ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבנר עמר נגד אורן סעדון :

בפני כבוד הרשמת הבכירה עידית כלפה

התובעים:

  1. אבנר עמר ת.ז. XXXXXX279
  2. רן בסון ת.ז. XXXXXX193

נגד

הנתבע:

אורן סעדון ת.ז. XXXXXX174

פסק-דין

1. לפני תביעה קטנה שיסודה ביחסי שכירות שהתקיימו בין הצדדים ובמסגרתם שכר הנתבע דירת מגורים מהתובעים.
התביעה נסבה על הוצאות ונזקים שנגרמו כפי הנטען לתובעים בשל הפרה נטענת מצד הנ תבע של תנאי השכירות המוסכמים .

2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות ושמעתי את עדות הצדדים לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי .

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3. אין חולק כי על פי הסכם השכירות תקופת השכירות החלה ביום 26.7.17 והסתיימה ביום 25.8.17, כאשר ניתנה הזכות להארכת תקופת החוזה מדי חודש בכפוף למילוי אחר תנאיו, והנתבע אכן המשיך להתגורר במושכר מעבר לתקופה הנ"ל, מבלי שחתמו הצדדים על הסכם שכירות חדש. לפיכך, אין פסול בעמדת המשכיר באשר לעריכת הסכם שכירות חדש סדור ובכתב ומתוקף זכותו לדרוש זאת עשה כן. משלא באו הצדדים לכלל הבנות באשר לחתימה על הסכם שכירות חדש , רשאים היו התובעים לדרוש פינוי הנתבע מהמושכר, כאשר על ההודעה להינתן זמן סביר מראש.
מכל מקום, לאחר הידברות בין ב"כ הצדדים באשר לתנאי הסכם השכירות החדש לא הושגה הבנה וביום 28.8.19 הודיע ב"כ התובעים לב" כ הנתבע כי (לנוכח אי ההסכמה) על הנתבע לפנות את המושכר בתוך 10 ימים. בפועל, פונה המושכר ביום 3.9.19, דהיינו במועד, ומשלא הוכח בפני כי התובעים וויתרו על דמי השכירות עד למועד הפינוי בפועל, על הנתבע לשלם לתובעים בעבור תקופה זו את הסך של 1,200 ₪ (כאשר הסכום כשלעצמו לא נסתר).
אולם, הדרישה לתשלום הפסד בגין אי השכרת הדירה אינה במקומה, נוכח הפינוי אף לפני המועד האחרון, ולא שוכנעתי כי לא ניתן היה להכין את הדירה להמשך השכרה בפרק זמן זה, משלא הוצגו לפני די ראיות לכך, ובשים לב להעדר ההסכמות בין הצדדים תקופת מה עוד קודם לכן.

4. בכל הנוגע לתיקון, ניקוי וצביעת המושכר, הנתבע מחוייב על פי החוזה להשיב את המושכר כשהוא נקי וצבוע.
התובעים הציגו תצלומים המעידים על צורך בניקוי המושכר לאחר פינויו ע"י הנתבע והנתבע אף לא טען כי צבע את המושכר.
לפיכך, ומשלא נשמעה מחלוקת באשר לעלויות שנתבעו ברכיבים אלה, הסבירות כשלעצמן, על הנתבע לשלם לתובעים בגינם סך של 1,750 ₪ בעבור תיקונים וצביעה וסך של 500 ₪ בגין ניקיון הדירה.

5. באשר לחוסר בקומקום חשמלי, הנתבע מודה בכך ועל כן יחויב בעלותו המוכחת בקבלה בסך 134 ₪.

באשר לקרע בספה, מלבד הספק באם מדובר בנזק שאינו חרף שימוש סביר, הרי שלא הוצגה בפני ראיה באשר לעלות התיקון הנתבעת, ומדובר בנזק קונקרטי שיש להוכיחו.

באשר לכיריים, משהועלה ספק באם המדובר בכיריים המופיעים בתצלום נספח 7 י לכתב התביעה, לא ניתן לאשר רכיב זה.

6. בכל הנוגע לסוגייה הכללית של הציוד עמו הושכרה הדירה, הוצגו לפני ראיות חלקיות באשר למיטלטלין שהוצאו ע"י הנתבע מהמושכר ולא הושבו אליו בטרם פינויו, ובאשר לחלקו הודה בכך הנתבע.
לא ניתן לקבל את טענת הנתבע כי הוצאת הציוד נעשתה בהסכמה, באין ראיה לכך.

על פי הסכם השכירות מחובתו של השוכר להחזיר את המושכר ובו הריהוט והציוד הנקוב בנספח הציוד. הנתבע פעל להשבה חד צדדית של המושכר ע"י מסירת המפתחות לב"כ התובעים, מבלי שדאג שייעשה סיור מסירה מסודר ואף בדיעבד לא הציג בפני כל ראיה לטענותיו בנושא זה. המדובר אפוא באחריותו של השוכר, הנתבע, ועל כן כל אימת שתימצא ראשית ראיה לטענת התובעים בדבר חוסר בציוד, דין הטענה יהיה להתקבל בנסיבות.

עיון בחומר הראיות מלמד על כך שהוצגו ראיות מספיקות לכך שבניגוד להוראות ההסכם הוחזר המושכר בחוסר של המזרן, מכונת הכביסה, הקומקום החשמלי, מדף הממיר ושלט החניון.
התביעה ברכיב המצעים וברכיב הסכו"ם הסירים וכסאות כתר נותרה בספק, בין אם משום העדר הוכחה כי נלקחו ובין אם משום העדר הוכחת עלות.

לאור העובדה כי אין המדובר במכונת כביסה חדשה, מצאתי להפחית מהעלות הנתבעת שיעור של 30% על דרך האומדנא, ולפיכך ברכיב זה יחוייב הנתבע לשלם לתובעים סך של 1,211 ₪. עלות המזרן לא הוכחשה ע"י הנתבע ולפיכך היא תעמוד על סך 750 ₪ כפי שנתבע. עלות הקומקום החשמלי הוכחה, 134 ₪. באשר למדף הממיר הוצגה ראיה לעלות של 86 ₪ ועל כן עלות זו מאושרת. עלות שלט החניון בסך 150 ₪ הוכחה.

7. בכל הנוגע לתביעה בגין שכ"ט עו"ד לפינוי לא מצאתי כי רכיב זה הוכח שכן הגם שזכותו של המשכיר להסתייע בשירותיו של עו"ד, משלא באו הצדדים לכלל הבנות באשר להמשך יחסי השכירות (אגב יצוין, כל אחד מהם באמצעות עורך דין מטעמו) , לא מצאתי כי יש לחייב בשל כך את הנתבע דווקא. עוד יצוין כי הסכום הנתבע כשלעצמו אינו נתמך בכל ראיה.

אף באשר לחוב החשמל לא הוצגה אסמכתא, ובאשר לתביעה בגין עגמת נפש לא שוכנעתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי כאמור בתביעה מסוג זה, ובהינתן ההתייחסות לפיצוי מסוג זה במקרים בהם נגרם צער עמוק ואף סבל, התייחסות שאינה הולמת את העניין הנדון על מחלוקותיו.

8. לסיכום, ולאחר סכימת הרכיבים בהם חוייב הנתבע, על עלויותיהם כפי שאושרו כמפורט בפסק הדין לעיל, ישלם הנתבע לתובעים סך של 5,781 ₪.

כן ישלם הנתבע לתובעים הוצאות המשפט בסך 500 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

9. בכל הנוגע לכתב התביעה שכנגד, זה הוגש באיחור, רק ביום 16.6.21, בעוד שכתב ההגנה הוגש עוד ביום 3.2.21, וזאת בניגוד להוראת תקנה 5(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, לפיה יש להגיש את כתב התביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה.
לפיכך, ומשאף נראה כי כתב התביעה שכנגד כלל לא הובא לידיעת התובעים, אני מורה על מחיקתו.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבנר עמר
נתבע: אורן סעדון
שופט :
עורכי דין: