ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבריאל שחר נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד ה שופט ציון קאפח

מערער

גבריאל שחר

נגד

משיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ענת סגל

בית משפט קמא התלבט אשר לטענת הגנה בדבר החץ מעל הרמזור, אך בסופו של דבר דחה אותה וקבע כי יש לתת את הדגש על התמרורים הקובעים מהו נת"צ ולא על תמרורי ההכוונה.

פסק דין

1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א, בתיק ח"נ 5884-11-20, אשר הרשיע את המערער, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של שימוש שלא כדין בנתיב שיועד וסומן בתמרור (501) כנתיב תחבורה ציבורית ( להלן :"התמרור"), עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961, (להלן: "התקנות").

בראשית קיבל המערער הודעת קנס אך הוא ביקש כי עניינו יובא בפני שופט.
על פי כתב האישום, ביום 4.11.2019, בשעה 17:56, ברחוב יפת ליד מס' 23 בת"א-יפו (הדגשה שלי- צ.ק), השתמש המערער שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנתיב תחבורה ציבורית

2. טענות המערער אשר הועלו בבית משפט קמא ובהודעת הערעור.

א. המערער טען כי היה תמרור אשר ביטל את הנת"צ ולאחר מכן לא חודשו הסימנים על הכביש המלמדים על נת"צ ועל כן התמרור מטעה.

ב. המערער טוען להיעדרו של תמרור 503 על הדרך אשר צריך להיות צמוד לתמרור.

ג. המערער העלה טענה כנגד השימוש בנת"צ. לדידו, קו הקטעים הכפול שמסומן במקטע בין הרחובות מרגוזה ללואי פסטר מלמד על תחילתו של נתיב תחבורה ציבורית מצד שמאל של הנתיב.

ד. המערער העלה טענה כנגד הרמזור בצומת הרחובות יפת פינת פסטר המסומן בחץ לבן הממוקם מעל הרמזור בצומת. בעדותו בבית משפט קמא מסר המערער כי מעל הרמזור הוצב חץ לבן בוהק לנסיעה ישר ולכן חשב שזה נכון להמשיך ישר.

3. הקביעות העובדתיות שקבע בימ"ש קמא, בין השאר, בהסתמך על עדות המערער עצמו:
המערער הוא זה אשר נצפה בסרטון האירוע אשר הוגש ע"י המשיבה.
המערער אישר שהבחין בתמרור עת נכנס מכיוון צפון לרחוב יפת, בצומת מרגוזה.
המערער אישר שנסע במקטע ברחוב יפת בין רחוב מרגוזה לפנייה שמאלה לרחוב לואי פסטר אך המשיך בנהיגה ישר תחת פניה שמאלה .
המערער אישר בחקירתו הנגדית שהבחין בכל התמרורים ובסימונים על הכביש.

4. דיון והכרעה

טענותיו המרכזיות של המערער מתרכזות בשגיאות שנפלו, לשיטתו, בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא. חלק מהטענות המשפטיות מבוססות אף הן על הנחות עובדתיות שנדחו על ידי בית המשפט קמא. בהקשר זה, כידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ונדירים בהם הגרסה העובדתית שהתקבלה על ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם הראיות והשכל הישר או במקרים בהם אין לערכאה הדיונית כל יתרון על פני ערכאת הערעור (ראו למשל ע"פ 6237/12 ג'ולאני נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 6.9.2016; ע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ''ד נח(6) 625). סבורני, כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים. קביעותיו ומסקנותיו של בית המשפט קמא מבוססות כדבעי ואיני מוצא מקום להתערב בהן.

מן הכלל אל הפרט

על פי לוח התמרורים משמעות תמרור 501 היא "כביש או נתיב או שול לתחבורה ציבורית".
התמרור תקף עד אחד מאלה: (1) תמרור 502; (2) הצומת הקרוב; (3) קצה המסילה; (4) קצה סימון תמרור 503.
קרי, די בקיום תמרור 501 כדי לכונן נתיב המיועד לתחבורה ציבורית. ככל שסומן תמרור 503 יהיה תוקף תמרור 501 קצה סימון תמרור 503. ללא סימון תמרור 503 עשוי כוחו של תמרור 501 לפוג עד מקום הצבת תמרור 502 או עד הצומת הקרוב או עד קצה המסילה. משמע, אין הכרח בסימון תמרור 503 לצורך כינון נתיב הנסיעה כנתיב תחבורה ציבורית.
אין חולק כי תמר ור 501 הוצב בנתיב כדין ,ומשכך נהג המערער בנתיב המיועד לתחבורה הציבורית.

בתחתית התמרור קיים תמרור נוסף המתיר נסיעה בנתיב עד רחוב לואי פסטר.
בהמשך מקטע זה מסומן על הכביש חץ צהוב בכיוון המשך הנסיעה וחץ לבן המלמד על פנייה שמאלה.
טענת המערער לפיה לא ידע היכן הוא רחוב לואי פסטר אינה פוטרת אותו מאחריות , ומסקנתו לפיה התמרור בתחתית העמוד מבטלת את התמרור הברור והבולט שנמצא בחלקו העליון אינה סבירה.

לא נמצא ממש בטענה כי יש "להצמיד" תמרור 503 לתמרור. אין כל חובה ששני התמרורים יוצבו בו זמנית במקטע כביש כדי לבסס נתיב תחבורה ציבורית.

בית משפט קמא התלבט אשר לטענת הגנה בדבר החץ מעל הרמזור, אך בסופו של דבר דחה אותה וקבע כי יש לתת את הדגש על התמרורים הקובעים מהו נת"צ ולא על תמרורי ההכוונה.
תמרור 203 כשלעצמו אינו "מחולל " נת"צ. התמרורים "המחוללים" נת"צ הם 501 ו-503 ועל המשתמש בדרך החובה לציית להם.
מסקנה זו של בית משפט קמא מקובלת עליי. עיון בתמונה ת/3 ד' מעלה כי מדובר אכן בתמרור הכוונה, לנהג המצוי כבר כדין בנת"צ. מלכתחילה, המערער לא היה אמור להימצא בנתיב זה.

המערער לא הביא ראייה כלשהי לעניין הפגם בסימונים על הכביש, בתמרורים ובאופן הצבתם. הרשות נהנית מחזקת התקינות של המעשה המנהלי. ככל שיש בפי הנאשם טענות כנגד המעשה המנהלי, עליו מוטל הנטל להוכחתן , כפי שנקבע לא אחת בפסיקה .

ראה לעניין זה עפמ"ק 7764-03-20 גייזלר ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב.

"כידוע לרשות המינהלית עומדת חזקת התקינות המינהלית שלפיה מוחזקת היא כמי שפעלה כדין – כל עוד לא הוכח אחרת". (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי פרץ (פורסם ביום 10.9.2013).

כללם של דברים – על פי עדות עד התביעה, המע רער ביצע העבירה בפועל ברחוב יפת במקטע שלאחר רח' לואי פסטר כדלקמן: תחילה יש תמרור נת"צ במקטע שבין רח' מרגוזה לרח' לואי פסטר, לשם יכול היה לפנות שמאלה, אך הוא המשיך בנסיעה ישר וחלף על פני תמרור נת"צ שני.

לא נמצאה עילה כלשהי להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא והערעור נדחה בזאת.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבריאל שחר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: