ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמשון אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי
נציג ציבור (מעסיקים) מר טרודי עאמר

התובע
שמשון אברמוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד שפוני הדר
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן מרדכי גלסברג

פסק דין

מונחת לפנינו תביעת התובע – מוגבל בניידות – לתשלום קצבת ניידות בהתאם לרכב הקובע שאושר עבורו ולא בהתאם לרכב שנמצא ברשותו ובבעלותו.
ולהלן העובדות:
התובע מוכר כמוגבל בניידות וזכאי להטבות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות שבין המוסד לביטוח לאומי לבין אוצר המדינה (להלן – "הסכם הניידות") מאז שנת 1968, בתחילה הוכר כ מוגבל בשיעור 65% ובשנת 1995, עלה שיעור מוגבלותו ל-85%.
משך השנים החליף התובע מספר רכבים לפי התנאים הקבועים בהסכם הניידות .
ביום 3.9.2018, קיבל התובע את אישור הנתבע להלוואה עומדת, בין השאר נרשם ב אישור כי "הכיסוי מחושב לפי הדגם המייצג לרכב הקובע בגודל עד 1800 סמ"ק (אלף ושמונה מאות)."
ביום 6.9.2018, שלח הנתבע לתובע, מכתב נושא כותרת – "אישור להלוואה עומדת – דברי הסבר", בו פורטו התנאים לרכישת רכב במסגרת הסכם הניידות ואת הפרוצדורה הנדרשת למימוש הזכאות . בין היתר הובאה לידיעת התובע השלכת רכישת רכב בנפח מנוע קטן מהרכב הקובע. ראו שורה אחרונה לאחר סעיף (ב) " לידיעתך: אם תרכוש רכב בנפח מנוע קטן יותר מהרכב הקובע – תהיה זכאי לקצבת ניידות בהתאם לרכב שתרכוש".
בחודש ספטמבר 2018, רכש התובע רכב חדש מסוג 'קיה סטוניק', עם נפח מנוע של 998 סמ"ק (להלן: " הרכב").
התובע הצהיר כי לאחר רכישת הרכב, סוכנות הרכב שלחה את מסמכי הרכב לנתבע ולמכס במישרין .
ביום 4.10.2018, נרשמה ברישיון הרכב הערת אזהרה לטובת הנתבע.
ביום 23.10.2018, שלח הנתבע מכתב לתובע ובו פירט את נתוני הרכב שנקלטו אצלו מהמכס .
ביום 7.11.2018, שלח הנתבע לתובע מכתב בו הודיל שינויים בגובה קצבת הניידות לה הוא זכאי , כאשר לפי מרכיבי הזכאות (מוגבלות בשיעור 80%, משתכר, נוהג, רכב עד 1300 סמ"ק) זכאותו לק צבת ניידות עומדת על 1,709 ₪.
ביום 26.11.2018, שלח הנתבע לתובע מכתב נוסף ו הבהיר את הדברים הבאים –
"במענה למכתבך מיום 25.11.2018 ובהמשך לשיחתנו הטלפונית מהיום, הריני להודיעך כי קצבת הניידות משתלמת לא רק לפי נפח מנוע של רכב קובע אלא גם לפי הרכב שנרכש.
כדי לקבל קצבה לפי רכב קובע 1800 סמ"ק, צריך לקנות רכב 1300 – 1800 סמ"ק.
רכבך החדש עם נפח 998 סמ"ק, לכן ביום רכישתו קצבת הניידות שלך ירדה מ-2364 ש"ח (קצבה לפי קטגוריה עד 1800 סמ"ק) ל-1709 ש"ח (קצבה לפי קטגוריה של עד 1300 סמ"ק)."
נציין כי התובע לא הגיש את מכתבו מיום 25.11.2018 כראיה מטעמו כדי להוכיח באמצעותו טענתו לחוסר ידיעתו על השפעת רכישת רכב עם נפח מנוע קטן מרכב קובע, על גובה קצבת הניידות. הלכה ידועה שהימנעות מהבאת ראיה רלוונטית נזקפת לחובת הנמנע מהבאתה .
ביום 24.11.2019, סמוך לתום תקופת ההתיישנות, פתח התובע בהליך זה כנגד החלטת הנתבע להפחית את גובה קצבת הניידות.
הצדדים ניהלו הליך מוקדם וחידדו המחלוקות המשפטיות והעובדתיות . התובע הגיש תצהירו וראיות מטעמו . בישיבת ההוכחות מיום 9.9.2020 נחקר התובע על תצהירו . לאחר דיון ההוכחות והארכות מועד שניתנו, הגיש התובע סיכומיו ביום 25.4.2021 בצירוף אסמכתאות משפטיות לחיזוק טענותיו, הנתבע הגיש סיכומיו והתובע סיכומי תשובה .
טענות הצדדים:
התובע טוען, כי בעת רכישת הרכב, לא היה מודע לכך שנפח המנוע ברכב הנרכש משפיע על גובה קצבת הניידות וכי לא קיבל הסבר לכך וטוען שלא קיבל את מכתב הנתבע מיום 6.9.2018 (מוצג נ/2). לדבריו, היה על הנתבע להתריע בפניו על עובדה זו, והיה לו זמן לעשות כן עוד קודם לקבלת הרכב, כפי שעשה הנתבע בעבר, כשרשם בטעות בטופס בקשה נפח מנוע 2000 סמ"ק. לגופו של עניין, טוען התובע כי הסכם הניידות מיושן ומתבסס על הנחה שאינה נכונה כיום, כי יש קשר בין גודל הרכב לבין נפח וגודל המנוע שלו ושוויו . לדבריו יש לפרש את הסכם הניידות לפי תכליתו ולטובת המוגבל בניידות כך ש שיעור קצבת הניידות ייקבע בהתאם להספק המנוע. במקרה דנן טוען התובע, כי נפח המנוע שרכש שהוא טורבו , בהספק גבוה מרכב בנפח 1400 סמ"ק. לפיכך, יש לאשר לו קצבת ניידות לפי קטגוריה מ 1300 סמ"ק ובשיעור שקיבל בעבר.
מנגד, מפנה הנתבע להסכם הניידות לפיו קצבת הניידות משולמת לפי גודל הרכב אותו רוכש המוגבל בניידות בהתאם לנספח ח להסכם. עוד מדגיש שהתובע החליף רכבים משך השנים מספר פעמים ומודע לתנאי הסכם הניידות. לדבריו, במכתבו מיום 6.9.2018 צוינו דברים אלו מפורשות וקיימת חזקה שלא הופרכה כי התובע קיבל את המכתב. עוד טוען הנתבע, כי היה על התובע לבדוק את התנאים לזכאות לפי הסכם הניידות בעת רכישת רכב. לגופו של עניין, הפנה הנתבע את בית הדין לעב"ל 44594-05-17 נורית (בוכניק) חדיף – המוסד לביטוח לאומי (5.2.2019), שקצבת הניידות נקבעת לפי הרכב שבשימוש בפועל. ולבסוף טוען כי טענות התובע לעניין פרשנות הסכם הניידות אינן בסמכות בית הדין לעבודה.
התובע חזר בתשובתו על טענתו, כי היה על הנתבע להזהירו שרכש רכב שמזכה אותו בקצבת ניידות נמוכה יותר. עוד הוסיף כי הנתבע ידע על רכישת הרכב כבר חודש קודם לרישום הערת האזהרה ברישיון הרכב, והדגיש שוב כי הנתבע בעבר הזהירו בעת שביקש לחרוג מסוג הרכב שאושר לו. לבסוף דחה את טענות הנתבע באשר לסמכות בית הדין לדון בפרשנות הסכם הניידות.
דיון והכרעה
לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית הנפרשת לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
היריעה המשפטית:
הסכם הניידות הוא "יוצא חלציו" של חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995. סעיף 9(א) לחוק קובע כי המוסד לביטוח לאומי "לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר."
מעמדו של הסכם הניידות והיקף הביקורת של ערכאות משפטיות על ההסכם נדונו רבות . בפרשת איילון נאמרו הדברים הבאים – הסכם הניידות "חוזה שנכרת בין הממשלה לבין המוסד לביטוח לאומי מתוקף פעולתם כתאגידים ולא כגופים שלטוניים, ומַקְנֶה זכויות לצד שלישי, הוא המוגבל בניידות. ..... נקבע, כי 'מהותו של ההסכם הוא אקט שלטוני הנתון לביקורתו של בג"צ ולא רק אופן הפעלתו על-ידי הרשות השלטונית נתון לביקורת, אלא אף תוכנו של ההסכם, באם נמצא בו פגם המצדיק התערבות'... למרות שאין הוראותיו כחקיקת משנה, נפסק כי בית-הדין רשאי לפקח על ההסכם באותו אופן שהדבר נעשה לגבי חקיקת משנה" עב"ל (ארצי) 1533/02 תקו וה איילון - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ 412, 415 (2005) (להלן ולעיל: " פרשת איילון"), עב"ל (ארצי) 655/07 רוסו יוסף רונן- המוסד (7.2.2010).
לגבי פרשנות ההסכם נפסק בפרשת איילון כי "פרשנותו של הסכם הניידות תיעשה בשים לב לאופיו המיוחד, שאינו בבחינת חוזה רגיל אף לא 'חוזה שלטוני' גרידא, אלא תיחשב 'פעולת הרשות מכוח הסמכה מיוחדת של המחוקק'; ההסכם יפורש בהתאם למטרתו, לאור הגיונם של דברים לטובת הצד השלישי להסכם, קרי, המוגבל בניידות; בפרשנות ההסכם ייבחנו אומד דעתם של הצדדים להסכם ואם הפעיל המוסד את הכוח שניתן לו בדרך המקובלת ובתום לב".
הצדדים להסכם הניידות קבעו שהזכאות להטבות למוגבל בניידות תיקבע לפי חומרת נכותו. על פי ההסכם יקבע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את הרכב המתאים למוגבל בניידות בהתאם לצרכיו הגופניים, הבריאותיים והגבלותיו בנהיגה . ברוח דברים אלו נקבע בעב"ל 18559-07-10 ה מוסד לביטוח לאומי - דועא עומר, (5.11.2009) ש"המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, על שתי ערכאותיו (ועדה לגודל רכב וועדת השגה), הוסמך לקבוע את הרכב והאביזרים המיוחדים המתאימים למוגבל בניידות, בהתאם לצרכיו הרפואיים-שיקומיים ולקריטריונים המפורטים בהסכם."
בתוספת ג' להסכם הניידות, אליו מפנה הוראת סעיף 9(א)(1) להסכם, נקבעו סוג וגודל "הרכב הקובע" למוגבלים בניידות, לפי שיעור מוגבלותם בניידות ונפח המנוע.
גודל הרכב המותאם למוגבל בניידות תלוי כאמור בנפח המנוע. יפים לעניין זה דברי השופט פליטמן (כתוארו אז) בפסק הדין בעניין בן שלום, לפיהם "על פי הגדרת הרכב הקובע בסעיף 2 להסכם הניידות, ישנו קשר ישיר בין נפח המנוע של הרכב הקובע לבין אחוז המוגבלות בניידות של המוגבל בניידות בעל רשיון נהיגה בר תוקף. ההלימות בין נפח המנוע למידת המוגבלות בניידות מובנת מאליה, באשר ניתן להניח שבדרך כלל, ככל שהמוגבלות בניידות גבוהה יותר כך אפשרות הניידות של המוגבל בניידות פחותה יותר; ככל שנפח מנועו של הרכב גדול יותר יש בו כדי להבטיח יותר התניידות תקינה וללא תקלות של הנוהג ברכב" (ראו עב"ל (ארצי) 1346/00 שלום בן שלום – המוסד לביטוח לאומי, (24.5.01)
עוד נפסק שם כי – "הזכאות לרכב מיוחד מפאת צרכיו המיוחדים של המוגבל בניידות על פי הוראת סעיף 9(א) להסכם הניידות, אינה כוללת התאמת רכב מיוחד לעיסוקו. תכלית אותה הוראה להתאים לו רכב שיאפשר לו להתנייד ממקום למקום פשוטו כמשמעו, לרבות אל מקום עבודתו וממנו. למילוי אותה תכלית, יש להתאים למוגבל בניידות רכב, אליו יוכל להכנס וממנו יוכל לצאת ללא קושי, ובו יוכל לנהוג בבטחה ללא סיכון עצמו ואחרים, חרף מגבלותיו הבריאותיות והגופניות" (ההדגשות שלי ס.א.)
אף שלנפח המנוע יש בהחלט השפעה על תחושת המרחב והנוחות בגוף הרכב המומלץ על ידי הוועדה יובהר כי התובע אינו מחויב לרכוש דווקא את הדגם המייצג שהומלץ עבורו, והוא רשאי לרכוש כל רכב אחר, ולהשלים את הפרש העלויות הכספיות של הרכב האחר ככל שהפרש זה קיים. (עב"ל (ארצי) 58344-07-12 שמואל צברי – המוסד (28.1.2014 ))
בין יתר ההטבות המוענקות בהסכם הניידות , זכאי המוגבל בניידות ל"קצבת ניידות" חודשית המשתלמת על פי הסכם זה כהשתתפות בהוצאות הנגרמות לו עקב השימוש ברכב, או הניתנת לפי סעיף 15 להסכם הניידות .
סע' 13 (א) להסכם הניידות קובע את שיעור קצבאות הניידות – " למוגבל בניידות אשר ברשותו ובבעלותו רכב, ומתקיימים לגביו תנאי סעיף 5 ו-7 להסכם זה, תשולם קיצבת ניידות בשיעורים הפורטים בתוספת ח' להסכם זה, בהתאם לגודל הרכב שברשותו ובבעלותו, ובלבד שאם ברשותו ובבעלותו רכב גדול מהרכב הקובע לגביו, תשולם לו קיצבת ניידות בהתאם לגודל הרכב הקובע לגביו." (ההדגשות שלי ס.א.).
מן הכלל אל הפרט:
מכל הפסיקה לעיל עולה, כי תכלית קביעת גודל הרכב נועדה להתאמת הרכב והאבזור הנדרש לצורכי המוגבל בניידות ושימושו. וזאת במטרה לאפשר לו להתנייד ממקום למקום תוך הענקת תחושת מרחב, נוחות ונהיגה בטוחה, ולאו דווקא שיפור יכולות הספק המנוע, מהירות וכיוצ"ב.
ככלל, נפח המנוע מותאם לגודל הרכב . כלומר , ככל שגודל הרכב עולה נפח המנוע עולה בהתא מה וגם עלויות אחזקת הרכב. משכך, תוספת ח' להסכם הניידות, מבחינה בין שיעור הקצבה שתשולם לבעלי רכב עד 1300 סמ"ק לבין גובה הקצבה לפי רכב קובע מ 1300 סמ"ק ועד 1800 סמ"ק.
קצבת הניידות כאמור נועדה להשתתפות בהוצאות המוגבל בניידות בפועל עקב השימוש ברכב. לפיכך, החלטת הנתבע להפחית את שיעור קצבת הניידות והתאמתו לרכב שרכש התובע בפועל תואמת את הוראות הסכם הניידות ותכליתו .
לשון הסכם הניידות לענין זה ברורה ואינ ה נתו נה לפרשנות כטענת התובע – וזאת אף מבלי להיכנס לגדר טענות הנתבע להעדר הסמכות העניינית של בית הדין לפרש הסכמים כגון הסכם הניידות משלא מדובר בדבר חקיקה. בהסכם רשום מפורשות כי הנתון שנלקח בחשבון בקביעת דרגות הקצבה הוא גודל הרכב המשתקף בנפח המנוע בשונה מהספק מנוע. הכנסת המילים "או הספקו" לעמודה הימנית בטבלת תוספת ח להסכם המתייחסת לנפח המנוע, תכניס תבנית מילים שאינה קיימת בהסכם, תרחיב אותו באופן שאינו תואם למשמעות המילולית או לאומד דעת הצדדים להסכם ואינה אפשרית. (ראו דיון מה/ 383-01 (ארצי) בהירי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 359 (1986), לפיו "מקום שהאמור בהסכם ברור, אין מקום לעוות את הכתוב ולא לקיים את כוונת הצדדים להסכם הניידות."
ערכאה שיפוטית אינה רשאית להתערב בתכנו של ההסכם והרחבתו מעבר לנאמר בו ( ראו בג"ץ 516/86 שהינו – בית הדין הארצי לעבודה ואח' , פ"ד מ"ד (1) 143,150.) ביקורת בית הדין מצטמצמת לדרך הפעלת הוראות ההסכם והאם הדבר נעשה בדרך מקובלת ובתום לב (דב"ע מח/0-184 מואסי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' 217, 220, 221). בר י שאין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם (דב"ע נא/0-9 שלום חדד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ג, 212, 216, 217).
בדב"ע (ארצי) נו 0/337 רויטל לוי מלמד –המוסד, פד"ע לג (1999) 364 ( 2.12.1998) – ובדומה למקרה דנן, העלתה המערערת טענות כנגד התאמת הוראות ההסכם להשתנות העתים ממועד חתימת הסכם הניידות בשנת 1975. המערערת שם טענה , כי לא נמצאו בחברות רכב מכוניות סטיישן בנפח מנוע 1300 סמ"ק אשר הותאמו למגזרים שונים במדינה אלא בנפח מנוע של 1600 סמ"ק. בהתאם לכך ביקשה לחייב המוסד לביטוח לאומי בין היתר לתקן ולהגדיל את נפח המנוע של הרכב הקובע בשעור 100% שאינם נוהגים בעצמם ולקבוע כי הרכב לנכים אלה הוא בנפח מנוע של 1600 סמ"ק. ערעור בית ב בית הדין הארצי שם דחה את הערעור , משאינו מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר לקבוע בהוראות הסכם הניידות.
במקרה דנן, עיון באישור מאתר KIA סוכנות הרכב ממנה רכש התובע את רכבו, מעלה כי קיה השיקה דגם חדש של רכב פנאי קטן, אותו רכש התובע – קיה סטוניק (1.0 ל' טורבו, אוט') נוסף לדגם בגרסתו הבסיסית – קיה סטוניק (1.4ל', אורבן). באישורים שהוצגו לפנינו לא צוין אם גודל הרכב בשני הדגמים הוא זהה.
נציין כי אף אם גודל הרכב זהה, הרי סעיף 13 להסכם קובע כי גובה קצבת ניידות יקבע בהתאם לרכב שברשות המוגבל ובבעלותו. היינו, גם אם שני רכבי קיה סטוניק זהים בגודלם ומתאימים לצורכי התובע, החזר ההוצאות בקצבת הניידות מותאם לרכב שנרכש בפועל ובו נעשה השימוש לצורכי ניידות המוגבל. נוסיף כי ההסכם מנחה ל בחור ברכב הזול ביותר בקטיגוריות המותאמות למוגבל מפאת המגבלות התקציביות. בהתאם לאותו עקרון של מזעור עלויות ההסכם לציבור, החזר הוצאות שימוש ברכב חייב להיות מותאם לרכב שבשימוש ובבעלות המוגבל בניידות ולא לרכב מייצג רעיוני.
אין בידינו לקבל את טענות התובע שלא ידע שרכישת רכב שונה מהרכב הקובע תשפיע על גובה קצבתו, ואילו ידע היה מחליט אחרת , כשהוא תולה את האשמה בהחלטתו בנתבע.
שוכנענו כי התובע קיבל מכתב הנתבע מיום 6.9.2018 – במכתב זה תומצתו התנאים הנלווים להלוואה עומדת לרכישת רכב לפי הסכם הניידות ויש בו כדי למלא את חובת הנתבע ליידע את התובע בדבר תניית הסכם הניידות הרלוונטית לענייננו.
המכתב כאמור נשלח בדואר רגיל, וכנאמר – "ככלל, דבר דואר שנשלח לפי פרטי מען תקינים, מגיע לנמען תוך פרק זמן סביר, .......ויודגש – החזקה האמורה היא חזקה עובדתית הניתנת לסתירה. כך, למשל, ייתכן שיוכח כי באזור שבו מתגורר המבוטח היה – ככלל, או בפרק זמן מסוים רלוונטי, קושי בחלוקת הדואר. זאת ועוד, חזקה עובדתית זו אינה עומדת לבדה ויש לשקול אותה יחד עם כלל הראיות והנסיבות, תוך התחשבות בכך כי עסקינן בהוכחת יסוד שלילי (על התובע להוכיח שהודעת המוסד לא הגיעה אליו), שמעצם טיבו קשה יותר להוכחה ועל כן, על מנת להוכיחו, נדרשת כמות ראיות קטנה יותר ". [ההדגשה במקור ס.א]
בנסיבות העניין, לא סתר התובע את החזקה כאמור. למעט הכחשה כללית את קבלת המכתב, לא הצביע התובע על סיבה סבירה לאי קבלת המכתב האמור. ויודגש, המכתב האמור נשלח לכתובת התובע, אותה כתובת אליה נשלחו כל מכתבי הנתבע האחרים . מכתבים שאין חולק כי התובע קיבל (מכתב מיום 3.9.2018 – סע' ‎3 לעיל, מכתב מיום 23.10.2018 – סע' ‎8 לעיל, מכתב מיום 7.11.2018 – סע' ‎9 לעיל ומכתב מיום 26.11.2018 – סע' ‎10 לעיל). כמו כן, עומדת לנתבע חזקת התקינות המנהלית שהמכתב אכן נשלח ליעדו.
חיזוק לכך שהתובע קיבל את המכתב כאמור, נמצא במכתבי הנתבע אשר נשלחו לתובע בעקבות ביצוע הוראות הנתבע בדברי ההסבר שפורטו במכתב מיום 6.9.2018 למימוש הזכאות להלוואה עומדת להחלפת רכב. במכתב מיום 3.9.2018, לא נרשמו הוראות לעניין מימוש הזכאות . אלו פורטו בדברי ההסבר להלוואה העומדת בדף השני במכתב מיום 6.9.2018. מכתב הנתבע מיום 23.10.2018 אישר קבלת המסמכים, לרבות העובדה כי נרשמה הערת אזהרה ברישיון הרכב.
מסקנתנו – כי יש לראות בתובע כמי שקיבל את המכתב מיום 6.9.2018 במועד סביר ופעל לרכישת רכב, המצאת מסמכים והסדרת הפרוצדורה בהתאם להוראות ודברי ההסבר שפורטו בו.
גם טענת התובע, כי היה על הנתבע להזהירו בעת שקיבל את מסמכי הרכב שהקצבה תופחת בהתאם לרכב שרכש , דינה להידחות.
במכתב מיום 6.9.2018, הוסיף הנתבע לדברי ההסבר " לידיעתך: אם תרכוש רכב בעל נפח מנוע קטן מהרכב הקובע – תהיה זכאי לקצבת ניידות בהתאם לרכב שתרכוש." קרי, במכתב נרשם מפורשות כי על התובע לשים לב שגובה קצבת הניידות קשור לסוג הרכב אותו הוא רוכש.
זאת ועוד, התובע זכאי להטבות מכוח הסכם הניידות החל משנת 1968 משך שנים רבות וביצע את הפרוצדורה לרכישת רכב במסגרתו פעמים מספר. התובע גם העיד שהיה מודע לעובדה כי סוג הרכב הקובע וההטבות הנלוות הם נגזרת של שיעור מוגבלותו – ראו חקירתו (עמ' 5 עד שורה 4) –
ש. אני מציג בפניך את טופס תביעה לניידות. זכור לך שחתמת על טופס כזה?
ת. כל שלוש וחצי שנים כשהחלפתי רכב, הגשנו בקשה למל"ל והיינו מקבלים טפסים וממלאים בפעם האחרונה שהגשנו בקשה, רשמנו 2000 סמ"ק ומל"ל התקשרו ואמרו שלא יכולים לקבל 2000 סמ"ק כי הנכות שלי לא מחזיקה את זה ועשינו בקשה מחדש ואישרו לפי 1600 סמ"ק.
כלומר, התובע הכיר את תנאי הזכאות ואת טפסי התביעה להטבות בניידות והחלפת רכב, חתם על טפסים אלו מספר פעמים במסגרת מימוש זכאותו לקבלת הלוואה עומדת וההטבות הנלוות , וקיבל לידיו מכתבים ואישורים בעבר. כלומר, אין לקבל את טענתו בדבר חוסר ידיעתו. בכל מקרה, חוסר ידיעה אינו מקים זכאות שאינה קיימת בהסכם.
משכך, טענות התובע שלא הוזהר קודם לרכישת הרכב (או לאחריו), דינן להידחות.
התובע קיבל את החלטותיו בנוגע לסוג וגודל הרכב באופן עצמאי. הוא החליט לקנות רכב שונה מהרכב הקובע לגביו מבלי שבירר מול הנתבע, קודם לביצוע עסקת רכישת הרכב , כיצד המפרט השונה מזה שאושר ישפיע על זכויותיו להטבות על פי ההסכם. מכאן אין לו אלא להלין על עצמו. (ראו עדותו בעמ' 5, ש' 10) – "אישרו לי 1600 סמ"ק . הלכנו לקנות רכב ואמרו לנו שזה מקביל ל-1400 , בסוכנות אמרו לנו."
אין זה סביר בעינינו שתושת על הנתבע חובה להתערב אקטיבית לאחר ש מוגבל בניידות ב יצע עסקת רכישת רכב . הנתבע התריע בסמוך למועד אישור הזכאות על התלות בין גובה קצבת הניידות לבין הרכב שנרכש בפועל , גם הודיע על השינוי בגובה קצבת הניידות לאחר קבלת הודעת המכס על רישום הרכב .
לסיכום
שיעור קצבת הניידות נקבע בתאם לרכב שרכש המוגבל בפועל " שיעור הקצבה שמוגבל בניידות זכאי לו לפי ההסכם נקבע לפי הרכב המשמש אותו בפועל, ולא יותר משיעור הקצבה התואם את הרכב הקובע לגביו." למעט במקרים בהם רכש המוגבל רכב גדול מהרכב הקובע לגביו, אז תשולם לו קצבה בהתאם לגודל הרכב הקובע לגביו. כלומר הזכאות לקצבה לפי החלופה הזולה ביותר.
מהות קצבת הניידות לאפשר לזכאי 'תחליף רגליים', היינו, חלף הוצאות שהוציא משאינו מסוגל להתנייד. משנקבע בהסכם הניידות מדרג קצבה בהתאם לנפח המנוע, ומשהתובע עצמו טען כי הרכב שרכש בנפח מנוע קטן יותר אכן חסכוני יותר, גם אם ההספק דומה או גבוה יותר, נראה כי הפחתת הקצבה מתיישבת עם תכלית הסכם הניידות.
אשר על כן, אנו דוחים את התביעה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ו אב תשפ"א, (15 י ולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חיים מויסי
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם
שופטת

טרודי עאמר
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: שמשון אברמוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: