ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביב ליטמן נגד קובי יעקב קיסוס :

בפני כבוד ה רשם בכיר אדי לכנר

תובעת

אביב ליטמן

נגד

נתבע
קובי יעקב קיסוס

פסק דין

לפני תביעה קטנה על סך 2,129 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבע בטענה להחזר תשלום מקדמה עבור ייצוג בתביעה.

התובעת טוענת כי ביום 26.3.20 מעסיקה הודיע על חדלות פירעון וכתוצאה מכך היא הוצאה לחופשה ללא תשלום יחד עם עובדים נוספים. התובעת ועוד מספר עובדים חיפשו ייצוג של עורך דין כנגד מקום עבודתם ופנו לשם כך לנתבע.

עוד טוענת כי ביום 2.4.20 התקיימה שיחת ייעוץ ראשונית בינה לבין הנתבע וסוכם כי שכר טרחת הנתבע יהיה 15% מסך סכום הנטו שיתקבל על ידי העובדים מהנאמן ושלא במסגרת הסכומים המובטחים על ידי חוק ביטוח לאומי.

ממשיכה לטעון כי לחשבון הבנק של הנתבע הועבר סך של 10,000 ₪ כמקדמה. עוד טוענת כי בין הצדדים הוחלפו מספר טיוטות בנוגע להסכם שכר הטרחה אשר לא תאמו את ההסכם הטלפוני שנעשה בין הצדדים בהתאם להתכתבויות ביניהם. לטענת התובע הנתבע שלח הסכמי שכר טרחה על סכומי הברוטו ולא על סכומי הנטו.

עוד טוענת כי שירותי הנתבע נשכרו לייצוג מלא לאורך כל ההליך קרי: הליכי חדלות פירעון של מקום העבודה בו עבדה התובעת וחבריה ולשם הגשת תביעות חוב לביטוח לאומי.

ביום 19.4.20, לטענת התובעת, הודיעה לנתבע כי היא וחבריה אינם מעוניינים בשירותיו של הנתבע ודרשו את כספם חזרה וזאת עקב חילוקי דעות בנוגע להסכם שכר הטרחה. התובעת דרשה מהנתבע סך של 1,429 ₪ אשר שילמה לנתבע בתור מקדמה.

הנתבע טוען כי סוכם בין הצדדים שהתובעת והעובדים הנוספים יעבירו לו מקדמה על סך 10,000 ₪ ולאחר מכן, לאחר ההכרעה בתביעת החוב בו, במסגרת ההתקשרות לייצוג התובעת וחבריה, הנתבע יקבל תשלום בסך של 15% מכל סכום שיקבע.

עוד טוען הנתבע כי ביום 18.4.20 התובעת שלחה לו הודעה ובה היא כתבה היא מסכימה לקבל את ייצוגו של הנתבע ועל כן היא מעבירה לו את הסכם שכר הטרחה האחרון שסוכם בינה וחבריה והנתבע יחד עם חתימתה (הסכם מיום 17.4.20).

מוסיף לטעון הנתבע כי ביום 18.4.20 לאחר שסוכם בין הצדדים על הסכם שכר טרחה, התובעת הודיעה לו כי היא אינה מעוניינת בייצוגו ודרשה חזרה את הכסף וזאת לאחר שעבד רבות על תביעת התובעת וחבריה. לבסוף טוען כי למרות שאין חוזה שכר טרחה חתום בין הצדדים, הצדדים גמרו בדעתם להתקשר בחוזה שכר טרחה כאשר הנתבע מייצג את התובעת וחבריה.

ביום 10.6.21 התקיים לפניי דיון בו התובעת חזרה על טענותיה מכתב התביעה שהגישה כי מי שאמור היה לייצג אותה ואת חבריה הוא עורך דין בשם חיים כהן אשר היה אמור ללוות את הנתבע בייצוג בתיק "כי הוא לא מתמחה בהליכי חדלות פרעון" ( עמוד 2 שורות 27-28 לפרוטוקול). בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה ומאחר והיו ביניהם מחלוקות לעניין זה "לא חתמנו לא ההסכם ולא הגענו להסכמה לגביו" (עמוד 2 שורה 29 לפרוטוקול). המשיכה להעיד כי לאחר שהחלו המחלוקות בנוגע להסכם שכר הטרחה עורך הדין חיים כהן החליט לפרוש מהייצוג "עו"ד כהן יצא מקבוצת הוואטסאפ ולא לקח חלק בכל התהליך שקורה פה" (עמוד 2 שורות 31-32 לפרוטוקול), ובעקבות כך התובעת וחבריה החליטו כי הם אינם מעוניינים בייצוגו של הנתבע "לאחר מכן, העובדים החלו פה אחד שהוא לא ייצג אותנו בגלל איזו תחושה של חוסר מהימנות עם נושא שכ"ט והדברים שהתחוללו בו" (עמוד 2 שורות 32-33 לפרוטוקול). עוד העידה כי "אני החלטתי באותו שלב שאני עדיין רוצה שעו"ד ייצג אותי וביקשתי מהנתבע לשלוח הצעה להסכם רק לגבי. ואז ראיתי ששוב הסכם שכ"ט דורש ממני לשלם לו באופן מיידי שכ"ט כמקדמה בסך 10,000 ₪, שזה בעצם מה שכולנו שילמנו ביחד, וכאשר ראיתי את זה ויתרתי על ההליך של הייצוג" (עמוד 3 שורות 1-3 לפרוטוקול).

הנתבע העיד כי הוסכם בין הצדדים על הסכם שכר טרחה "סגרנו על הסכם שכ"ט כלומר סגרנו על זה שהועבר כסף ותלושי שכר בסך של 10,000 ₪ לא כולל מע"מ ייפוי כוח הועבר אלי והלכתי ללמוד את התיק" (עמוד 5 שורות 21-23 לפרוטוקול). עוד העיד כי לאחר הדיון התובעת הבינה כי הפרוצדורה לא קשה, ואז החליטה להפסיק את ייצוג הנתבע "כאשר אביב הבינה שהפרוצדורה לא כ"כ מסובכת אפשר להתנער מעורך הדין" (עמוד 6 שורה 8 לפרוטוקול). לבסוף העיד כי התובעת היא זו שהציעה סך של 2,200 ₪ "היא הציעה מחיר לכתב התביעה 2,200 ש"ח" (עמוד 9 שורה 22 לפרוטוקול).

אביה של התובעת מר רפי ליטמן העיד כי התובעת פנתה אליו וביקשה ממנו כסף על מנת להעביר לנתבע בתור מקדמה מאחר והנתבע ציין בפני התובעת וחבריה כי "ואז אמר להם או שמעבירים לו 10,000 ₪ או שהוא לא הולך לדיון" (עמוד 8 שורות 11-12 לפרוטוקול).

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי הראיות שהוצגו לפני הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות ואפרט טעמי:

מעיון בחומר המצוי בתיק ולאחר ששמעתי את הצדדים אין מחלוקת כי הנתבע בסופו של דבר ייצג את התובעת בדיון אחד מושא התביעה אותה התובעת פנתה לייצוג "בסופו של דבר הוצע לו לקבל תשלום על הדיון שאליו הוא הלך" "עד היום שילמתי לו 1,400 ומשהו ₪ ויש שכ"ט הגיוני להליכה לבית משפט והוא היה יכול לדרוש לדעתי סדר גודל של 2,000 ₪ כי לא אמרתי שלא מגיע לו לא לקבל אלא משהו הגיוני" (עמוד 3 שורות 7, 12-13 לפרוטוקול). התובעת לא מכחישה את ייצוגה על ידי הנתבע בדיון אחד בעניין.

חרף האמור התובעת טוענת כי על התובע להחזיר לה את כספה ששלמה מאחר ומדובר בכסף ששולם כמקדמה ומאחר ולא נחתם הסכם שכר טרחה היא ביקשה להפסיק את ייצוגו, אך ממשיכה לטעון כי על הדיון בו ייצג אותה ואת חבריה יש לשלם לו אך לא את הסכום שדרש סך של 10,000 ₪ כמקדמה אלא 2,000 ₪ בסך הכל מכל התובעים קרי: התובעת וחבריה (בסך הכל 7 אנשים). על כן דורשת חזרה את כספה.

התובעת טענה כי בין הצדדים לא היו הסכמות לעניין הסכם שכר הטרחה וכי הנתבע הוא לא בעל ניסיון ומי שאמור היה ללוות אותו הוא עורך דין בשם חיים כהן. בכדי להוכיח טענה זו על התובעת היה לזמן את מר כהן לעדות לשם חיזוק טענתה ראה: ע"מ (מחוזי תל אביב-יפו) 80490-01-19 א.פון תקשורת (2003) בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א 3 (פורסם בנבו, 28.06.2020) "כלל נקוט מימים ימימה בפסיקתנו קובע כי, אי הבאת עד לעדות מעורר, מטבע הדברים, את החשד, כי בעל הדין שנמנע מהבאתו של אותו עד חושש מחשיפתו לחקירה שכנגד ומהממצאים שיתגלו באותה חקירה.

בנוגע להסכם שכר טרחה הרי שמדובר על חוזה, ועל פי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973 (להלן: "החוק") קיימים מספר דרכים להתקשרות בחוזה, הרלוונטי בענייננו הוא חוזה שנעשה בין הצדדים על דרך של התנהגות ובעל פה. פניית אדם לאדם אחר היא בגדר הצעה ובאם הצד שהוצעה לו ההצעה ייענה לה אזי שמדובר פה על קיבול של ההצעה והתקשרות של הצדדים בחוזה. אין הכרח לקיומו של כתב לצורך שכלול החוזה.
במקרה דנן מעיון בראיות ולאחר שמיעת הצדדים עולה כי התובעת התקשרה עם הנתבע בהסכם שכר טרחה לייצוג. להלן: ציטוט מהתכתבויות וואטסאפ בין הצדדים:

"היי קובי, אני החלטתי עבור עצמי אני חותמת ומעבירה לך את ההסכם חלום ואת הדוח פנסיה" ... רשמת בחוזה לגבי הכספי קופת גמל רק..זה אמור להיות כמו הפיצויים פיטורים – להחריג מה שלא הופרש ... אני אתקן בהתאם אם אותו נוסח".

מעיון בחומר המצוי בתיק, אני מסיק כי הצדדים הגיעו לכדי גמירות דעת וזאת חרף העובדה כי לא נחתם הסכם שכר טרחה בין הצדדים.

לנתבע שולמה מקדמה. יש בכך אינדיקציה להתקשרות בין הצדדים.

הנתבע התייצב לדיון, והכל בהסכמת התובעת, בוודאי שלא בעל כורחה.

עד לרגע הודעת התובעת שהיא מבקשת לבטל את הייצוג, אין כל אינדיקציה או ראיה לביטול ההסכם. מעיון בראיות (התכתבויות בין הצדדים) עולה כי התובעת אכן פנתה לנתבע והייתה מעוניינת בשירותיו (ייצוגו).

בעניין גובה שכר הטרחה הראוי, על התובעת היה להביא חוות דעת על מנת להוכיח כמה שכר טרחה היה ראוי לשלם לנתבע בהינתן הייצוג החלקי והמוגבל בפועל. משלא נעשה כך אין מקום להשבה חלקית. עם זאת בשים לב להיקף העבודה שנעשתה בפועל ועבור מספר לקוחות, ביניהם התובעת, דומה כי מדובר על סכום סביר.

לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אינו מוצא מקום לפסוק הוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות עירעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אביב ליטמן
נתבע: קובי יעקב קיסוס
שופט :
עורכי דין: