47 לסיכומי המבקש) , ואשר לגרסתו מתעד כי חברו של המבקש אמר לו בוקר טוב, ההקלטה אינה מתעדת כטענת המבקש את דברי אותו חבר ובעיקרה היא עדות ישירה מצד המבקש וחזרה על טיעוניו בבקשה לפיה נאמר לו "בוקר טוב" במטרה להתגרות בו. באשר להקלטה שבעמוד 43 לסיכומי המבקש – גם כאן המדובר באמרות חד צדדיות מצד המבקש אודות תקיפתו כאשר עולה מדברי המתמלל כי הטענה בדבר "קללות בשפה הגרוזינית" נאמרו לדברי הלקוח – קרי המבקש , אשר טען כי המשיב אמר לו "כלב בן כלב". גם את ההקלטה מיום 18 .5.21 בשעה 20:00 פותח המבקש בהצהרה כללית לפיה הוא מקליט כי "יש שכן מאוד בעייתי שגורר את כולם", ואותו במיוחד, "במין מצבים פרובוקטיביים". המשיב הכין להקלטה מראש, הבהיר את מטרת ההקלטה ולאחר מכן הגיע במגע עם המשיב ואמו. המבקש תכנן להקליט ופנה מיוזמתו למשיב תוך שה אשים אותו כי הוא גונב מים וגורם נזק ל "בויילר" שלו. המשיב ואמו האשימו את המבקש בתלישת הצינור.

מכל האמור, אין בידי ליתן אימון במבקש כי הוא חושש מהמשיב והרושם אשר התקבל אצל בית המשפט כי הוא הגורם אשר לרוב יזם את הפרובוקציות עם המשיב, אם מתוך אמונה כי הנ"ל פוגע ברכושו או משתלט על הרכוש המשותף בבניין.

במהלך חקירתו לפניי, המשיב הציג לעיון המבקש את פסק הדין בת"א 38328-04-13, הליך אשר הגיש המבקש נגד משטרת ישראל בגין טיפולה הלקוי, כפי שטען, בתלונות שווא שהגישה גרושתו נגדו. המשיב טען כי התביעה הנ"ל נדחתה תוך שבית המשפט ציין במסגרת סעיף 40 לפסק הדין כי המשיב לא דיבר אמת בתצהירו. המבקש טען כי פסק הדין אינו רלבנטי להליך המתנהל לפניי. המבקש נשאל וענה בחיוב כי הוא הורשע בעבר ב הליך פלילי בגין תקיפת בת זוגתו, אך לגרסתו הוא הוטעה להודות במיוחס לו בכתב האישום. המבקש ביקש להפנות את תשומת לב בית המשפט כי הוא קיבל משמורת על בתו, דבר אשר מוכיח כי הוא אבא טוב על אף הרשעתו (ראו: עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 14 -21).

משנאמרו הדברים לעיל, אציין כי גם את עדות המשיב ואמו הגב' נקדימון, מצאתי כבלתי מהימנות ולא מצאתי לתת ב הן אימון. המשיב טען לפניי כי המבקש ממרר לו את החיים וכי הוא מאיים להביא למאסרו. כן טען כי המבקש מביים תרחישים שנמצאים רק בדמיונו וכי הוא חרד ממנו (ראו: עמ' 8 שורות 22-27).

המשיב התחמק במהלך עדותו לפניי ממתן תשובות ישירות לשאלות המבקש גם כאשר אלה הובהרו על ידי בית המשפט, טען כי הוא זוכר את האירוע מיום 18.5.2020 אליו הפנה המבקש במעורפל. לאחר מכן זכר המשיב כי היו שכנים ביניהם נועם קופמן (שם, שורה 28) וטען כי המבקש צעק על אמו. למעט אותו פרט, המשיב השיב לשאלות המבקש כי הוא "לא זוכר". עוד במהלך חקירתו כאשר נשאל על אירוע מיום 2.6.20 טען כי המודבר ביום קודר וכי הוא לא זוכר כל כך הרבה מאותו יום (ראו: עמ' 10 שורות 23-24).

לשאלת המבקש כי המשיב הודה כי הוא גנב לשכנים מים, המשיב הכחיש כי גנב מים אך אישר כי היה בינו ובין קאופמן ויכוח אשר לגרסתו אינו קשור למבקש. המשיב הכחיש כי איים על המבקש או כי פגע בו או כי אמו תיעדה את האיומים על המבקש והסתירה את הסרטונים שצילמה. המשיב נשאל על הצהרת אמו בפרוטוקול הדיון לפני השופט טורס כי הוא ואמו תיעדו את הכל בסרטונים וטען כי הציג את כל הסרטונים שקיימים ברשותם ואם לא קיים סרטון אז זה לא הוצג (עמ' 11 שורות 1-2).

אציין כי במהלך עדותו החל המשיב לדבר בקול רם וטען לפני בית המשפט כי הוא "מדבר עם עצמו" (ראו: עמ' 12 לפרוטוקול שורה 27). הנ"ל הכחיש בעדותו כי הוא מדבר קווקזית או כי אמר למבקש כי הוא "כלב בן כלב" (שם שורות 32-34).

אמו של המשיב, הגב' מרים נקדימון העידה לפניי וטענה כי היא חוששת מהמבקש. גם כאן המשיב הרים את קולו במהלך עדותה של ה נ"ל והוצא מאולם בית המשפט במהלך עדותה (ראו: עמ' 13 שטרה 16). הנ"ל העידה כי המבקש התגרה בבנה והסית את השכנים כנגד המשיב. לגרסתה, ניסתה לצלם את האירוע אך לחצה על הכפתור הלא נכון ובהתאם אין לה סרטונים נו ספים למעט הסרטון אשר הוצג לפניי (ראו עמ' 14 לפרוטוקול). המבקש הפנה את הגב' נקדימון לדבריה לפני כבוד השופט טורס, שם טענה כי צילמה סרטונים וביקשה כי המבקש ימסור את מה שצילם קודם, וזו טענה כי הפרוטוקול כפי שנרשם אינו משקף נכונה את דבריה (שם).

כאן אציין כי מרבית טענות הצדדים בעניין הטרדות הדדיות לעניין המחסן וגניבת המים הועלו ונבחנו על ידי כבוד השופט טורס במסגרת הליך ה"ט 41085-05-20 וההל יך הנגדי שהוגש על ידי המשיב במסגרת ה"ט 41465-05-20 ועל רקע אותן טענות ניתן צו הדדי כאמור.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים כפי שהובאו והתרשמתי מעדויותיהם, אין בידי לשלול, על רקע התרשמותי מהמבקש ותגובותיו בדיון לפניי כי המדובר באיש קשה יום, בין היתר על רקע הליך הגירושין שעבר. המבקש מתגורר בגפו עם בתו, ומעשיו, אשר בחלקם הרב מתגרים במשיב, באים על פניו, על רקע חששו מתגובות הסביבה לקשיו עליהם למדתי מאופן ניהול ההליך והתנהלות המבקש במהלך הדיונים . כך גם אין בידי לשלול כי תגובותיו של המשיב וגם אלה של אמו כלפי המבקש היו אף הן תוקפניות ולא פרופורציונליות.

שני הצדדים אינם מצליחים לשמור על מרחק או להימנע מביטוי הכעס או הסלמה בתגובותיהם צד כלפי הצד שכנגד. כך היה בדיונים שהתקיימו לפני בית המשפט ואשר תועדו לפרוטוקול. העובדה כי המבקש התנהל בצורה חריגה או פעל כפי שפעל, אינה תירוץ לתוק פנות או הרמת קול מצד המשיב אשר גם הוא אינו תמים, ומהתנהלותו לפניי אף אישר כי הוא גם מתגרה במבקש בכל דרך אפשרית.

מכל האמור לעיל אני למדה כי היחסים הטעונים שבין הצדדים, רחוקים מפשרה, ועלולים להסלים מכל מגע או אירוע עתידי אשר יתרחש. אין בידי לשלול כי כל אירוע עלול להגיע לידי תקיפה הדדית ואלימות מילולית ואף פיזית. כאמור, הצדדים התנהלו ללא כבוד הדדי, תוך הרמת קול והתגרות גם במעמד הדיון ואף חוייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה ובקשת לבטל את ההוצאות נדחתה משלא חזרו בהם מהתנהגותם במהלך הדיון (ראו: החלטה בעמ' 15 לפרוטוקול שורות 31-36).

לאור כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי הצדדים נקטו האחד כלפי השני הטרדה מאיימת באופן המצדיק מתן צווים על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת והכל על מנת למנוע הסלמה עתידית ביחסים ולשמור על שלוות רוחם של הצדדים, שלום גופם ואיכות חייהם.

כאן אציין במאמר מוסגר כי הצדדים כבר הסכימו בעבר למתן צו הדדי בדיון מיום 09.12.2020, ובשלב זה עומדת לפניי גם בקשת המשיב למתן צו כנגד המבקש כפי שזו הוגשה ביום 08.12.2020.

משכך, אני אוסרת על כל אחד מהצדדים להטריד את משנהו בכל צורה שהיא ובכל דרך שהיא ובכלל זה להימנע מלעקוב אחריו, להתקרב אליו בצורה מאיימת ולאיים עליו בכל דרך שהיא. כן נאסר על כל אחד מהצדדים ליצור כל קשר בין ישיר בין עקיף עם האחר ובכלל זה באמצעות המדיה הדגטלית .

תוקפו של הצו יפה גם כלפי בני משפחת ם של הצדדים המתגוררים עמם.

לאור ריבוי הבקשות המוגשות על ידי שני הצדדים, ומהות הסכסוך בין הצדדים, הצו יעמוד בתוקף משך 12 חודשים מהיום.

לאחר שבחנתי את נסיבות התיק – לא מצאתי מקום למתן צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נתן יאגודייב
נתבע: נחום נקדימון
שופט :
עורכי דין: