ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שני אמריקאים בע"מ נגד אביטל חורף :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אביגיל ון-קרפלד

תובעת

שני אמריקאים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארן ריצ'ארד

נגד

נתבעת
אביטל חורף

פסק דין

1. לפני תביעה כספית בסך 11,255 ₪ שהוגשה על ידי מנהל עזבון המנוח יחזקאל מינק ז"ל שנפטר ביום 22.4.14 (להלן- המנוח) שהיה הבעלים של התובעת. התביעה היא לחייב את הנתבע בתשלום שני שיקים בגין דמי שכירות לחודשים 11/12 ו-12/12.

2. טענות התיישנות והעדר יריבות שטען הנתבע נדחו בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 27.10.20. לאור ההחלטה שניתנה אין מקום להדרש לטענת ההתיישנות פעם נוספת מאחר שכבר הוכרעה. בהחלטה מיום 27.10.20 הורה ביהמ"ש על תיקון כתב התביעה על מנת להעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין לבירור והכרעה. לציין כי הנתבע הסכים לתיקון, לפחות חלקית (ע' 3 ש' 1). כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 23.11.20. לא הוגש כתב הגנה מתוקן וביהמ"ש רשם בפניו כי הנתבע ויתר על כך כמו גם על משלוח הודעת צד ג' (1.2.21).

3. העובדות שאינן במחלוקת
א. הנתבע, עו"ד במקצועו שכר נכס מהתובעת, משרד בן 60 מ"ר (להלן – המשרד) לשימוש כמשרד עורכי דין בהתאם להסכם שכירות מיום 17.6.12 (סעיפים 2 ו-5 ונספח א' בכתב התביעה המתוקן).
ב. המשרד ממוקם ברח' קינג ג'ורג 25 ירושלים.
ג. על פי הסכם השכירות, תקופת השכירות הייתה לתקופה של 7 חודשים, מיום 1.5.12 ועד ליום 31.12.12. הוסכם כי התשלום ישולם בכל חודשיים מראש.
ד. דמי השכירות המוסכמים נקבעו ל- 2,600 $ לחודש שישולמו ביום 1.7.12, ביום 1.9.12 וביום 1.11.12 (סעיף 4 בהסכם השכירות נספח א' בכתב התביעה המתוקן).
ה. על פי הסכם השכירות הנתבע היה רשאי לאפשר שימוש באחד החדרים במשרד לצד ג' (סעיף 5 בהסכם השכירות) וגם עשה כן בפועל וכן גבה דמי שכירות (ע' 2 ש' 9-11).
ו. השיקים מושא המחלוקת נרשמו לפקודת התובעת. שיק מספר 764 בסכום של 5,628 ₪ שמועד פרעונו ביום 10.6.13 ושיק מספר 763 בסכום של 5,627 ₪ שמועד פרעונו ביום 10.7.13 (ע' 10 בכתב התביעה המתוקן).

4. טענות הנתבע
א. כל ההתקשרות לאורך השנים וגביית הכסף הייתה מול עו"ד גדליה זיסקין. הלכה למעשה הנתבע מעולם לא דיבר עם המנוח בשום עניין ומקל וחומר בענייני כספים ולא הכירו (סעיפים 2-3 ו-23 בכתב ההגנה).
ב. ההסכם נערך מול ב"כ המנוח (סעיף 2 בכתב ההגנה).
ג. נטען כי אין בידי הנתבע אפשרות לאתר תיעוד כלשהוא החיוני לניהול הגנתו בשל הזמן הרב שחלף וזאת על אף חיפושים אותם ערך במסמכיו (סעיף 6 בכתב ההגנה).
ד. למיטב זכרונו של הנתבע, הסכום הכספי שבגינו הוגשה התביעה ניתן כערבון ולא לצורך תשלום עבור המשרד אותו שכר, לצורך הבטחת השכירות כמקובל, שכירות ששולמה, והתובעת אינה אוחזת כשורה (סעיפים 12 ו-23 בכתב ההגנה).
ה. לטענת הנתבע, מעולם לא איחר בתשלומים בגין המשרד, ונהג לשלם לעו"ד גדליה זיסקין וקיבל בו במקום קבלה ממנו (סעיף 14 בכתב ההגנה).
ו. הנתבע הכחיש את תאריך רישום הקבלה על ידי המנוח וטוען שלא קיבל את הקבלה מהמנוח בתאריך המופיע בה (סעיף 15 בכתב ההגנה).
ז. בכל עת הייתה התובעת מיוצגת על ידי עורך דין. בעת פינוי הנכס לא נטען דבר על ידי עו"ד זיסקין כנגד הנתבע (סעיף 17 בכתב ההגנה).
ח. הנתבע אינו חייב לתובעת ולו שקל אחד ואין לחייבו (סעיף 21 בכתב ההגנה).

5. לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות התביעה מתקבלת מהנימוקים המובאים להלן.

6. הנתבע בעצמו אישר בעדותו שאינו יודע אם הסכום מושא תיק זה שולם אם לאו (ע' 6 ש' 8-9). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 23 בכתב ההגנה שם נרשם שהסכום שולם, סעיף שאינו כולל בתצהיר התומך מידיעתו האישית או לפי מיטב ידיעתו וכו'.
7. טענת הנתבע בדבר רשלנות של עו"ד זיסקויט לא נטענה במפורש במסגרת כתב ההגנה והיא מהווה הרחבת חזית. בכתב ההגנה נטען ש"מי שטיפול בענייניו הכספיים של המנוח היה בזמנו עוה"ד זיסקין.." [כך במקור – א.ו.ק] ובשפה רפה נאמר "...וייתכן כי עוה"ד זיסקין בחר במודע שלא להפקיד את השיקים" (סעיף 16 בכתב ההגנה). אין כל טענה בכתב ההגנה שהיה על עו"ד זיסקויט להפקיד את השיקים או שיש לו אחריות כלשהיא כלפי הנתבע או שהתרשל כלפיו והטענה נדחית ולא היה מקום להעלותה. נהפוך הוא. הטענה שייתכן שעו"ד זיסקויט בחר במודע שלא להפקיד את השיקים מושא תיק זה (סעיף 16 בכתב ההגנה) מחלישה את ההגנה ומחזקת את התביעה שהשיקים מושא תיק זה לא שולמו.

8. א. עו"ד זיסקויט אמר באופן גלוי שהוא לא זוכר בדיוק את הסיבה שלא יצא לו להעביר את השיקים לבעלים של התובעת (ע' 4 ש' 22-23). לדבריו, באותה תקופה הבעלים של התובעת היה מאושפז בבית אבות במחלקה סיעודית חלק מהזמן, התובעת לא הייתה פעילה, ולפני מותו ולאחר סיום השכירות ביום 31.12.12 המשרד נמכר. לדבריו, לא הרגיש שהפקדת השיקים הוא דבר חיוני ונחוץ לעשותו באותו יום או למחרת (ע' 4 ש' 26-28). בתצהירו אמר עו"ד זיסקויט , שהנתבע נהג להביא לו את השיקים באמצעותם שילם את השכירות והיה רושם קבלה בגין השיק. הנתבע אישר התנהלות זו (סעיף 14 בכתב ההגנה). לדברי עו"ד זיסקויט , לאחר שמסר לנתבע קבלות שהיו חתומות על ידי המנוח מראש, היה מוסר את השיקים למנוח שהיה מפקיד אותם בבנק (סעיף 6 בתצהיר העד).
ב. ההסבר שניתן על ידי עו"ד זיסקויט לאי הפקדת השיקים ואי העברתם למנוח סביר בעיני ביהמ"ש. למעשה לא הייתה מחלוקת שהבעלים של התובעת נטה למות (ע' 4 ש' 31) או לפחות היה חולה.
ג. ניתן משקל לכך שהבעלים של הנתבעת נפטר ביום 22.4.14 ומנהל עזבון קבוע מונה ביום 15.3.16 (ע' 15 בתצהיר) וזה הרקע לאי גביית החוב במועד מוקדם יותר. אין מדובר בתיק רגיל של בעלת חוב שפועלת ברשלנות או במזיד שלא לגבות חובות או לגרום נזק ראייתי לצד השני. מעבר לנדרש, ביהמ"ש אפשר הגשת הודעת צד ג' כדי למצות את טענות הנתבע, אך הודעה כזו לא הוגשה והנתבע ויתר על הטענה (1.2.21).

9. טענת הנתבע בדבר תשלום במזומן לא נטענה במסגרת כתב ההגנה ואף היא מהווה הרחבת חזית (ע' 2 ש' 13-14). בכתב ההגנה נטען, שהנתבע שילם לב"כ התובעת אך לא נטען כיצד שילם (סעיפים 2 ו-14 בכתב ההגנה). בנסיבות אלה לא קמה כל חובה על התובעת או העד מטעמה לצרף את כל חשבוניות התשלום של הנתבע לכתב התביעה. הטענה המאוחרת של הנתבע ש"התשלום תמיד במזומן" (ע' 5 ש' 9) לעו"ד זיסקויט קרסה בדיון שעה שהוכח באמצעות קבלות מס / חשבונית שהנתבע שילם בזמנים הרלבנטיים דמי שכירות בשיקים (ע' 6 ש' 29-30; ע' 9 ש' -4) ואין כל ראיה לטענת הנתבע שהוא שילם במזומן והטענה נדחית.

10. א גרסת הנתבע ש"למיטב זכרונו" השיקים מושא תיק זה נמסר כערבון לא הייתה בוטחת (סעיף 12 בכתב ההגנה). לדבריו, "יכול להיות שהשיקים ניתנו לאחר שהצטבר שם חוב בסוף התקופה" (ע' 2 ש' 20). מתקבלת גרסתו של עו"ד זיסקויט, ששלל שהשיק נמסר כערבון. אני מקבלת את דבריו שהקבלה שהוצאה בזמן אמת ומשקפת מהאמור בה שמדובר היה בדמי שכירות.
ב. טענת הנתבע, שמדובר בשיקים שניתנו לערבון או לבטחון נדחית גם מן הטעם שאין במסגרת הסכם השכירות סעיף התחייבות שעניינו הפקדת ערבון או בטחון, וגם טענה זו נטענה בשפה רפה ו"למיטב זכרונו" של הנתבע.

11. טענת הנתבע שאין בידו לאתר תיעוד כלשהוא חיוני לניהול הגנתו נדחית (סעיף 6 בכתב ההגנה). ראשית, בדיון אמר הנתבע ששיקים אחרים, מחודשים קרובים, מחודשים 9-10/12 רשומים אצלו כמבוטלים (ע' 6 ש' 34), דהיינו, יש ברשותו תיעוד כלשהוא. שנית, טענת הנתבע, שפנה לבנק ושאי אפשר להוציא תיעוד 7 שנים אחרונה נטענה בעלמא וללא כל אסמכתא לעצם הפניה לבנק או לעמדת הבנק שלא ניתן לספק אסמכתאות (ע' 6 ש' 34).

12. הטענה שרק לאחר קד"מ הוגש תצהיר עו"ד זיסקויט נדחית. עיון בתיק מעלה שלא כך הדבר. התצהיר הוגש ביום 6.9.20 ואילו הדיון הראשון התקיים לאחר מכן ביום 21.10.20.

13. הטענה בדבר מיגו שעלתה לראשונה בדיון כללית ולא מפורטת דיה . כמו כן טענת מיגו אינה מועילה כאשר ניצב מולה עד, כבמקרה זה. הטענה נדחי ת.

14. א. נדחית טענת הנתבע שאם היה יודע שיש חוב היה משלם נדחית (ע' 6 ש' 7). אני קובעת כי הנתבע ידע שיש חוב והדבר עולה בבירור מהראיות.
ב. צורפו התכתבויות נוספת של עו"ד זיסקויט לנתבע מיום 12.6.12 בעניין פינוי המשרד. מההתכתבות עולה, שביום 12.6.12 המנוח היה מעוניין שהמשרד יפונה עד סוף אותו החודש, דהיינו, בסוף תקופת השכירות והנתבע אישר זאת בדוא"ל חוזר באותו היום (מע' 24 בכתב התביעה המתוקן).
ג. מהתכתבות נוספת מיום 17.12.12 (ע' 25 בכתב התביעה המתוקן) כתב עו"ד זיסקויט, בין היתר, שהוא מעוניין לבדוק את נושא תשלום דמי השכירות.
ד. צורפו התכתבויות שבהם עולה כי עו"ד זיסקויט ניסה ליצור קשר עם הנתבע בטלפון ובאמצעות הדוא"ל ללא מענה מצד הנתבע. הפניות היו ביום 20.1.13, ביום 4.2.13, ביום 11.3.13, ביום 17.3.13, ביום 2.4.13 ה. ההתכתבויות הללו לא הוכחשו על ידי הנתבע, עו"ד זיסקויט לא נחקר לגביהן והן לא נסתרו. ההתכתבויות שוללות את הטענה שהנתבע לא ידע שיש חוב או לפחות שאלה לגבי דמי השכירות.
ו. ההתכתבויות מפריכות טענה נוספת של הנתבע בכתב ההגנה, שבעת הפינוי של הנכס לא נטען דבר ע"י עו"ד זיסקויט (סעיף 17 בכתב ההגנה). שהוכח שבסמוך לפינוי, ביום 17.12.12, פנה עו"ד זיסקויט בעניין תשלום שכר דירה ומשעולה שעד ליום 20.4.13 לפחות עו"ד זיסקויט ניסה ליצור קשר עם הנתבע בעניין יש לדחות כל טענה לגבי שינוי לרעה במצבו של הנתבע מחמת מועד הגשת התביעה. הנתבע לא הופתע, והיה בידו להערך לטענה שהועל תה בזמן אמת ולשמור ראיות לתשלומים. טענת הנתבע שהתובעת עשתה מעשה שלא יעשה וכו' נדחית.

15. היו קשיים נוספים בגרסת הנתבע הנוגעים לכך שהתובע לא זכר או לא ידע כמפורט להלן וכעולה מפרוטוקול הדיון, ובין היתר, כדלקמן:
א. הנתבע לא זכר שמדובר בהסכם שכירות של נכס ששטחו 60 מ"ר וכן של נכס נוסף ששטחו 16 מ"ר וציין בכתב ההגנה שמדובר בנכס של 60 מ"ר בלבד (סעיף 2 בכתב ההגנה) וכן טען שמדובר בנכס מחולק (ע' 2 ש' 8) כאשר הסכם השכירות מעלה שמדובר בשני נכסים שונים עם מספרי רישום שונים.
ב. הנתבע לא זכר את שם עוה"ד זיסקויט ושיבש את שמו וטען ששמו עו"ד זיסקין (ראה למשל, סעיפים 2, 3 בכתב ההגנה וכן פרו' הדיון הקודם) למרות שבדיון טען שהיו בידידות.
ג. הנתבע לא זכר שהוא שילם בשיקים וטען ששילם תמיד במזומן (ע' 6 ש' 8).
ד. הנתבע לא זכר שהיו פניות של עו"ד זיסקויט בזמן אמת וטען שבעת הפינוי לא נטען דבר בעניין כאשר הוכח אחרת. הוכח שבסמוך לפינוי (17.12.12) ולאחריו (עד ליום 2.4.13) עו"ד זיסקויט פנה למייל של הנתבע שממנו הנתבע ענה במועד מוקדם יותר.
ה. הנתבע לא זכר מול מי חתם את הסכם השכירות. במקום אחד טען, שהסכם השכירות נעשה מול עו"ד זיסקויט (סעיף 2 בכתב ההגנה) במקום אחר טען שהסכם השכירות לא נחתם מול המנוח אלא מול ב"כ המנוח ושהנתבע אינו יודע מי הוא המנוח (סעיף 10 בכתב ההגנה; ע' 1 ש' 27-28). הנתבע לא הוכיח את גרסתו שהסכם השכירות נחתם מול עו"ד זיסקויט והיריבות מולו. עו"ד זיסקויט הכחיש שהוא זה שהשכיר את המשרד לנתבע והטענה נסתרת מנספח א' בכתב התביעה המתוקן. טענות הנתבע הן טענות כנגד הסכם שכירות בכתב, שממנו עולה שהמשכירה היא התובעת ושהמנוח מייצג את התובעת ומוסמך לחתום בשמה.
ו. כמו כן הנתבע לא זכר שפגש את המנוח. הנתבע טען שלא פגש אותו מעולם ולא הכירו (סעיפים 10 ו-23 בכתב ההגנה) ובמקום אחר לא שלל שפגש את המנוח פעם או פעמיים (ע' 1 ש' 29).
ז. הנתבע לא זכר שאיחר בתשלומים בגין המשרד וטען שמעולם לא איחר בתשלומים בגין הנכס (ע' 14 בכתב ההגנה). מההתכתבות שצורפה לתצהיר עו"ד זיסקויט עולה, שהנתבע לא שילם גם חשבונות שוטפים בהתאם להסכם השכירות. אף שהסכם השכירות נחתם ביום 1.5.12 ביום 17.12.20 פנה עו"ד זיסקויט לנתבע וביקשו לאסוף את חשבונות הארנונה מיום 1.5.12 ולשלמם בסכום של 21,722 ₪. מההתכתבות שצורפה עולה כי ביום 20.1.13, לאחר סיום הסכם השכירות, פנה עו"ד זיסקויט לנתבע וביקשו לעדכן אותו בקשר לתשלומים אלה.
ח. בנסיבות אלה אין לשלול כי הנתבע פשוט אינו זוכר את דבר קיומו של החוב ואת העובדה ששילם ב- 2 שיקים מושא תיק זה וקיבל קבלה מעו"ד זיסקויט בגין כך כפי שנטען.

16. בניגוד לקשיים עליהם עמד ביהמ"ש לעיל בגרסתו של הנתבע, עדותו של עו"ד זיסקויט הייתה קוהרנטית והאמנתי לה. אני מקבלת את גרסתו כי קיבל מהנתבע את השיקים מושא תיק זה כתשלום דמי שכירות לחודשים 11-12/12. הדבר נתמך בכך שסכום השיקים תואם במדויק לסכום שכר הדירה שנקבע בהסכם השכירות.

17. היה אפשר להוסיף אך ביהמ"ש סבור שדי באמור לעיל.

18. א. הנתבע הודה ששילם לאורך כל תקופת השכירות דמי שכירות לעו"ד זיסקויט במשרדו וכנגד כל תשלום קיבל בו במקום קבלה. אין כל סיבה לחשוב שלא נעשה כך גם במקרה של השיקים מושא תיק זה.
ב. בכללותה אני מעדיפה את גרסת עו"ד זיסקויט על פני גרסת הנתבע ובכלל זה מתקבלת הטענה שדמי השכירות לחודשים 11-12/12 לא שולמו. הראיות שהוצגו תומכות בכך במאזן הסתברויות.
ג. טענת הנתבע היא שהוא מעולם לא קיבל את קבלה מס' (סעיף 15 בכתב ההגנה). אני דוחה טענה זו. אני מעדיפה את גרסתו של עו"ד זיסקויט שהוא קיבל את השיקים מושא תיק זה והוציא קבלה שנמסרה לנתבע שצורפה לכתב התביעה ולתצהיר העד. ממילא הנתבע לא טען שלא קיבל את הקבלה מהמנוח (ראה סעיף 15 בכתב ההגנה) ולא טען שלא קיבל את הקבלה מעו"ד זיסקויט.
19. א. לסיכום, ביהמ"ש סבור שעלה בידי התובעת להוכיח במאזן הסתברויות את התביעה. מדובר בתביעה בסכום נמוך יחסית לתשלום דמי שכירות לתובעת שבעליה נפטר. אני קובעת שלא הוכח השיקים שנמסרו על ידי הנתבע לעו"ד זיסקויט נפרעו. אין מחלוקת שניתנה תמורה בדמות השכרת המשרד אשר השתמש בנכס כמשרד עו"ד לנתבע.
ב. הנתבע העלה טענת הגנה שטרית והרחיב את ההליך מעבר לטענות החוזיות ובמצב זה הנטל להוכיח את הגנתו מוטל עליו והוא לא עמד בכך. גם בהתעלם מהרחבת חזית זו, הנתבע מסר גרסאות עובדתיות שונות בעניין השיקים כך שלמעשה אין גרסה אחת של הנתבע שניתן לקבל. במקום אחד טען שהוא חולק על העובדה שלא שילם (סעיף 16 בכתב ההגנה) אך את הטענה הפוזיטיבית ש"שולם" לא תמך בתצהיר התומך מידיעתו האישית או לפי מיטב ידיעתו ואמנותו (סעיף 23 בכתב ההגנה). כנ"ל הטענה שאינו חייב למנוח שקל (סעיף 21 בכתב ההגנה). במקום אחר טען שמדובר בשטרות שניתנו לבטחון (סעיף 12 בכתב ההגנה), בדיון עלתה גרסה נוספת שהשיקים הוחלפו במזומן (ע' 6 ש' 9-11) ולבסוף טען שאינו יודע לומר אם השיקים מושא הליך זה נפרעו (ע' 2 ש' 23-24).
ג. משלא הוכח שהנתבע שילם את דמי שכירות לחודשים 11-12/12 או שפרע את השיקים מושא תיק זה דין התביעה להתקבל במלואה.

20. א. התביעה מתקבלת.
ב. הנתבע ישלם לתובעת סכום של 11,255 ₪ וכן אגרת פתיחת תיק בסכום של 380 ₪ ואגרת מחצית שניה בסך של 380 ₪. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה 7.5.20 ועד ליום התשלום בפועל.
ג. בנוסף ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות עד התובעת בסכום של 750 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.
ד. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שני אמריקאים בע"מ
נתבע: אביטל חורף
שופט :
עורכי דין: