ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי גניס נגד עלא מחאג'נה :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובע

צבי גניס, ת"ז XXXXXX285

נגד

נתבעים

  1. עלא מחאג'נה, ת"ז XXXXXX252
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"ח, ח.פ 520023185

על ידי הנציגה הגב' יאנה פידמן

פסק דין

לפניי תביעה כספית שעניינה בנזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

תאונת הדרכים אירעה ביום 05.01.2021 בין כלי רכב, מ"ר 550-00-901 שבעת התאונה היה בעלות התובע ונהוג בידיו (להלן: "רכב התובע" ) לבין כלי רכב, מ"ר 45-078-59 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

לטענת התובע, בעת עצירת רכבים שנסעו לפניו, עצר התובע את רכבו גם כן, אלא שאז הגיח רכב הנתבעים שנסע מאחור, ניסה לחמוק מהמפגש אך פגע בחלקו האחורי הימיני של רכב התובע. לטענת התובע, בגין התאונה נגרמו לרכבו נזקים שהוערכו בידי שמאי רכב בסך של 25,593 ₪ לרבות ירידת ערך בסך של 5,465 ₪, והוא נשא בעלות שכר טרחתו של השמאי בסך של 2,340 ₪. עתה תובע התובע את נזקיו והפסדיו.

מנגד, טוענים הנתבעים כי רכב הנתבעים נסע כדין בנתיב הנסיעה האמצעי, ואילו רכב התובע נסע בנתיב הנסיעה השמאלי, אלא שרכב התובע סטה לנתיב נסיעתו של רכב הנתבעים באופן פתאומי ככל הנראה בשל פקק תנועה שנוצר בנתיבו, מבלי לתת דעתו לדרך. לטענת הנתבעים, התאונה נגרמה ברשלנותו של התובע.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא הן לעניין האחריות לקרות התאונה, והן לעניין הנזק והיקפו.

נערך לפניי דיון ביום 05.07.2021 שבו העידו התובע והנתבע 1.

לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל החומר המונח לפניי, לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

דיון והכרעה

על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בהפחתה מגובה ראש הנזק שכ"ט שמאי בסך של 1,140 ₪, מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976:

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי, אני מעדיף את גרסתו של התובע, שהייתה קוהרנטית, עקבית, ספונטנית, והקרינה אמינות, על פני גרסתו של הנתבע 1 שלא הותירה בי רושם דומה בלשון המעטה, והייתה מתחמקת, מהוססת, מגומגמת, מתפתחת, בלתי עקבית ומעוררת תהיות.

אני מאמין לגרסתו של התובע, לפיה בעודו נוסע בנתיב הנסיעה השמאלי ביותר עצרו לפניו הרכבים שנסעו לפניו בבת אחת והוא עצר את רכבו גם כן, אך מבלי שהיה צורך מצדו לסטות לצדדים (עמ' 2, שורות 19-17 לפרוטוקול). אני מאמין לתובע כי פתאום לאחר עצירתו הרגיש חבטה בחלקו האחורי של רכבו כאשר רכב הנתבעים ניסה לברוח ימינה (עמ' 2, שורות 21-20 לפרוטוקול).

מעיון בתמונות מטלפון הנייד של התובע אשר נציג הנתבעים הסכים כי יוצגו לבית המשפט (עמ' 3, שוה 2 לפרוטוקול), ניתן לראות כי מוקדי הנזק ברכבים הם: ברכב התובע בפינה הימינית האחורית ואילו ברכב הנתבעים בפינה השמאלית הקדמית (עמ' 3, שורות 9-8 לפרוטוקול). מוקדי נזק אלו מתיישבים יותר ובסבירות גבוהה יותר עם תיאורו של התובע, קרי נסיעת רכב התובע לפני רכב הנתבעים וסטייתו ימינה של רכב הנתבעים בניסיון לחמוק מהמפגש עם רכב התובע, כאשר בעת בריחתו ימינה צדו השמאלי הקדמי של רכב הנתבעים מתקרב לחלקו האחורי ימיני של רכב התובע. זאת מאשר עם תיאורו של נהג רכב הנתבעים, לפיו רכב התובע סטה ימינה מהנתיב השמאלי כדי לחמוק מהמפגש עם רכב שנסע לפניו, לנתיב האמצעי בו נסע כבר רכב הנתבעים.

זאת ועוד, בעוד שבטופס ההודעה על התאונה ובכתב ההגנה נטען כי היה זה רכב התובע שסטה בעוד רכב הנתבעים נוסע נסיעה ישרה ולמעשה הוכחשה סטייה של רכב הנתבעים, הרי שבעדותו בבית המשפט ולראשונה אושר על ידי נהג רכב הנתבעים כי הוא ניסה לברוח הצדה כדי לא לפגוע ברכב התובע (עמ' 5, שורות 13-11 לפרוטוקול).

תקנה 49 לתקנות התעבורה קובעת כדלקמן:

" (א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב."

סבורני כי נהג רכב הנתבעים לא הקפיד על שמירת מרווח מרכב התובע ולכן פגע בו בעקבות בלימת השיירה שנסעה לפניו, לכן נאלץ להסיט את רכבו לימין כדי לנסות לחמוק מהמפגש עם חלקו האחורי של רכב התובע, אך ללא הועיל.

בנסיבות אלו, סבורני כי לא היה באפשרותו של התובע לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה, ולכן האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב הנתבעים.

אשר למחלוקת בעניין הנזק שנגרם לתובע ולהפסדיו, הואיל והנזקים וההפסדים נתמכים בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, הרי שסכום התביעה, זולת גובה שכ"ט שמאי, בדין יסודו.

אני סבור כי גובה שכ"ט שמאי שנגבה מהתובע בגין הכנת חוות דעת שמאית, כאשר מדובר בחוות דעת שמאי פשוטה, אינה מורכבת, הוא חורג מהמקובל בשוק. אני מסכים עם הנתבעים כי בנסיבות העניין גובה שכ"ט שמאי אינו צריך לעבור את 1,200 ₪. משכך, יש להפחית סך של 1,140 ₪.

כך שסכום התביעה המוכח יעמוד על סך של 32,260 ₪.

סיכום

הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים:

סכום התביעה המוכח בסך של סך של 32,260 ₪.
אגרת בית המשפט כפי ששולמה בסך של 334 ₪.
הוצאות משפט בסך של 350 ₪.

הסכום הכולל הפסוק, בסך של 32, 846 ₪, ישולם תוך 30 יום ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ב אב תשפ"א, 31 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צבי גניס
נתבע: עלא מחאג'נה
שופט :
עורכי דין: