ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מתן מאיר נגד עופר חברה לרכב בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת בכירה יעל מרמור דומב

התובע

מתן מאיר

נגד

הנתבעת
עופר חברה לרכב בע"מ

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה בסך 43,350 ₪ לפיצוי ולהשבת סכומים ששילם לנתבעת עבור רכב שטח שרכש ממנה.

2. ביום 2/5/19 רכש התובע מהנתבעת – חברה המשווקת רכבי שטח חדשים ומשומשים - רכב שטח משומש בסכום של 75,000 ₪. התובע טוען כי הרכב לא היה תקין מלכתחילה - כבר בנסיעה הראשונה ולאחר 5 דקות כבה הרכב. התובע דיווח לנתבעת על התקלה, הנתבעת אספה את הרכב, תיקנה אותו, וביום 23/5/19 השיבה אותו לתובע. לאחר מספר ימים הבחין התובע בעשן לבן שיוצא מ האגזוז, דיווח שוב על התקלה, שוב בוצע תיקון והרכב הושב לתובע. שלושה חודשים לאחר ביצוע התיקון השני, ביום 24/8/19, כבה הרכב שוב והועבר לנתבעת. לאחר בדיקה מצאה הנתבעת כי התקלה דורשת החלפת המנוע או שיפוצו בעלות של כ-25,000 ₪. הפעם סירבה הנתבעת לשאת בעלות התיקון בטענה כי התקלה נגרמה כתוצאה משימוש לקוי של התובע ברכב שרכש.

3. התובע טוען כי רצף התקלות שהתגלו בזמן קצר ברכב קשורות זו לזו, והן מנעו ממנו שימוש והנאה ברכב שרכש. לדבריו, בבדיקה שערך מומחה מטעמו נמצא כי הנתבעת מכרה לו רכב בו ליקויים קשים במנוע, ובניגוד למצג שהציגה לו הנתבעת הרכב לא טופל כראוי קודם לרכישה וסבל משימון לקוי. התובע טוען עוד כי סמך על המצג שהציגה לו הנתבעת קודם להתקשרות בין הצדדים, אולם בדיעבד התברר לו כי הנתבעת לא צירפה טופס גילוי נאות ביחס למצב הרכב כנדרש במטרה להסתיר את מצב הרכב, וכי לו היה יודע מה מצב הרכב לא היה רוכש אותו. משקרס המנוע ברכב שרכש, ומשסירבה הנתבעת לשאת בנזק, החליף התובע בלית ברירה את מנוע הרכב על חשבונו, ומכאן התביעה. התובע טוען כי בעקבות התקלות שהתגלו ברכב והתנהלות הנתבעת בעניינו נמנעו ממנו שימוש והנאה מהרכב במשך תקופה של כחצי שנה עד שביצע את ההחלפה, ונגרמה לו עוגמת נפש מרובה. את התביעה העמיד על סך 43,350 ₪ לפי הפירוט הבא: 17,500 ₪ עלות החלפת המנוע, 5,850 ₪ עלות חוות דעת המומחה, ו- 20,000 ₪ בגין בטלת זמן, עגמת נפש, ואובדן ההנאה מהרכב.

4. הנתבעת דוחה את הטענות. הנתבעת טוענת כי הרכב יובא על ידה לישראל ונמכר לצד ג' בשנת 2016. הרכב טופל אצל הנתבעת בתקופת האחריות ואף לאחר מכן. במסגרת עסקת טרייד אין עם צד ג' הוחזר הרכב לנתבעת, ונמכר לתובע כרכב משומש בסכום נמוך של 75,000 ₪ המשקף את היותו משומש וללא אחריות. בעת המכירה כבר נסע הרכב 60 שעות מנוע, והתובע ידע שמדובר ברכב משומש. הנתבעת טוענת כי התקלה בגינה הוגשה התביעה נוצרה כתוצאה מנסיעה של התובע ברכב בניגוד להוראות היצרן, במהירות גבוהה וככל הנראה רציפה על כביש ציבורי סלול. עוד טוענת כי על אף שהרכב היה משומש ולא הוענקה אחריות, הסכימה לטפל בתקלות שהתגלו מיד עם רכישתו על חשבונה לפנים משורת הדין וכמחווה שירותית, ואין ללמוד מכך על אחריותה לתקלה שנוצרה לאחר שלושה חודשי נסיעה פרועה ברכב. לדבריה הרכב טופל כנדרש והשמן ברכב הוחלף בטיפולים הרגילים שבוצעו לו. מאחר שפניית התובע בנוגע לתקלה נעשתה לאחר נסיעה של 55 שעות מנוע ללא תקלה, ומאחר שהבינה כי הנזק ברכב נבע מנסיעה לקויה של התובע, סירבה לתקנו. זאת ועוד, שהתובע ידע שהוא רוכש רכב משומש ללא אחריות, והפגם הנטען לא היה בידיעת הנתבעת בשעת ההתקשרות עם התובע, על כן לא חלה עליה החובה לתקן הרכב, ומכל מקום אף לו היתה אחריות, לאור מקור הנזק שהינו בנהיגת התובע, לא היתה זו חלה במקרה זה. אשר לחוות דעת מומחה התובע טוענת הנ תבעת כי זו ניתנה לאחר שהמנוע פורק, בעוד שהמומחה מטעמה בדק את הרכב מיד עם פניית התובע. את בחירת התובע להמתין חודשים רבים ולא לתקן את הרכב מיד על חשבונו, יש לזקוף לחובתו.

5. כל אחד מהצדדים תמך טענותיו בחוות דעת מומחה שהגיש מטעמו. מסקנת חוות הדעת שהגיש התובע היתה שהתקלה ברכב נבעה משימון לקוי מתמשך כתוצאה מכך שהשמן ברכב לא הוחלף משך זמן רב, ואילו מסקנת חוות דעת הנתבעת היתה שהתקלה ברכב נבעה מאופן נהיגת התובע ברכב.

6. בדיונים שהתקיימו חזרו הצדדים על טענותיהם. בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעו מטעם התובע עדויות המומחה מר שלמה נצר, עדות מר שלמה הרשקוביץ – בעל מוסך שהינו חבר משפחת התובע, עדות אביו של התובע, ועדות התובע עצמו. מטעם הנתבעת נשמעה עדות המומחה מר מזרחי דוד, עדות נציג הנתבעת מר רם עוזיאל, עדות מר רועי מחלוף מנהל מוסך הנתבעת שטיפל ברכב, ועדות מנהל המכירות של הנתבעת. למרבה הצער, נסיונות מספר להביא הצדדים להסכמות לא צלחו.
7. אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העדים מטעמם ולאחר שעיינתי במסמכים שהובאו בפני, בחוות הדעת ובתמונות, מצאתי כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, על כן דין התביעה להידחות.

8. ראשית ייאמר כי ישנה בעיני משמעות רבה לעובדה שהתובע רכש רכב משומש אותו בחר שלא לבדוק מראש שעה שהוא יודע כי ברכב נעשה שימוש קודם במשך 3 שנים, ולרכב אין אחריות מטעם הנתבעת. אין חולק כי התובע ידע בעת רכישת הרכב שהרכב הינו רכב משומש בן 3 שנים, ועל אף זאת בחר שלא לבדוק את הרכב לפני רכישתו במכון בדיקה אובייקטיבי. הדברים צויינו בכתב בהסכם בין הצדדים ואף אושרו על ידי התובע במהלך הדיון. ב"כ התובע הסכים כי התובע לא בדק את הרכב לפני הרכישה, והסביר התנהלות זו בכך ש"הוא קנה רכב מסוכנות מאדם שזה המקצוע שלו שזה העיסוק שלו, והוא סמך על מה שאמרו לו", ובכך שהתובע סבר כי העובדה שהרכב נסע רק 60 שעות מנוע מלמדת על מצבו הטוב. מצאתי את טענת התובע כי סמך באופן מלא על הנתבעת כשרכש את הרכב לא מהימנה שעה שציין כי התקשרותו בעסקה לוותה על ידי אביו ועל ידי חבר משפחה שהינו בעל מוסך אשר סייע ו לו בטרם נרכש הרכב. בהקשר זה מצאתי את דברי נציג המכירות לפיהם "הרכישה לא קרתה בחצי שעה, זה לקח כמה ימים של רכישה, של בדיקות" וכי לתובע היתה אפשרות "לעיין בכל החומר ומסמכי הרכישה ולדעתי הוא גם ראה ... טופס בדיקה, הסטוריה במידה ויש" ואת דברי נציג הנתבעת כי הנתבעת מסרה לתובע "את כל המידע שיש ברשותנו בשקיפות עם טופס בדיקה לפני קניה על העתקי טיפול, היה נציג מטעמו, יועץ, מנהל מוסך, שבדק את המסמכים..." מהימנים ותואמים את התנהלות התובע , ש בניגוד לטענתו בדבר הסתמכוורפת על הנתבעת, לא ביצע את הרכישה כלאחר יד ונעזר באביו ובחבר בעל מוסך טרם החליט לרכוש את הרכב. חיזוק לעובדה שהתובע היה מודע למצב הרכב ולבעיות שנמצאו בו טרם הרכישה ניתן למצוא גם בדברי בא כוחו בדיון שהתקיים ביום 11/11/20 לפיהם התובע ידע מראש שישנה בעיה בסטרטר של הרכב.

9. טענות התובע שנציג מטעם הנתבעת הבטיח לו אחריות בעל פה לא נתמכו בדבר, התובע לא ציין מיהו הנציג שהבטיח לו את האחריות ולא נתן טעם מניח את הדעת לכך שרכיב כה חשוב ומשמעותי לא נרשם במסגרת ההסכם בין הצדדים, בעוד שפרטים שוליים יותר של העסקה נרשמו. משבחר התובע לרכוש את הרכב מבלי לבצע בדיקה ושעה שהוא יודע שהנתבעת אינה אחראית כלפיו, לקח סיכון, ולהתנהלות זו ישנה משמעות גבוהה בתביעה מסוג זה. טענת התובע שעלתה לראשונה בעדויות בבית המשפט לפיה לא יכול היה לבדוק את הרכב בדיקה אובייקטיבית שכן כל הבדיקות נעשות בסוכנויות המקושרות לנתבעת נטענה בעלמא, לא הוכחה בדבר, נסתרה בטענות נציג הנתבעת שהתייחס לעניין זה וקבע כי הטענה אינה נכונה, ואין בה כדי להפחית מהסיכון שלקח התובע עת בחר לחסוך בבדיקה, רכש את הרכב במצבו כפי שהוא, ובכך תרם תרומה נכבדה למצב אליו נקלע.
10. קושי נוסף שמצאתי בגרסת התובע ובטענותיו הינו העובדה שהתגלתה במהלך הדיון לפיה התובע הכניס את הרכב לטיפול שוטף בסוכנות ספיד בטרם התרחשה התקלה במנוע , אירוע שיש בו כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק שנגרם לרכב ובין הנתבעת. במהלך החקירה הנגדית נשאל התובע האם הכניס את הרכב מאז הרכישה לטיפול והשיב "כן... בספיד סוכנויות. טיפול שוטף". כשנשאל מתי הכניס את הרכב לטיפול ב סוכנות ספיד השיב "אחרי חמישים שעות, מאה וש מונה משהו כזה". לאחר מכן כשנשאל בעניין זה על ידי בית המשפט שינה, חזר בו מדבריו, והשיב כי ביצע את הטיפול השוטף רק לאחר שהתגלתה התקלה והוחלף המנוע, או לם לא הצליח להסביר את הסתירה בין הדברים שאמר בתחילה ובין דבריו המאוחרים, שכן מן המסמכים בתיק וכפי שהעיד גם התובע התקלה התרחשה כשברכב מאה ושמונה עשרה שעות, משמע הטיפול אליו התייחס התובע בוצע לפני התקלה. זאת ועוד, לו היה הטיפול מתבצע לאחר החלפת המנוע כפי שטען התובע בדיעבד, לא ברור מדוע ספר התובע גם את הקילומטרים שנעשו במנוע הישן, להם אין כל קשר לשעות המנוע שעשה הרכב לאחר שהמנוע הוחלף .

11. חוות הדעת שהציגו שני הצדדים היו שקולות בעיני, ולא מצאתי להעדיף את חוות הדעת שהציג התובע על פני חוות הדעת שהציגה הנתבעת. המומחה מטעם התובע ציין כי לדעתו הכשל התרחש בשל כך שהשמן ברכב לא הוחלף מעולם, ואת דעתו זו תמך במסמכי היסטוריית הטיפולי של הרכב אצל הנתבעת במסגרתם אין אינדיקציה להחלפת שמן ברכב, בכך שמצא מעט חומר הקרוי 'בוצה' בחלקי המנוע שבדק, ובכך שמיד לאחר רכישת הרכב התקלקל הטורבו ותוקן על ידי הנתבעת. המומחה ציין כי הטורבו הוא אחד הרכיבים הראשונים שנפגע משימון לקוי, והעשן הלבן שתיאר התובע נוצר כתוצאה מזליגת שמן במנוע, אולם במסגרת ההסבר שנתן לא סתר את טענת מומחה הנתבעת לפיה העשן נוצר כתוצאה מזליגת שמן לאגזוז. מסקנת המומחה על בסיס הממצאים שמצא בבדיקתו הינה כי ברכב היתה בעיה נמשכת של שימון חלקי המנוע כתוצאה מאי החלפת השמן ברכב משך זמן רב, המעברים בין חלקי המנוע נסתמו בבוצה, וכך התרחשה התקלה. לחוות הדעת או לכתב התביעה לא צורפו הוראות היצרן שהיו בידי התובע מהן ניתן ללמוד על תדירות החלפת השמן ברכב הנדרשת , ומשום כך לא עמד התובע או המומחה מטעמו בנטל להראות כי אי החלפת שמן במשך 3 שנים ברכב שטח מנוגדת להראות היצרן. נסיון התובע להיבנות מעדי הנתבעת בדבר מועד החלפת השמן אינו יכול לסייע לו, שכן אף ששני עדים מטעם הנתבעת – המומחה ומנהל המוסך, העידו כי סביר שהיה צורך בהחלפת השמן בפרק זמן קצר יותר, ברור מדבריהם כי מדובר בהערכה ולא בידיעה ברורה. כך ציין מומחה הנתבעת כי יש להחליף שמן "אני חושב שכל חמישים שעות, אין לי מושג ... לא כל שנה, לפי הוראות יצרן ..." וכשנשאל אם הוא מכיר את הוראות היצרן של הרכב נשוא התביעה הבהיר שלא. מנהל המוסך ציין אף הוא "יש לזה עניין של זמן או זמן או שעות.." ותו לא . מאחר שבידי התובע היו הוראות היצרן מצופה היה כי אלה יוגשו לתיק והטענה לא תבנה על השערות בלתי מבוססות, ובאי הגשת הוראות היצרן כשל התובע בהוכחת טענתו כי התקלה נוצרה כתוצאה מאי החלפת השמן משך 3 שנים. זאת ועוד, מצאתי טעם בטענות נציג הנתבעת לפיהן מאחר שהרכב נרכש מצד ג' הרי שידיעותיה בעניין ההיסטוריה שלו מוגבלת ויתכן כי טיפולים שנעשו לרכב אינם בידיעתה שכן צד ג' בחר לעשותם במקומות אחרים. בהקשר זה יצוין כי לדברי התובע לא קיבל מהנתבעת את מלוא המידע בנוגע לרכב והדבר התברר לו בדיעבד מבעליו הקודמים של הרכב עמו היה בקשר. בנסיבות בהן י צר התובע קשר עם בעל הרכב הקודם, עשה עמו בירור בנוגע למצב הרכב והיה מודע לטענות הנתבעת כלפיו באשר לאופן השימוש ברכב, לא ברור מדוע לא זימן התובע את בעל הרכב הקודם לעדות בבית המשפט בכדי שישפוך אור ויתמוך בטענה כי התקלה נוצרה כתוצאה מאי החלפת שמן ברכב משך 3 שנים. ויתור התובע על הגשת הוראות היצרן ועל זימון בעליו הקודם של הרכב עמו היה בקשר לעדות, מעלים ספק בגרסתו ומחלישים את טענותיו.

12. המומחה מטעם התובע לא הצליח להתמודד עם טענת מומחה הנתבעת שתועדה על ידו בחוות הדעת כי ביצע בדיקת מעברים במנוע מיד לאחר קריסתו באמצעות לחץ אוויר, ופטר עצמו בטענה כי לדעתו כלל לא נעשתה הבדיקה, טענה שלא נתמכה בדבר ואף נסתרה בעדותו של מומחה הנתבעת שהעיד כי ביצע את הבדיקה ואף תיעד אותה בתצלום. בנוסף וכפי שעולה מלשון חוות הדעת ומעדות מומחה התובע, זה לא סתר ולא שלל את מסקנת מומחה הנתבעת לפיה הכשל התרחש כתוצאה משימוש קיצוני ברכב שחורג מהטיפול המתאים בו, וכשנשאל הבהיר כי אינו יודע בדיוק מהי המהירות המסוכנת לרכב, ומהו מספר הסל"ד העלולים להזיק למנוע הרכב ובאיזה פרק זמן.

13. כאמור, עדויות שני המומחים שהעידו וחוות הדעת שערכו נמצאו שקולות בעיני, ולא מצאתי להעדיף אחת מהן על פני רעותה. כל אחד מהמומחים הציג טעם לכשל שנוצר, ולא מצאתי כי בחוות דעת אחת יש כדי לשלול את האמור ב חוות הדעת השניה. בהקשר זה אציין כי בניגוד לטענות התובע לפיהן מעולם לא נסע במהירות של 140 קמ"ש, מקור הכשל אליבא דנתבעת לא נטען בחלל ריק, שעה שמשתדפיס פעילות המנוע שהוצא לאחר קריסתו, עולה כי התובע נסע ברכב במהירות גבוהה , גם של 140 קמ"ש, זאת תוך ביצוע מספר גבוה של סל"ד. העובדה שבמשך 3 חודשים ביצע התובע מספר דומה של שעות מנוע כמעט כמספר השעות שבוצעו משך 3 שנים קודם לרכישת הרכב - דהיינו מספר רב מאד של שעות מנוע על פני פרק זמן קצר, מצטרפת אף היא לדברים.

14. בנסיבות אלה בהן הציגו המומחים שני תרחישים אפשריים לקרות התקלה, כאשר אף אחד מהם לא הצליח לשלול את הנטען על ידי חברו, כמו גם יתר הראיות בתיק, לא מצאתי להעדיף חוות דעת אחת על פני רעותה.

15. הנה כי כן, נוכח הקשיים שמצאתי בגרסת התובע והעובדה כי לא מצאתי אף אחת מחוות הדעת עדיפה על רעותה באופן שיטה את הכף לעבר אחת הגרסאות שהוצגו, אני סבורה כי התובע לא הצליח לעמוד בנטל המוטל עליו, ודין התביעה להידחות.

16. סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מתן מאיר
נתבע: עופר חברה לרכב בע"מ
שופט :
עורכי דין: