ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברוך זולברג נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה
נציג ציבור (מעסיקים) מר ברוך מאיר

התובע:
ברוך זולברג
ע"י ב"כ עו"ד מ. רוט ואח'
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג' ואח'

פסק דין

1. לפנינו תביעה להכיר בבקע מפשעתי מיום 4.9.17 כפגיעה בעבודה בהתאם להוראת סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

2. בתצהיר עדות ראשית תאר התובע את הפגיעה כדלקמן:
"בתאריך 4.9.17 בשעות אחה"צ הרמתי ארגז עופות השוקל כ- 15 ק"ג משולחן העמסה לעבר שולחן העבודה.
תוך כדי כך הרגשתי כאב חד ביותר במפשעה ומיד התיישבתי בצד כל כיסא.
הבעלים יוסי קופרמן ניגש אליי וסיפרתי את שארע ושאני סובל מכאב במפשעה, הוא אמר לי ללכת הביתה לנוח, אבל אני בחרתי לשבת בצד ולאחר מנוחה לנסות ולהמשיך לעבוד.
מיד לאחר האירוע הפסקתי לעבוד ונחתי בצד זמן מה וביקשתי יוסי שיביא לי כדורי אקמול.
לאחר המנוחה ניסיתי עוד לחזור לעבוד קצת בחיתוך שניצלים – מדובר בעבודה קלה בלי צורך להרים ארגזים במשקל של כ- 15 ק"ג ועופות במשקלים של בין 3 ל- 5 ק"ג, חתכתי מס' שניצלים, אולם לא הצלחתי בגלל הכאבים העזים שסבלתי מהם והלכתי לביתי.
למחרת הגעתי לעבודה באיחור במגבלותיי בקושי גדול וזאת לאחר שלקחתי טיפות אופטלגין.
באותו היום לא עבדתי כלל בעבודה פיזית אלא בעבודת קצבות בלבד ללא הרמת משאות ואפילו העופות הובאו ישירות לשולחן העבודה.
בתאריך 6.9.17 פניתי לקבלת טיפול רפואי אצל ד"ר שלר, התלוננתי על כאבים בבטן תחתונה וסיפרתי לו שהרמתי ארגז כבד מאוד בעבודה והוא איבחן כי אני סובל מבקע מפשעתי."

3. ביום 17.2.21 התקיים דיון הוכחות.
מטעם התובע העידו התובע ומר יוסי קופרמן, מעסיקו של התובע (להלן: "המעסיק").

4. מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי הוא עובד כקצב אצל המעסיק מ- 2011 כאשר במסגרת העבודה מוריד כל פעם ארגז או שניים של עופות, כאשר כל ארגז שוקל 15-18 ק"ג, מניח אותם על שולחן העבודה, מפרק את עופות וחותך שניצלים.
התובע נשאל מה היה יוצא דופן ביום 4.9.17 והשיב:
"ש. תסביר מה היה יוצא דופן ב- 4.9.17 אם זאת העבודה הרגילה שלך?
ת. לקחתי ארגז, לא תיארתי לעצמי שיהיה כל כך כבד והורדתי אותו ותוך כדי ההורדה הרגשתי וכאילו הוא נופל לי מהידיים. הורדתי את הארגז ועצרתי את עצמי והרגשתי כאבים במפשעה.
אח"כ אני הלכתי לשולחן העבודה ושמתי אותו על שולחן העבודה".
(פרוטוקול עמ' 3 ש' 1-4)

5. התובע אישר את הנספחים המצורפים להודעתו, מכתב מיום 15.12.15 המופנה לוועדה רפואית לפיו "מרים קרטונים של בשר במשך כ- 30 שנה, במשקל של 30 ק"ג" וכן את האמור בתביעה לקביעת דרגת נכות בקשר לפגיעה מ- 2014, שם נרשם מפיו כי "מרים שקיות כבדות".
כמו כן אישר את האמור בתביעתו להכרה במיקרוטראומה כתפיים (תביעה שהוכרה), כי מוריד הרבה פעמים ארגזים מעל גובה הכתפיים.

6. אשר למעשיו לאחר האירוע העיד כי לאחר האירוע התיישב לנוח ואח"כ חתך שניצלים במשך דקות בודדות וכי למחרת הגיע לעבודה בסביבות השעה 12:00 ורק חתך שניצלים.
כמו כן הבהיר כי לקח באותו יום אופטלגין.

7. המעסיק העיד כי בכל קרטון יש 8 עופות ובהתאם כל קרטון שוקל בין 12 ל- 18 ק"ג.
על האירוע הסביר כי התובע הרים ארגז כבד מאוד שמשך אותו כלפי מטה. הוא הרגיש כאבים איומים, צעק והניח את הקרטון על שולחן העבודה שלו.
בתשובה לשאלות בית הידן הבהיר כי הקרטון שקל 18 ק"ג, ובהמשך השיב כי הקרטון שקל בין 15 ק"ג ל- 18 ק"ג וכי זה קרה לפני כמה שנים.
המעסיק אישר כי לאחר שהתובע הוריד את הקרטון, ישב על הכסא ואחרי כמה דקות ניסה לחזור לשולחן העבודה ולפרק שניצלים, אך לא היה מסוגל וחזר הביתה. גם למחרת הגיע מאוחר וישב על כיסא, כאשר הורידו לו את הקרטונים והוא פירק את העופות.

8. טענות התובע –
א. התובע הוכיח כי התקיימו כל תנאי סעיף 84 לחוק.
אין מחלוקת כי התובע הודיע למעסיק מיד על הפגיעה וכי קיבל טיפול רפואי ביום 6.4.17, ודהיינו תוך 72 שעות מהופעת הבקע.
ב. הוכח כי התובע הפסיק את עבודתו מיד לאחר התאונה ונח בצד לחצי שעה ולאחר מכן המשיך לעבודה זמן מועט בעבודות קלות.
גם ביום שלמחרת המשיך בעבודות קלות.
התובע מפנה לעב"ל 31507-01-16 רונן פריימן – המוסד לביטוח לאומי (להלן: " פסק דין פריימן"), לפיו גם הפסקת העבודה הרגילה וביצוע עבודה אחרת פחותת מאמץ יכולה לענות על תנאי הסעיף בדבר הפסקת עבודה עקב הבקע.
כמו כן מפנה התובע לעב"ל 189/06 חיים דוניאץ – המוסד לביטוח לאומי (להלן: " פסק דין דוניאץ").
ג. הוכח כי הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל.
התובע מרים כדבר שבשגרה משקלים של כ- 18 ק"ג ויש לראות בכך מאמץ בלתי רגיל, ודאי לתובע שגילו למעלה מ- 60 בעת קרות התאונה.
על פי הפסיקה אין לדרוש אירוע חריג ומאמץ לא רגיל יכול להיות גם אם מדובר בעבודה הרגילה.
התובע מפנה לעב"ל 49129-12-14 חליל באסם – המוסד לביטוח לאומי (להלן: " פסק דין חליל באסם").
לפיכך יש למנות מומחה רפואי בתחום הכירורגי.

9. טענות הנתבע –
א. על מנת שבקע מפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה, צריכים להתקיים התנאים המצטברים שבסעיף 84 לחוק.
ב. התובע לא הוכיח כי הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל.
התובע אישר בעדותו כי באותו יום הרים ארגז שמשקלו 15 ק"ג וכי זאת הוא עושה כל יום.
אין ללמוד מהנפסק בפסק דין חליל באסם, כיוון ששם הגם שעבודתו היומיומית היתה קשה ומאומצת, ביום האירוע הוא נדרש למאמץ לא רגיל, כיוון שבאותו יום הרים את כל השקים לבדו כאשר באופן יומיומי העבודה מתחלקת בין העובדים.
בענייננו הרים התובע ארגז במשקל לו הוא רגיל כאשר אישר כי לעיתים הוא מרים משקלים כפולים של 30 ק"ג.
ג. התובע לא הוכיח כי התקיים התנאי של הפסקת העבודה, שכן לא די שהמבוטח לא יתאמץ בעבודה אלא צריכה להיות הפסקה יותר משמעותית.
הנתבע מפנה לעב"ל 55943-05-12 יוסף טולדנו – המוסד לביטוח לאומי ולעב"ל 9937-09-10 אהרון הרצל – המוסד לביטוח לאומי.
התובע המשיך בעבודתו אצל מעסיקו, יתכן ולא בסחיבת ארגזים, אך ביתר הפעולות השגרתיות כקצב, לרבות חיתוך שניצלים ופירוק עופות.
ד. פסק הדין בעניין רונן פריימן אליו הפנה התובע מחזק את עמדת הנתבע לגבי אי קיומו של התנאי לגבי הפסקת העבודה לאחר הופעת הבקע.
אין גם ללמוד מהנפסק בפסק דין חיים דוניאץ, שכן שם דובר במעבר לעבודה אחרת ואילו בענייננו המשיך התובע בעבודתו הרגילה.

ההכרעה –

10. סעיף 84 לחוק קובע:
"אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן -
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור".

11. על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונה בעבודה צריך שיתמלאו התנאים המצטברים הקבועים בסעיף.

12. "מאמץ לא רגיל" כאמור בסעיף 84 מתייחס ספציפי לנפגע עצמו, משום שהבקע מופיע בגופו של אדם מסוים על רקע מצבו [עב"ל 1348/00 אחמד חוסיין – המוסד לביטוח לאומי (27.3.03)].
מאוחר יותר נפסק כי לגבי מבוטח שעבודתו הקבועה מעצם טיבה וטבעה הינה עבודה של "מאמץ לא רגיל" יש לבחון אם מדובר במאמץ שאינו לא רגיל מבחינה רפואית-אובייקטיבית, באמצעות מינוי מומחה רפואי.

13. בפסק דין חליל באסם נדון עניינו של עובד שיפוצים וצבע, כאשר עבודתו כללה הריסה, בנייה, טיוח והרמת שקיות חומרים ופסולת.
השאלה שהתעוררה, האם היה בהרמת שקי מלט וחול במשקל 35-50 ק"ג כל אחד משום מאמץ לא רגיל לצורך הופעת הבקע.
נקבע כי הכללים לבחינת "מאמץ לא רגיל" באופן סובייקטיבי רלבנטיים למבוטחים שעבודתם אינה פיזית מאומצת, אך:
"כאשר עסקינן במבוטחים שעבודתם הקבועה היא עבודה שמעצם טיבה וטבעה הינה עבודה של "מאמץ לא רגיל", יש לבחון בעניינם אם מדובר במאמץ שאינו רגיל מבחינה רפואית-אובייקטיבית, וזאת באמצעות מינוי מומחה רפואי שיידרש לכך".
באותו עניין נקבע אמנם כי עבודת התובע כללה מאמצים פיזיים של הרמת שקי מלט וחול כאשר שק חול שוקל 25-30 ק"ג ושק מלט - 50 ק"ג, אלא שעבודתו באותו היום היתה כרוכה במאמץ שאינו רגיל מבחינה אובייקטיבית. התובע נשא ביום האירוע כ- 30 שקי חול כשכל שק שוקל 25-30 ק"ג וכן 3-4 שקי מלט. את השקים נשא לבדו תוך כדי ירידה במדרגות לבניין ועלייה לדירה הספציפית. בצאתו מהדירה נדרש להוציא שקי פסולת.
משנקבע כי ניתן לראות במאמץ באותו יום כמאמץ לא רגיל, מונה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

14. לטעמנו נסיבות המקרה שלפנינו שונות.
התובע הינו קצב. במסגרת עבודתו הוא מפרק עופות וחותך שניצלים.
העבודה מתבצעת על שולחן עבודה.
את ארגזי העופות הוא לוקח משולחן אחר עליו מונחים ארגזים עם עופות.
משקל כל ארגז הוא בין 15-18 ק"ג לטענת התובע לבין 12-18 ק"ג לטענת המעסיק.
התובע מרים כ- 16 ארגזי עופות (עדות המעסיק לפיו כל בוקר יש העמסה של 16 ארגזי עופות, עמ' 5 ש' 26-27).

15. אשר למשקל הארגז מושא האירוע, לטענת התובע מדובר בארגז של 15 ק"ג ולטענת המעסיק 18 ק"ג.
לאחר שהמעסיק עומת עם גרסת התובע טען כי הקרטון שקל בין 15 ל- 18 ק"ג.
כך או כך לא התרשמנו כי מדובר במשקל יוצא דופן, לאור עדות התובע כי הארגזים שוקלים בדר"כ בין 15 ל- 18 ק"ג ולאור העובדה כי בתביעה אחרת להכרה בפגיעה בכתפיים טען כי מרים קרטונים של בשר במשקל 30 ק"ג.
המעסיק אישר כי אין בעבודה קרטונים במשקל של 30 ק"ג.

16. בבחינת הערכת המאמץ יש לתת משקל גם לתדירות (דב"ע נא/0-21 מאיר הופמן – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ג 171).
בענייננו מדובר במאמץ שמבוצע כ- 16 פעמים ביום ואף יותר.
מדובר בעבודה רגילה של הרמת ארגזי עופות במשקל של 12-18 ק"ג כשלא בוצע כל דבר שונה באותו יום.

17. לטעמנו לא בכל מקרה של מבוטח שעובד בעבודה פיזית, יש לבחון אם מדובר במאמץ שאינו רגיל מבחינה רפואית-אובייקטיבית באמצעות מינוי מומחה רפואי.
מדובר בעובד שעובד בעבודה פיזית אך לא ניתן לומר כי מדובר במי שעבודתו הקבועה מעצם טיבה וטבעה הינה עבודה של "מאמץ לא רגיל".
אשר על כן המסקנה הינה כי התובע לא הוכיח כי הופעת הבקע באה "תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל".

18. משזו המסקנה מתייתר הצורך לבחון האם התקיים גם התנאי שבסעיף 84(2) לחוק ודהיינו שעקב הופעת הבקע המבוטח הפסיק את עבודתו.
למעלה מן הצריך נציין כי לטעמנו עמד התובע בתנאי זה.
אם כי אין מחלוקת כי התובע התיישב לנוח לאחר המקרה ואחר כך ניסה לחתוך שניצלים. לטענתו בעדות, מדובר בדקות בודדות ולמחרת הגיע באיחור וחתך שניצלים.
לטענת המעסיק למחרת אכן הגיע באיחור, ועבד עד סוף המשמרת בפירוק עופות תוך כדי ישיבה וללא סחיבה של קרטונים.

19. בפסק דין רונן פריימן נקבע כי על פי ההלכות המאוחרות גם הפסקת עבודה רגילה וביצוע עבודה אחרת פחותת מאמץ יכולה לענות על התנאי בדבר הפסקת עבודה עקב הבקע.

20. בפסק דין דוניאץ נאמר:
"מעבר לצורך נציין כי, לעניין הדרישה להפסקת עבודה, נוקט החוק לשון "הפסיק המבוטח את עבודתו", לכאורה מכוון החוק להפסקת עבודה מיידית ומלאה, אלא שהפסיקה ריככה קמעא את לשון החוק: הלכה היא שהחוק אינו דורש שהעבודה תופסק מייד דווקא ודי שהמבוטח הפסיק את עבודתו "עקב" הופעת הבקע, אף זמן מה לאחר הופעתו (ד"ר י. קובובי שם, בעמ' 60). אשר להיקפה של הפסקת העבודה נפסק כי גם הפסקה חלקית יכולה לקיים את התנאי הקבוע בחוק להפסקת עבודה (ד"ר י. קובובי, שם, שם) ובסופו של דבר ייבחן כל עניין על פי נסיבותיו המיוחדות".

בענייננו שוכנענו כי מדובר בהפסקה חלקית, כאשר ביום האירוע הפסיק את עבודתו ולאחר מספק דקות הפסיק גם את עבודתו החלקית וביום למחרת עבד בעבודה חלקית מבחינת היקף הזמן והיקף הפעולות, וכי לא ביצע עבודות פיזיות של הרמת הקרטונים.

21. התוצאה איפוא כי התובע לא הוכיח כי התקיים סעיף 84(1) ולפיכך התביעה נדחית.

22. כמקובל בתביעות מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט' אב תשפ"א, (18 יולי 2021), בהעדר הצדדים.

נ.צ.מ. ברוך מאיר

חנה טרכטינגוט, שופטת


מעורבים
תובע: ברוך זולברג
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: