ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לורן בן דוד נגד עדי קורן :

לפני כבוד הרשם בכיר מיכאל שמפל

התובעת:

לורן בן דוד – ת. ז. 315084616

נגד

הנתבעות:
1.עדי קורן
2.רות קורן
4.כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא בנזקי תאונה בה היו מעורבים שני כלי רכב – האחד בו נהגה התובעת והשני בו נהגה הנתבעת 1. התביעה הועמדה על סך של 9,000 ₪ (ואציין כבר עתה, כי אין כל קשר, ולו הקלוש ביותר, בין סכום התביעה לבין הנזק שנגרם בפועל).
בכתב התביעה נטען, כי שני כלי הרכב עמדו האחד ליד השני והמתינו למופע אור ירוק ברמזור על מנת לפנות שמאלה, כך שרכב התובעת עמד בנתיב הפנימי ואילו רכב הנתבעות עמד בנתיב לימינ ו. אין חולק כי הפניה שמאלה מותרת משני הנתיבים.
בשל חשיבות הדברים, אצטט במדויק מתוך סעיפים 3-4 לכתב התביעה: "נתבעת מספר 1 עמדה בנתיב הפונה שמאלה ..."; "נתבעת מספר 1 התחילה בנסיעה לחיצות את הצומת ..." (ההדגשות הוספו – מ.ש.).
התובעת ממשיכה וטוענת, כי תוך כדי ביצוע הפניה שמאלה, הנתבעת 1 סטתה עם רכבה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו, כאשר אין חולק כי הגלגל האחורי שמאלי רכב הנתבעות פוגע בפינה הקדמית ימנית של רכב התובעת.
הנתבעת 1 מכחישה את טענות התובעת וטוענת, כי ביצעה את הפניה שמאלה בזהירות, כאשר היתה זו דווקא התובעת שסטתה עם רכבה ימינה לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבעות ופגעה בו.
בדיון שהתקיים ביום 8/7/21 העידו התובעת, אמה ואחותה (אשר היו עמה ברכב בעת קרות התאונה) וכן העידו שתי הנתבעות ואביה של הנתבעת 1.
לאחר ששבתי וקראתי בעיון רב את כתבי הטענות, לאחר שעיינתי בטופס ההודעה של הנתבעות שהוגש לעיוני לאחר הדיון (בהתאם להחלטתי) ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מכל העדויות שנשמעו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, היות ומלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי התובעת עצמה.
כאמור, בכתב התביעה התובעת טענה מפורשות, כי לפני תחילת הפניה שמאלה, רכב הנתבעות עמד לצידה, אלא שבעדותה היא שינתה באופן מהותי את גרסתה תוך שהיא טוענת, כי שעה שעמדה ברמזור , לא עמד לידה ומימינה רכב כלשהו וכי נראה, כי רכב הנתבעות הגיעה לעבר הרמזור במהירות, ביצע את הפניה שמאלה בחוסר זהירות וכך קרתה התאונה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 5-8 ושורות 18-19). התובעת כלל לא טרחה להסביר שוני מהותי זה בין הנטען בכתב תביעתה (עליו היא עצמה חתומה) לבין עדותה. לתובעת היה חשוב מאוד להדגיש במהלך העדות , כי רכב הנתבעות נכנס לצומת בנסיעה רציפה ומהירה, אולם לא ברור לחלוטין, מדוע פרט חשוב ומהותי זה (חשוב ומהותי לגישת התובעת) לא רק שלא נרשם בכתב התביעה, אלא שנרשמו בו דברים הפוכים. סבורני, כי התובעת ניסתה "לשפר עמדות" במהלך הדיון, להרחיק עצמה עד כמה שניתן מאחריותה לקרות התאונה ולפיכך בחרה להמציא גרסה חדשה. לפיכך, איני נותן אמון בעדותה , שבאופן כללי הותירה עלי רושם שלילי.
כמו כן, איני נותן אמון בעדות אמה, אשר ציינה, כ הבחינה במראת הצד כיצד רכב הנתבעות מגיע מאחור וסוטה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת. לו אכן כך היה הדבר, רכב הנתבעות היה פוגע ברכב התובעת עם חלקו הקדמי שמאלי, אלא שאין חולק, כי החלק ברכב הנתבעות שפגע ברכב התובעת הוא הגלגל האחורי שמאלי. נראה, כי אמה של התובעת ניסתה בכל כוחה לעזור לבתה לזכות בתביעה ולכן מסרה גרסה לא הגיונית ולא סבירה ביחס לקרות התאונה.
עדות אחותה של התובעת לא תרמה דבר להבנת נסיבות קרות התאונה , היות ואין חולק כי היא לא היתה מרוכזת בנהיגת אחותה וכי סברה, שהיה זה רכב הנתבעות שסטה לעברן רק על סמך דברי אמה תוך כדי התרחשות התאונה (עמ' 7, שורות 7-10).
מנגד, עדות הנתבעות ואביה של הנתבעת מס' 1 הותירו עלי רושם חיובי ואני נותן בהן אמון מלא. העדויות תאמו הן לנטען בכתב ההגנה והן לנטען בטופס ההודעה, שנרשם זמן קצר ביותר לאחר קרות התאונה.
אוסיף ואציין, כי משום מה, התובעת לא הגישה לעיוני את טופס ההודעה אותו מסרה לסוכן הביטוח שלה, והרי גם לדבריה שלה, היא היתה בקשר עמו לאחר התאונה (עמ' 3, שורה 17). מתקשה אני להאמין, שהת ובעת לא מסרה לאחר התאונה הודעה כתובה לסוכן הביטוח ביחס לאופן התרחשותה, כך שאי צירופו של טופס ההודעה פועל לחובתה ואין זה מן הנמנע שלא צורף, היות והרשום בו פועל לחובת התובעת.
איני מייחס כל חשיבות לכך, שבעת קרות התאונה ברכב הנתבעות לא היה תלוי שלט "נהג חדש". ברור, כי העדרו של השלט אינו מוכיח את רשלנות הנתבעת מס' 1.
למעלה מהנדרש אציין, כי התובעת כלל לא הוכיחה את נזקיה. לא רק שהטענה ביחס לנזקים לרכב (הן הנזק הישיר והן ירידת הערך הנטענת) לא נתמכה בחוות דעת שמאי, אלא שבמהלך הדיון התברר, כי התשלום למוסך בגין תיקון הרכב בוצע ע"י אחותה של התובעת. לא נתתי אמון בטענת התובעת כי השיבה לאחותה מחצית מהסכום (הדבר כלל לא נטען בכתב התביעה).
לסיכום – התביעה נדחית ואני מחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעות בסך 1,000 ₪ - סכום אשר ישולם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בידי התובעת.

עומדת לצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בת"א בתוך 15 יום מיום בו פסק הדין יתקבל בידיהם.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לורן בן דוד
נתבע: עדי קורן
שופט :
עורכי דין: