ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאב קלנר נגד סופיה מיצנמאכר :

תובע:
זאב קלנר

נגד

הנתבעת:

סופיה מיצנמאכר

פסק דין

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעה כספית על סך 23,800 ₪ בגין הפרת הסכם, בו התקשר התובע בחוזה עם הנתבעת ולפיו יעבוד כאדריכל פרילנס.
טענות התביעה
בין הצדדים נחתם הסכם "פרילנסר" ביום 20.02.20, עם תניית הפסקת התקשרות בהודעה מראש של 30 יום.
ה תובע החל לעבוד ביום 24.02.20 וכעבור שלושים ימים, הודיעה לו הנתבעת טלפונית על הפסקת התקשרות מיידית, שילמה עבור חודש הראשון שהוא עבד אך סירבה לשלם עבור אי מתן הודעה מראש.
טענות ההגנה
הפעילות במשרד היזם "ביג רום", בו עבד התובע הופסקה ביום 14.03.20 עקב התפשטות וירוס הקורונה ולכן התובע לא יכול היה לעבוד גם מביתו. הנתבעת הייתה בבידוד ביתי מ16.03.20 ועד ל30.03.20. ולכן לא הייתה כל דרך להודיע אלא טלפונית. הנתבעת טוענת לסיכול החוזה. החוזה בוטל כי אי אפשר היה לקיימו. הנתבעת ניסתה לסייע לתובע למצוא עבודה בחברה אחרת אך התובע סירב. הנתבעת הציעה לתובע 10,000 ₪ כפיצוי אך התובע סירב. לאחר מכן הציעה 5,000 ₪ אך התובע סירב. מצבה העסקי של הנתבעת כמו של עסקים קטנים שנפגעו מנגיף הקורונה בכי רע בעקבות ירידה בהכנסות של כ 50%.
בנוסף טוענת הנתבעת טענת קיזוז – התובע לא החזיר לנתבעת את המחשב וציוד שקיבל לצורך העבודה במשך תשעה חודשים וגרם לנתבעת הוצאות בגובה 5,000 ₪ בגין שדרוג מחשב ישן לצרכי עבודה. כן טוענת הנתבעת לקיזוז הוצאות ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה שהגיע עד לכדי 10,000 ₪, על לא עוול בכפה.

דיון והכרעה

לדידי דין התביעה להתקבל.

בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "החוק") נקבע:
" 18 (א). היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
(ב) במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו."

נכון הוא שמשבר הקורונה הגיע בהפתעה וגרם לשיבושים רבים בחיים הפרטיים והעסקיים כאחד. ברם, איני סבור כי במקרה דנן אין להחיל את סעיף 18 לחוק בכדי לאיין את הזכות להודעה מראש.
הוסכם בין הצדדים שניתן לסיים את החוזה בכל עת בהודעה של 30 יום ומשנודע לנתבעת כי לא תוכל להמשיך את ההתקשרות עם התובע היה עליה להודיע על כך לתובע ולשלם את יתרת הימים.
לטענת הנתבעת היא הפסיקה את ההתקשרות עם התובע בשל סגירת המשרד בו עבד התובע וזאת בשל מגיפת הקורונה אך לא הביאה כל הוכחה לכך. הנתבעת גם לא נימקה מדוע התובע לא יכול היה לעבוד מביתו .
לצורך המחשה לו יצויר מצב שונה בו התובע דורש כספים שלא ניתנו לו עבור הימים בהם קיים את החוזה או לחילופין הנתבעת תובעת את התובע בגין אי ביצוע עבודתו ומול תביעות אלו היתה נטענת טענת סיכול הרי שניתן היה לדון לגופו של ענין וניתן למצוא פסיקות לכאן ולכאן.
אך מקרה זה שונה שכן המדובר על בקשה לפטור מסעיף ההתראה מראש בגין סיכול החוזה ומכיוון שמכל מיני סיבות יכולה הייתה התובעת לסיים את החוזה ומחויבת הייתה להודיע 30 יום מראש אני סבור כי אין להחיל את הגנת סיכול החוזה במקרה דנן.
אמנם יפה עשתה הנתבעת שחיפשה לתובע לקוח חלופי אך אין הדבר יכול לחייב את התובע להסכים לכל הצעה ומשכך אין הדבר מעלה או מוריד.
מגיפת הקורונה גרמה לנזק רב לעסקים רבים ולמשק בכלל. הפיצוי לכך הגיע בתמריצים ותמיכות של הממשלה להחזקת מקומות עבודה ועסקים בתקווה לימים טובים יותר בעתיד ולא מהלקוחות או מהספקים . אלו לא אמורים לספוג את הנזק.
לעניין טענת הקיזוז אני מקבל את טענות התובע בענין השבת המחשב וסבור כי הנתבעת יכולה הייתה למזער נזקיה ולדאוג להביא את המחשב המצוי אצל התובע, אליה באמצעות שליח או בכל דרך אחרת.
לעניין הוצאות הנתבעת כאן ובבית הדין האזורי לעבודה התלבטתי מאוד בסוגיה, שלדידי קריטית בתיק הנדון. מעיון בהשתלשלות האירועים, עולה שלא התובע הוא שבחר להגיש תביעה לערכאה הלא נכונה אלא להיפך. תובע הראה שהבין שהוא פרילנסר ואין יחסי עבודה בינו לנתבעת והוא בחר להגיש את תביעתו מלכתחילה בבית המשפט לתביעות קטנות בתיק 16305-05-20 והמזכירות (גב' אביבה) מנעה את הגשת התביעה לבית משפט השלום וזאת בניגוד לדין (השווה ל בג"ץ 4553/21 יעקב נחמני נ' מזכירות בית משפט השלום טבריה ) .

סבורני שבטרם אשקול האם לחייב את הנהלת בתי המשפט בגין המחדל הנ"ל (השווה לפסיקתי בתא (ת"א) 33510-09-11 דניאל דניאל נ' הנהלת בתי המשפט מדינת ישראל ) עלי לקבל את תגובת הנהלת בתי המשפט בסוגיה והנני מורה שהעניין יועבר לבדיקה ולתגובת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, תוך 30 יום.

הנהלת בתי המשפט גם מתבקשת לשקול האם לא ראוי לחדד את ההנחיות ולהורות לגורמי מזכירות להותיר את ההכרעה בדבר הסמכות העניינית לדון בתביעות המוגשות לבתי המשפט לידי הגורמים השיפוטיים, כנלמד מבג"ץ 4553/21 שצוין לעיל.

כאמור אני מקבל את התביעה. בשלב זה ללא צו להוצאות, כאמור לעיל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים וליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט .

ניתן היום, כ"ב אב תשפ"א, 31 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאב קלנר
נתבע: סופיה מיצנמאכר
שופט :
עורכי דין: