ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.ל. נגד בבילון פארק אשדוד בע"מ :

לפני כבוד השופט יובל גזית

התובע

א.ל.
ע"י ב"כ עו"ד ישראל ספטי

נגד

הנתבעות

1.בבילון פארק אשדוד בע"מ
2.הכשרה היישוב חברה לביטוח
ע"י ב"כ עו"ד עזרא האוזנר

פסק דין

מבוא
התביעה הוגשה בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה משימוש באחד ממתקני המשחקייה שבבעלות הנתבעת 1 ביום 26.4.16 באשדוד.

התובע יליד 3.7.1985 במקצועו חרט CNC והנדסאי מכונות. בזמן התאונה היה התובע בן 30 שנים ועתה הינו בן 35 שנים.

המתקן בו עשה שימוש מכונה 'UPPER CUT'.
השימוש במתקן הינו באמצעות חבטת אגרוף בכרית כשהמטרה הינה השגת ניקוד גבוה ככל האפשר כפועל יוצא מעוצמת החבטה . ככל שהחבטה חזקה יותר כך גם הניקוד.

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר דוד גודווין, קבע את נכותו הרפואית בשיעור של 10% (כפי קביעת המומחה הרפואי מטעם התובע) לפי סעיף 35 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (נכות מעבודה).

הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק. לפיכך, אדרש תחילה לשאלת האחריות.

האחריות
הכלל הינו כי "המוציא מחברו עליו הראיה" ולכן נטל ההוכחה מוטל על התובע.
במשפט האזרחי, די לה לגרסתו של הנושא בנטל השכנוע, שהיא סבירה יותר מגרסתו של יריבו, כדי להביא את בית המשפט למסקנה, כי הנושא בנטל השכנוע אכן עמד והרים נטל זה (ע"א 414/66 שרה פישביין נ' דגלס ויקטור פיל, פ"ד כא(2) 453, 47 9.11.67.

על התובע נטל השכנוע להוכיח את יסודות עילת התביעה (החיוביים והשליליים), ועל הנתבע הנטל להוכיח את רכיבי הגנתו (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ , פ"ד סא ( (3) 18, טרם בחינת גרסת הנתבעת וראיותיה על התובע להוכיח את נסיבות המקרה ולאמת את גרסתו.

תיאור התאונה נחוץ ובלעדיו אין.
תיאור המבהיר כיצד התרחשה התאונה הוא זה שמציב את הבסיס לטענות, בשלב הבא, כנגד הנתבעת בדבר התרשלותה ו/או מחדליה.

בכתב התביעה בפרק 'עובדות המקרה' נכתב:
"7. ביום 26/4/16 שהה התובע עם ילדיו ושיחק עימם במתקנים הנמצאים בבילון פארק.
(מתחם "ביג פאשן" באשדוד). המבוטחת אצל נתבעת 2.
8. תוך כדי משחק באחד המתקנים שמצריכים פעולת אגרוף חזקה עם היד על מנת לגרוף מספרים גבוהים . או בשמו של המתקן "UPPER CUT".
בסעיף 6 לתצהירו כתב התובע:
"6. בתוך כדי משחק באחד המתקנים שמצריכים פעולת אגרוף חזקה עם היד על מנת לגרוף מספרים גבוהים. או בשמו של המתקן "UPPER CUT", כתוצאה מכך אובחן לי שבר בשורש כף יד ימין".

דא עקא ואין בגרסה זו כדי לספק את הפרטים הבסיסיים הצריכים אותם ניסה התובע להשלים בעדותו בחקירה הנגדית.
בחקירתו הוסיף התובע פרטים שהיה עליו לכתוב מלכתחילה בכתב התביעה ובתצהירו. הפרטים הנוספים והמהותיים הינם: שרכש כרטיס מגנטי (עמ' 22 שורות 17 – 19), הפעיל את המכשיר (עמ' 23), שחבט בכרית ושהיד נתקלה בברזל או בפלסטיק הקשיח שמאחורי הזרוע (עמ' 26 ו- 27).

אם בכך לא די הרי שהתובע לא הראה למומחה מטעמו, מר אשר אסבן, איך בדיוק התרחשה התאונה (עמ' 29 שורות 1 – 3).

לא זו אף זו, במסמכים שצירף התובע לתצהירו (מוצג א' לתיק מוצגי התובע) אין כל אינדיקציה לפגיעה מן המכשיר כתוצאה מחבטה בכרית:
"מאתמול כאבים ביד בשורש כף יד ימין – לאחר חבלה בזמן משחק עם ילדים" (ביקור בקופת חולים ד"ר קובריק ונדה).
"נחבל בכף יד ימין לפני זמן קצר" (טרם רשת מרכזים לרפואה דחופה 27.4.16).
"יום שלישי חבלה בשורש כף יד ימין" (ד"ר אנטוחה דן וד"ר ברונפמן לאוניד) .

כידוע, קיימת חשיבות למסמכים רפואיים שנערכו זמן קצר לאחר התאונה ש כן לרוב הדברים הנאמרים ע"י הנפגע אותנטיים.
(עם זאת יש לציין התובע אינו חייב לציין תמיד בפני גורם רפואי בדיוק את נסיבות הפגיעה ולעיתים הגורם הרפואי אינו רושם את דברי הנפגע במלואם ).

מעדותו של התובע מתברר כי אשתו הייתה עמו במשחקייה אך באופן תמוה לא אמר לה או לילדים כלום וגרסה זו אף לא נזכרה בתצהירו (עמ' 33 שורות 2 – 8).

זאת ועוד, מומחה הבטיחות מטעם התובע, אסבן, אשר אישר כי חלק מן הבדיקה זו התרשמות מן ההפעלה של המכשיר בזמן אמת לא הפעיל את המכשיר.

בחוות דעתו כותב אסבן כי הכרית בה חובטים "נמצאת במרחק של 4 עד 5 ס"מ ממשטח קשיח ביותר, וכך – ידו של המשתתף שמכה באגרוף על הכרית, נעצרת למעשה לאחר שהיא נבלמת על ידי המשטח הקשיח שנמצא במרחק קצר מהמיקום בתחילת המכה" ובהמשך נכתב בהדגשה ובקו תחתון, במקור: "מדובר בפעולה שוות ערך כמעט, להכאת אגרוף על קיר בטון ביד חשופה".

ברם, ואין חולק כי הכרית מרוחקת כארבעה חמישה ס"מ מהפלסטיק הקשיח כשהמכונה אינה פועלת.
עם העברת הכרטיס המגנטי הזרוע מרחיקה את הכרית למרחק של 35 ס"מ מהפלסטיק הקשיח.
לפיכך, אין כל משקל לחוות הדעת ואין בה כדי להועיל לתובע.

כאמור לעיל, בכתב התביעה לא ציין התובע כי השתמש בכרטיס המגנטי וכי הזרוע התרחקה מהפלסטיק הקשיח ואז הוא חבט בכרית.

ההתרשמות של בית המשפט הינה שהתובע חבט בכרית בעוד שהמכונה לא הופעלה.
במצב כזה, ברי כי יכול להיגרם הנזק שנגרם אך אין לתובע אלא להלין על עצמו.
גם המומחה מטעמו, אסבן, אישר כי אם לא מפעילים את המכשיר ניתן להיפצע (עמ' 54).

ודוק; גם התמונות שצירף המומחה מטעם התובע ממחישות מכת אגרוף כשהמכונה אינה פועלת.
הנימוק שלא אפשרו לו להפעיל את המכונה אינו מקובל עליי, שכן ניתן היה לפתור את הבעיה בקלות.

לפיכך, סבורני כי לכל הפחות, התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.
מכאן שדין התביעה להידחות.

יצוין, כי נפלו גם פגמים בהתנהלות הנתבעת.
לא היו הוראות הפעלה בעברית ועדיין אין.
המכונה אומנם עברה בדיקה של מכון התקנים אך סבורני כי הבקשה לבדיקה הוגשה תוך התחכמות של הנתבעת, שכן לטעמי ברור כי "בדיקת שוק" משמעה הצגה של המכונה באולם תצוגה או הצגה למתעניינים ברכישת המכונה ולא בהצבתה במשחקייה לשם שימוש ככל מכונה אחרת מבלי שעברה את הבדיקה הארוכה והיסודית יותר של מכון התקנים.

נתגלו בקיעים גם באשר לגרסה בעניין שמירת נתוני הפעולות שבוצעו בכרטיס המגנטי במחשבי הנתבעת. קיים שוני בגרסאות מר רוסו ומר מלכה.

בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו, לרבות הוצאות העדים.

ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בתוך 60 ימים מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א.ל.
נתבע: בבילון פארק אשדוד בע"מ
שופט :
עורכי דין: