ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי זמר נגד מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ :

18 יולי 2021
לפני:

כבוד הנשיאה הדס יהלום
נציגת ציבור מעסיקים גב' ברקת שני

התובע
אבי זמר
ע"י ב"כ עו"ד רונן בר אבן
-
הנתבעת
מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניר דגן

פסק דין

1. לפנינו תביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת ופיצוי בגין אי עריכת שימוע כדין.

2. להלן העובדות העולות מחומר הראיות:
א. הנתבעת עוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה.
ב. התובע הועסק כמאבטח, בימים א'-ה' בין השעות 7:00 – 15:00. עבודתו האחרונה הייתה כמאבטח בלובי של בניין המשרדים "ויקטוריה" בתל אביב.
ג. התובע הועסק מיום 1.8.17. התובע פוטר ביום 10.9.20. מועד סיום יחסי עובד ומעסיק נקבע ליום 11.10.20.
ד. בפועל, התובע עבד עד ליום 3.9.20 כולל (בהתאם לדו"ח נוכחות שצורף).
ה. נציג הנתבעת יצר קשר עם התובע ביום 29.3.20, על מנת לשבצו למשמרות. התובע סירב בטענה שהזמין קבלן שיפוצים לעבודה בביתו.

3. בדיון מיום 2.2.21 ביקש נציג הנתבעת לדעת את שם "השיפוצניק" שכן הוא מבקש לזמנו לעדות . בהחלטה נקבע:
"לגבי הבקשה לגלות את שם השיפוצניק, מכיוון שנטל ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפי התובע אשר אינו חולק שהתקשרו אליו והזמינו אותו לעבודה והוא טען שקבע עם איש מקצוע, הרי שאינני מחייבת את התובע לגלות את שם בעל המקצוע והדבר נתון לשיקול דעתו".

4. ביום 21.2.21, הגישה הנתבעת בקשה נוספת באותו עניין. אף בקשה זו נדחתה.

5. ביום 27.5.21 התקיים דיון הוכחות, במסגרתו העיד התובע.
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות, להלן פסק הדין.

7. מהראיות עולה כי בכל סוף שבוע היתה מתקבלת הודעה על שיבוצי המשמרות לשבוע שלאחר מכן. לטענת התובע, ביום 4.9.20 התברר לו שהוא לא שובץ למשמרות וכן באותו היום הוסר מקבוצת ה"וואטסאפ" של המאבטחים בבניין.
התובע טען שהתקשר למאבטח אחר שעובד בבניין ושאל אותו אם ידוע לו מדוע לא שובץ למשמרות. אותו מאבטח השיב לו:
"מה אתה לא יודע? הביאו שני עובדים במקומך ואני עושה להם חפיפה".

לטענת התובע, כך נודע לו על פיטוריו. כשפנה לנתבעת לברר את פשר העניין, נאמר לו שיוזמן לשימוע. לטענת התובע, השימוע שנערך לו היה בבחינת טקס גרידא, וביום 10.9.20 קיבל הודעת פיטורים.
התובע דרש תשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וכן דמי הודעה מוקדמת, בטענה שהנתבעת לא שיבצה אותו לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת.

8. הנתבעת טענה כי במהלך תקופת העבודה התובע עבד במספר אתרים שונים. לטענתה, התובע פוטר מעבודתו כאשר אחת מן העילות המרכזיות הייתה כי דיווח דיווחים כוזבים על מועד סיום משמרתו וכפועל יוצא מזה קיבל כספים רבים עבור זמן עבודה שלא עבד בפועל.

נטען כי ביום 4.9.20 זומן התובע לשימוע (נספח א' לכתב ההגנה) ל יום 7.9.20. בשימוע התובע הודה במעשים המיוחסים לו, אך הצדיק התנהגותו בכך שעשה זאת רק מכיוון שעובד אחר נהג להגיע לפני הזמן למשמרת . נטען שהתובע קיבל שכר על סיום עבודה בשעה 15:00 אולם בפועל, עזב את העבודה בשעה מוקדמת יותר . כך תועד התובע עוזב את עבודתו ביום 13.8.20 בשעה 14:38 (נספחים ד' ו- ה' לכתב ההגנה).

לטענת הנתבעת, בהתאם להסכם העבודה הנתבעת היתה רשאית לנייד אותו בין מקומות עבודה ואכן נויד בין מקומות עבודה שונים, כמפורט בכתב ההגנה.

עוד לטענת הנתבעת, במסגרת השימוע התובע הודה כי הוא נוהג להחליף בגדים טרם סיום עבודתו, מכיוון שמגיע עובד לפני הזמן להחליפו. נטען כי מדובר במעשה חמור של גניבת שעות. נטען כי בעקבות דברי התובע בשימוע, לא נותרה ברירה אלא לפטר אותו.

לטענת הנתבעת, הזמינה את התובע לעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת אך התובע סירב ולכן אינו זכאי לדמי הודעה מוקדמת. הנתבעת טענה לקיזוז דמי הודעה מוקדמת לקיזוז שכר עבודה ששולם ביתר.
הליך השימוע
9. ביום 4.9.20, נשלח לתובע "זימון לשימוע לפני פיטורים" בו צויין כי שוקלים את המשך העסקת התובע בשל אי ביצוע נהלי עבודה, אי אכיפת עישון במקומות אסורים, אי הגעה לצורך בקרה לרכבים בכניסה לחניות, יציאה ממשמרות לפני שעת הסיום המוגדרת באופן קבוע וחשד להעלאת תכנים לא ראויים בפלאפון העבודה (נספח א' לכתב ההגנה).

10. ביום 7.9.20 התקיים שימוע. בהתאם לפרוטוקול השימוע, התובע השיב לטענות שהועלו נגדו (נספח ב' לכתב ההגנה).התובע לא הכחיש שנמסר לו מכתב זימון לשימוע וכן לא הכחיש את הדברים שנאמרו בשימוע ואת הטענות שהועלו כלפיו. התובע מסר סיבות להתנהלותו והעלה טענותיו בשימוע.
מהראיות כי הנתבעת לא מיהרה לפטר את התובע, שכן במקרים קודמים נמצא לו שיבוץ אחר או שהושב לעבודתו (נספחים ו', ז' לכתב ההגנה).

באשר לטענת התובע כי פוטר עוד לפני שיחת השימוע, לא נוכל לקבל את הטענה. הסרת התובע מקבוצת הווטסאפ אינה מעידה על פיטורים. טענת התובע כי הובאו שני עובדים במקומות לא הוכחה. ממילא, הנתבעת הוכיחה כי בעבר, במקרים קודמים של אי שביעות רצון, התובע לא פוטר אלא הועבר לאתר אחר. לכן, הבאת שני עובדים במקומות אין משמעה בהכרח פיטורים.

11. לאור כל האמור, לא נמצא פגם בהליך השימוע. תביעת התובע ברכיב זה נדחית.

הודעה מוקדמת
12. לטענת התובע, הוא לא שובץ למשמרות החל מיום 4.9.20 והנתבעת לא הציעה לו עבודה עד ליום 23.9.20 שאז הוצע לו לעבוד רק יומיים. לדבריו, סירב להגיע לעבודה ביומיים שהוצעו, שכן התבצעו שיפוצים בביתו.

הנתבעת צרפה הקלטה של שיחה עם התובע 23.9.20. כך נאמר:

"דניאל: אבי אני רוצה לשבץ אותך שבוע הבא לעבודה.
אבי: מה לעשות?
דניאל: לשבץ אותך לעבודה שבוע הבא.
אבי: סליחה, אני מפוטר.
דניאל: אה, אתה לא מעוניין לעבוד? אתה יכול לעבוד החודש.
אבי: לא, אני החודש לא עובד.
דניאל: אתה לא מעוניין לעבוד? אני שואל.
אבי: אמרתי שאני מפוטר.
דניאל: אתה עוד לא מפוטר.
אבי: ואני לא מתכוון, עצם העובדה שאתה לא מחזיר אנחנו סיכמנו, יש לי פה מכתב זה הכל, יש לי פה מכתב, שלחת לי מכתב ב-11.10 מסתיים, דניאל: יפה עד אז אתה עובד ניקוז, אתה רוצה לעבוד או לא? אני רק שואל אותך שאלה פשוטה.
אבי: אני לא יכול לעבוד.
דניאל: יש לי עבודה בשבילך בשלישי, ברביעי, בחן קמור במסגר 14.
אבי: לא, ממש לא, כי אני עסוק, יש לי, זה בלתי אפשרי. אי אפשר ליידע אותי מרגע לרגע, זה לא מסתדר לי.
דניאל: זה לא מהרגע להרגע, אני מדבר אתך על עוד שבוע.
אבי: לא, אני לא יכול, זה לא מסתדר לי. יש לי פה שיפוצים בבית עכשיו התחלתי.
דניאל: היום ה- 23, העבודה ב- 29, ב-30 ובראשון ל, אבי: יום יומיים, יום יומיים לא מתאים לי. או שאתה מחזיר אותי למוטב או שלא. סיכמנו את זה...

13. התובע פוטר ביום 10.9.20. מהראיות עולה כי לאחר הפיטורים, התובע לא שובץ לעבודה, זאת עד ליום 23.9.20, כשבועיים לאחר שפוטר. השיבוץ היה ליומיים שלושה בשבוע שלאחר מכן "העבודה ב 29, ב- 30 ובראשון ל...".

קודם לפיטורים, התובע עבר בעבודה מסודרת, ידע היכן הוא עובד ולאן עליו להגיע בכל משמרת. לאחר שפוטר, למעשה הנתבעת ניתקה עימו קשר ולא שיבצה אותו לעבודה, זאת עד ליום 23.9.20, שאז התקשרו כדי לשבץ אותו לעבודה בשבוע שלאחר מכן, וזאת אך ורק ליומיים שלושה.
טענת התובע כי סבר שפוטר ושלא יוזמן עוד לעבוד, הינה סבירה ביותר בנסיבות.
הנתבעת התמקדה בשאלה האם התובע הזמין "שיפוצניק" ואף הגישה בקשות מקדמיות בעניין זה. שעה שהנתבעת פיטרה את התובע ולא זימנה אותו לעבודה אלא בחלוף שלושה שבועות מהפיטורים, הרי שהנתבעת למעשה נמנעה מלתת לתובע הודעה מוקדמת. הזמנתו לעבודה למועד המדובר, אינה עונה על הדרישה למתן הודעה מוקדמת כקבוע בחוק.
לאור האמור, התובע זכאי לדמי הודעה מוקדמת מהנתבעת על אף הסירוב.

14. באשר לשעור ההודעה המוקדמת, התובע היה עובד בשכר: עבד ימים א'-ה' משעה 7:00 עד 15:00 ושכרו האחרון עמד ע"ס 29.12 ₪ לשעה. הצדדים לא צרפו תלושי שכר לשנה האחרונה ולכן יערך החישוב לפי 21 ימי עבודה בחודש, סה"כ 4,892 ₪.

קיזוז/השבה
15. הנתבעת זנחה בסיכומים את טענת הקיזוז. למעלה מהדרוש נציי ן כי אין הצדקה לקיזוז הודעה מוקדמת, לאור המסקנות לעיל. כמו כן, טענת הקיזוז לעניין שעות עבודה ביתר, לא כומתה ולא הוכחה ולכן יש לדחותה.

סוף דבר
16. התביעה מתקבלת באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך 4,892 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

17. היה מקום לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט לאור הבקשות שהגישה לתיק. משהתובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, 18/7/21 בהעדר הצדדים .

נציג ציבור מעסיקים
גב' ברקת שני

הדס יהלום, נשיאה


מעורבים
תובע: אבי זמר
נתבע: מיקוד ישראל אבטחה שירותים וכח אדם בע"מ
שופט :
עורכי דין: