ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה ברק נגד המוסד לביטוח לאומי :

19 יולי 2021
לפני: כבוד השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

התובע:
שלמה ברק
ע"י ב"כ: עו"ד יצחק שיבובסקי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל

החלטה

ד"ר ששון אברהם מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה") לשם מתן חוות דעת רפואית בתביעתו של התובע להכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה.

להחלטה זו מצורפים מסמכים רפואיים הבאים:
תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים "מכבי".
חומר רפואי מבית החולים "איכילוב".
חומר רפואי מבית החולים "אסף הרופא".
חומר רפואי מבית החולים "אסותא".
חוות דעת רפואית של פרופ' סלעי משה (צורף וסומן ת/2 לתצהיר התובע).
חוות דעת רפואית של ד"ר צביקה לסטר, (צורף וסומן ת/4 לתצהיר התובע).

אלה העובדות:
התובע יליד 1952.
התובע עובד כרופא שיניים משנת 1980. כשכיר משנת 1980 ועד לשנת 2013. כעצמאי בעל מרפאה פרטית – משנת 1980 ועד היום.
בעבודתו כעצמאי משנת 1980 ועד היום:
לתובע מרפאה פרטית בה עובד 3 ימים בשבוע (ימים א' ו- ה' בין השעות 15:00- 20:00, יום ג' בין השעות 9:00- 15:00).
במרפאה טיפל התובע בכ- 8-15 מטופלים בממוצע ביום עבודה, כאשר כל טיפול ארך כ- 15-45 דק.
בעבודתו כשכיר משנת 1980 עד לשנת 2013:
בעבודתו כשכיר עבד התובע כרופא שיניים בבית החולים הן בחדר הניתוח והן במרפאות חוץ. במרפאות חוץ עבד התובע 4 ימים בשבוע בין השעות 7:00-8:00 בבוקר עד השעה 15:00-16:00 אחה"צ. והתובע טיפל בכ-10 מטופלים בממוצע מידי יום עבודה, כאשר כל טיפול ארך כ- 15-45 דק.
כמו כן, התובע היה מבצע בממוצע כ- 1-2 ניתוחים מידי יום עבודה. כל ניתוח ארך כ- 2-5 שעות בממוצע.
התובע עבד כשכיר כ- 8 שעות בממוצע ביום עבודה. בימים שהיה ניתוחים- עבד פחות במרפאות חוץ ולהפך, בימים שהיה יותר במרפאות, עבד פחות בחדרי ניתוח.
בעבודתו במרפאה (הפרטית ובבית החולים) התובע יושב על כיסא המטפל ורוכן לעבר המטופל אשר היה שכוב על מיטת הטיפולים. בכל טיפול נדרש התובע לכיפוף וסיבוב שמאלה לכיוונו של המטופל ולהסתובב ימינה לכיוון מגש הכלים ולעבוד תוך כדי רכינה לכיוון המטופל. התנועות ימינה ושמאלה היו כ- 10-15 פעמים לכל מטופל בממוצע, תנועות חוזרות ונשנות.
בעבודתו בחדר ניתוח- היה התובע מבצע את הניתוח בעמידה, תוך רכינה וכיפוף הגב למטופל, וכן תוך סיבוב למגש הטיפולים ולמטופל בתדירות גבוהה יותר, כ- 20-40 פעמים בממוצע ובהתאם למשך זמן הניתוח.
יתר הפרטים הרפואיים, כעולה מתיקיו הרופאיים שהוזמנו.

המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות:
מהי מחלתו של התובע?
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?
ככל שקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 יום מהיום, בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו ולהצהיר שידוע לו כי חוות הדעת ניתנת במקום עדות בבית הדין, על כל המשתמע מכך.

אם מי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין, עם העתק לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

לעיוני ביום 22.8.21.

ניתנה היום, י' אב תשפ"א, (19 יולי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלמה ברק
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: