ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קריספין יזמות והתחדשות עירונית בע"מ נגד נכסי אוסישקין בע"מ :

לפני כבוד ה שופטת אירית קלמן ברום

מבקשים

  1. קריספין יזמות והתחדשות עירונית בע"מ
  2. אהוד לוי
  3. מתי בן שושן לוי

ע"י ב"כ עו"ד רם גורודיסקי

נגד

משיבים

  1. נכסי אוסישקין בע"מ
  2. דניאל בירגר

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר איתמר מירון

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא (ת"א 61496-12-18, כבוד השופט ג' הימן) בגדרה נדחתה בקשת המבקשת 1 (להלן "המבקשת") לצירוף המבקשים 2 ו-3 כתובעים נוספים (בקשה מס' 17).
הרקע בתמצית
המבקשת, חברה קבלנית, הגישה תביעה כנגד המשיבים, יזמי פרויקט תמ"א 38, עמם התקשרה בהסכם לביצוע עבודות בניה בפרויקט ברחוב אוסישקין בתל אביב.
במוקד התביעה עמדה מערכת הסכמית לרבות עם המבקשים 2 ו-3 (להלן: "הרוכשים") לרכישת דירה שתוכננה להיבנות בפרויקט. לימים, הרוכשים ביטלו את העיסקה בעקבות טענות שונות ובכללן עיכובים בפרויקט, והתקיים בין הצדדים הליך בוררות שהסתיים בפסק בוררות לפיו נקבע כי יש להשיב לרוכשים את כספם. ביום 4.6.2017 ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי לאישור פסק הבוררות והחזרתו לבורר לצורך הכרעה האם השבת יתרה של 1.2 מיליון ₪ תבוצע יחד או לחוד (הפ"ב 70698-09-16 לוי ואח' נ' קריספין ואח', כבוד השופטת ס"נ י' שבח). ביום 29.6.2017 ניתנה החלטה משלימה של הבורר לפיה אין לחייב את המשיבים בהשבת הסכום יחד ולחוד, בהמשך נרשם על נכסי המבקשת שעבוד לטובת הרוכשים. התביעה דנן הוגשה בעקבות טענת המבקשת, כי על בסיס פסק הבוררות והתחשבנות הצדדים, נותר לזכותה חוב בגובה 1.2 מיליון ₪ מצד המשיבים.
החלטת בית המשפט קמא
בהחלטתו מיום 12.5.2021 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לצירוף הרוכשים כתובעים נוספים לצד המבקשת משני טעמים. ראשית, לבקשה לא צורף כל תצהיר מצד המבקשת ובפרט - מצד הרוכשים, באופן שלא ניתן לדעת אם הרוכשים אכן מעוניינים להצטרף כתובעים. הטעם השני והמרכזי לדחיית הבקשה נעוץ בשלב בו מצוי ההליך, ערב הגשת העדויות הראשיות, וצירוף תובעים בשלב זה ישיג את המשפט לאחור באופן שידרוש מהמשיבים לבחון את טענות ההגנה, קיום הליכים מקדמיים ואף טענות סף. יתר על כן, בית המשפט קמא לא שוכנע כי צירוף התובעים יסייע בברור הפלוגתאות או ייעל את ההכרעה בכלל המחלוקות.
טענות המבקשים
המבקשים סבורים כי צירוף הרוכשים כתובעים יסייע בברור הפלוגתאות ודרוש להכרעה יעילה בכלל המחלוקות לאור הטענה כי התובענה הוגשה "בתחפושת" ולמעשה הרוכשים היו צריכים להגישה וכן נוכח טענות אלה אין כל טעם בנקיטת הליך נוסף מצדם. קבלת טענות המשיבים יוצרת חשש כי בית המשפט לא יורה על השבת הסכום שבמחלוקת באופן שיותיר את התעשרות המשיבים שלא כדין.

צירוף התובעים לא ישיג את ההליך לאחור מאחר שלא התקיים דיון קדם משפט. הדיון היחיד שהתקיים עסק בבקשה מקדמית של המשיבים לעיכוב הליכים והעברת הדיון לבוררות (בקשה שנדחתה). אף אם יחול עיכוב מסוים בברור התובענה הוא יהיה מוצדק לשם הכרעה בכל המחלוקות בין הצדדים לרבות הרוכשים.
בנסיבות שבהן נימוקי הבקשה לצירוף תובעים הן משפטיות בעיקרם, הצורך בתצהיר אינו מובן מאליו. היה על בית המשפט קמא להורות על הגשת יפוי כח ותצהירים טרם הכרעה בבקשת הצירוף.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה שוכנעתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.
תחילה יאמר כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע לאופן ניהול ההליך שבפניה. כידוע, החלטות הנוגעות לניהול ההליך מצויות במסגרת הפררוגטיבה של הערכאה הדיונית, לה מוקנה שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור תתערב בהן במקרים חריגים בלבד (ר' למשל: רע"א 2242/21 מ.ע.ג.ן - ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ. בוטיק- שימור מבנים בע"מ, פסקה 7 (27.4.2021); רע"א 7337/20 באנקר פוינט סופליי לימיטד נ. חברת נמל אשדוד בע"מ, פסקה 7 (‏21.12.2020)). בהקשר זה נפסק ב-רע"א 976/20 פלוני נ' פלוני, בפסקה 9 (14.12.2020):

"כפי שנפסק לא אחת על ידי בית משפט זה, החלטת הערכאה הדיונית אם להתיר צירוף תובעים או נתבעים הינה החלטה הנוגעת בעיקרה לאופן ניהול הדיון, וככלל לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים בלבד"

לעצם ענייננו, מקובלת עלי החלטתו של בית המשפט קמא על שני טעמיה. אכן, את הליקוי הפרוצדוראלי ניתן היה ככל הנראה לתקן בנקל ולרפא בהוצאות במידת הצורך, אילו בכך בלבד היו דברים אמורים. עם זאת, היה על המבקשים להצטרף לבקשה מלכתחילה, לצרף את יפוי הכח לבקשתם קמא ולא לצרפו לערכאת הערעור מבלי לבקש רשות שעה שלא התקבל כדין בערכאה הדיונית (ר' תקנות 134(ב), 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
הטעם המרכזי עליו נשען בית המשפט קמא אף הוא מקובל עליי. אמנם ניתן לצרף תובע בכל שלב משלבי הדיון, אולם השפעת צירופם של הרוכשים להליך בשלב זה ודאי מהווה שיקול מוצדק לבחינת הבקשה כאשר יש לאזן בין תרומת הצירוף כביכול ובין האינטרסים של בעלי הדין הנוספים בהליך ואף מתן משקל גם לאינטרס הציבורי-מערכתי שבבסיסו השאיפה לסיום הליכים בזמן מתקבל על הדעת (ר' רע"א 10176/09 אוטוורקס בע"מ נ' סוכניות אפק- רקורד בע"מ, פסקה 4 (7.3.2010)). התזמון שבו הוגשה בקשת הצירוף, למעלה משנתיים ימים לאחר הגשת כתב התביעה, פועל נגד המבקשים ויוצר חשש ממשי מסרבול הדיון בנסיבות העניין ובפרט לאחר השלמת ההליכים המקדמיים בתיק. בבקשת הצירוף התייחסה המבקשת לטענות שעלו כלפי הרוכשים מצד המשיבים במסגרת כתב הגנתם. היה מצופה כי בקשת הצירוף תוגש, לכל המאוחר, לאחר קבלת כתב ההגנה. המבקשת לא התייחסה לכל מידע חדש ואחר שהגיע אליה, או לנסיבות אחרות שאינן בשליטתה, שיש בהן להצדיק את הגשת הבקשה בשלב המאוחר שבו הוגשה מאז הגשת התביעה. ועוד, לא עלה בידי המבקשים לבסס את טענתם כי צירוף הרוכשים כבעלי דין יסייע בברור הפלוגתאות, בפרט לאחר שבין הצדדים כבר התנהלו הליכים קודמים ביחס לזכויותיהם בהקשר לפרויקט דנן.

על יסוד האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
הגזברות תשיב למבקשים את הפיקדון באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קריספין יזמות והתחדשות עירונית בע"מ
נתבע: נכסי אוסישקין בע"מ
שופט :
עורכי דין: