ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דמיטרי קיסליצין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל אמזלג
נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים אזלן

התובע
דמיטרי קיסליצין
ע"י ב"כ: עו"ד בנימין קצוב
עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעל יעקובי
הלשכה המשפטית

פסק דין

1. לפנינו תביעתו של מר קיסליצין דמיטרי (להלן: "התובע") במסגרתה מערער הוא על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לדחות את תביעתו לקבלת תשלום מענק עבודה מועדפת.

2. הנתבע, בהחלטתו מיום 29.10.2019 דחה את תביעתו של התובע בנימוק, שהתובע לא עבד בסוג עבודה או מקום עבודה אשר הוכר כעבודה נדרשת אצל המעסיק "גבי שואף בע"מ" והתובע גם לא עבד בעבודה מועדפת/נדרשת תקופה של 6 חודשים מלאים לפחות, בתוך 24 חודשים מתום שחרורו משירות סדיר.

3. להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו:

א. התובע היה בשירות סדיר בצה"ל מיום 8.11.15 עד 4.7.18 (נ/3).
ב. ביום 6.7.18 לאחר שחרורו מצה"ל, החל התובע לעבוד בחברת "גבי שואף בע"מ" (להלן- מעסיקתו).
ג. בטופס התביעה לתשלום מענק לחייל משוחרר (נ/3) תחת הכותרת "מקצוע עקרי" רשם התובע "בודק NDT /בודק אל הרס " .
ד. בטופס "אישור המעביד על עבודה ושכר עבודה נדרשת/מועדפת", אשר מולא על ידי המעסיק של התובע (צורף לכתב התביעה), נרשם תחת הכותרת: סוג העבודה והתפקיד שבו עסק העובד":
"עבודת שטח הכוללת נהיגה ועבודה פיסית ביצוע בדיקות באמצעות ציוד מתאים במבנים בשטח ועבודה בגובה".
ה. במכתב מטעם מעסיקתו של התובע מיום 4.11.19 (צורף לכתב התביעה), נרשם ביחס לאופי העבודה: "הפעלת ציוד מדעי ותעשייתי בתחום האולטרסוניק והקרינה הרדיואקטיבית. העבודה מתבצעת במתקני בתי זיקוק, בעת בניית תחנות כח לחשמל, בבדיקות בייצור הקו הגז הטבעי בארץ, בשיפוץ מנועי מטוסים ועוד.".
ביחס לתפקידו של התובע , נרשם במכתב:
"העובד הינו בודק שהוסמך על ידי החברה לביצוע העבודה ואינו מהווה חלק מההנהלה או מבעלי המניות"
4. המחלוקת העיקרית בתיק זה נוגעת לשאלה האם עבודת התובע אצל מעסיקתו "גבי שואף בע"מ" עונה להגדרה של "עבודה מועדפת" כאמור בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, לצורך זכאות למענק עבודה מועדפת.

דיון והכרעה
7. הזכאות למענק עבודה מועדפת מעוגנת בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק)
סעיף 174(א) לחוק קובע כי הזכאות למענק בגין עבודה מועדפת תקום למי שעבד בסוג "עבודה שאינה מתאימה":
"א)בסעיף זה -
"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);
מיום 1.7.1997
תיקון מס' 17
ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 166 (ה"ח 2619)
"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);

מיום 1.7.2001
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 233 ( ה"ח 2929)
"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);

סעיף 165 (ב) לחוק, קובע מהי "עבודה מתאימה". בין היתר נקבע בסעיף זה כי, עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית של העובד או רמת השכלתו, תיחשב ל"עבודה מתאימה":
" 165. (א) (בוטל).
(ב) לענין סעיף 163 רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה:
(1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור;
(2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;
(3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
(ג) לעניין סעיף 166(ד) רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.
(ד) ... "

לפיכך, ככול שנמצא כי התובע עבד בעבודה העונה להגדרה של "עבודה מתאימה" בהתאם להוראות סעיף 165 לחוק, הוא לא יהיה זכאי למענק בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 174(א) לחוק.

8. על תכלית הוראת החוק בעניין "עבודה מועדפת" נקבע כי:
"... התכלית העומדת בבסיס ההכרה בעבודה כלשהי כ"עבודה מועדפת", בשלה מוענקת לעובד זכות לקבל מענק, הינה "עידוד הפניית חיילים משוחררים להשתלבות בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים" ( עב"ל (ארצי) 630/05 יפית עיני - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 9.9.07). לפיכך נקבע, כי כאשר נבדקת זכאותו של פלוני לקבלת מענק בגין עבודה מועדפת, יש לבחון הן את טיב עבודתו והן את טיבו של מקום עבודתו "שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אומנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק." (עב"ל (ארצי) 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן), מיום 7.11.00)". (ראו: עב"ל 40064-05-11 גילרון אלון נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.9.12) .

9. עינינו הרואות, כי כאשר באים לבחון את זכאות התובע למענק, יש ליתן את הדעת הן לאופי מקום עבודתו, והן לאופי תפקידו בעבודה ובכלל זאת יש לבחון האם אופי העבודה עונה על תכלית החוק, ובעניינו האם הועסק התובע בעבודה לא מקצועית ושאינה דורשת הכשרה מיוחדת.

10. בענייננו, התובע בהכשרתו המקצועית מוסמך לבצע 4 סוגי בדיקות מטעם מעסיקתו (עמ' 4 שורה 1 ו-32 לפרוטוקול), אצל לקוחות שונים מטעמה, כגון: בתי זיקוק, חברת חשמל, לברת מקורות, תאגידי מים, נמל חיפה וכד'.
התובע נשאל במסגרת חקירה נגדית, מי הכשירו לבצע את עבודתו?
והתובע השיב (עמ' 5 משורה 19 לפרוטוקול):
"ת. החברה עצמה מסמיכה את העובדים. מעבירה קורסים לכל החברות שרוצות לדעת את זה ולהיות מוסמכים בבדיקות שאני עושה. החברה כוונתי היא חברת גדי שואף, היא מסמיכה את העובדים וגם אנשים אחרים. בסניף המרכזי מלמדים קורסים.
ש. כמה זמן הקורס לוקח? מה משכו?
ת. אני יודע שרדיוגרפיה זה שבועיים למיטב זכרוני, ראיה, מגנום פלקס ונוזלים חודשים אם אני לא טועה סביבות שבוע כל אחד.
זה דורש גם עבודה לפני, יש 2 רמות. יש רמת מבצע ורמת בודק. המבצע צריך להיות עם הבודק כמות מסוימת של פעמים כדי להיות מוסמך כבודק.
ש. מה הכמות שצריך להיות עם בודק?
ת. 400 שעות עבודה לנוזלים חודשים, 400 שעות עבודה למגנום פלקס, בערך 800 שעות עבודה על רנטגן, אם אני לא טועה, ראייה אני לא זוכר.
ש. אז בעצם בהתחלה היית בהכשרה מסויימת?
ת. יש לי תעודות מהצבא שאני מוסמך לנוזלים חודרים, מגנום פלקס, ואת הרנטגן והראיה קיבלתי מהקורס בעבודה. אבל הם גם הסמיכו אותי גם למגנום פלקס ונוזלים חודרים כי צריך תעודה מטעמם. "
בהמשך, הודה התובע, כי העבודה אותה ביצע דרשה הכשרה ושעות התמחות וכי הוא התקבל לעבודה והתחיל מיד בעבודה היות והוסמך קודם לכן בצבא ועבר הכשרה שאפשרה לו להתחיל בעבודה באופן מיידי (עמ' 6 שורה 7 לפרוטוקול).

10. לדעתנו במקרה זה לא מתקיימת תכלית החוק בדבר עידוד חיילים משוחררים לעבודה בעבודות בלתי מקצועיות הנחוצות למשק המדינה וכלכלתה זאת מאחר והתובע עסק בעבודתו בבדיקות בקרת איכות של מתכות, צנרת, ריתוכים וקונסטרוקציות והעיד בעצמו, כי רכש הסמכה וניסיון לעבודה זו בצבא ולכן כשהתקבל לעבודה התחיל לעבוד במידי על סמך הכשרה קודמת שלו ובנוסף רכש הכשרה נוספת אצל מעסיקתו שהצריכה 800 שעות התמחות.

אין המדובר בעבודה בלתי מקצועית, כפי שהיטיב להסביר זאת התובע בעצמו:
"החברה עצמה מסמיכה את העובדים. מעבירה קורסים לכל החברות שרוצות לדעת את זה ולהיות מוסמכים בבדיקות שאני עושה. החברה כוונתי היא חברת גדי שואף, היא מסמיכה את העובדים וגם אנשים אחרים . בסניף המרכזי מלמדים קורסים. ... ראיה, מגנום פלק ונוזלים חודשים אם אני לא טועה סביבות שבוע כל אחד. זה דורש עבודה לפני. יש 2 רמות ... יש לי תעודות מהצבא שאני מוסמך לנוזלים חודרים, מגנום פלקס ואת הרנטגן והראיה קבלתי מהקורס בעבודה. אבל הם גם הסמיכו אותי גם למגנום פלקס ונוזלים חודרים כי צריך תעודה מטעמם" (עמ' 5 משורה 20 לפ רוטוקול).

נמצאנו למדים, על פי עדותו של התובע שהוא עסק בעבודה התואמת את הכשרתו המקצועית, לכן היא עונה להגדרה של "עבודה מתאימה" על פי הגדרתה בסעיף 165 (ב) לחוק. על זאת נוסיף כי, שכרו החודשי של התובע עמד על 7,300 ₪ ברוטו (ללא שעות נוספות) הרבה מעבר לשכר מינימום. גובה שכרו מחזק את המסקנה, כי מדובר בעבודה מקצועית שביצע התובע.

11. משכך, לאחר שהגענו למסקנה, כי עבודתו של התובע אצל מעסיקתו איננה עונה על התכלית לשמה הותקן החוק היות והוא הועסק בעבודה מקצועית שנדרשת הכשרה מיוחדת לשם ביצועה , אין מנוס מלקבוע כי התובע איננו זכאי למענק עבודה מועדפת.

12. סוף דבר – התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

13. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד זה

ניתן היום, י' אב תשפ"א, (19 יולי 2021),בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר דניאל אמזלג
נציג ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר חיים אזלן
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: דמיטרי קיסליצין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: