ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אפרים יאנה ואנה :

בפני הרכב כבוד השופטים:
י. גריל, שופט עמית [אב"ד]
א. אלון, שופטת
מ. דאוד, שופט

המערערת

מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי)
ע"י ב"כ עוה"ד שרון איל

נגד

המשיב:
אפרים יאנה ואנה
ע"י ב"כ עוה"ד ליאור דוידי

הודעת ערעור מיום 6.5.2021 על גזר-דינו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט איילת השחר ביטון פרלה) מיום 18.4.2021 בת"פ 586-11-19.

בית משפט קמא עמד על פגיעתן הרעה של עבירות הסמים בערכים החברתיים המוגנים והוסיף, כי התופעה של שכירת דירה לגידול סם מסוכן והפיכתה למעבדת גידול סם הפכה למכת מדינה במיוחד נוכח העובדה שהדבר קל לתפעול באמצעים פשוטים ומה גם שהמעשים מתבצעים בתוככי הבית. נסיבות ביצוע העבירות שביצע המשיב מצביעות על תכנון מוקדם. המשיב ביצע את העבירות בגפו. הנזק שצפוי היה להיגרם, כך ציין בית משפט קמא, הוא מתפתח וצומח ובעל פוטנציאל הרסני כפועל יוצא מכמויות השתילים שגידל המשיב.

פסק דין

א. בפנינו ערעור המדינה על גזר-דינו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת איילת השחר ביטון פרלה) מיום 18.4.21 ב-ת"פ 586-11-19, לפיו נדון המשיב, יליד 1972, לתשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 7,000 ₪, חתימה על התחייבות ופסילה מותנית של רישיון הנהיגה לתקופה של 12 חודשים. ביצוע עבודות השירות – מעוכב.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה:

בכתב-האישום המתוקן שהגישה המדינה ביום 5.2.20 כנגד המשיב, נטען, שבתאריך 1.11.18 שכר המשיב דירה בנהריה לתקופה 1.11.18 עד 31.10.20. בדירה זו החזיק המשיב לצורך גידול סם מסוכן מסוג קנאביס ללא היתר וזאת החל מיוני 2019 עד 28.10.19 מועד בו נערכה פשיטת המשטרה על הדירה. במהלך תקופה זו שילם המשיב מעת לעת תשלומים שוטפים ובין היתר עבור חשמל, מים וארנונה. במהלך התקופה צייד המשיב את הדירה, ללא היתר, בציוד ובכלים ששימשו לגידול קנאביס, לרבות תשעה מיכלי דישון, מתלה לייבוש סמים, מכשיר אדים, פילטר מפוח, מנורה גדולה ושנאי, אוהל, מכשיר להורדת לחות, מיכל גז, מערכת לפיזור גז, 8 מאווררים, 5 מדי לחות, 3 מפוחים, 48 שנאים ו-48 יחידות לתאורה (להלן: "הכלים").

נטען בכתב-האישום המתוקן, שבמהלך התקופה גידל המשיב בדירה כמויות גדולות של סם מסוכן מסוג קנאביס והחזיק בסם ובכלים שלא לשימוש עצמי וללא היתר.

בתאריך 28.10.19 החזיק המשיב בדירה כ-70 שתילים של סם מסוכן מסוג קנאביס אותם גידל, וזאת במשקל נטו כולל של כ-30 ק"ג, כל זאת שלא לשימוש עצמי ללא היתר וללא רישיון.

המדינה ייחסה למשיב בכתב-האישום המתוקן עבירות של ייצור, הכנה והפקה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודה, וכן החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא של הפקודה.

ג. בישיבת בית משפט קמא מיום 5.2.20 הודיעו הצדדים לבית המשפט, שהגיעו להסדר טיעון לפיו יחזור בו המשיב מכפירתו, יודה בכתב-האישום המתוקן ויורשע. בין הצדדים הושגה הסכמה באשר לגורל הרכוש שיש לבקש עליו חילוט, והמדינה לא עמדה על הכרזתו של המשיב כסוחר סמים.
בית משפט קמא אִפשר למשיב לחזור בו מן הכפירה, ולאחר שהמשיב הבין את עובדות כתב-האישום המתוקן והודה בהן, הוא הורשע בהתאם.

ד. בית משפט קמא הורה על הזמנת תסקיר מטעם שירות המבחן.

בתסקיר הראשון מיום 2.11.20 נכתב, שאין לחובת המשיב הרשעות קודמות. המשיב סיים 12 שנות לימוד, שירת בצבא, למד לימודי תעודה בתחום המחשבים והשתלב כמנהל מחלקת מחשוב בחברת ביטוח פיננסי בה עבד כשש שנים קודם למעצרו, והוא ממשיך בעבודה במהלך ניהול ההליך המשפטי הואיל והתאפשרה העסקתו מן הבית ללא שיתוף מצדו את מעסיקיו במעורבותו בפלילים.

שירות המבחן התרשם, שהמשיב ניהל אורח חיים תקין למרות שהתפתח בחסכים חומריים. לאורך השנים התנהל המשיב בתחום הכלכלי בצורה בלתי מבוקרת, הוא צבר חובות רבים והתמודד עם קשיים רגשיים שהתלוו לכך, לצד פירוק נישואיו.
עולה מן התסקיר, שהמשיב לוקה בדלקת פרקים ופריצת דיסק וכיום מטופל בקנאביס לאחר שקיבל אישור כדין.

שירות המבחן התרשם, שהמשיב פיתח תלות בסם מסוג קנאביס, אך שלל נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות ושירות המבחן העריך שקיימת רמת סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד.
במהלך דצמבר 2019 (כחודש לאחר תחילת ההליך נגדו) השתתף המשיב בקבוצת עצורי בית שהתקיימה במסגרת שירות המבחן ובמהלך השתתפותו בקבוצה גילה אחריות ומחויבות, והגיע לפגישות באופן רציף. תחילה התקשה המשיב לערוך התבוננות פנימית וחשיבה ביקורתית לגבי מעורבותו בפלילים, אך בהמשך החל לזהות מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים שעמדו ברקע למעצרו וניכר שהיה עסוק במחירים האישיים שאותם הוא משלם בגין מעצר הבית שהוטל עליו וההשלכות על יכולתו לשמור על מקום עבודתו.

המשיב טען, שביצע את העבירות בשעה שהיה נתון ללחץ רגשי הן בשל מצבו הבריאותי והן עקב התפרקות נישואיו. המשיב מסר , כי נחשף באמצעות חברים לשימוש בקנאביס שהקל את כאביו הפיסיים ואת תחושת הדיכאון ממנה סבל. רכישת שמן הקנאביס באופן לא חוקי הייתה כרוכה בהוצאה כספית גבוהה , והוצאת רישיון לקנאביס הייתה כרוכה בפרוצדורה מורכבת. לדבריו, מתוך יצר הסקרנות והרצון לייצר שמן לשימושו האישי החל לחקור על גידול הקנאביס.

המשיב חתם באותה תקופה על חוזה שכירות לדירה חדשה ומכיוון שלא מצא שוכר חלופי לדירה בה התגורר, החליט לגדל את הסמים בדירתו הישנה. המשיב שלל כל כוונה לסחור בסמים שגידל ולא הצליח להסביר כיצד עלה בידו לשלם עבור שתי הדירות ששכר במקביל בהיותו נתון למצוקה כלכלית.
לטענת המשיב, הוא צרך לאורך הזמן שמן קנאביס לצורך שיכוך הכאבים, ומאז מעצרו חדל מן השימוש אלא לאחר שהשיג אישור רפואי. בדיעבד מבין המשיב שהתנהלותו הייתה שגויה והוא הביע חשש מתוצאות ההליך המשפטי על יכולתו למלא את תפקידו כאב וכמפרנס.

שירות המבחן לא השתכנע מן ההסבר שנתן המשיב לביצוע העבירות בהן הורשע, התרשם שהמשיב מתקשה להכיר בדפוסי אישיותו שהובילו אותו לביצוע העבירות ונוטה להפיל את האחריות על מצבו הבריאותי ועל פירוק נישואיו ומתקשה להכיר בגורמי הסיכון הקיימים במצבו.
שירות המבחן שקל את גורמי הסיכון להישנות ביצוע העבירות ואת גורמי הסיכוי לשיקום והגיע למסקנה כי לא ניתן לשלול קיום רמת סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד. שירות המבחן אינו רואה אפשרות להמליץ על חלופות ענישה או שיקום במסגרת השירות שיהא בהם כדי להפחית מן הסיכון להישנות עבירות דומות. להערכת שירות המבחן יש צורך בענישה מוחשית שתציב גבול להתנהלותו של המשיב ומכאן ההמלצה להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ה. בישיבת בית משפט קמא מיום 22.1.20 ביקש הסנגור שבית המשפט יאפשר למשיב להגיע פעם נוספת לשירות המבחן ולפרוס את העובדות על-מנת שתהא בפני שירות המבחן התמונה המלאה, זאת לאחר שהמשיב הבין, שאם מבקש הוא ששירות המבחן יפעל לטובתו עליו לחשוף את האמת.

ו. בתסקיר משלים מיום 4.2.21 ציין שירות המבחן, כי ערך עם המשיב שיחה טלפונית במהלכה דיווח המשיב שבפגישת האבחון שנערכה בשירות המבחן הוא לא שיתף בפתיחות ובכנות באשר לנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות. לדבריו, מדובר היה בתקופה בה חווה משבר נפשי וכלכלי לאחר גירושיו מאשתו. על רקע זה פנה, לטענתו, למכרים שהפנו אותו לגורמים בשוק האפור. לדבריו הוא פיתח עם אותם גורמים קשרים חברתיים ואלה ידעו הן על מצוקתו הנפשית והן על רצונו להשתמש בשמן קנאביס. לכן הם הציעו לו להחזיק דירה לגידול סמים באופן שיוכל להפיק שמן וכמו כן לכסות את ההלוואות שהוא קיבל מהם.

לדברי המשיב, לאחר מעצרו, עלה בידו להבין את חומרת מעשיו והוא ניתק קשר עם כל הגורמים המעורבים בביצוע העבירות. לטענתו, נכון להיום שילם הוא את כל חובותיו, הצליח להשיג אישור רפואי לשימוש בקנאביס ועסוק בשיקום חייו וניהול מערכת משפחתית טובה.

באשר לפער בין גרסתו הקודמת לגרסה הנוכחית טען המשיב, שהוא היה נתון בפחד גדול לשתף במעורבותו עם גורמים פליליים, אך לאחר שהתייעץ עם בא-כוחו הבין שבאופן זה מחבל הוא בסיכויו לחזור ולנהל אורח חיים תקין.
המשיב ציין בפני שירות המבחן, שהוא מעונין להשתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן מתוך רצון להוכיח שהוא ביצע שינוי משמעותי בחייו למרות שלתפיסתו הוא לא יבצע בעתיד כל עבירה פלילית.
לדברי המשיב, מאז ביצע העבירות הוא מרגיש שעבר טיפול באופן עצמאי, הפנים את הפסול שבמעשיו, מצליח בעבודתו, ומנהל קשרי משפחה תקינים.

שירות המבחן מציין בתסקירו המשלים , שהתחזקה התרשמותו כי המשיב מתקשה להתמודד באופן אדפטיבי בעתות משבר והיה עסוק בחיפוש דרכים קלות ומהירות להשגת כסף וסמים שאותם צרך באופן לא חוקי.
שירות המבחן התרשם, כי הצהרתו של המשיב באשר לרצונו להשתלב בטיפול נובעת מחששו מתוצאות ההליך המשפטי ולא מתוך צורך לערוך התבוננות פנימית מעמיקה באשר לסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירות.

אולם לצד זאת, התרשם שירות המבחן, כי מאז שביצע את העבירות פעל המשיב על-מנת להסדיר את החובות שצבר וניתק קשרים פסולים שניהל בעבר. כמו-כן התרשם שירות המבחן, שההליך המשפטי הממושך המתנהל כנגד המשיב בשילוב עם המחירים האישיים הכלכליים והמשפטיים, וכן תקופת מעצר הבית הממושכת שבה נתון מהווים גורמי הרתעה משמעותיים כדי לסייע להפחתת רמת הסיכון במצבו.
לפיכך חזר והמליץ שירות המבחן להטיל על המשיב ענישה מותנית ומאסר שירוצה בעבודות שירות, כענישה מוחשית שיהא בה כדי לסייע בהפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

ז. בישיבת בית משפט קמא מיום 16.2.21, נשמעו הטיעונים לעונש. ב"כ המדינה עמד על החומרה שבמעשים בגינם הורשע המשיב, והדגיש את חלקו הבלעדי של המשיב בביצוע העבירות, את התכנון המקדים שקדם למעשיו המתבטא בשכירות דירה והצטיידות בכלים לגידול, והעובדה שמדובר בנאשם בגיר שהבין את הפסול שבמעשיו אשר באו לקיצם רק בהתערבות גורמי החוק.
עוד עמד ב"כ המדינה על הפוטנציאל של הנזק למבצע, לחברה ולצרכני הסמים. כמו-כן הפנה ב"כ המדינה את בית משפט קמא לפסיקה ממנה עולה החומרה שבה יש להתייחס לעבירות מסוג זה. מן הפסיקה עולה , שיש להעביר מסר של אפס סובלנות כלפי נאשמים שמבצעים עבירות כאלה שמקומם מאחורי סורג ובריח.

כמו-כן ציין ב"כ המדינה, שהפסיקה עמדה על-כך ששרשרת הסם מתחילה בגידול הסם, ובלעדיו אין המשך של סחר, שימוש והחזקה. עוד הודגש, שאין לקבל את הטענה שקנאביס הוא סם "קל" הואיל ושימוש בסם קל מוביל לא אחת לשימוש בסם קשה וכל עוד נמנה הקנאביס על הסם האסור על בית-המשפט לתרום את תרומתו ולהילחם בנגע הסמים על דרך של ענישה מחמירה.
ב"כ המדינה הפנה לפסיקה בה נקבעו מתחמי ענישה שהתחילו במאסר בפועל והסתיימו בתקופות ממושכות של מאסר. לטעמו של ב"כ המדינה, מתחם העונש ההולם אמור לנוע בין 18 חודשי מאסר ועד 32 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נלווים.

באשר לתסקירי שירות המבחן הפנה ב"כ המדינה לכך שבתסקיר הראשון המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית של מאסר בעבודות שירות, אך ה ודגש בתסקיר שקיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד וכי המשיב לא הגיע להבנה מעמיקה לעניין דפוסי התנהגותו.
ב"כ המדינה הוסיף, כי בתסקיר המשלים, לאחר שיחה טלפונית עם המשיב, בחר הוא לספר גרסה חדשה לפיה מוכן הוא לכל הליך טיפולי כדי להוכיח בפני בית-המשפט את נכונותו לכך.
ואולם, כך ציין ב"כ המדינה, שירות המבחן התרשם שמדובר בהצהרות בעלמא שנובעות מאינטרס תועלתני של המשיב על-מנת שעונשו לא יהא חמור.

לטענת ב"כ המדינה, אין אופק שיקומי אמיתי והצהרותיו של המשיב נועדו כדי לזכות בהטבה לעונש, ולכן עותר ב"כ המדינה לדחות את המלצת שירות המבחן ולאמץ את המתחם.
בשים לב להודאת המשיב, העדר עבר פלילי, אך יחד עם זאת העדר אופק שיקומי, טען ב"כ המדינה בבית משפט קמא, שיש לקבוע את העונש באמצע מתחם הענישה, לרבות מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה. יצוין שהמשיב היה במעצר מיום 28.10.19 – 1.11.19.

ח. הסנגור הודיע על הסכמה לחילוט הרכוש, וב"כ המדינה חזר בו מן הבקשה להכריז על המשיב כסוחר סמים.
בטיעונו לעונש ציין הסנגור, כי אין למשיב עבר פלילי וכי הודה מיד עם תיקון כתב-האישום ונחסך הצורך בשמיעת עדויות. עוד הוסיף, שמרשו נמצא מעל שנה בתנאי מעצר בית, פרט לשני חלונות התאווררות, ובמהלך כל התקופה לא נפתח כנגדו תיק חדש. כמו-כן שיתף המשיב פעולה באופן מלא עם שירות המבחן.
באשר לטענת ב"כ המדינה, לפיה העלה המשיב בתסקיר השני גרסה חדשה טוען הסנגור, שאין המדובר בגרסה חדשה אלא מסירת האמת בצור ה ברורה והדבר לא היה קל למשיב מפאת חשני גורמים מסוימים. עוד ציין הסנגור, שהמשיב עבר תהליך גירושין קשה ונקלע לקשיים כלכליים.

הסניגור הוסיף, כי לאחר התסקיר הראשון הבין המשיב שעליו לספר הכל, למרות החששות ולכן סיפר את כל האמת בתסקיר השני. הסנגור ציין, שהמשיב ביצע שינוי משמעותי בחייו, הוא הצליח להתאזן ומשפחתו סייעה לו, רמת הסיכון פחתה, כפי שציינה קצינת המבחן נוכח ההליך המשפטי ותקופת מעצר הבית הממושכת, המהווים גורמי הרתעה. הסנגור ביקש, שבית משפט קמא יאמץ את המלצת שירות המבחן, הגיש פסיקה מטעמו, וביחס לפסיקה שהוגשה מטעם המדינה טען הסנגור, שיש לבחון כל תיק לגופו ובאופן אינדיווידואלי. כמו-כן ביקש הסנגור ליתן את הדעת לשינוי שחל בהתייחסות לקנאביס כשכיום מאשר משרד הבריאות שימוש בקנאביס למי שזכאי לכך על-פי רישיון.

לטעמו של הסנגור, התהליך השיקומי שעבר המשיב נתן בו את אותותיו, ולכן עותר הוא, כאמור, שבית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן.

י. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש הורה בית משפט קמא על הזמנת חוות דעת הממונה על עבודות שירות ובחוות הדעת מיום 8.4.21 נמצא המשיב מתאים לביצוע עבודות השירות.

יא. בגזר הדין מיום 18.4.21 העמיד בית משפט קמא את מתחם הענישה על סף תחתון של 12 חודשי מאסר ורף עליון של 28 חודשי מאסר לרבות רכיבי ענישה נלווים, וזאת בשים לב לפסיקת בתי המשפט בנסיבות דומות.

בית משפט קמא עמד על פגיעתן הרעה של עבירות הסמים בערכים החברתיים המוגנים והוסיף, כי התופעה של שכירת דירה לגידול סם מסוכן והפיכתה למעבדת גידול סם הפכה למכת מדינה במיוחד נוכח העובדה שהדבר קל לתפעול באמצעים פשוטים ומה גם שהמעשים מתבצעים בתוככי הבית. נסיבות ביצוע העבירות שביצע המשיב מצביעות על תכנון מוקדם. המשיב ביצע את העבירות בגפו. הנזק שצפוי היה להיגרם, כך ציין בית משפט קמא, הוא מתפתח וצומח ובעל פוטנציאל הרסני כפועל יוצא מכמויות השתילים שגידל המשיב.
בית משפט קמא הפנה לפסיקה רלוונטית של בית-המשפט העליון בדבר הצורך לעקור את נגע הסמים בהיותם גורמים נזק לא רק למעורבים הישירים אלא לחברה בכללותה.

בית משפט קמא קבע בעמ' 24 לגזר-דינו, כי בנסיבותיו של המשיב ונוכח האמור בתסקיר שירות המבחן יש סיכוי ממשי לשיקום המשיב. לכן, החרגתו מן הרף התחתון של מתחם הענישה ההולם תהא מידתית ומותאמת להערכת שירות המבחן לפיה יש צורך בענישה מוחשית במטרה להפחית את סיכון החזרתיות. בית משפט קמא הוסיף, כי מאסר ל-9 חודשים לריצוי בעבודות שירות אינו עניין של מה בכך למשיב בנסיבותיו שהרי ייאלץ להפסיק את עבודתו ולהתחיל בביצוע עבודות השירות תוך פגיעה בכיסו. בית משפט קמא גם הביא בחשבון שבהתאם לתסקיר השני צועד המשיב בדרכו חזרה לדרך הישר, הסדיר את חובותיו וניתק קשריו עם גורמים שליליים.

אמנם שירות המבחן נמנע מלהמליץ על הטלת צו מבחן, אך בית משפט קמא סבור שתקופת המאסר לריצוי בעבודות שירות כורכת ממילא מעורבות מצד שירות המבחן.
בית משפט קמא הטיל על המשיב קנס מדוד בתוספת התחייבות, נמנע מלהורות על פסילתו מלהחזיק או לעשות שימוש ברישיון נהיגה, והסתפק בפסילה הצופה פני עתיד. לפיכך הטיל בית משפט קמא על המשיב את העונשים שציינו בפתח דברינו.

יב. המדינה ממאנת להשלים עם גזר-דינו של בית משפט קמא וערעורה מונח בפנינו.

לטעמה של המדינה, גזר הדין של בית משפט קמא אינו הולם את חומרת מעשיו של המשיב ואת נסיבות ביצוע העבירות. גם מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט קמא נמוך יתר על המידה, אינו תואם את הערך החברתי שנפגע, את נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת ולכן נגזר על המשיב עונש הנוטה לקולא באופן ניכר. מעשיו של המשיב פגעו משמעותית בערכים המוגנים הואיל וגידל כמויות גדולות של קנאביס לאורך תקופה בת מספר חודשים ובדירה ששכר נמצאו 70 שתילים קנאביס במשקל 30 ק"ג נטו.

לטעמה של המדינה, שגה בית משפט קמא משנתן משקל מכריע להודאתו של המשיב, הבעת החרטה, נטילת האחריות והעדר עבר פלילי וזאת משום שהמעשים החמורים שעשה המשיב לצורך הפקת רווח כספי קל טומנים בחובם פוטנציאל נזק ופגיעה בפרט ובחברה ויש להעביר בעניין זה מסר ברור של אפס סובלנות כלפי מעשים מן הסוג שביצע המשיב וזאת על דרך הטלת מאסר בפועל משמעותי מאחורי סורג ובריח.

עוד נטען, שלא היה מקום לקביעת בית משפט קמא בדבר הסיכוי הממשי לשיקום המשיב. בית משפט קמא התעלם מן העובדה שקיים אצל המשיב קושי לעריכת התבוננות פנימית מעמיקה של דפוסי התנהגותו ואישיותו ולכן נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. באשר להסדרת חובותיו של המשיב וניתוק קשרים עם גורמים שליליים טוענת המדינה, כי זהו אך תחילתו של הליך טיפולי.
מוסיף ב"כ המדינה, שמשני התסקירים עולה, כי המשיב עסוק כולו במחירים האישיים שעליו לשלם בגין ההליך הפלילי המתנהל נגדו, משליך אחריות על גורמי חוץ, מתקשה להתמודד עם מצבי משבר וקיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.

לטעמה של המדינה, אין ביחס למשיב אופק שיקומי אמיתי ומה עוד שבית משפט קמא לא העניק משקל לשיקולי הרתעת הרבים והרתעת היחיד, כנדרש בפסיקה, ומה גם שמדובר במשיב שנטל חלק פעיל ובלעדי בתכנון, בהכנה ובביצוע העברייני כמתואר בכתב-האישום המתוקן.
מדגיש ב"כ המדינה, שהעונש המירבי לצד העבירות לפי סעיפים 7 ו-19א של הפקודה הוא עד עשרים שנות מאסר ומכאן החומרה בעבירות שביצע המשיב.
ב"כ המדינה מפנה לפסיקה בתמיכה לטענתו שבנסיבות דומות נגזרו עונשי מאסר ממשיים לתקופות ממושכות.
עתירת המדינה היא לגזור על המשיב עונש מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח במסגרת המתחם שבין 18 חודשי מאסר עד 32 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים.

יג. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 24.6.21 חזרה ב"כ המדינה על הטענות שבערעור והדגישה, שיש להטיל על המשיב עונש מאסר לריצוי בפועל מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות, והפנתה לפסיקה שהובאה מטעם המדינה בפני בית משפט קמא ובנימוקי הערעור. לדעת ב"כ המדינה אין סיבה מיוחדת בגינה ניתן להסתפק לגבי המשיב בעבודות שירות.
ב"כ המדינה הוסיפה, שלפי תסקיר שירות המבחן לא קיים ביחס למשיב אופק שיקומי אמיתי ואין המלצה על מבחן, ואין המלצה שיקומית.

יד. הסנגור טען לעומת זאת, שאין להתערב בגזר הדין המפורט והמנומק של בית משפט קמא שעמד על כל הנסיבות לחומרה ולקולא.
הסנגור הדגיש, שאין לחובת המשיב עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה ובכך באה לידי ביטוי החרטה כבר בשלב הראשון. המשיב היה כשנה ומחצה במעצר בית ללא כל הפרות ושיתף פעולה עם שירות המבחן ובכל התקופה בה שהה במעצר בית הוסיף לעבוד ועשה הכל כדי לשקם את עצמו וזאת לאחר תקופה ארוכה של הליך גירושין קשה ומצב כלכלי קשה, והמשיב החל זוגיות חדשה.

עוד הוסיף הסניגור, שהמחירים הכלכליים, המשפחתיים והנפשיים העומדים על הפרק מבחינת המשיב מהווים עבורו גורמי הרתעה משמעותיים. עצם הצעדים הממשיים שעשה המשיב בשטח: בעבודתו, בניתוק הקשרים עם גורמים שליליים, והזוגיות החדשה מוכיחים שדבריו אינם מן הפה אל החוץ אלא שעשה צעדים אמיתיים לשיקום ואלה הובילוהו לדרך המלך, ובית משפט קמא נתן לו הזדמנות מתאימה.

טו. לאחר שנתנו דעתנו לכתב האישום המתוקן שבעובדותיו הודה המשיב ועל-פיהן הורשע, לתסקירי שירות המבחן, לטיעוניהם של ב"כ הצדדים בפני בית משפט קמא, לחוֹות דעת הממונה על עבודות שירות, לגזר הדין של בית משפט קמא, לכתב הערעור של המדינה על נימוקיו, ולטיעוניהם של ב"כ הצדדים בפנינו בישיבה מיום 24.6.21 הגענו לא בלי היסוס למסקנה, לפיה בעיקרו של דבר דין ערעור המדינה להידחות, פרט להתערבותנו בהחמרת עונשי המאסר על-תנאי שהוטלו על המשיב לפי גזר הדין של בית משפט קמא.

טז. העבירות בהן הורשע המשיב לפי כתב-האישום המתוקן הן עבירות חמורות מסוג פשע. המחוקק קבע לצד העבירה של ייצור, הכנה והפקה (סעיף 6 של הפקודה), עונש של עד 20 שנות מאסר. גם לצד העבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(ג) רישא לפקודה קבע המחוקק עונש של עד 20 שנות מאסר , וכך גם באשר לעבירה של החזקת כלים לפי סעיף 10 רישא של הפקודה.

יז. בפסיקת בתי המשפט קיים מנעד רחב של פסיקה באשר לענישה הנוהגת בעבירות של גידול סם מסוכן.
כך, למשל, ברע"פ 8563/18 שרפוב נ' מדינת ישראל (12.12.18), לגבי גידול 18 ק"ג קנאביס במשך 8 חודשים נקבע מתחם ענישה בין 10 חודשי מאסר ועד 30 חודשי מאסר ועל הנאשם הוטלו 10חודשי מאסר בפועל בשים לב לנטילת אחריות, העדר עבר פלילי, נסיבות אישיות והמלצת שירות המבחן.

ברע"פ 6869/17 פילברג נ' מדינת ישראל (11.9.17) מדובר היה בגידול 19 ק"ג קנאביס, ונקבע מתחם ענישה של 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל. הובאו בחשבון גילו הצעיר של הנאשם, העדר עבר פלילי, הודאתו ותסקירים חיוביים. בית משפט השלום גזר עליו מטעמי שיקום 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו בית-המשפט המחוזי החמיר בענישה וגזר על הנאשם (שם) 9 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור נדחתה.

בעפ"ג (מחוזי חיפה) 39972-07-17 מדינת ישראל נ' ירושלמי (10.10.19), מדובר היה בנאשם ללא עבר פלילי, שהפעיל בדירת מגורים מעבדה לגידול קנאביס ונמצאו בדירתו 900 שתילים בשלבי צמיחה שונים במשקל 23.25 ק"ג וכן נטל חשמל בגניבה בשווי 65,828 ₪.
בית משפט השלום הטיל עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, אך ערעור המדינה התקבל ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.

עוד נציין שבע"פ 2599/18 + ע"פ 2656/18 זנזורי נ' מדינת ישראל 12.8.18) נקבע:

"יידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים "קלים" תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה".

יח. ברע"פ 4512/15 אברהם הרוש נ' מדינת ישראל (6.7.15) (להלן: "עניין הרוש") מדובר היה בנאשם שהקים מעבדה לייצור סם מסוג מריחואנה במרתף בית פרטי אותו שכר, ובחיפוש שנערך אצלו נמצאו 378 שתילי צמח קנאביס במשקל כולל של 283 גרם נטו.

נציין, שבענייננו לעומת זאת כמות השתילים עמדה על 70 שתילי קנאביס , ואילו המשקל הכולל נטו עמד על 30 ק"ג.

בית משפט השלום גזר על אותו נאשם 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ואילו בית המשפט המחוזי הפחית את עונשו של אותו נאשם ל-7 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור נדחתה.

באותה החלטה (בפסקה 8) ציין כבוד השופט (בדימוס) א' שהם:

"ניתן לקבוע, אפוא, כי עונשו של המבקש נגזר, בסופו של יום, על בסיס כלל נסיבות המקרה, ובכללן, אופן הקמת המעבדה; אבזורה של המעבדה; שטחה מתוך שטח המרתף; היקף הייצור; כמות השתילים ומשקל הסם. נסיבות אלו נשקלו לצורך קביעת עונשו של המבקש, ובדין נעשה כן על-ידי הערכאות הקודמות".

עוד צוין בהחלטת בית-המשפט העליון בעניין הרוש, שאינטרס השיקום אינו יכול להצדיק מניה וביה הקלה בעונש, כי העונש שנגזר על אותו נאשם ראוי ומידתי וכי בעבירות סמים על בית-המשפט לנקוט יד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים (ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל) (22.6.10).

יט. בעפ"ג (מחוזי חיפה) 45010-01-20 מדינת ישראל נ' סטולרו (12.7.20) (להלן: "עניין סטולרו") סקר בית-המשפט המחוזי את הפסיקה הרלוונטית (פסקה 22 של פסק הדין) וציין, שקיים מנעד של ענישה והעונש הקונקרטי תלוי בנסיבותיו של כל מקרה, סוג הסם, כמותו, נסיבות החזקתו, ונסיבותיו של הנאשם כשהעונש נגזר לאחר שקלול של מלוא הנתונים, ועיינו:

"... מסקירת פסיקת בתי המשפט העוסקים בעבירות הסמים, מצאנו – כבכל מקרה - כי הענישה מגוונת ותלויה בנסיבות כל מקרה, זאת בעיקר על פי סוג וכמות הסם, נסיבות אחזקתו, כמו גם נסיבותיו של הנאשם (גיל, מצב אישי, עבר פלילי, שיקום, תסקיר חיובי וכו'), כשבסופו של דבר על בית המשפט לשקלל את מלוא הנתונים ובכל מקרה להגיע לתוצאה על פי הנסיבות הספציפיות. כך, עולה כי בנסיבות דומות של גידול סם מסוג קנבוס בדירה בכמות שבין 4 ועד 19 ק"ג, נקבעו מתחמי ענישה בין 8 ועד 24 חודשי מאסר, כאשר ניתן להסיק כי ריצוי העונש הוא בדרך כלל במאסר בפועל, אלא באותם מקרים בהם הסתפק בית המשפט במאסר בעבודות שירות ברף התחתון של המתחם, או בחריגה ממשית ממתחם הענישה כאשר שוכנע כי הנאשם עבר שיקום ושינוי ממשי, ולדעתנו, ומבלי להידרש למתחם המדויק שהיה ראוי לקבוע במקרה דנן, מתחמי הענישה לעיל משקפים בצורה נאותה יותר את הענישה הנדרשת... " (ההדגשה במקור).

נציין, שבעניין סטולרו גידל הנאשם ביחידת דיור ליד ביתו סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל נטו של 14.45 ק"ג והחזיק בציוד ובכלים שונים לצורך זה. בית משפט השלום הטיל על הנאשם צו מבחן של 12 חודשים, של"צ בהיקף של 500 שעות ומאסר מותנה. לחובת הנאשם בעניין סטולרו לא היה עבר פלילי, ובית המשפט המחוזי אף הביא בחשבון את הודאתו, נטילת האחריות והמאמצים שהוא עושה כיום כדי לשקם את עצמו, ולפיכך הוחלט שלא למצות עמו את הדין והוטלו עליו 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. צו המבחן נותר בעינו.

כ. גם בת"פ (מחוזי חיפה) 65264-01-20 מדינת ישראל נ' מנחם ואח' (5.1.21) (להלן: "עניין מנחם") נמנע בית-המשפט מלהטיל על הנאשמים עונשי מאסר לריצוי בפועל.
באותו מקרה הורשעו הנאשמים בעבירה לפי סעיף 6 לפקודה (ייצור, הכנה והפקה של סמים) החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, החזקת חצרים לצורך הכנת סמים, החזקת כלים וכן נטילת חשמל שלא כדין. נותר חוב בגין צריכת החשמל בסך של 80,000 ₪, שלגביו הושג הסדר עם חברת החשמל.

לנאשמת מס' 2 בעניין מנחם יוחסה החזקה של 289 שתילים במשקל נטו של 34.6 ק"ג וכן החזקת סם קנאביס במשקל נטו של 4.5 ק"ג.
לנאשם מס' 1 בעניין מנחם יוחסה החזקה של 67 שתילים במשקל נטו של 2.25 ק"ג וכן החזקת סם קנאביס במשקל נטו של 2.4 ק"ג.
כמו-כן לשני הנאשמים ביחד יוחסה החזקה של 200 שתילים במשקל נטו של 19.15 ק"ג.

בית-המשפט המחוזי קבע בעניין מנחם שמדיניות הענישה בעניין גידול קנאביס כוללת מנעד רחב החל ממאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 36 חודשי מאסר בפועל, אך הענישה הקונקרטית שהטיל בית-המשפט המחוזי על הנאשמת מס' 2 היה מאסר של 9 חודשים בעבודות שירות ומאסר מותנה בן 6 חודשים בשים לב להודאתה המוקדמת, קבלת אחריות, חייה הנורמטיביים טרם ביצוע העבירות , והמלצת שירות המבחן שבחן לעומק את מצבה.

על הנאשם מס' 1 בעניין מנחם הוטלו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן מאסר מותנה בן 6 חודשים, בשים לב לשיקולים שפורטו ביחס לנאשמת מס' 2 ובהתחשב בכמויות הסמים, היקף העבירות, העובדה שלחובתו עבר פלילי קודם, אם כי ישן יחסית , ועוד צוין שהנאשם רשאי ליהנות מכלל אחדות הענישה בשים לב לעונש שהוטל על שותפתו הנאשמת מס' 2.

כא. נוסיף, שבקביעת עונשו של נאשם יש לעולם להביא בחשבון לצד נסיבות ביצוע העבירה גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם בהתאם לתורת הענישה האינדיווידואלית (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ג (4) 170 בעמ' 174-175.

בענייננו, נתן בית משפט קמא דעתו באופן מפורט ומנומק באשר לנסיבותיו האישיות של המשיב, נסיבות ביצוע העבירה, והאמור בתסקירי שירות המבחן.

המשיב הוא כבן 49 כיום. אין לחובתו עבר פלילי . המשיב למד לימודי תעודה בתחום המחשבים, והשתלב כמנהל מחלקת מחשוב בחברת ביטוח פיננסי שם עבד כשש שנים טרם מעצרו, והמשיך בעבודתו גם במהלך ניהול ההליך המשפטי, הואיל והתאפשרה העסקתו מהבית. בעיקרו של דבר ניהל המשיב אורח חיים נורמטיבי.

עקב העבירות בגינן הורשע בהליך זה נעצר המשיב למשך שלושה ימים (28.10.19 עד 1.11.19) ולאחר מכן שהה תקופה ארוכה בתנאים מגבילים (מעצר בית). בהתאם לתסקיר הראשון של שירות המבחן מיום 2.11.20 השתתף המשיב מאז דצמבר 2019 בקבוצת עצורי בית שהתקיימה במסגרת שירות המבחן והגיע לפגישות באופן רציף אם כי התקשה בעריכת התבוננות פנימית.

בעוד שבתסקיר הראשון מסר המשיב הסבר בלתי משכנע לשירות המבחן באשר לנסיבות שהביאוהו לביצוע העבירות, הרי בתסקיר השני מיום 4.2.21 חשף המשיב את הנסיבות האמיתיות שהובילו אותו לביצוע העבירות, ובכלל זה פנייתו לגורמים בשוק האפור, שהציעו לו להחזיק דירה לגידול סמים על-מנת שי וכל לכסות את ההלוואות שקיבל מהם, והפחד בו היה נתון מלשתף בעובדת היותו מעורב עם גורמים פליליים.
כעולה מדברי המשיב בתסקיר השני, לאחר מעצרו הבין את חומרת מעשיו, ניתק קשר עם הגורמים המעורבים בביצוע העבירות, הסדיר את חובותיו, הצליח להשיג אישור רפואי לשימוש בקנאביס, והוא עסוק כיום בשיקום חייו וניהול מערכת משפחתית טובה עם ילדיו.

שירות המבחן ציין אמנם בתסקיר השני, כי הצהרתו של המשיב באשר לרצונו להשתלב בטיפול נובעת מחששו מתוצאות ההליך המשפטי, ואולם, כך נכתב עוד בתסקיר זה:

"התרשמנו כי מאז שביצע את העבירות פעל על-מנת להסדיר את החובות שצבר וניתק קשרים שוליים שניהל בעבר. עוד התרשמנו, כי ההליך המשפטי הממושך המתנהל כנגד אפרים בשילוב עם המחירים האישיים, הכלכליים והמשפטיים, לרבות תקופת מעצר הבית הממושכת שבה נתון, מהווים גורמי הרתעה משמעותיים בכדי לסייע להפחתת רמת הסיכון במצבו" (ההדגשה שלנו) .

המלצת שירות המבחן היא להטיל על המשיב ענישה מותנית ומאסר לריצוי בעבודות שירות כענישה מוחשית שיש בה לסייע בהפחתת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, וכמחיר שיהא עליו לשלם בגין חריגתו מגבולות החוק.

כב. לא ראינו מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, אשר קבע, בנסיבותיו של המשיב ובהסתמך על האמור בתסקירי שירות המבחן, שיש סיכוי ממשי לשיקומו של המשיב. יתר על כן, בית משפט קמא אף ציין, שמאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של 9 חודשים, אינו עניין של מה בכך בנסיבותיו של המשיב, שייאלץ להפסיק את עבודתו, כשבתקופת עבודות השירות תיגרם לו פגיעה כלכלית, דבר המהווה, בנסיבות העניין, מסר ברור, שהרי המניע של המשיב לביצוע העבירות היה מניע כלכלי.

גם אם הענישה הקונקרטית שהטיל בית משפט קמא על המשיב נוטה לקולה, סבורים אנו, לאחר ששקלנו בדבר, כי בנסיבותיו של המשיב, כפי שמתואר בתסקירי שירות המבחן, וכפי שמנומק בגזר הדין של בית משפט קמא, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא להסתפק בהטלת מאסר שניתן לרצותו בעבדות שירות.

כג. לעומת זאת, סבורים אנו שיש מקום להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב, ובהתאם לכך אנו קובעים שחלף שמונה חודשי מאסר על-תנאי למקרה והמשיב יעבור עבירת פשע לפי הפקודה, תבוא תקופה של 12 חודשי מאסר על-תנאי, ולמקרה והמשיב יעבור עבירת עוון לפי הפקודה, תעמוד תקופת המאסר המותנה על 6 חודשים, חלף שלושת החודשים שקבע בית משפט קמא.

כד. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אנו דוחים את ערעור המדינה באשר לתשעת חודשי המאסר לריצוי בעבודות שירות שהטיל בית משפט קמא על המשיב.

על המשיב להתייצב ביום ראשון 15.8.2021 עד השעה 08:00 בבוקר במשרדי הממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז צפון, בסמוך למתחם כלא מגידו, לצורך קליטה והצבה.

המשיב מוזהר בזאת, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים, המצריכים התייצבות רציפה, ולפי הנחיות החוק והממונה, וכל חריגה מכללים אלה יש בה כדי להביא להפסקת ריצוי העונש בדרך זו, ונשיאת יתרת העונש במאסר בפועל.
כמו-כן מוזהר המשיב, שלא להגיע לעבודה כשהוא בהשפעת אלכוהול או בהשפעת סמים, ולא לצרוך חומרים אלה במהלך העבודה, הואיל והתנהגות מסוג זה היא עילה להפסקה מינהלית של עבודות השירות וריצוי העונש במאסר בפועל.

2. אנו מחליטים להחמיר בתקופות המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב.

לפיכך, חלף עונשי המאסר על-תנאי שהטיל בית משפט קמא על המשיב, אנו מטילים בזאת על המשיב 12 חודשי מאסר על-תנאי והתנאי הוא שהמשיב לא יבצע במשך 3 שנים עבירת פשע לפי הפקודה ויורשע בה. כמו-כן, אנו מטילים על המשיב 6 חודשי מאסר על-תנאי והתנאי הוא שהמשיב לא יבצע במשך שנתיים עבירות עוון לפי הפקודה ויורשע בה.

3. הקנס שהטיל בית משפט קמא, ההתחייבות העצמית, עונש הפסילה על-תנאי וחילוט הכלים והרכב – נותרים על כנם ללא שינוי.

על מזכירות בית-המשפט להמציא את העתק פסק הדין אל:

  1. שירות המבחן למבוגרים.
  2. הממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, במעמד הנוכחים.

י' גריל, שופט עמית
[אב"ד]

א' אלון, שופטת

מ' דאוד, שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אפרים יאנה ואנה
שופט :
עורכי דין: