ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אייל מטלון נגד אביב י. מ. השכרת רכב בע"מ :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקש

אייל מטלון
ע"י ב"כ עו"ד רונן צרפתי

נגד

המשיבה

אביב י. מ. השכרת רכב בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ערן זוהר

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב יפו (כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ) מיום 22.5.21 בת.א. 15045/08 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לבטל פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 29.6.08.

2. תיק בית משפט השלום בוער. הניסיון לשחזר את המסמכים שהיו בתיק לא צלח בשים לב לכך שהבקשה הוגשה כ- 13 שנים לאחר הגשת התביעה ומתן פסק הדין.
בהתאם לפסק הדין אשר העתקו מצוי בתיק ההוצל"פ שנפתח לצורך ביצועו (תיק 01-XX936-11-2) מדובר בפסק דין מיום 29.6.08 לפיו חויב המבקש לשלם למשיבה סך 3,315 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 700 ₪ + מע"מ ואגרה בסך 320 ₪. הכל בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כפי שנקבע.

3. בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה בתחילת 2021 נטען כי כתב התביעה וההזמנה לדין מעולם לא נמסרו למבקש כדין (סעיף 2 לתצהיר).

המבקש אישר כי לפני כ-8 שנים "ושוב לפני כ- 3 שנים וגם לפני כשנה אחת" הוא פנה ללשכת ההוצל"פ בבקשות לאיחוד תיקים. הבקשות כללו את מספרו של תיק ההוצל"פ שנפתח לצורך ביצועו של פסק הדין אך הוא לא " התעמק במקור החוב" והגיש בקשותיו תחת לחץ ובזמן מצוקה (סעיף 4 לתצהירו).
הוא הגיש בקשתו רק ב- 2021 כיוון שאז הוטב מצבו האישי והוא מבקש לפתוח פרק חדש בחייו ולכן החליט " להעמיק חקר במקור חובותי בהוצאה לפועל" (סעיף 5 לתצהיר).
נטען כי בהעדר מסמכים, למשיבה אין מסמך שיכול לבסס התביעה נגדו וגם סביר להניח שבעבר לא היה לה מסמך כזה.
נטען כי חובה על עורכי דין לשמור את המסמכים ובמקרה דנן בגלל שתיק ההוצל"פ פתוח, אזי ההליך לא בא אל סופו ולפיכך עורכי הדין שייצגו את המשיבה היו חייבים לשמור את החומר הרלוונטי.

בסעיף 13 לתצהיר נכתב:
"... גם אם ידעתי על פסק הדין הרי בהעדר עילת תביעה נגדי, ובהעדר מסמכי תביעה מהותיים – נשללת יכולתי להתגונן מפני התביעה" (סעיף 13 לתצהירו.
עוד נטען, כי המשיבה זנחה את אכיפת החיוב. ההליך הממשי האחרון שננקט בתיק ההוצל"פ היה ביום 23.11.17.

4. המשיבה בתגובתה ביקשה לדחות את הבקשה.
טענה כי תיק ההוצל"פ נפתח לצורך ביצוע פסק הדין ביום 17.2.11 וביום 10.3.16 קיבל המבקש – החייב את האזהרה במסירה אישית וחתם עליה.
מה גם שביום 6.2.19 הגיש בקשה שלישית לאיחוד תיקים וניתן לראות ממנה, כי תיק ההוצל"פ באותו מועד היה פתוח נגד המבקש. הוא הגיש בקשות נוספות בתיק ההוצל"פ ב- 2019 (סעיף 5 לתגובה).
משרד ב"כ המשיבה הנוכחי קיבל את הייצוג מבאי כוח המשיבה הקודמים רק ביום 10.6.2018.
הליך ההוצל"פ לא נזנח. החייב היה באיחוד תיקים ולא ניתן ו/או לא היה מקום לפעול נגדו בנסיבות.

5. בתשובה לתגובה חזר המבקש על טענתו ולפיה הצו לשחזור התיק נותר ריק מתוכן בהעדר מסמכים וכך נפגעת זכותו החוקתית ליומו בבית משפט.
טען בין היתר לנסיבות אישיות וביניהן פטירת אביו לפני כ- 5 שנים והצורך לסייע לאימו החולה (לפי המסמכים – מחלתה התגלתה סמוך ל- 2017 ונפטרה בחודש מאי 2021) וכי ריבוי תיקי ההוצל"פ שלו והליכים שננקטו נגדו על ידי נושים שונים מקיימים חזקה של "מצוקה קיצונית" בה היה.

6. בהחלטה מיום 22.5.21 נקבע:
"בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 29.06.2008. יובהר כי הבקשה נעדרת מסד עובדתי כלשהו שכן לאחר מתן צו השחזור אף אחד מהצדדים לא המציא לתיק תיעוד.
לצד החסר בתיעוד, גם טענות המבקש הינן נעדרות כל ביסוס. מן ההיבט של השיקול הראשון בבחינת הבקשה – מחובת הצדק ישנה טענה כללית שכתב התביעה לא נמסר לידיו, גם אם היה ניתן לגלות גישה מרוככת בהיבט זה עדיין על הבקשה להיבחן בהתאם לשיקול שני – מתוקף "שיקול הדעת", במסגרתו על המבקש להראות סיכויי הגנה סבירים לגופו של עניין, אשר עשויים להביא את בית המשפט לשנות את פסק דינו. טענות המבקש בהקשר זה סותרות, שכן תחילה טען שאינו יודע מה מקור התובענה ובהמשך טיעוניו "התפתחו" והוא התייחס לרקע הדברים תוך מתן הסבר מסויים וכללי (סעיף 20 לבקשה מיום 25.2.21) הנעדר כל סבירות של הגנה אפשרית.
אוסיף, כי לא ניתן טעם של ממש לשיהוי הרב בהגשת הבקשה וגם בהקשר לכך ישנן סתירות בטענות המבקש. שכן מחד הוא טוען שגילה על התיק רק לאחרונה, בעוד שבחינת הדברים מלמדת כי תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין נפתח ביום 17.2.11, ומאידך ביום 10.3.16 קיבל המבקש את האזהרה במסירה אישית וחתם עליה, מה שסותר את טענתו, כי גילה על התיק רק לאחרונה.
אם לא די בכך גם בתאריך 6.2.19 הגיש המבקש בקשה בתיק ההוצל"פ לאיחוד תיקים, משמע, כי ידע על התיק בהוצל"פ. ההסברים באשר לשיהוי בהגשת הבקשה, לא שכנעוני בסבירותם.

בשולי הדברים אוסיף תוך חזרה לשיקול הראשון בבחינת הבקשה, שגם אם היה ספק בנוגע להמצאת פסק הדין לידי המבקש, יש לתת משקל משמעותי לעקרון סופיות הדיון, כפי שנפסק ברע"א 6648/20 עמוס גבעון נ' עמוס וון אמדן [פורסם בנבו] (21.12.2020) בפסקה 17: "חשיבותו הרבה של עקרון סופיות הדיון צריכה להקרין ולהשליך אפוא גם על האפשרות לחרוג במקרים מתאימים מכלל ההמצאה ולהחיל תחתיו את חריג הידיעה".
דברים אלה נכונים ביתר שאת במקרה דנן ונוכח מכלול הנימוקים שפורטו לעיל אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה ולפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במבקש, הבקשה תדחה ללא צו להוצאות".

7. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 13.7.21 ובצידה בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ.
כיוון שאני סבורה שדין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, לא מצאתי לנכון להידרש באופן נפרד לבקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ וניתנת בזה החלטתי לגופו של ענין בבקשת רשות הערעור.

8. בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על שהעלה בבקשה לביטול פסק דין, טען כי לא קיבל כדין את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין.
נטען כי לא קיבל מעולם את האזהרה בתיק ההוצל"פ והוא לא מתגורר בכתובת הוריו עוד משנת 2005, ולמיטב זיכרונו במועדים המיוחסים למסירות התגורר באילת.
נטען כי זכותו החוקתית לקבלת יומו בבית משפט נפגעה וכי באי כח המשיבה היו חייבים לשמור את מסמכי התיק.

8. דין בקשת רשות הערעור להידחות כאמור ללא צורך בתשובה.
א) תיק בית המשפט נסגר לפני כ- 13 שנה ואין כל חובה לשמור את המסמכים בתיק סגור זה הן בבית משפט והן במשרד ב"כ המשיבה.
ב"כ המבקש מציין כי לפי כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין) תשל"א – 1971 יש לשמור על מסמכים 5 שנים מתום הטיפול בתביעה או מיום סיום ההליכים המשפטיים בהם ייצגו את המשיבה.

התביעה בבית משפט הסתיימה והטיפול בה הסתיים ב- 2008 ואין חובה לשמור את המסמכים.
העובדה שביצועו של פסק הדין טרם הסתיים כיוון שהליכי הוצל"פ לא הובילו לגביית החוב אין בה כדי להוביל למסקנה ולפיה ההליכים המשפטיים בתביעה טרם הסתיימו.

ב) הבקשה לביטול פסק דין הוגשה באיחור של שנים.
המבקש מאשר כי ידע על קיומו של תיק ההוצל"פ, כאשר הגיש בקשות לאיחוד תיקים בלשכת ההוצל"פ.
בכל הכבוד ומבלי להקל ראש בנסיבות שתוארו בדבר טיפול בהוריו וגם בתחושת המצוקה שחש בה בשל נושיו (כנטען על ידו), אין להתעלם מכך שבמשך לפחות 8 שנים מודע המבקש לקיומו של תיק ההוצל"פ ולא מצא לנכון להגיש בקשה לביטול פסק דין.
בחירתו האישית לבדוק מה מקור החוב דווקא בשנת 2021 אין בה משום נימוק המצדיק איחור כה רב בהגשת הבקשה לביטול.
השיהוי בהגשת הבקשה הוא זה שהוביל לכך שהדיון בה מתקיים מבלי שקיימים מסמכים ומבלי שניתן לבחון את אישור המסירה ואת כתב התביעה, אם כי קיומו של פסק דין מעיד על כך שהיה כתב תביעה וכבוד הרשם שנתן את פסק הדין, לא היה נותן אותו לולא הונח בפניו אישור מסירה ,שלכאורה נראה תקין על פניו.

בחלוף 13 שנה ממילא לא ניתן לחקור פקיד מסירה גם אם היה בנמצא אישור מסירה וניתן היה לאתר את מבצע המסירה.
המבקש טוען כי זכויותיו נפגעות בהעדר מסמכים אך גם זכויות המשיבה – התובעת נפגעות כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין 13 שנה לאחר הינתנו.
השיהוי גורם לנזק ראייתי לתובעת ,אשר לו יבוטל פסק הדין כיום, לא תוכל למצוא את המסמכים מכוחם הוגשה התביעה וניתן פסק דין.
לעניין זה ראה פסק דיני ברע"א 36837-11-20 גרסיה נ' חלמיש (15.11.20) סעיף 8 ד'. רע"א 20543-11-19 שרקאוי נ' עמידר חברה הלאומית לשכון בישראל (13.7.20) סעיף 12 ב'.

(בקשת רשות ערעור נדחתה ביום 30.8.20 ברע"א 5228/20 שרקאוי נ' רשות הפיתוח) ופסק דיני מיום 7.1.21 ברע"א 12336-11-20 הרוניאן נ' אמיר אלעד, עו"ד (ברע"א 834/21 נדחתה בקשת רשות הערעור על פסק דיני ביום 18.2.21).

לפיכך, משהוגשה הבקשה לביטול פסק דין באיחור של שנים רבות, עובדה שמובילה לנזק ראייתי לתובעת, ככל שתצטרך לנהל כיום את ההליך מחדש בבית משפט השלום, אין כל הצדקה להיעתר לבקשה.

10. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחית ממילא.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אייל מטלון
נתבע: אביב י. מ. השכרת רכב בע"מ
שופט :
עורכי דין: