ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שפרה והבה נגד יוסף והבה :

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובעת:

שפרה והבה
באמצעות ב"כ עוה"ד חמדה דבש בנימיני ו/או עוה"ד מאיה קורן ו/או עוה"ד ארז סמימי ו/או עוה"ד אריאל כהן ואח'

נגד

הנתבע:

יוסף והבה
באמצעות ב"כ עוה"ד דרור שלמה טולדו ו/או עוה"ד גיל שילה

פסק דין

רקע המחלוקת ותמצית טענות הצדדים
בפניי תביעה כספית בסך 51,386 שהגישה התובעת גב' שפרה והבה, כנגד הנתבע מר יוסף והבה, הגרוש שלה.

כעולה מכתב התביעה, ביום 21.07.2005 ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב בעניינם של הצדדים (בתיקי תמ"ש 2260/99, 2261/99, 2262/99, 2263/99 ו-2264/99) אשר קבע את חלוקת נכסיהם (להלן "פסק הדין") (נספח א1 לכתב התביעה). בהמשך, הגיעו הצדדים להסכם שקיבל ביום 29.06.2008 תוקף של פסק דין בתיק תמ"ש 2266/99, המתייחס בין היתר להסדר הזכויות בנכסים (להלן " הסכם ההסדרה") (נספח ג' לכתב התביעה).

טענת התובעת היא כי בהתאם להסכם ההסדרה ועל פי התחייבויות הנתבע כלפי עוה"ד אמיר אלופי בהסכם שכר טרחה , היה עליו לשלם את תשלום שכר הטרחה לעוה"ד אלופי בתוספת תשלום הוצאות , ב גין רישום זכויות הצדדים באולם התעשייה המצוי ברחוב שביל המפעל 5 ת"א (להלן " אולם התעשייה") ובחנות שברחוב שביל המפעל 3 ת"א (להלן " החנות"). אולם, בפועל, הנתבע לא שילם את שכר הטרחה, ועל מנת לאפשר שלא לעכב את עבודתו של עוה"ד אלופי, שכר הטרחה בכללותו, סך של 51,386 ₪, שולם על ידי התובעת בשבעה תשלומים, כשהאחרון מיום 16.07.2017 . כך, מדובר בתביעה לשיפוי הסכום ששילמה התובעת לעוה"ד אלופי עבור שכר הטרחה.

לגרסת הנתבע, מדובר בתשלום שכר טרחה עבור העברת מחצית מזכויותיו ב חנות ובאולם התעשייה (להלן "הנכסים") לבעלות התובעת. לשיטתו, הסכם ההסדרה אינו קובע כי רישום הזכויות ותשלום הוצאות הרישום מוטלים על הנתבע, ואילו הצדדים פנו יחדיו אל עוה"ד אלופי לצורך הסדרת הזכויות , כפי ש הוסכם בין הצדדים ונקבע בפסק דין. עוד הוסיף הנתבע כי במסגרת המו"מ שנוהל מול עוה"ד אלופי, סוכם כי הסכום שישלם הנתבע לצורך העברת הזכויות לתובעת לא יעלה על סך 15,000 ₪ בהתאם להיקף שעות העבודה הדרוש לעוה"ד אלופי להשלמת העברת הזכויות. זאת משום שעוה"ד אלופי לפני שנים מכבר החל לטפל ברישום הזכויות בנכסים. עוד הוסיף הנתבע כי לתובעת אין זכות לקבל החזר מלא של שכר הטרחה ששילמה לעוה"ד אלופי, שהרי עיקר העבודה נגעה לתובעת, שביקשה למכור את חלקה בנכסים לאחר הסדרת רישום הזכויות. כן ציין הנתבע כי לאחר קבלת דרישת התשלום הראשונה מעוה"ד אלופי, שלכאורה חרגה מההסכמה בין הצדדים לבינו, ביקש מעוה"ד אלופי להפסיק את עבודתו ולשלם מחצית מהסכום שדרש וזאת עד לקבלת הסבר על המשך ההליכים, אופן התשלום וגובהו ובפועל שילם לעוה"ד אלופי סך של 600 ₪ . לבסוף, ציין הנתבע כי לא ניתן לחייבו ביותר מאשר 5,000 ₪
הליכים בתיק
ביום 14.07.2020 התקיים דיון בישיבה מקדמית בתיק.

התיק נקבע לדיון שמיעת ראיות ליום 06.07.2020. בפועל, עובר למועד הדיון ביקש ב"כ התובעת לצרף כבעל דין בהליך את הנאמן שמונה לתובעת במסגרת הליכי חדלות הפירעון שנפתחו בעניינה.

ביום 06.12.2020 הגיש ב"כ התובעת הודעה כי בתיק חדלות הפרעון ניתן אישור לניהול ההליך דנא, ראה נספח א' שצורף לבקשה.

דיון ההוכחות התקיים ביום 12.04.2021, במסגרתו העידו הנתבע, התובעת ועוה"ד אלופי מטעם התובעת. לדיון לא התייצב העד יוני והבה מטעם הנתבע, על כן נמחק תצהירו מהתיק (עמ' 10, שורה 21 לפרוטוקול).
דיון והכרעה
המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת חבות הנתבע בתשלום שכר טרחת עוה"ד אלופי על פי הסכם שכר הטרחה מיום 08.03.2015 (להלן " הסכם שכר הטרחה") (נספח ח לכתב התביעה), מכוח הסכם ההסדרה.

סעיפים 26.1-26.2 לפסק הדין קובעים את חלוקת הזכויות בנכסים בין הצדדים. הסכם ההסדרה נוגע לאופן הטיפול בהסדרת הזכויות בנכסים בהתאם לפסק הדין, ומעיון בהסכם, עולה שבמסגרתו הסכימו הצדדים כי יפעלו במשותף להסדרת הזכויות בנכסים- "יוסף ושפרה יפעלו" (סעיף 1 להסכם ההסדרה).

עיון בהסכם שכר הטרחה מלמד כי נחתם ביום 08.03.2015 בין עוה"ד אלופי לבין הלקוח- והבה יוסף ווהבה שפרה. במסגרת ההסכם, התחייב עוה"ד אלופי ל"טיפול בהשלמת רישום זכויות הלקוח ביחידות הידועות כחלקה 49/141 בגוש 6971 ו-חלקה 49/164 בגוש 6971 (להלן: "היחידות") אצל לשכת רישום המקרקעין " וכן ל"טיפול בעריכת הסכם מכר עבור המוכר למכר היחידות לצד ג'". ההסכם חתום על ידי הנתבע ואילו חתימת התובעת לא מופיעה על גביו, זאת למרות שכפי שפורט לעיל, בכותרת ההסכם מצוין במפורש כי שני הצדדים הם "הלקוח", המתחייב בתשלום שכר טרחת עוה"ד. בפועל, הוסכם כי ישולם לעוה"ד אלופי סך של 800 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל שעת עבודה לצורך השלמת רישום זכויות הלקוח ביחידות, וכן ישולם 1% מסכום התמורה במכירת היחידות לצד ג'.

בכתב התביעה ציינה התובעת כי על הנתבע לשלם לתובעת את הסכום הכולל ששילמה בעצמה לעו"ד אלופי כשכר טרחה עבור העברת הזכויות בנכסים, אשר היה על הנתבע לשלם בעצמו. התובעת צירפה מספר חשבוניות המעידות כי שילמה לעוה"ד אלופי סך של 47, 493 ₪ (נספחים ו1-ו6 לכתב התביעה), ו ציינה כי בהמשך שילמה סכום נוסף של 3,893 ₪, כך שהסכום הכולל ששילמה לעוה"ד אלופי, אותו היא תובעת מהנתבע, עומד על סך 51,386 ₪. בעניין זה יש לציין כי לא צורפה חשבונית עבור התשלום האחרון מיום 16.07.2017 שטוענת התובעת ששילמה לעוה"ד אלופי, בסך 3,893 ₪. כן ראה עדותה של התובעת: "... אני יודעת רוב הכסף אני שילמתי. יש קבלות יש הוכחות" (עמ' 11, שורה 22 לפרוטוקול) .

בניגוד לכתב התביעה, בתצהיר העדות הראשית מטעמה, הצהירה התובעת כי שילמה לעוה"ד אלופי סך של 47, 439 ₪ בלבד, וכי מלבד השיפוי המבוקש, היא עותרת להשלמת שכר טרחת עוה"ד אלופי מהנתבע (סעיף 12 לתע"ר תובעת) . בפועל, התובעת בסיכומיה חזרה בה מגרסתה בכתב התביעה, וטענה כי על הנתבע לשפות אותה בגין מחצית הסכום ששילמה עבור שכר הטרחה לעוה"ד אלופי, סך של 23,719 ₪ בלבד, וזאת משום שבפסק הדין נקבע כי הצדדים יפעלו יחד בכל הקשור להסדרת הזכויות בנכסים (סעי פים 6 ו-14 לסיכומי התובעת). עוד ציינה כי הנתבע אכן שילם סך של 600 ₪ (סעיף 10 לסיכומי התובעת) .

לביסוס גרסתה, צירפה התובעת מכתב מיום 24.07.2017 (נספח ה') ששלח עוה"ד אלופי אל הנתבע, לפיו לגרסתה, עוה"ד אלופי סיים את עבודתו ודורש מהתובע תשלום שכר טרחה בסך 51,386 ₪. אולם, לא מדובר בדרישה לשלם את שכר הטרחה לעוה"ד אלופי, אלא במכתב שכתב עוה"ד אלופי בשם מרשתו, גב' שפרה והבה, בו הוא מציין: "בהתאם להתחייבותך מיום 8.3.15, הנך נדרש בזה לשלם למרשתי את עלות שכר טרחתי והוצאותי ברישום הזכויות כאמור בסך של 51,386 ₪, וזאת תוך שבעה ימים ממועד מכתבי זה".

בתצהיר העדות הראשית מטעמו, מציין הנתבע כי לא נקבע בפסק הדין שהתשלום עבור הסדרת הזכויות מוטל על כתפיו, וכי הפניה לעוה"ד אלופי נעשתה על ידי הצדדים במשותף, תוך התחייבות משותפת לתשלום שכר הטרחה, שגובהו לא יעלה על סך 15,000 ₪ (סעיפים 2-7 לתע"ר נתבע).

יש לציין כי בסיכומיו, הוסיף הנתבע כי מאחר והתובעת לא מחתה על סיכום השעות וסכום שכר הטרחה המבוקש, אלא שילמה את הסכום, מנעה מהנתבע את זכותו להתנגד לפירעון החוב, כולו או מקצתו. זאת, בסתירה לגרסה שהעלה בכתב ההגנה, כפי שהובאה לעיל, לפיה ביקש מעוה"ד להפסיק את עבודתו כאשר זה הציג דרישת תשלום ראשונה, אשר הייתה גבוהה מסך של 15,000 ₪ עד לקבלת הסברים . כמו כן, הנתבע לא צירף כל מסמך לכתב ההגנה על מנת לחזק את גרסתו כי קיבל מעוה"ד אלופי דרישת תשלום חלקית וכי ביקש להפסיק את עבודתו, ובפועל אף לא הביא לעדות עד מטעמו, לעניין הסכום שסוכם בין הצדדים לבין עוה"ד אלופי עבור שכר טרחתו.

בדיון שמיעת הראיות שהתקיים ביום 12.04.2021 העיד עו"ד אלופי כי בתם של הצדדים פנתה אליו בבקשה שיטפל בהסדרת הזכויות בנכסים אשר טיפל בהם בעבר. עוד העיד: " עשינו פגישה רחל ושפרה ויוסי במשרדי. אמרתי להם שזה יעלה כסף, כי זה תיק שהיה אצלי לפני 25 שנה וסיכמנו שכר טרחה לפי שעות עבודה... באותו יום לא שלחתי את הסכם שכר הטרחה הכל היה במיילים, בקשר עם רחל, ואח"כ לימים קיבלתי הסכם שכר טרחה חתום על ידי שפרה ויוסי, על ידי רחל, והתקדמתי ברישום... אני הייתי בקשר תמיד עם רחל... שלחתי עידכונים שלחתי חשבוניות, קיבלתי כ-47 אלף ₪ למיטב זכרוני." (עמ' 6 שורות 17-18, 23 לפרוטוקול; עמ' 7 שורות 1-3, 10-11 שם). עדותו של עוה"ד אלופי מתיישבת עם גרסת התובעת כי שילמה סך של כ- 47,000 ₪ עבור שכר טרחתו, וכי הנתבע שילם סך של 600 ₪ בלבד (עמ' 7, שורות 28-29, שם).

כשנשאל הנתבע בחקירתו האם שילם לעוה"ד אלופי סך של 15,000 ₪ עבור שכר הטרחה, השיב ששילם סך של 600 ₪ (עמ' 9, שורות 16-17 לפרוטוקול). במסגרת ההליך, לא ציין הנתבע כי שילם סך גבוה מכך.

עדותו של עוה"ד אלופי באשר לפגישה במשרדו ולהסכמות שהתקבלו בין הצדדים לעניין אופן חישוב שכר הטרחה כשכר שעתי, מהימנה עליי. הצדדים בחרו במנגנון תשלום שכר שעתי לעוה"ד, וטענת הנתבע כי הצדדים ציפו לשלם שכר טרחה נמוך יותר וכי לא ציפו שההליך יימשך כשנתיים, לא נתמכת בראיות. דוחה את גרסת התובע לפיה הוסכם על תשלום שכר טרחה בגובה 15,000 ₪ בלבד.

עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, במסמכים שצורפו, לרבות החשבוניות ובעדויות הצדדים והעדים מטעמם. בנסיבות העניין, מקבל את גרסת התובעת כי שילמה לעוה"ד אלופי סך של 47, 493 ₪ (ולא סך של 51,386 ₪) וזאת עבור הסדרת הזכויות בנכסים, בהתאם להסכם ההסדרה שקיבל תוקף של פסק דין, ולהסכם שכר הטרחה עליו חתמו עם עוה"ד אלופי. גרסתה נתמכה בעדותו של עוה"ד אלופי, ובצירוף החשבוניות. יוער כי הנתבע לא התנגד לטענה כי התובעת אכן שילמה כ-47,000 ₪ עבור שכר הטרחה.

כפי שצוין לעיל, אין מחלוקת כי הצדדים נפגשו יחדיו עם עוה"ד אלופי והתקשרו עמו בהסכם שכר הטרחה כשחתימתו של הנתבע מופיעה על גביו, וזאת כשהם פועלים יחדיו להסדרת הזכויות בנכסים, אף בשים לב לנוסחו של הסכם ההסדרה שהובא לעיל ולגרסת התובעת בסיכומיה . כן ראה בעניין זה עדותו של עוה"ד אלופי: " מבחינתי יש הסכם ששכר טרחה בו שני הצדדים חייבים ביחד ולחוד" (עמ' 8, שורה 16 לפרוטוקול).

יש לציין שהנתבע אף לא מכחיש שעליו לשאת בתשלום שכר טרחה לעוה"ד עבור הסדרת הזכויות אם כי הבהיר שנטל תשלום שכר הט רחה אינו מוטל על כתפיו בלבד. כן יש להוסיף שהתובעת שינתה את גרסה בסיכומיה, והיא תובעת את חלקו של הנתבע בתשלום שכר הטרחה, קרי מחצית הסכום.

סוף דבר
בנסיבות העניין ובשים לב לכל האמור לעיל, מקבל את התביעה חלקית.

הנתבע ישפה את התובעת בעבור מחצית סכום שכר הטרחה שזו שילמה לעוה"ד אלופי בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה , בקיזוז 600 ₪.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 23,146.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, וזאת עד ליום 05.09.2021.

אין צו להוצאות. כל צד יישא בשכר טרחת עורך דינו.
זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שפרה והבה
נתבע: יוסף והבה
שופט :
עורכי דין: