ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאיר חאלה נגד מדינת ישראל :

לפני:

כבוד השופטת שגית דרוקר

המערער
יאיר חאלה
ע"י ב"כ: עו"ד מיכאל לנג
-
המשיבה
מדינת ישראל- רשות המיסים ע"י ב"כ פרקליטות המדינה
ע"י ב"כ: עו"ד איריס אגסי מימון

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה) שקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור של 88.70% מיום 26.1.17, בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם - 1979 (להלן - התקנות).

העובדות:
המערער, יליד 1957, הסובל ממספר ליקויים רפואיים, הגיש בקשה לפטור ממס לפי סעיף 9 (5) לפקודה.

המערער הגיש ערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון במספר תחומים ובהם בגין יתר לחץ דם.

המערער ביקש מהועדה הרפואית לעררים לדון רק בעניין הנכות בגין יתר לחץ דם. לעניין זה טען המערער שעל הוועדה לאמץ את קביעת הרופא המוסמך בענף נכות כללית שקבע ביום 4.2.14 כי בגין ליקוי זה למערער נכות בשיעור 10% לצמיתות.
בפרוטוקול הדיון נרשם כי בישיבתה הקודמת מיום 21.10.18 ביקשה הוועדה בדיקת הולטר לחץ דם שלא הוצגה בפניה ועל כן אין ביכולתה להעריך קיום או היעדר נכות בגין ליקוי זה (י.ל.ד.)

לפיכך, קבעה הוועדה הרפואית לעררים כי אין למערער נכות מבחינת לחץ דם.

נוכח החלטה זו קבעה הוועדה לעררים , כי נכותו הרפואית של המערער נמוכה מהסף המקנה פטור ממס.

החלטה זו של הוועדה לעררים היא מושא ההליך.

ויובהר, בפס"ד זה אני נדרשת להכריע בשאלה, האם צריכה היתה הוועדה לעררים לפעול בהתאם להלכת פלוני ( ע"ע 45848-11-16 פלוני נ' רשות המיסים (ניתן ביום 2.8.18)) (להלן – עניין פלוני ו/או הלכת פלוני ) ולאמץ את קביעת הנכות של המערער ( 10%) או שהמקרה דנן הינו חריג להלכת פלוני מאחר והמערער אינו עונה , לטענת המשיבה, על הגדרת "נכה" הקבועה בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).

ביום 7.7.20 התקיים דיון בפני כבוד הרשמת מרב חבקין. המערער טען שאין מקום לקבל את פרשנות המשיבה שאין להחיל עליו את הלכת פלוני מאחר והוא כלל אינו עונה להגדרת "נכה" מאחר וסעיף 9(5) לפקודה חל לא רק כאשר נקבעת נכות מלאה אלא גם כאשר נקבעת נכות חלקית.

המשיבה, כאמור, טענה שהלכת פלוני אינה חלה במקרה של המערער משלא מדובר בנכה וזו לשון החוק. המשיבה הוסיפה שלא סביר שהמערער לא מוכן לצרף לוועדה את הבדיקות של יתר לחץ דם.

כאמור, משמדובר בסוגיה משפטית, הועבר התיק להכרעת שופט.

ביום 26.10.20 ביקש המערער כי ייקבע דיון בפני שופט בטרם יינתן פסק דין. לפיכך, הצדדים זומנו לטיעון ביום 19.5.21 ונשמעו טענותיהם.

עיקר טענות הצדדים
טענות המערער
המערער סובל שנים רבות מיתר לחץ דם והוכר בגין כך בהליך נכות כללית שם הותאמה לו נכות בשיעור 10% לצמיתות. אשר על כן ביקש המערער מהוועדה לאמץ את הנכות שנקבעה לו בהתאם לנהלי המוסד לביטוח לאומי ולפסיקת בית הדין הארצי בעניין פלוני. זהו הכלל וכך יש לנהוג.
פס"ד פלוני אינו מבדיל בין מקרים בהם בסופו של יום זכאי הנישום לזכויות לפי אותו חוק וקביעת הנכות היא ברורה ומחייבת את הוועדה הרפואית במסגרת השתק נכות, כפי שנפסק בעב"ל 71489-09-16 המוסד לביטוח לאומי – ברל ברונר (מיום 30.3.2020) (להלן – עניין ברונר).
המערער הוסיף כי יש לפסוק בעניינו כפי שנפסק על ידי כבוד השופט אלעד שביון בפס"ד שניתן ביום 16.4.21 (על"ח 39584-08-20), אשר חזר על ההלכה שנקבעה בפס" ד פלוני וקבע שעל הוועדה לאמץ את הנכות שנקבעה למערער על ידי הועדה בנכות כללית.

טענות המשיבה
המשיבה סבורה כי אין להחיל במקרה דנן את הלכת פלוני.
אין חולק שהמערער לא הוכר בנכות כללית מאחר שלא עמד בתנאים המזכים, ובמקרה זה אבדן כושרו להשתכר.
בהתאם ללשון הסעיף, על מנת שיחול סעיף 9(5)(א) לפקודה נדרש שאותו אדם יוגדר כנכה. המערער לא עמד בקריטריונים הנדרשים לצורך הגדרתו כ"נכה" והוא אינו עונה להגדרת "נכה" כאמור בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי.
משעה שאחוזי הנכות הללו אינם תקפ ים ב נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי, אין סיבה שהם יהיו תקפ ים לצרכי פטור ממס.
אם הנכות שנקבעה בוועדה הרפואית בנכות כללית אינה מחייבת לצרכי נכות כללית עצמה היא גם לא מחייבת לצרכי פטור ממס.
בהתאם, הלכת ברונר לא רלוונטית במקרה של המערער מאחר והיא לא דנה בפרשנות של הלכת פלוני ולא דנה במצב שבו האדם לא הוגדר ולא הוכר כנכה.
טעם נוסף לפיו הלכת פלוני אינה חלה בענייננו הינו כי אין הליך "החמרה" במסגרת תביעה לנכות כללית כאשר נדחית התביעה. מבוטח שהגיש תביעה לגמלת נכות כללית ותביעתו נדחתה, רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה חוזרת. במקרה כזה, מדובר בתביעה חדשה ולא ב"דיון מחדש" בהחלטה קודמת לגביו.
לאור האמור, המערער יידרש לבחינת שיעור הנכות מחדש על ידי ועדה רפואית חדשה שאינה כפופה להחלטות וועדות רפואיות קודמות. מכאן שאף בביטוח לאומי דרגת הנכות שנקבעה למערער אינה תקפה לצורך גמלת נכות כללית ולכן ברי כי אינה תקפה לצרכי פטור ממס.
על כן סבורה המשיבה כי הלכת פלוני אינה חלה במצבים כגון אלו ויש לדחות את הערעור.
בנוסף, מפרוטוקול הועדה הרפואית נכות כללית עולה כי המערער כלל לא נבדק וטענתו ליתר לחץ דם לא נבדקה ונבחנה על ידי הוועדה.
המערער סרב פעם אחר פעם להמציא לוועדה לעררים מטעם המשיבה מסמכים רפואיים אודות בדיקות לחץ הדם והטיפול הרפואי.
סירובו והתעקשותו של המערער שלא לבצע או להציג בדיקות ואף היעדר תיעוד בתיקו הרפואי ליתר לחץ דם אומרות דרשני.

דיון והכרעה
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הסמכות לדון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים לפי פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין לעבודה ( בג"צ 7078/08 בנימין הסה נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה, (לא פורסם) (24.8.08)). עוד נקבע כי ערעור על החלטותיהן של הוועדות כאמור יהא בשאלה משפטית בלבד.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, הגעתי למסקנה שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה ו דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

אמנם בית הדין הארצי הורה בעניין פלוני לאמץ קביעות של ועדות רפואיות סטטוטוריות אחרות, אולם נקודת המוצא של הלכת פלוני היא במי שחצה את הסף והוכר כ"נכה" והוא מבקש כי המשיבה תכיר בנכותו שנקבעה על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי לצורך בקשה לפטור ממס.

בענייננו, לעומת זאת, המערער אינו עונה על הגדרת "נכה", כפי שהיא מ נוסחת בסעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, נוכח דחיית תביעתו לנכות כללית מהטעם שלא איבד את כושרו להשתכר.

מכאן שאין להסיק מעניין פלוני לענייננו היות והמערער אינו עונה להגדרת "נכה" שהיא דרישתו הבסיסית והראשונית של הסעיף בפקודה על מנת להחילו על נישומים המבקשים פטור ממס.

לטעמי, נסיבות עניינו של המערער דומה יותר מבחינה מהותית לעניין אליהו (עב"ל 63519-02-16 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודית אליהו (ניתן ביום 20.3.17) (פורסם בנבו) (להלן – עניין אליהו)) מאשר להלכת פלוני. שם נקבע כי אין מקום לחייב את המוסד לביטוח לאומי להעמיד את המבוטחת לבדיקה בפני ועדה רפואית בנכות כללית היות והיא אינה עונה להגדרת "נכה" לצורך קבלת קצבת נכות כללית, מאחר שהכנסתה עולה על ההכנסה המזכה בקצבת נכות:

"נקודת המוצא של הלכת קנטורוביץ היא במי שחצה את הסף והוכר כ"נכה" והוא מעוניין לערער על שיעור נכות שכבר נפסק על ידי ועדה מדרג ראשון של המוסד, לאחר שוועדה אחרת קבעה דרגת נכות גבוהה יותר. זכות הערעור בפני הועדה הרפואית מדרג שני נבחנה, איפוא, במשקפי המשפט המנהלי לנוכח העיקרון לפיו "ניתן לערור על החלטה מינהלית מהדרג הראשון" (שם, בעמ' 589 מול האות ה'). בענייננו, לעומת זאת, המשיבה אינה עונה על הגדרת "נכה", לנוכח הכנסתה, ומכאן שאין בהלכת קנטרוביץ כדי ללמד לעניינה. לא למותר להוסיף, כי עמדת המוסד מתיישבת עם תכלית העמדתו של מבוטח לבדיקת הוועדה הרפואית, בהיותה של בדיקה זו מכוונת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי לבחינת הזכאות לקצבת נכות. קצבה זו משתלמת על פי הוראות החוק אך למי שאיבד את כושרו להשתכר. משהמשיבה עובדת ומשתכרת, ממילא, מלכתחילה, אין העמדתה לבדיקה לפני הוועדה נדרשת על פי הוראותיו של החוק".

ויפים הדברים גם לענייננו.

בהיקש לעניין אליהו כך גם במקרה שלפניי אין להרחיב את הלכת פלוני גם על מקרים בהם המערער כלל לא עונה על הגדרת נכה ומקום בו עומדים לרשותו מנגנונים אחרים לצורך מימוש זכויות מתחום המיסים – הועדה הרפואית מס הכנסה.

המערער הפנה לפס"ד ברונר שם נקבע שפסק דין פלוני יצר " מעין השתק נכות" כלפי מס הכנסה וזאת ביחס לנכות רפואית שנקבעה מכוחו של אחד מדברי החקיקה המנויים בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה.

אולם כאמור, נסיבות המקרה דנן שונות מנסיבותיו של פס"ד פלוני.

אף נסיבות פס"ד אליו הפנה המערער בפרוטוקול הדיון מיום 19.5.21 (על"ח 39584-08-20) אינן דומות לנסיבות במקרה דנן ועל כן פס"ד אינו רלוונטי להליך כאן ואין באמור בו כדי לסייע למערער.

לכך יש להוסיף את העובדה שבהתאם לפרוטוקול הועדה הרפואית נכות כללית המערער כלל לא נבדק על ידי הוועדה וכן את סירובו המתמשך של המערער להמציא לוועדה לעררים מסמכים רפואיים ובדיקות לחץ דם.

ויובהר, דחיית הערעור אין משמעותו שהמערער ייפול "בין הכיסאות" או לא יזכה בפטור ממס , שכן עומד לרשותו מנגנון של בחינת דרגת נכותו הרפואית לתקופה האמורה, מנגנון הקבוע בפקודה ובתקנות.

סוף דבר:
הערעור נדחה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, (19 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יאיר חאלה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: