ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורן הדס נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני:

כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציגת ציבור (מע סיקים) גב' כרמית סער

התובע
אורן הדס
ע"י ב"כ: עו"ד שירי פסקל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש

פסק דין

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו מיום 9.1.2017 כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר בפגיעה בעבודה במכתבו מיום 9.5.2018.
מכאן, התביעה שלפנינו.
לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן:

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הן כדלקמן:-
התובע יליד 1983.
בתקופה הרלוונטית התובע עבד בחברת KSP מחשבים בנשר.

להלן פירוט גרסאות התובע:
במסמכים הרפואיים
ביום 12.1.2017, כ-3 ימים לאחר האירוע הנטען, התובע פנה לטיפול רפואי. בחלק של התלונות נרשם "לדבריו לפעמים כאבי גב. לדבריו יומיים כאבי גם עם הקרנה לרגל שמאל".
נציין, כי התובע לא הזכיר כלל את האירוע בעבודה בפנייתו לרופא.
ב-27.2.2017 התובע פנה לקבל חוות דעת מד"ר ליאור-מרום, מנתח עמוד שדרה. יצוין, כי במסמך זה מפרט התובע לראשונה לעניין האירוע בעבודה, כאשר בחלק של האנמנזה נרשם: -
"אנמנזה
ב-19.1.17 במהלך עבודה הרים מספר ארגזים, לאחר מכן חש כאב בגב תחתון, המשיך לעבוד.
הכאב החמיר במהלך יום העבודה.
חש חולשה לרגל שמאל, חוסר תחושה, סוגרים בנורמה, מדווח על המשככות השתנה בחוסר שליטה – אירוע אחד בלבד. ללא השפעת לחץ תוך בטני על הכאב. מטופל עם ארקוקסיה כחודש ולפני כן עם אטופן. מדווח על פגיעה באיכות החיים חייב לשכב עקב צליעה".

בתביעה שהוגשה למל"ל

בט' בל/211 נרשם "בזמן פריקת והרמת ארגזים במחסן (תוך כדי מחלה) כאב חודר לגב עם הקרנה לרגל שמאל".
נדגיש, כי בס' 16 לטופס, בחלק שבו המעסיק רושם את הצהרתו נרשם:
"העובד לא דיווח על אירוע תאונתי כלשהו ביום שטוען שנפגע.
אין לנו כל מידע על טענות העובד, למעט אישורי מחלה שהמציא".

בהודעת התובע לחוקר המל"ל
התובע נחקר על ידי חוקר המלל ביום 5.2.2018, כאשר הוא פירט לפניו כדלקמן:
"אני מתלונן כי ביום 9.1.2017 הייתי במחסן, הרמתי ארגזים וסחורה במהלך ההרמה של ארגז שהיה כבד יחסית למה שנראה החלו הכאבים בצורת דקירה בגב. הרגשתי דקירה בגב וכאב שלאט לאט התגבר. זה היה בסמוך 10:30. המקרה מצולם ואני מצרף את הסרט. זה היה תחילת ינואר והיה עומס עבודה מאוד גבוה כי היו ספירת מלאי כל הזמן. השותף שלי מנהל הסניף, היה חולה והיה צריך לצאת לחופש, היה לחץ לסיים את העבודה לפני שייעדר כשבועיים. הביאו ...
שאלה: תאר לי בבקשה את העבודה הפיזית בקי.אס.פי?
תשובה: כל יום היתה מגיעה סחורה לחנות. בדרך כלל באזור הצהריים. אבל בגלל תחילת שנה אז באותו היום הגיעה סחורה פעמיים. הסחורה כוללת ארגזים חלקם של מדפסות ומסכים שזה עד 10-12 ק"ג במדפסות וארגזים עם מוצרים שונים במשקל עד 20 ק"ג. "

כפי שניתן לראות, גרסת התובע בפני החוקר הייתה כי ניתן לראות את התאונה עצמה בסרטון שהוא צירף.

בתביעה שהוגשה לבית הדין ובתצהיר התובע
התובע פירט כי ביום 9.1.2017 בשעה 10.00 או בסמוך לכך הוא עסק בפריקת ארגזים כבדים וגדולים של סחורה שהגיע לעסק בו עבד, ובעת שהרים ארגז במשקל של 24 ק"ג לפתע חש בכאב חד בגבו התחתון. התובע פירט עוד כי באותו יום התבצעה ספירת מלאי ועל כן היה ציוד רב שהוא נדרש להרים ולפרוק. התובע לגרסתו המשיך לעבוד עד סוף יום העבודה אך הכאב הפך לבלתי נסבל.

בתצהירו הצהיר התובע כדלקמן:-

"18. ברצוני להוסיף כי דור לוי שהיה מנהל הסניף ועבד יחד איתי היה מודע למצבי וסיפרתי לו שיום קודם לכן לאחר שהרמתי משא כבד חשתי בכאב חד בגבי. דור עבד בסמוך אלי ביום יום לאחר יום התאונה, ביום 11.1.17 אף ישב לידי משך כל יום העבודה (יומיים לאחר התאונה) וראה כמה הייתי מוגבל וכאוב ושהתקשית י לתפקד.
19. דור אף חתם לי על טופס בל/250 בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה ואישר פרטי תאונתי".

לתצהיר התובע צורפה תכתובת ווטסאפ -אפ עם ברטה, מזכירת המנכ"ל של KSP. במסגרת תכתובת זו יש התכתבות כמפורט להלן מסביבות אפריל 2017.
"שאלתי אותו מה אני עושה עם זה שנגמרים לי הימי מחלה, ואמר לי שיש טופס לביטוח לאומי שהמעסיק צריך למלא שזה מאז שהרמתי את הארגזים של הסחורה ב-9.1 ב-10:30 בערך ואז ביטוח לאומי מחזיר למעסיק את הכסף כ"דמי פגיעה" או משהו כזה כי זה קצת מטומטם שאני לא עובד כל כך הרבה זמן ואתם משלמים לי משכורת

נציין, שמטעם התובע הוגש גם תצהיר של מר דור לוי, מנהלו הישיר שחתם על טופס בל ' 250 ואשר הצהיר כדלקמן:
"9. ביום 11.01.17 חתמתי לאורן על טופס בל/250, בטופס נרשם כי "בעת הרמת משאות וסידור סחורה חש בכאב חד שהלך והחמיר במהלך יומיים".

בדיוני ההוכחות
ביום 10.5.2021 התקיים דיון הוכחות בבית הדין.
בתחילת הדיון צפינו בסרטי האבטחה שהתובע המציא, בהם לגרסתו רואים את האירוע התאונתי ותיארנו את אשר רואים בסרטונים כדלקמן:
"בסרטון הראשון מתאריך 9/1 בשעה 10:30, רואים את התובע, כאשר ליד השולחן שבו הוא עובד יש ערמה של ארגזים. בסרטון יש עובד נוסף שלגרסת התובע שמו אבישי סולחמי.
רואים את התובע מוריד ארגז גדול מגובה הכתף ומוריד אותו לרצפה.
בהמשך הסרטון רואים את התובע פותח את הארגז ומוציא ממנו פריטים קטנים וסורק אותם, כאשר לא נראה שהתובע סובל במיוחד מכאבי גב מכיוון שהוא זז בצורה חופשית ואף מתכופף כדי להסתכל במחשב וגם מוציא דברים תוך כיפוף קל מתוך ארגז שהוא הניח על הרצפה.
בית הדין רואה סרטון אחד נוסף משעה 11:30 שבו רואים את התובע והוא נראה כמי שכואב לו הגב שכן הוא מניח יד על גבו ונע בפחות חופשיות, כאשר לגרסת התובע יש מס' סרטונים כאלה מיום האירוע וסרטון נוסף יומיים לאחר האירוע שרואים שהוא ממש סובל".

חשוב להדגיש, כי בסרטון משעה 10.30 לא רואים את התובע "מקבל זץ" בגב והתנהגותו ותנועותיו במהלך הסרטון הם רגילים.
התובע נשאל לגבי הסחורה שהיה באותו ארגז והוא אישר שבסרטון רואים אותו מרים קופסאות קטנות וקלות, כאשר לגרסתו מתחת לאותן קופסאות שראו אותו מרים בסרטון יש גם קופסאות נוספות, למשל ספקי מחשב, שכל אחד שוקל 1-2 ק"ג.
התובע נחקר גם לגבי ההתכתבות שלו עם מזכירת המנכ"ל ברטה, ואישר שפעם ראשונה שהזכיר בכתב את האירוע מיום 9.1.2017 היה במסרון שנשלח בחודש אפריל, כאשר לגרסתו לפני כן הוא דיבר איתה בעניין זה טלפונית.
חשוב להדגיש, כי במסגרת הדיון התברר שטופס בל 250 שנחתם על ידי מנהלו הישיר של התובע דור לוי, על אף שנרשם עליו התאריך 11.1.2017 הוא בעצם מחודש אפריל, כ-3.5 חודשים לאחר האירוע.
כן התברר בדיון, כי על אף שהתובע פנה למספר רופאים לפני שפנה לקבל חוות דעת מד"ר ליאור-מרום, לא נרשם באף אחד מהמסמכים הרפואיים כי האירוע ארע בעבודה או בעת הרמת ארגז כבד.
בדיון התובע הסביר, כי כאב הגב החל כאשר הוא הרים את הארגז שרואים בסרטון שהוצג בפני בית הדין וכי הוא הרגיש "ברק" של כאב, על אף שלא ניתן לראות זאת בסרטון בשל כך שהוא נטל משככי כאבים לפני כן.

"כשבית הדין ממקד אותי בשאלה האם זה קרה לאחר הרמת ארגז ספציפי, או פשוט אחרי שהרמתי מס' ארגזים התחיל לכאוב לי הגב, אני משיב – שזה קרה בעת הרמת ארגז ספציפי מתוך ערימה של ארגזים.
לאחר שהרמתי אותו ארגז ספציפי – המשכתי להרים עוד ארגזים, אבל ביקשתי עזרה.

כשבית הדין שואל אותי האם זה קרה בארגז שראינו בסרטון או בארגז לאחריו, אני משיב – שלדעתי מדובר בארגז הזה.
זה היה "ברק" של כאב.
כשבית הדין שואל אותי איך לא ראינו זאת בסרטון, אני משיב – שהייתי חולה באותו יום והייתי על אדוויל ואקמול, כאשר הברקים באותו יום חזור והתגברו יותר".

נציין כבר עתה, כי הסבריו של התובע לא שכנעו אותנו מאחר וראינו את הסרטון המדובר ולא רואים בשום שלב שהתובע מקבל "ברק" של כאב. נציין עוד, כי גם אם התובע לקח משככי כאבים לפני שהחל את עבודתו אין בכך לשנות, שכן אילו התובע היה מרגיש ברק של כאב על אף שנטל משככים אלו, מן הסתם ניתן היה לראות זאת בסרטון.
מיותר לציין, כי משככי כאבים יכולים אולי להפחית את הכאב שחש התובע אך הם לא מפחיתים את התגובות הגופניות בעקבות כאב ואם התובע חש בכאב על אף שלקח משכך כאבים כפי שציין שהוא חש , מן הסתם היינו אמורים לראות זאת בסרטון.
מכל מקום, במסגרת הדיון נחקר גם מר דוד לוי הבוס הישיר של התובע.
מעדותו עלה, כי לפי נהלי הדיווח ב-KSP היה על התובע לדווח גם לו וגם למזכירת המנכ"ל ברטה מידית לגבי התאונה בעבודה וכי גם הוא (מר לוי) היה אמור לדווח למזכירת המנכ"ל על התאונה לאחר שנודע לו על כך מהתובע.
מר לוי נשאל מדוע הוא הוציא לתובע טופס בל 250 ולא ברטה והוא ענה כי זה היה חלק מהעזרה שלו בסניף לתובע, מאחר והוא הבין שהתובע צריך עזרה. מר לוי הוסיף עוד כי התובע מסר לו את הטופס כדי שימלא אותו וכי "לי זה נראה תהליך שגרתי וסטנדרטי והטופס נראה לי תמים ".
מר לוי נחקר על תצהירו ועל הצהרתו כי חתם לתובע על הטופס יומיים לאחר התאונה ביום 11.1.2017, והשיב שהוא לא זוכר מתי חתם אבל אם יש תאריך אז כנראה שזה נכון. הוא העיד עוד, כי לאחר שחתם לתובע על הטופס הוא לא ראה אותו שוב, שכן התובע חדל לעבוד. כאשר הוא אומת עם כך שהתובע העיד שהוא לא חתם על הטופס בזמן שנרשם בטופס אלא כמה שבועות לא חר מכן, הוא ענה כי הוא לא זוכר, אך אם כך העיד התובע אז כנראה זה נכון.
נציין עוד, כי עדותו של מר לוי האם הוא עדכן את מזכירת המנכ"ל ברטה לגבי כך שמילא לתובע טופס בל/250 היתה מלאה בסתירות וכאשר נשאל מדוע המעסיק ירשום בבל/211 שלא דווח על התאונה של התובע תשובתו היתה "לא נראה לי שאף אחד יידע שכך זה יתגלגל". נציין, שכאשר נשאל מדוע לא פנה לברטה כדי להבהיר לה שהתובע דיווח לו בזמן אמת על האירוע, לא היתשובה משכנעת.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו –
התובע נפגע במהלך עבודה ביום 9.1.2017 בעת שהרים ארגז כבד בגובה מעל הכתף והניח אותו על הרצפה.
על פי עדות התובע מדובר ביום של ספירת מלאי כאשר הארגז שקל כ-24 ק"ג והוא לפתע חש בכאב חד בגבו התחתון.
התובע העיד כי הוא הרים לבד את הארגז כאשר באותו יום הגיעה סחורה פעמיים.
התובע היה עקבי בגרסאותיו ואמין.
התובע הציג בפני בית הדין סרטונים מהם ניתן לראות שלאחר שהרים את הארגז הוא סבל מכאבי גב, הניח את ידו על הגב והוגבל בתנועה.
בית הדין צפה בסרטון מהשעה 11:30 וראה כי התובע נראה שם סובל, וזאת כאשר בסרטון בשעה מוקדמת יותר התובע לא נראה סובל ונראה שהוא זז בחופשיות.
מכח הסרטונים יש לקבל את עמדת התובע כי ארעה לו תאונה בעבודה.
התובע הסביר שלא רואים בסרטון הראשון שהוא סבל מכאב חד כי זה היה ברק של כאב והוא נטל אדוויל ואקמול, כאשר גם למומחה הוא סיפר שהוא היה חולה ולקח כדורים .
ניתן לראות מהסרטונים כי יומיים לאחר התאונה התובע התקשה לתפקד.
התובע הודיע למנהל הסניף על התאונה יום למחרת ואף היה בקשר עם מזכירת המנ כ"ל ועדכן אותה לגבי מצבו הרפואי. כאשר הסתיימו ימי המחלה של התובע הוא עדכן את המזכירה כי הצוות הרפואי המליץ לו לפנות לביטוח לאומי ולהודיע על תאונת עבודה.
הרמת סחורה במשקל מעל ל-20ק"ג ופירוקה היתה חלק בלתי נפרד מעבודתו השגרתית ביום 9.1.2017. התובע עדכן את מנהל הסניף על התאונה יום למחרת, כפי שעולה מעדותו וגם עדכן את מזכירת המנכ"ל טלפונית אודות התאונה.
גם מנהלו הישיר דור לוי אישר כי התובע עדכן אותו למחרת היום אודות התאונה והוא עצמו דיווח למזכירת המנכ"ל.
הצוות הרפואי מסר לתובע כי עליו להחתים ממונה על טופס בל 250 ולכן הוא פנה למר דור לוי והחתים אותו כאשר דור לוי רצה לעזור לתובע וחתם לו מאחר והוא ידע על התאונה.
התובע אינו רופא או עורך דין ולא הבין את המשמעות של תאונת עבודה ולא ידע כיצד לפעול. התובע ניסה לאתר את העובד הנוסף שהיה באותו יום ונכח באירוע אך לא הצליח בכך.

עיקר טענות הנתבע –
התובע לא הוכיח את קיומו של האירוע.
מהסרטונים אין כל עדות לטענת התובע כי בשעה 10.30 הוא הרים ארגז כבד במיוחד שגרם לו במידית לכאבי גב, אלא להיפ ך – מהסרטונים נראה התובע מוציא מהארגז מוצרים קטנים כמו עכברים שמשקלם מועט.
התובע רשם בתביעה למל"ל כי לא היו עדים לאירוע, ואולם מתצהירו עלה כי עובד בשם אבישי סולחמני נכח באירוע. העובדה שהתובע לא הביא את אותו ע ובד לדיון פועלת לרעתו.
בעדות התובע היו סתירות רבות לגבי המועד בו דיווח למעסיק על האירוע, וגם כשדווח למעסיק לענין הכאבים הוא לא מסר שהכאבים החלו בעקבות הרמת ארגז.
מהעדויות עולה, כי דור לא הנפיק לתובע את טופס בל 250 בתאריך שנרשם עליו, 11.1.2017, מה גם שלדור אין סמכות למלא טופס זה.
הדיווח למעסיק לגבי התאונה נעשה רק בדיעבד בחודש 4/2017.
גם המסמכים הרפואיים הסמוכים למועד אינם תומכים בגרסת התובע.

דיון והכרעה
נקדים את המאוחר ונציין כבר עתה, כי איננו מקבלים את גרסת התובע וכי דין תביעתו להידחות.
נציין, כי הכרעתנו מבוססת על שני טעמים עיקריים.
הטעם הראשון הינו, כי על אף טענות התובע בעניין זה , לא ניתן לראות בסרטונים שהוצגו לנו את קרות האירוע ואת כך שהתובע נפגע במסגרת הרמת או סידור ארגז.
ההיפך הוא הנכון. מהסרטונים שהוצגו לנו ניתן לראות שהתנהלות התובע היא רגילה ואין כל אינדיקציה לכך ש בעת הרמת ארגז או סידורו חש ב"ברק" בגב או כי פתאום החל לחוש כאבים.
אין בעובדה שהתובע נטל משככי כאבים כדי להסביר מדוע לא רואים בסרטון שהוא חש ב"ברק" של כאב, אם אכן חש בכך – שכן משככי כאבים מפחיתים את הכאב ולא את התגובה לכאב .
הסיבה השניה לדחיית התביעה, היא חוסר אמינותו של התובע ושל העד מטעמו.
בהקשר זה נציין, כי בניגוד לעדותו של התובע, מהמסמכים הרפואיים בתיק עולה כי ה תובע קישר לראשונה בין הפעולה שביצע בעבודה לבין כאב הגב רק ביום 27.2. 2017 בעת שפנה לרופא פרטי לקבל חוות דעת.
כן עולה מהעדות, כי בניגוד לרושם שהתובע והעד מטעמו ניסו ליצור בפנינו, כי התובע הלין מיידית על התאונה וקיבל טופס בל/250 מהמעסיק יומיים לאחר התאונה, הרי שבמסגרת הדיון התברר, כי התובע פנה למנהלו הישיר מספר שבועות או חודשים לאחר התאונה על מנת שאותו מנהל יחתום לו על הטופס, והמנהל, כטובה אישית לתובע חתם לו על הטופס על אף שזה כלל לא היה בסמכותו, רשם על הטופס תאריך מוקדם לתאריך שבו מילא אותו בפועל וגם לא דיווח למ זכירת המנכ"ל שהוא מילא לתובע טופס בל/250 על אף שהיה אמור לדווח על כך .
נציין, כי עדות התובע והעד בתצהירים שהוגשו לבית הדין כי הטופס ניתן לתובע יומיים לאחר האירוע היו כוזבים, ולמיטב התרשמותנו מעדותם, מדובר בהחלטה מודעת למסור לבית הדין אינפורמציה לא נכונה ולא מדובר בשכחה או בחוסר דיוק.
התנהלות זו של התובע ושל העד מטעמו מלמדים כי לא ניתן להאמין לגרסת התובע לגבי האירוע בעבודה, ועל כן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר
מכל המפורט לעיל - התביעה נדחית.
היות ואנו סבורים כי עדותו של התובע היתה לא אמינה, יישא התובע בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ט' אב תשפ"א, (18 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אילת שומרוני-ברנשטיין
שופטת

נציגת מעסיקים
גב' כרמית סער


מעורבים
תובע: אורן הדס
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: