ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ויקטוריה רוזן נגד טנדר לאבינג קאר בע"מ :

18 יולי 2021
לפני: כבוד השופט תומר סילורה
נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים הופר

התובעת:
ויקטוריה רוזן
ע"י ב"כ: עו"ד אלון קורל

-
הנתבעת:
טנדר לאבינג קאר בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד הילה קוסיאק

החלטה

בפנינו בקשה לסילוק התובענה על הסף.

רקע עובדתי

1. הסכסוך בין הצדדים החל עוד קודם להגשת התובענה שבפנינו. התובעת, שהועסקה על ידי הנתבעת מחודש יולי 2009 ועד ליום 26.6.2015, הגישה בשנת 2015 תביעה נגד הנתבעת (סע"ש (ת"א) 53242-11-15) ("התביעה הראשונה"). במסגרת התביעה הראשונה תבעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות, הפרשי הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות.

2. מפסק דינו של בית הדין האזורי שניתן בחודש מרץ 2018 (כבוד השופטת אסנת רובוביץ-ברכש) עולה, כי בעת שהודיעה התובעת על התפטרותה טענה "כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימה באופן חד צדדי ללא הצדקה וללא שימוע, תוך הכפשת שמה ואי תשלום זכויותיה...לאחר מכתב זה נ יהלו הצדדים תכתובת באשר לטענות התובעת, אולם לא הצליחו להגיע לעמק השווה. לפיכך הוגשה תביעת התובעת. ביום 10.1.16 החלה התכתבות בין הנתבעת ובא כוחה לבין חברת אור ועזר באשר לאופי העסקת התובעת אצלה" (ר' סעיפים 13-12 לפסק הדין) (הדגשות שלי – ת.ס).

3. בהמשך לאותה תכתובת בין הנתבעת לחברה אור ועזר, עליה נעמוד להלן, הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד במסגרתו טענה "כי התובעת ניהלה עסק צדדי עם אחד מקבלני כוח האדם העובדים עם הנתבעת, תוך כדי עבודתה בנתבעת ושימוש בעובדיה ומשאביה...לאור האמור העריכה הנתבעת את נזקיה בכ-291,702 ₪ ועתרה לפיצוי נוסף בגין הפרת יחסי אמון והפרת חובת תום הלב בסך 200,000 ₪" (ר' סעיף 96 לפסק הדין).

4. עוד נקבע בפסק הדין, כי התובעת "הכחישה כי עשתה מעשים פסולים או הפרה את חובותיה כלפי החברה והצהירה כי היא שומרת על זכותה לתביעת לשון הרע כנגד הנתבעת בגין האשמותיה השקריות של הנתבעת" (ר' סעיף 97 לפסק הדין) (הדגשה שלי – ת.ס).

5. על מנת שלא נצא חסרים נציין, כי בית הדין האזורי מצא כנכונה את גרסת הנתבעת כי התובעת לא הודיעה לנתבעת על התקשרותה עם חברת מעגל שני וכי "לאור החובות המוגברות של אמון, תום הלב והגלוי החלות ביחסי עבודה, יש לראות בהתנהלות התובעת, שבחרה לא לגלות את התקשרותה עם חברת מעגל שני לנתבעת, כשזו החלה את ההתקשרות עימה, טעם לפגם" ומשכך חייב בית הדין את התובעת בפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב וחובת הגילוי בסך של 5,000 ₪ (ר' סעיפים 107, 116 לפסק הדין).

6. מרבית תביעתה של התובעת נדחתה, למעט חיובה של הנתבעת בתשלום הפרשים לקרן השתלמות בסך של 900 ₪ וכך גם מרבית התביעה שכנגד למעט החיוב הנזכר לעיל של התובעת שעמד על 5000 ₪.

7. נחזור לתכתובת עם אור ועזר – לכתב התביעה שכנגד שהוגש במסגרת התביעה הראשונה צורפו 2 מכתבים (ר' נספח 2) שהוצאו על ידי הנתבעת בשלהי חודש ינואר 2016 לאור ועזר שירותי סיעוד, רווחה ורפואה (1998) בע"מ ("אור ועזר") ולמעגל שני בע"מ ("מעגל שני"). נשוא המכתבים: "דרישה לקבלת הבהרות".

8. במכתביה אליה ציין ב"כ הנתבעת כי "בעקבות בדיקה אשר נערכה ע"י מרשתי בין היתר במסגרת איסוף מידע בעניין תביעה שהוגשה נגדה על ידי גב' רוזן התגלה כי מרשתי נפלה לכאורה קרבן לתרמית שיטתית, אשר ככל הנראה נמשכה במשך זמן רב, ואשר חברתכם היתה, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, חלק ממנה". במסגרת המכתב מפרטת הנתבעת את הידוע לה ומציינת, כי טרם יועברו הפרטים והמסמכים לבדיקת מכבי שירותי בריאות והגורמים והרשויות המוסמכים ניתנת לשתי החברות אפשרות למסור התייחסותם המפורטת והמלאה.

9. ובחזרה לתביעה זו שבפנינו. בחודש דצמבר 2020 הגישה התובעת תביעה שניה במספר נגד הנתבעת, היא התובענה שבפנינו, במסגרתה היא תובעת פיצוי בסך של 577,541 ₪ בגין עוולה שביצעה לכאורה הנתבעת כלפיה מכח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 ("חוק איסור לשון הרע"). הפרסומים המיוחסים לנתבעת הם אלה:

9.1 במסגרת כתב התביעה שכנגד נטען כי התובעת "מעלה בכספי המעסיק", ביצעה "גניבה ומעילה", פעלה תוך "ניגוד אינטרסים", "הזניחה 140 חסרי ישע", העבירה מעטפות כסף ועוד. לטענת התובעת "אף שבכתב טענות עסקינן, הרי שיש לקבוע גבול להשתלחות המותרת במסגרתו, כאשר ברור שההשתלחות אינה טומנת טענות עניניות בחובה" (ר' סעיפים 14-13 לכתב התביעה).

9.2. המכתבים שנשלחו על ידי הנתבעת לאור ועזר ולמעגל שני, על תוכנם עמדנו לעיל, עולים כדי לשון הרע, כך לדידה של התובעת. המכתבים נערכו לאחר הגשת כתב התביעה בתביעה הראשונה, ובמסגרתם מתוארת התובעת "כאחרונת הגנבים, תוך שימוש בביטויים קשים כדלקמן: "תרמית שיטתית אשר ככל הנראה נמשכה במשך זמן רב" ועוד ועוד (ר' סעיף 16 לכתב התביעה).

10. עוד ציינה התובעת בכתב התביעה שבפנינו, כי המכתבים לא מוענו לגורם ספציפי באור ועזר ובמעגל ושני וכי "בנסיבות אלה ברור כי המכתב, אשר נשלח הן באמצעות דואר אלקטרוני והן באמצעות פקס – הגיע לידיהם של גורמים שונים בחברות אור ועזר ומעגל שני, עד אשר הגיע אל הגורם המוסמך להשיב עליו" (ר' סעיף 21 לכתב התביעה).

11. מאחר ומדובר, כך על פי כתב התביעה, בצדדים שלישיים אשר היוו מקור הכנסה לתובעת הפגיעה בתובעת עולה כדי לשון הרע ומשכך על חיוב הנתבעת בתשלום פיצוי, ללא הוכחת נזק, בסך של 276,524 ₪ היות ויש לראות בכל אחד מהמכתבים מקרה נפרד (הדגשה במקור – ת.ס) של לשון הרע (ר' סעיפים 30-27 לכתב התביעה).

12. בנוסף תבעה התובעת פיצוי מכח סעיפים 58 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ("פקודת הנזיקין") בהיות הפרסומים שקר מפגיע, כהגדרתו בפקודת הנזיקין, וכן היות והנתבעת הפרה את הוראות חוק איסור לשון הרע ובמעשיה ביצעה הפרת חובה חקוקה, ובכך עוולה על פי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (ר' סעיפים 34-31 לכתב התביעה).

13. לאחר כל אלה הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התובענה על הסף וטענה, בין היתר:

13.1. הפרסומים הנטענים מותרים וחוסים תחת ההגנה שהעניק המחוקק לכתבי טענות, "מכתבים וכלל המסמכים הקשורים להליך המשפטי או שנשלחו לקראת ולצורך פתיחתו" (ר' סעיפים 52-25 לבקשה).

13.2. חוסר סמכות ענינית לדון בתביעות שעילתן בסעיף 58 לפקודת הנזיקין "שקר מפגיע" (ר' סעיפים 58-55 לבקשה).

13.3 הסתמכותה השגויה והפסולה של התובעת על סעיף 63 לפקודת הנזיקין, עוולת הפרת חובה חקוקה, שאין לעשות בה שימוש אלא מקום בו לא קיימת בחיקוק ספציפי מסגרת להטבת נזקיו של אדם. מקום בו, כבעניננו, יכולה היתה התובעת להבנות מהוראות חוק איסור לשון הרע, הקובע מנגנון פיצוי ללא הוכחת נזק מכוחו תבעה התובעת כי הנתבעת תיטיב את נזקיה הנטענים, יש להורות על מחיקת סעד זה (ר' סעיפים 63-59 לבקשה).

13.4. העדר כל קשר סיבתי בין המכתבים לאור ועזר ומעגל שני, שנשלחו בחודש ינואר 2016 ליעדם, לבין העובדה שבמשך שנה וחצי לא מצאה התובעת עבודה בתחומה (ר' סעיפים 69-64 לבקשה).

13.5. השתק עילה – בהקשר זה טענה הנתבעת, כי לא זו בלבד שהמכתבים לאור ועזר ומעגל שני "אוזכרו בכתב ההגנה והתביעה שכנגד וגולו במסגרת גילוי המסמכים...התובעת אף טענה כי מדובר בהוצאת דיבה. למרות זאת, התובעת לא תבעה במסגרת תביעתה את העילות ו/או הסעדים הנתבעם במסגרת תביעתה זו ואף לא הגישה בקשה לפיצול סעדים כנדרש" (ר' סעיפים 72-70 לבקשה). עוד נטען בבקשה, כי התובעת היתה כאמור מודעת לקיומם של המכתבים ואף הצהירה בדיון מיום 15.5.2017 כי היא שומרת על זכותה להגיש תביעת לשון הרע וכי למרות זאת "לא הוגשה, כנדרש, בקשה לתיקון התביעה והוספת עילה ו/או סעדים ו/או תביעה לפיצול סעדים" (ר' סעיפים 74-73 לבקשה).

14. בתשובתה טענה התובעת, כי המקום לברר את טענות הנתבעת ולפיהן עומדות לה הגנות מכח חוק איסור לשון הרע הוא במסגרת ההליך המשפטי ולא כחלק מטענות סף במסגרת בקשה לסילוק על הסף. עוד ציינה התובעת, כי ההגנה המוקנית לצדדים להליך משפטי ולפיה אין לראות באמור בכתבי טענות משום הוצאת לשון הרע "מתייחסת לדברים הנאמרים בין צדדים להליך המשפטי...אך בשום אופן לא בין אחד הצדדים לבין כל מאן דהוא " (הדגשה במקור – ת.ס) (ר' סעיף 12 לתשובה).

15. באשר לסמכות בית הדין לדון בעילות מכח פקודת הנזיקין, טוענת התובעת בתשובתה, כי משהשקר המפגיע נאמר תוך כדי יחסי עבודה הרי שלבית הדין סמכות לדון אף ברכיב זה (ר' סעיף 14 לתשובה) והוסיפה, כי היות והעוולה של הפרת חובה חקוקה מתייחסת לחוק חיצוני הוא חוק איסור לשון הרע, אין כל מחלוקת כי לבית הדין סמכות לדון בתביעה לקבלת סעדים מכוחו.

16. עוד טענה התובעת כי שאלת הקשר הסיבתי היא שאלה שראוי לבוחנה במסגרת הראיות וכי הטענה בדבר "השתק עילה" היא נטולת ממש, כלשון התובעת, מאחר ותביעתה זו אינה דומה או זהה לתביעה הראשונה ועל כן אין רלוונטיות לטענה בדבר פיצול סעדים וכי הודיעה על כוונתה לתבוע בגין הפגיעה בשמה הטוב.

17. הנתבעת בתגובתה חזרה על הטענות שהועלו על ידה בבקשתה.

דיון והכרעה

18. נקדים ונאמר, שמקבלים אנו את טענת הנתבעת כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף בשל קיומו של השתק עילה. במה דברים אמורים? "הכלל של השתק עילה מבוסס על שיקולי יעילות מלכתחילה (ex ante). הוא מתמרץ בעלי דין פוטנציאליים להביא בפני בית המשפט את הסכסוך שיש להם עם זולתם בשלמותו ולרכז את מלוא טענותיהם ואת כלל הסעדים העומדים להם שמקורם ב"עילת תביעה" אחת במסגרת תובענה אחת, שכן אם לא יעשו כן יהיו מושתקים מלהעלותם בעתיד בתביעה נפרדת" (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי, נבו הוצאה לאור התשע"ה-2015, 490).

19. לא יכולה להיות מחלוקת, שזמן לא רב לאחר הגשת התביעה הראשונה – וליתר דיוק במסגרת הליך גילוי המסמכים שהתקיים בין הצדדים במסגרת ההליך הקודם (ר' סעיפים 16-15 לכתב התביעה) - נודע לתובעת שהנתבעת פנתה לצדדים שלישיים, אור ועזר ומעגל שני על מנת לברר, כלשון המכתבים, על מעורבותה של התובעת במה שהנתבעת כינתה במכתבים אלה "תרמית שיטתית".

20. הליך גילוי המסמכים, כך על פי כתב התביעה, קדם למועד הגשת כתב ההגנה והתביעה שכנגד. משמע, עסקינן בשלב הראשוני של ההליך המשפטי (ר' סעיף 16 לכתב התביעה). לא זו אף זו. התובעת, לדבריה, חשה את הפגיעה בשמה הטוב מיד לאחר שאלה נשלחו למעסיקותיה, דהיינו בינואר או פברואר 2016. ובלשונה:

"התובעת תציין כי מנהל מעגל שני פנה אליה ושאל אותה בענין ההאשמות שהועלו בפניו על ידי הנתבעת. התובעת נאלצה להסביר כי תבעה את הנתבעת לאור קיפוח זכויותיה כעובדת וכי מטרת המכתבים לייצר לנתבעת טענות הגנה...התובעת נאלצה להגן על שמה הטוב בפניה מנהליה בחברת אור ועזר, בעודה חוששת וחרדה למקום העסקתה".

(ר' סעיף 32 לכתב התביעה)

21. הנזק לשמה הטוב של התובעת התגבש, כך לטענתה, תשעה חודשים לאחר משלוח המכתבים עת פוטרה מעבודתה "בשעה שההשמצות כלפיה, כפי שהסתבר בדיעבד, היו ידועות לגורמים שונים בחברה והיא חשה זאת אף ביחס הסובבים אותה" (ר' סעיף 35 לכתב התביעה).

22. יתרה מכך. התובעת, כפי שצוין מפורשות בפסק הדין, הודיעה קבל ועם ועדה כי בכוונתה להגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, ואף על פי כן לא הגישה בקשה לפיצול סעדים ולא ביקשה לתקן את כתב התביעה חרף השלב המקדמי בו מצוי היה ההליך המשפטי.

23. בעע (ארצי) 36984-09-15 יצחק דוידסקו -מדינת ישראל (פורסם ב"נבו" 27.3.2017) ( "פס"ד דוידסקו") נכתבו דברים אלה היפים לעניננו:

"לצרכי בחינתה של "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר והשיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 11, תשע"ג), בעמ' 335). כאשר בהתאם לפסיקה "לענין זהות העילות, אין זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל הענינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית" ( ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477). בהקשר לכך יפים הדברים שנאמרו בעניין איפראימוב (ע"ע 16350-11-11 עזבון המנוח איגור איפראימוב ז"ל – ביליק פליקס תעשיות מתכת בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 25.10.15), בהאי לישנא:

"כדי לבחון אם קיימת זהות בין עילות התביעה יש לבדוק האם התובע היה יכול לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע בתובענה אחת (גורן, עמ' 176). בעניין זה נפסק כי - "אמת המבחן לשאלה אם קיימת זהות עילות בין שתי תובענות איננה בבחינה פרטנית של שני כתבי-התביעה זה מול זה, אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה אם מדובר בשתי התדיינויות באותו עניין עצמו, ומקום שהתובע היה יכול לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות – ואלה שבתובענה החדשה בכלל זה – במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות (ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' שרייבר [פורסם בנבו] [25], בעמ' 450; זלצמן בספרה הנ"ל [34], בעמ' 50; ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש – מושב עובדים [פורסם בנבו] [26], בעמ' 801)". (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון פ"ד נז(5) 166 (2003))".

24. עיון בכתבי הטענות, התצהירים ופסק הדין שניתן במסגרת ההליך הראשון מעלה כי מערכת יחסי התובעת עם אור ועזר ומעגל שני וזיקתה לעבודתה אצל הנתבעת נטחנה עד דק ונקבע, כי ההתקשרות בין התובעת למעגל שני הוסתרה מהנתבעת ובכך הפרה התובעת את חובת האימון, תום הלב והגילוי כלפי הנתבעת, מעסיקתה.

25. לא היתה כל מניעה כי התובעת תגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בשלב המקדמי של התביעה הראשונה, בו נודע לה על משלוח המכתבים, כפי שראוי לעשות במקרה בו נגרמו לתובע נזקים נוספים לאחר הגשת התביעה (ר' גם פס"ד דוידסקו).

26. נכון הוא, שתוצאת קביעתנו זו היא שתחסם הדרך בפני התובעת והיא לא תוכל לנהל תובענה זו שבפנינו. ואולם, "יש לזכור כי "כללי מעשה-בית-דין מבוססים על הרעיון כי מסגרת סדרי הדין ששיטת המשפט מספקת לבעלי-הדין מאפשרת להם בדרך-כלל למצות את מלוא טענותיהם ומלוא סעדיהם בהליך דיוני אחד" (ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז(5) 166, 183 (2003) (להלן: עניין זיסר)). על כן, כאשר לא היה בידי התובע לרכז בתובענה הראשונה ובאותה ערכאה את כל טענותיו הנוגעות לעניין, לא תיחשבנה שתי התובענות כבעלות עילות זהות. כזה הוא המצב כאשר קיימת מניעה אובייקטיבית, הנובעת מן הדין, לריכוז התביעות באותה הערכאה (למשל בשל העדר סמכות עניינית). מניעה כזו מקימה חריג מיוחד לכלל ההשתק..." (ר' ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ' ג'מאל עמיר קאזם חלף סעידי (פורסם ב"נבו" 15.12.2011).

27. בעניננו, לא עמדו בפני התובעת קשיים כלשהם שמנעו ממנה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולרכז את טענותיה כלפי הנתבעת, בכתב תביעה אחד, בשים לב לכך שלבית הדין לעבודה הסמכות לדון בתובענות מכח איסור לשון הרע ולשלב המקדמי בו עמדה התובעת על הפגיעה הנטענת בשמה הטוב והתגבשותו של הנזק בדמות פיטוריה מעבודתה במעגל שני ואור ועזר, נזק אותו היא מייחסת למכתבי הבירור ששלחה הנתבעת לחברות אלה בחודש ינואר 2016.

28. הנתבעת לא נתנה הסכמתה להגשתה המאוחרת של תביעה נוספת בעילת הוצאת לשון הרע כנגדה, והתובעת אף לא טענה אחרת. טול והוסף לזה, כי הנתבעת היא גוף פרטי שיש לתת משקל לציפיתה לסופיות ההתדיינות עם מתן פסק הדין בתביעה הראשונה (במובחן מהנפסק בעע (ארצי) 14740-10-20 נוהאד סלאמה - מועצה מקומית חורפיש (פורסם בנבו, 18.4.2021) ונמצא, כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף.

29. לאור תוצאת פסק הדין לא מצאנו לדון ביתר הטענות שהעלתה הנתבעת במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף לרבות שאלת סמכותו של בית הדין לדון בטענה ל"שקר מפגיע" ועוד.

30. לסיום מוצאים אנו להזכיר, כי עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ("תקנות סדר הדין") ובייחוד סעיף 5, יש ליתן משקל הולם לאינטרס הציבור בניצול יעיל ונכון של הזמן השיפוטי. קיום הליך משפטי נוסף בטענות שמקומן בהליך הראשון ומקורן במערכת יחסי העבודה בין הצדדים שעלתה על שרטון והדיון בה מוצה במסגרת ההליך הראשון, תפגע במתדיינים אחרים הממתינים בכליון עיניים לתורם ותאריך, שלא לצורך, את ההליכים בעניינם. אף שתקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בבתי הדין לעבודה נקבע, שעקרונות היסוד, לרבות תקנה 5, חלים בכל הליך אזרחי באשר הוא.

סוף דבר:

31. כאמור לעיל, אנו מורים על סילוק התביעה על הסף.

32. לאור התוצאה אליה הגענו ובנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אב תשפ"א, (18 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אמיר אופיר
נציג עובדים

תומר סילורה, שופט

מר חיים הופר
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: ויקטוריה רוזן
נתבע: טנדר לאבינג קאר בע"מ
שופט :
עורכי דין: