ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פאינה פאינה נגד ברוך קוטלארסקי :

בפני כבוד ה שופט ישראל פת

התובעת

פאינה פאינה ת"ז XXXXXX196
ע"י ב"כ עוה"ד שחף היימן ולינוי מדמוני

נגד

הנתבע
ברוך קוטלארסקי ת"ז XXXXXX266

פסק דין

הצגת יריעת המחלוקת בקליפת אגוז וטענות הצדדים עניינה של התביעה בטענת התובעת לנפילת תריס או חפץ אחר מדירת הנתבע והשייך לנתבע, על רכבה של התובעת באופן שגרם נזק לרכב התובעת, כמפורט בחוות דעת שמאי מטעמה (להלן: "האירוע").
לתובעת רכב הסעות, מיניבוס, מדגם מרצדס ספרינטר , שבמועד הרלוונטי, 3.1.20, חנה בחניית בניין ביתה של התובעת .
במועד האמור נפל חפץ או תריס מדירת הנתבע והשייך לנתבע, המתגורר בסמיכות, וגרם לרכב נזקים המפורטים בחוות דעתו של השמאי יגאל אנקורי מיום 5.3.20, אשר צורפה לכתב התביעה (להלן: "חוות הדעת").
בהתאם לחוות הדעת נגרם לרכב התובעת נזק בסך של 3,200 ₪ וכן ירידת ערך בסך של 11,072.41 ₪, ובסה"כ נזק בסך של 14,272.41 ₪.
יוער כי הנתבע ויתר על חקירתו של השמאי מטעם התובעת וגם לא המציא חוות דעת נגדית מטעמו, ואתייחס לכך בהמשך הילוכי.
לטענת התובעת, סמוך לאחר מועד האירוע, הכיר הנתבע באחריותו והציע לתקן את הרכב, אולם כאשר התברר לו סכום התיקון סירב לתקן.
הנתבע מכחיש בכתב הגנתו את הפגיעה של איזשהו חפץ שבבעלותו ברכב התובעת. לדבריו, התובעת לא הביאה בדל ראיה בדבר הפגיעה של איזשהו חפץ מסתורי ברכבה, ובאם חפץ כזה פגע לא ברור מהיכן הוא הגיע ומיהו בעליו של החפץ שלו.

דיון והכרעה
אקדים אחרית לראשית ואומר כבר כעת כי דינה של התביעה להתקבל כדלקמן:
ראשית לראיות הצדדים:
בתיק התקיימו שני דיונים: האחד – דיון מיום 7.7.21, והשני – מיום 15.7.21.
בדיון הראשון נחקרו התובעת והנתבע על גרסתם. בדיון השני, שבה התובעת והשלימה את עדותה, וכן הביאה עמה שלושה עדים נוספים, בעלה, אלכסנדר, וכן שני שכנים של הצדדי ם: אביבה סיסו ומיכאל לויטמן.
בדיון הראשון הודה הנתבע כי מסגרת אלומיניום נפלה מדירתו של הנתבע, אך הכחיש כי זו פגעה ברכבה של התובעת (עמ' 1, ש' 12-13 לפר'), וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שהשריטות על גבי הרכב הן אופקיות ולא אנכיות.
גם במסגרת הדיון השני הודה הנתבע כי התריסים שהוצגו ע"י התובעת בעדותה הם תריסים שלו (עמ' 4, ש' 20-21 לפר').
עולה אפוא, כי אין כל חולק על כך שבמועד האירוע נפלו תריסים מדירתו של הנתבע לכיוון חניון הרכבים. כך עולה מהתמונות ויתר הראיות שהוצגו לפניי , כמו גם מהודאת בעל דין של הנתבע עצמו.
באשר לסוגיית הפגיעה של מסגרת האלומיניום ברכב התובעת הרי שמצאתי בעניין זה את עדותם של כלל העדים שלפניי, ובכלל זה: התובעת ובעלה וכן שני השכנים , כאמינה וקוהרנטית. עדויות אלו מעידות על נפילות של חפצים מדירת הנתבע לכיוון החניון ולכיוון מקום חניית רכב התובעת במועד האירוע.
בהקשר זה מפרטת שכנתו של הנתבע וחברת הוועד, גב' סיסו , כי היא נדרשה ע"י נציג כבאות והצלה לפרטיו של הנתבע, בשל נפילת חפצים מדירתו בעת אירוע הסערה. כל זאת, לאחר שבמועד הסערה הגיעו כוחות ההצלה לבניין (עמ' 7, ש' 1-8 לפר'). לדבריה, במועד האירוע נפלו שני תריסים: האחד בבניין ביתה, שבו מתגורר גם הנתבע; ואילו השני: נפל בבניין השכן, כאשר חפץ נוסף נותר תלוי ואף נדרש להזמין מנוף על מנת להורידו (שם, ש' 7-9).
כן העיד השכן מהבית ממול, מר לויטמן, שלטענתו, חניית רכבו סמוכה מאד לחניית רכב התובעת . לדבריו, הוא חזר מעבודתו במועד האירוע קרוב לחצות ליל, ומצא קונסטרוקציות מפוזרות בשביל שבין הבניינים. לדבריו, הוא ראה מראש את החיבור של הקונסטרוקציות לדירת הנתבע וחשש כי זו תתנתק. כמו כן הוא מציין כי מצא פריטים מפוזרים, ובכללם: תריסים וחתיכה של אלומיניום. לדבריו, למחרת פגש את התובעת ליד הרכב וזו הצביעה על הנזק שנגרם לרכב (עמ' 8, ש' 13-21 לפר').
בהמשך חקירתו מבהיר עד זה כי לא הצליח להיכנס לחנייתו, וזאת, נוכח הפריטים שהיו מפוזרים בשטח (שם, ש' 27-28). עוד הוא מציין כי לו היה עומד שם, הקונסטרוקציה היתה נופלת לו על הראש (שם, בש' 34-35).
עולה מדבריו של השכן לויטמן שברור לו כי הנזק לרכב התובעת נגרם כתוצאה מנפילת הפריטים על הרכב. בהקשר זה אבקש לצטט את דבריו של לויטמן בחקירתו המצביעים על הקשר הסיבתי בין נפילת הקונסטרוקציה לבין הנזק לרכב התובעת, כדלקמן:
"בסוף ראיתי שזה היה מפוזר בשביל הכניסה לחניה, היו מפוזרים פריטים. תריסים, חתיכה של אלומיניום. בבוקר שיצאתי פגשתי את השכנים , ליד האוטו. החניה שלי היא שתי חניות מהחניה שלהם. וירדתי לחניה בבוקר ופגשתי אותם ליד האוטו שלהם ואמרו לי תראו איזה נזק. ראיתי את הפגיעה ואמרתי להם שזה בזול." (שם, בש' 18-21. ההדגשות כאן ולהלן שלי. י.פ.).
באשר לנתבע עצמו הרי שהוא עצמו מודה, כאמור , כי התריסים שנפלו לחניון נפלו מדירתו, כדלקמן:
"לשאלת בית משפט אם אני מכיר את החלקים האלה אני משיב שאני רואה את התמונות שהציגה התובעת. אני לא חולק על זה שהתריסים שלי." (עמ' 4, ש' 20-21 לפר').
גם בסיכומיו לא מכחיש הנתבע את הנפילה של הקונסטרוקציה מדירתו, אולם לשיטתו, הנזקים שנגרמו לרכב התובעת אינם תואמים את נפילת התריסים, כדלקמן:
"בכל העדויות אף פעם לא נאמר אפילו וכמובן שלא הוכח שחפץ מהדירה שלי פגע במכונית. לפי סימני השפשוף על המכונית בצידה רואים שהפסים הם אופקיים ולא אנכיים. כלומר, לא יכול להיות שנפל חפץ מלמעלה והשריטה היא לא אנכית. אני רוצה לציין שתמונה אחת שווה יותר מ-1,000 מילים." (עמ' 7, ש' 21-23 לפר').
בהקשר זה יודגש כי ככל שמדובר בחפץ שעף ברוח הרי שברי כי פגיעותיו יכולות להיות הן אנכיות והן אופקיות.
גם בהמשך טוען הנתבע כי הגם שלא נכח באירוע בעת שהתרחש והגם שהתריס נפל מדירתו, הרי שגם התובעת לא היתה עדה לאירוע. כן טוען הנתבע כי התנדב לתקן את הרכב רק על מנת "לגמור את חייו בשלווה", וזאת, בין היתר, בשים לב למצבו הכלכלי השפיר. לעניין זה אפנה לדבריו של הנתבע כדלקמן:
"התריס נפל ולא פגע במכונית. לשאלה אם ראיתי את זה באותה העת, אני משיב שלא, לא הייתי שם. אבל גם התובעת לא ראתה. לשאלה למה התנדבתי ללכת למוסך והסכמתי לצבוע, אני משיב שהוצאתי את תעודת הזהות הבנקאית שלי של שנת 2019, אם היתרה, שלושה ימים לפני האירוע. הסכמתי לשלם, היתרה שלי והממוצע בכל השנה ובסוף השנה יותר מ-30 מיליון ₪. שיש לי כסף נזיל בבנק. אני מחפש לגמור את חיי בשלווה ואם מישהו מתקשר אלי ואומר לי שמהדירה שלי נפל חפץ דבר ראשון שאמרתי לו שאם מהדירה שלי אני משלם. ואין לי בעיה לשלם גם. אבל שהלכתי לפחח והוא צוחק ממני ואומר לי שזה בכלל לא מלמעלה. לשאלת בית משפט לא צריך להביא חוות דעת של שמאי מטעמי. רואים לפי התמונה. (מעיין).
אני רק אציין שוב, שהתובעת בכל העדות שלה, בלי לציין את המקורות, תמיד ציינה שנפלו קרשים ופלסטיקים וחפצים. אבל אף פעם לא אמרה ולא ציינה ולא העידה שזה נפל על הרכב שלה. גם בשאלה של בית משפט." (מעמ' 7 בש' 30 עד עמ' 8 בש' 5).
קיצורו של דבר: הנתבע איננו חלוק על נפילת תריסים וקונסטרוקציות מדירתו לעבר חניון רכב התובעת, כפי שאינו חולק על כך שלא שהה במקום במועד האירוע. הנתבע חלוק על כך שהנזק נגרם ע"י הקונסטרוקציה. זאת, לדבריו, לאחר שבדק את תמונות הרכב מול פחח מטעמו, שהפנה אותו לכיווני השריטות. יודגש כי הנתבע לא המציא חוות דעת של שמאי מטעמו, לא המציא חוות דעת בוחן מטעמו ואף לא השכיל להביא את הפחח שחיווה דעתו כי הנזקים לא נגרמו מתריסי ופריטי הנתבע.
לא זו אף זו: הנתבע ניסה לתקן את רכב התובעת ויש בכך משום הודאת בעל דין.
אשר על כן, במאזן ההסתברויות במשפט האזרחי, אין מנוס מלקבוע כי פריטי הנתבע שנפלו מדירתו הם שגרמו לנזק ברכב התובעת.
בהקשר זה אציין כי לא נמצא כל חולק על טענת התובעת כי רכבה היה רכב בן כחודש ימים במועד האירוע (עמ' 5, ש' 5 לפר'), באופן שודאי משפיע על ירידת הערך של הרכב.
כמו כן, אין כל חולק על כך שהפגיעה היתה ב"דופן ימין מקטע עליון" (כקביעת השמאי מטעם התובעת) . ניכר כי ההסתברות כי מוקד זה סבל פגיעות אחרות מחפץ אחר או מתאונה (במוקד גבוה זה) במהלך החודש שהיה הרכב בחזקת התובעת, אינה גבוהה לחלוטין.

תוצאה
משכך, אני מורה על חיוב הנתבע, בנזק המוערך בחוות דעת השמאי, בסך של 14,272 ₪, שכר טרחת השמאי בסך של 1,462 ₪, שכרם של העדים בסך כולל של 1,000 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד התובעת בסך של 2,761 ₪, ואגרת בימ"ש בסך של 765 ₪. סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פאינה פאינה
נתבע: ברוך קוטלארסקי
שופט :
עורכי דין: