ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מהדי ריאן :

לפני כבוד השופט דניאל פיש

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם
מהדי ריאן (עצור/אסיר בפיקוח) ת"ז XXXXXX060

בשם המאשימה: עו"ד בני פסקל
בשם הנאשם: עו"ד מיכאל כרמל ועו"ד זיאד ריאן

גזר דין

1. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסדר אודות העונש בעבירות הבאות:
עבירות בנשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) רישא + סיפא + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין "); ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 + 335(א)(1) + סעיף 25 לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין .

על פי כתב האישום המתוקן, העבירות בוצעו על רקע סכסוך בין משפחת הנאשם למשפחת עכרייה בכפר כאבול בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.

2. ביום 14.11.20 בסמוך לשעה 00:30 בזמן שהמתלונן - אחד מבני משפחת עכרייה - ישב עם בני משפחתו על גג ביתו בכאבול הגיעו הנאשם ואחר בסמוך לבניין כשהם נושאים אקדח חצי אוטומטי מסוג זיג-זאואר ובתוכו מחסנית טעונה בכדורים. הנאשם והאחר עמדו מול בניין המשפחה וירו לעבר ו 13 קליעים שחלקם פגעו בבית וקליע אחד חדר לתוך חדר השירותים בבית, בזמן שאשתו של המתלונן שהתה בו. לאחר הירי עזבו הנאשם והאחר את המקום כשהנאשם נושא על גופו את האקדח והלכו לכיוון ביתו של אנואר ריאן. בדרך נתקלו ברכב סיור של שני שוטרים שהגיעו לאזור בעקבות קולות הירי והבחינו בנאשם ובמספר אנשים נוספים שהיו ברחוב . הנאשם פתח בריצה ואחד השוטרים רדף אחריו. הנאשם השליך את האקדח על מנת למנוע את מציאתו ותפיסתו. האקדח נתפס זמן קצר לאחר מכן בתוך חצר בית בסמוך לנאשם על ידי אחד השוטרים.

טיעוני המדינה

3. המדינה הדגישה את חומרת עבירות הנשק והצורך להשית בגינן ענישה מחמירה (ע"פ 4038/14 מהראן אבו עאבד נ' מ"י 15.7.14; וע"פ 2368/11 ג'מאל נפאע נ' מ"י (4.12.11) ).

נטען עוד שקיימת מגמת החמרה בענישה נוכח התפשטות תופעת החזקת הנשק הבלתי חוקי בחברה בכלל ובמגזר הערבי בפרט ונ וכח העליה במקרי האלימות המבוצעים באמצעות נשק בלתי חוקי (ע"פ 4439/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.19)).

נטען עוד שעיקרון ההלימה מחייב ענישה מכבידה של מאסר בפועל ורכיבי ענישה נוספים.

המדינה טענה שמדובר באירוע אחד וכי יש לקבוע בגינו מתחם ענישה שבין 5-7 שנות מאסר בפועל.

נטען שנפגעו הערכים החברתיים של שלום הציבור וביטחונו, הגנה על שלמות הגוף ועל ביטחון הציבור ושמירה על הסדר התקין במדינה.

נטען כי התופעה של אנשים ללא עבר פלילי נוטלים נשק לידיים הינה תופעה חמורה במיוחד ומצביעה על כך שהשימוש בנשק הפך לבעיה אקוטית במגזר הערבי.

4. אוזכרה הפסיקה הבאה:

ע"פ 3877/16 מדינת ישראל נ' ג'באלי ( 17.11.16); שם קבעה הערכאה הדיונית מתחם ענישה שבין 2-4 שנים והטילה 34 חודשי מאסר בפועל בגין נשיאת אקדח טעון ומחסנית לשם יישוב סכסוך. הערעור נדחה.

ע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' ראפאת נבארי ( 2.7.20); התקבל ערעור מצד המדינה והוחמר עונשו של נאשם שבשעת לילה ירה שני כדורים מתת מקלע מאולתר באזור מגורים בעיר לוד. העונש הוחמר מ-27 חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר כאשר נקבע מתחם שבין 20-50 חודשי מאסר.

ע"פ 3596/20 ג'יריס דחדל נ' מדינת ישראל (16.8.20); נאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בנשיאה והובלת נשק וירי באזור מגורים. הושת עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.

ת"פ 19642-04-18 מדינת ישראל נ' אמין כלש (24.12.18); הנאשם הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בנשיאת והובלת נשק ומעשי פזיזות ורשלנות. הנאשם ירה באוויר לפחות 11 יריות. נקבע מתחם ענישה בין 20-48 חודשי מאסר בפועל והושתו עליו 24 חודשי מאסר.

ת"פ 54308-12-18 מדינת ישראל נ' אחמד סואעד ( 21.10.20); נאשם הורשע בניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וביצוע ירי לעבר בית שלא פגע באדם ובעבירות נלוות, ביניהן הצתה וניסיון הצתה. נקבע מתחם ענישה של 3-7 שנות מאסר והושתו עליו 36 חודשי מאסר בפועל.
(למען הסדר יצוין שאומנם הנאשם שם ביצע עבירות נוספות על עבירות הנשק, אולם המדינה טענה שגם במקרה דנן בוצעו שתי עבירות חמורות נוספות).

ת"פ 12480-04-16 מדינת ישראל נ' עקאב קאסם (14.3.17); הנאשם הורשע בשלושה אישומים של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכן בעבירת נשק. נטען שבשלושת האישומים מדובר בירי שלא פגע באדם כאשר באישום השני נורו 12 קליעים לעבר בית בו שהתה משפחתו של המתלונן. בגין אישום זה נק בע מתחם ענישה של 12-36 חודשי מאסר בפועל. בגין שלושת האישומים יחד הושת על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל.

ת"פ 28139-10-13 מדינת ישראל נ' באסל אבו אעמר (18.1.15); נאשם בן 19 הורשע בעבירות של החזקת נשק וניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות בגין ביצוע ירי של מספר יריות אל עבר רכב בו ישבו אנשים, על רקע סכסוך. הומלץ על ענישה בעבודות שירות, ולמרות זאת נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל.

ת"פ 24163-04-15 מדינת ישראל נ' שיבלי מוראד (27.6.16); נאשם שהורשע בעבירות של ניסיון לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת ונשיאת נשק, איומים, היזק בזדון, פציעה בנסיבות מחמירות ונהיגה ללא רישיון. לאחר שירה שלוש יריות לעבר המתלונן ובהמשך התפתח בניהם עימות במהלכו היכה ונשך אותו. נגזרו 4 שנות מאסר בפ ועל.

5. נטען שבמקרה הנוכחי התקיים תכנון מוקדם שהתבטא הן בהצטיידות בצוותא עם אחר באקדח ותחמושת והן בהגעה למתחם בו בוצע הירי. נטען שהיה צפוי להיגרם נזק כבד, במיוחד לאור השימוש בנשק חם ו ההיקף הגדול של הירי שבוצע.

נטען שחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה משמעותי. נטען ש הגם שלא הנאשם נשא את הנשק וביצע את הירי בפועל, נוכח תחולת דיני השותפות אין לייחס משקל של ממש לשאלה מי מהשותפים ביצע איזו פעולה, כאשר הכל נועד למטרה משותפת. כמו כן, נטען שהנאשם הוא אשר נשא את הנשק לאחר עזיבת בית המתלונן.

6. באשר לקביעת העונש בתוך המתחם, נטען שיש לקבוע עונש ברף האמצעי, לאור הצורך בהרתעת הנאשם והרתעת הרבים.

נטען שהתסקיר לא היה חיובי ועלה ממנו שהנאשם אינו מקבל אחריות לביצוע העבירות. נטען שבתסקיר המשלים חל שינוי קטן בלבד בעמדה זו.

התבקש בנוסף להטיל על הנאשם מאסר מותנה מרתיע וכן פיצוי הולם למתלונן.

טיעוני הנאשם

7. הסנגור ציין את גילו הצעיר של הנאשם. נטען שהעבירה לא בוצעה על רקע עברייני רגיל אלא על רקע סכסוך שהיה קיים בין שתי משפחות. נטען שהנאשם מעולם לא נחקר ולא היה מעורב בעבירות פליליות קודם לכן.

נטען שעמדת המדינה אינה משתקפת בפסיקה שהיא עצמה הביאה, כאשר ברוב פסקי הדין הענישה המרבית שהוטלה הייתה 3 שנות מאסר. נטען שאין זה מידתי לטעון לעונש כמעט כפול מזה.

הסנגור טען שלא בכדי הותר לו במסגרת הסדר הטיעון לטעון שלא הנאשם ביצע את הירי אלא האחר ונטען שטיעון זה מתבסס על חומר ראיות אובייקטיבי שבתיק (האירוע צולם).

נטען שאין מחלוקת שהתקיימה שותפות מלאה, אך לזהות היורה חשיבות ועוד נטען שהאחר היה המבצע הדומיננטי.

הסנגור טען למתחם ענישה שנע בין 12 – 36 חודשי מאסר . נטען עוד שהנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ושכתב האישום תוקן באופן משמעותי.

נטען שעמדת שירות המבחן אינה מובנת, כאשר לטענת הסנגור, הנאשם ביטא צורך טיפולי באופן ברור. הוזכר עוד שהנשק נתפס והסנגור גם הפנה למכתב שהוגש מטעם המתלוננים בו ביקשו להקל עם הנאשם וציינו שהסכסוך הסתיים בעקבות סולחה.

נוכח הנסיבות נטען שיש למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

הסנגור טען שהטלת פיצוי כבד על הנאשם יביא לכך שלא הוא ישלם אותו ונטען שיש להתחשב בגילו וביכולותיו.

8. אוזכרה בין היתר הפסיקה הבאה:

ת"פ 17941-11-18 מדינת ישראל נ' קוסאי נג'אר (6.7.20); נאשם הורשע בעבירות של נשיאת נשק, תחמושת וחבלה חמורה בכך שירה באקדח כדור אחד לעבר המתלונן מטווח קצר שפגע בירכו. הוטלו שנתיים וחצי מאסר בפועל. נטען שהמקרה דנן קל בהרבה כאשר לא נגרמו פציעות בפועל.

ע"פ 4038/14 מדינת ישראל נ' מהראן אבו עבד (15.7.14); הערכאה הדיונית הטילה על שני אחים 4 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר בפועל בהתאמה. על פי כתב האישום, יוחס למשיבים ביצוע עבירות של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. בליל האירוע בתו של אחד הנאשמים התקשרה אליו ודיווחה לו שבני משפחתם מותקפים על ידי בני משפחה אחרת בכפר המצוידים בנשק קר. לאחר כ-10 דקות הגיע למקום המערער יחד עם אחיו כשהם נושאים נשק חם והחלו לירות לעבר המשפחה האחרת ופצעו 9 אנשים. הם הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן. נקבע מתחם ענישה שבין 6-24 חודשי מאסר. יוחס משקל רב לנסיבות החריגות של ביצוע העבירות שבוצעו כתגובה לסיכון ואיום שנשקפו להם ולמשפחתם. הערעור התקבל. על משיב 1 נגזרו 13 חודשי מאסר בפועל ועל משיב 2 נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל. נקבע כי האינטרס הציבורי מצדיק העלאת רף הענישה וקביעת עונשי מאסר בפועל ממשיים ולא לתקופה של חודשים ספורים בלבד.

ת"פ 3639-11-14 מדינת ישראל נ' עלאא חסאמרה (19.5.15); באותו מקרה ירה הנאשם מספר יריות לעבר המתלוננים ונגרמו פגיעות בקיר. נקבע מתחם ענישה בין 2 – 5 שנות מאסר ונגזרו 3 שנות מאסר בפועל.

ע"פ 3120/04 מדינת ישראל נ' ניר חזיזה (13.9.04); המערער הזמין את המתלונן לפגוש אותו . המערער הגיע למפגש כשהוא נושא נשק על גופו ובעקבות קטטה שפרצה עם המתלונן הוא שלף את האקדח וירה מספר יריות לעבר המתלונן שאחת מהן פגעה בברכו השמאלית. יוחס ה לנאשם עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק והוא הורשע לאחר שמיעת ראיות . נגזרו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה.

עמדת הנאשם

9. הנאשם התנצל על מה שקרה, הודה לה' שאף אחד לא נפגע וביקש רחמנות והקלה בעונשו.

תסקיר שירות המבחן

10. תואר שמדובר באדם בן 19, רווק, שטרם מעצרו עבד עם אביו בעבודות ריצוף ותכנן להתחיל לימודים אקדמאיים. הוא בעל תעודת בגרות מלאה. משפחת מוצאו נורמטיבית ואביו סובל מבעיות בריאותיות.

בתסקיר הראשון נרשמה התרשמות שהנאשם אינו מודה בביצוע העבירות וטען שרק הצטרף לאחר מבלי שידע על כוונתו . יחד עם זאת הביע צער וחרטה על מעורבותו. נמנו שורה של גורמי סיכון והוערך שקיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. בסופו של דבר לא הומלץ על חלופה שיקומית או עונשית כאפשרות העשויה להביא להפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות. תחת זאת הומלץ על שילובו בהליך טיפולי במסגרת בית הכלא אם יוטל מאסר בפועל.

בתסקיר המשלים נרשם שינוי בעמדתו והנאשם הודה שהצטרף לאחר בעת ביצוע הירי אך המשיך להדגיש שלא הוא הפעיל את כלי הנשק. לא שונתה ההמלצה הסופית.

דיון

11. הנאשם הינו בן 19 וללא עבר פלילי קודם. הוא היה עצור מיום 14.11.20 ועד ליום 31.1.21 ואז הועבר לתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני.

בטיעונים לעונש העיד אחד מחברי ועדת הסולחה ותיאר שהסולחה הביאה לסיום הסכסוך בין שתי המשפחות ושמאז חלפו מספר חודשים היחסים ביניהן תקינים וטובים. כמו כן הוגש הסכם הסולחה בין המשפחות ומכתב בחתימת המתלונן בו צוין שהסכסוך בין הצדדים יושב .

הערכים החברתיים שנפגעו הם שמירה על שלום הציבור ורכושו ואף שמירה על שלמות הגוף. רמת הפגיעה בערכים הראשונים הייתה בינונית ויותר, כאשר יוזכר שאומנם לא נפגע איש אך בוצע ירי במקום מגורים בקרבה רבה לאנשים. כמו כן , בוצע ירי בהיקף גדול יחסית. מדובר בעבירה שתוכננה מראש אך לא דרשה תכנון רב. כמו כן, נראה שחלקו של הנאשם היה משני ביחס לחלקו של האחר ולמעשה נגרר אחריו.

מתוך מדיניות הענישה והצורך להחמיר בעבירות נשק הגעתי למסקנה שמתחם הענישה ההולם במקרה זה נבע בין 3 – 5 שנות מאסר בפועל.

באשר לעונש בתוך המתחם, לחומרא יש לשקול את הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד ולקולא את העובדה שהנאשם הודה בביצוע העבירות בשלב מוקדם של ההליך וקיבל אחריות על מעשיו. כמו כן, נתתי משקל לגילו הצעיר של הנאשם ול עובדה שאין לחובתו הרשעות קודמות.

12. נוכח כל האמור הגעתי מצאתי להטיל ענישה כדלקמן:

3.5 שנות מאסר בפועל , שמתקופה זו תנוכה תקופת מעצרו מיום 14.11.20 ועד ליום 31.1.21;

מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך 3 שנים שהתנאי יופעל במידה והנאשם יבצע עבירות אלימות או נשק מסוג פשע;

פיצוי למתלונן בסך 3,000 ₪ לתשלום עד ליום 1.10.21.

הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 26/7/21, שעה 10:00.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, במעמד הנאשם ובאי-כח הצדדים.

דניאל פיש , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מהדי ריאן
שופט :
עורכי דין: