ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק לאומי לישראל בעמ נגד מיקי סוסטיאל :

לפני כבוד השופט עדי הדר

התובעת:

בנק לאומי לישראל בעמ

נגד

הנתבעים:

1.מיקי סוסטיאל
2.עמי סוסטיאל

פסק דין

לפני ביהמ"ש תביעת בנק נגד ערבים בגין יתרת חוב בחשבון החייבת המתנהל אצלו.

כתב התביעה
התובעת, תאגיד בנקאי, הגישה ביום 26.7.20 כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעים בגין ערבותם ליתרת חוב נכון ליום 13.7.20 בחשבון המתנהל אצלה של חברת מאמא פסטה בע"מ (להלן: "החשבון" ו - " החברה") שנקלעה להליכי חדלות פירעון, על סך של 92,018.09 ₪ כש הריבית מחושבת עד ליום 30.6.20.

הבקשה למתן רשות להתגונן
הנתבעים הגישו ביום 14.10.20 בקשת רשות להתגונן בה טענו כי הערבות אותה עשו פקעה והפנו להודעה שהתובעת פרסמה ב יום 12.7.20 בדף החשבון באתר התובעת במרשתת ולפיה " לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה".

הדיון הראשון
ביום 17.1.21 התקיים הדיון הראשון לאחר שביהמ"ש דחה בקשת הנתבעים לדחות מועד הדיון. הנתבע נחקר ולאחר שמיעת סיכומים בעל פה, ביהמ"ש נתן רשות להתגונן.

הגשת ראיות
ביום 17.2.21 ביהמ"ש קבע כי מוצו הליכים מקדמיים והורה על הגשת ראיות. התובעת הגישה ראיותיה ביום 4.3.21 והנתבעים ביום 25.3.21.

הדיון השני
ביום 12.4.21 התקיים הדיון השני. ביהמ"ש קבע מועד לשמיעת הראיות וקצב זמני חקירה.

הדיון השלישי
ביום 28.6.21 התקיים הדיון השלישי, לאחר שביהמ"ש דחה מועד הדיון לבקשת הנתבעים. נחקרו העד מטעם התובעת והנתבע. הנתבעים התנגדו לסכם בעל פה מהסיבה שפורטה בפרוטוקול הדיון.

הגשת סיכומים
התובעת הגישה סיכומיה ביום 5.7.21 והנתבעים ביום 12.7.21.

דיון והכרעה
על ביהמ"ש להכריע במחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה האם פקעה ערבות הנתבעים לחוב החברה ומהו סכום החוב .

גרסת התובעת
התובעת טענה בכתב התביעה כי החברה חתמה על חוברת תנאי ניהול חשבון חוזר דביטורי ועל בקשה לפתיחת חשבון אצלה. אותו חשבון הועבר בדרך של "סיגמנטציה" דהיינו העברה מיכונית טכנית מסניף הרוא"ה לסניף קונקורד "AS IS", דהיינו, החשבון הועבר כפי שהוא והמשיך להתנהל בסניף קונקורד. מטעמים טכניים מספרו של החשבון השתנה.

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב נתן ביום 12.7.20 צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד החברה. לכן, התביעה הוגשה נגד הנתבעים בלבד אשר הינם ערבים לחובותיה והתחייבויותיה של החברה בחשבון.

הנתבעים חתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לפיו הם ערבים לסילוק חובותיה והתחייבויותיה של החברה כלפי התובעת.

גרסת הנתבעים
הנתבעים טענו בבקשה למתן רשות להתגונן כי הערבות אותה עשו פקעה. לטענתם, ע ל פי הוראת סעיף 3(א) לכתב הערבות עליו חתמו, הרי שהערבות תמשיך לעמוד בתוקף "וזאת עד שהבנק יאשר לערבים בכתב שאחריותם על פי ערבות זאת הסתיימה".

הנתבעים טענו שביום 12.7.20 התובעת פרסמה בחשבון החברה המתנהל באתר המרשתת המנוהל על יד ה, הודעה ולפיה "לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה".

לטענת הנתבעים, הפרסומים נצפו בעבר, אלא שנכון למועד עשיית תצהיר הנתבע שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן, לא ניתן לאתר באתר ה תובעת את הלשונית הנכונה על מנת שניתן יהיה להדפיס את היסטוריית הפרסומים. הנתבעים טענו שיש לברר אם התובעת היא שביטלה את אותה לשונית. לטענת הנתבעים הפרסומים עולים כדי הודעה בכתב בדבר ביטול כתב הערבות.

עוד טענו שסכום התביעה אינו ברור ואינו סופי כלל וכלל. הם טענו שעל פי המועד בו קיבלו לידם את העתק הבקשה יחול הסייג הקבוע בסעיף 3(ג)(1) ולפיו לא תחול ערבותם על כל חוב אשר נוצר לאחר מועד ידיעת הבנק אודות הליכי הפירוק. הם טענו ש עולה כי מאז יום 23.4.20 חויב החשבון בסכום מצטבר בסך של 58,303 ₪ בו אינם חייבים.

האם הנתבעים הוכיחו כי הערבות פקעה ?
הנתבעים ערבו להתחייבויות החברה בהתאם להסכם ערבות עם התובעת שצורף כנספח 5 לכתב התביעה. על הנתבעים נטל הבאת הראיות והשכנוע כי הערבות פקעה. הראיה היחידה עליה מתבססת טענת הנתבעים שהערבות פקעה היא פרסום בדף החשבון באתר התובעת במרשתת תחת הכותרת "ריכוז ערבויות" לפיו " לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה".

רק הנתבע חתם על תצהיר שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן ולכן הוא נחקר ביום 17.1.21 ולהלן תשובותיו לגבי גרסתו כי הערבות פקעה:
"ש. שאלתי למה נכנסת וחיפשת לגבי ערבויות האם חשבת שהערבות שלך לא בתוקף?
ת. בחשבון הזה לא היו ערבויות
ש. למה הכוונה לא היו ערבויות, האם הכוונה לערבויות בנקאיות?
ת. בחשבון הזה לא היו לי שום ערבויות, הערבויות היו בסניף אחר ש. איזה ערבויות?
ת. ערבויות של החברה. לא היו לי ערבויות אישיות ש. היה לך ערבות קודמת בסניף קודם זה לא עבר לסניף החדש?
ת. לא. כי שם הייתי עם 160 אלף אשראי וחתמתי על ערבות, כשהעבירו לסניף הזה עשו לי 70 אלף אשראי ללא ערבות, מס' החשבון שונה ש. זה אותו חשבון שהועבר מסניף לסניף?
ת. אז למה לא החתימו אותי על החשבון הזה, אם היו מחתימים אותי בחשבון הזה אז בסדר. רק בחשבון הקודם הייתי חתום על ערבות ש. האם שילמת את ה 160 אלף כשעבר החשבון?
ת. החשבון עבר ללא חוב כי מכרתי אז דירה ב 2012 והכנסתי לחשבון שהיה 300 אלף ש"ח ש. מתי הועבר החשבון מסניף לסניף?
ת. לא יודע לא זוכר את השנה
ש. אתה זוכר שעבר בלי חוב?
ת. זה לא עבר עם החוב
ש. אתה מעיד והתחייבת לומר את כל האמת. חתמת על ערבות ללא הגבלה בסכום לחברת פסטה?
ת. בחשבון השני לא בחשבון הזה
ש. כשזה עבר החשבון המשיך להתנהל בחשבון השני?
ת. העבירו בנק, הכוונה לאותו בנק אבל סניף אחר ש. החשבון המשיך להתנהל?
ת. שינו את מספר החשבון. כשעברתי ישראכרט שינה את כל הניירת חתמתי עוד פעם כי זה מספר חשבון אחר ש. כשהחשבון עבר מסניף לסניף אתה אומר שהערבות שלך פקעה, חתמת על מסמכים של הפטרת ערב?
ת. לא קיבלתי הודעה אבל כשהגעתי לסניף החדש נתנו לי אשראי של 70 אלף ₪ ללא ערבות. לשאלת בית המשפט מה עם הערבות הקודמת אני אומר שלא שאלו אותי, הבנתי שהערבות ההיא היתה על 160 אלף ₪ וכשהעבירו לפה הערבות שם התבטלה. יש לי חשבון חדש אם היו רוצים היו מחתימים אותי."

גרסת הנתבעים לפיה הערבות הייתה לחשבון אחר, חייבה לאפשר להם לחקור העד מטעם התובעת לגבי גרסת התובעת, כמפורט קודם לכן, שהחשבון הינו מהותית אותו חשבון וכי השינוי הוא רק במספר החשבון ושם הסניף. אולם, העד מטעם התובעת לא נשאל לגבי מהות שינוי מספר החשבון והסניף. הוא נשאל האם כאשר בוצע השינוי, החשבון אופס והכחיש זאת. כאן המקום לציין שהנתבעים לא העמידו ראיות שלאחר שינוי מספר החשבון היה איפוס.

העד מטעם התובעת נשאל אם בוטל שיעבוד ואישר זאת. אולם, מחקירת הנתבע בעמוד 7 בשורה 24 עלה שביטול השיעבוד היה בשנת 2019, שלוש שנים לאחר שינוי מספר החשבון והסניף, ולבקשתו של הנתבע. ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים בסעיף 3.6 לסיכומיהם כי ביטול השיעבוד מסייע לעניינם. להפך, ביטול השיעבוד חידד הצורך בערבויות הנתבעים להתחייבויות החברה כלפי התובעת בהעדר בטוחה אחרת לאשראי שהעמידה התובעת.

הנתבע נשאל בעמוד 9 משורה 3 האם לשיטתו בחודש מאי 2019 הבנק הסיר את השעבוד על ני"ע בחשבון הפרטי שלו, והתובעת נתנה הלוואה לחברה, כיבדה משיכות באמצעות כרטיסי האשראי מחשבון החברה, כיבדה שיקים שנמשכו מחשבון החברה וכל זאת ללא בטחונות, ועל כך ענה:
"ת. כרטיסי האשראי לא היו בבנק, הכרטיס היה אצלי ושילמתי לפי הצורך. לשאלת בית המשפט האם חיוב בכרטיסי האשראי היה מחייב את חשבון החברה אצל התובעת אני משיב שכרטיסי האשראי היו אצלי לא בתוך הבנק, רק הגיעו חיובים ואני מאשר שהחיובים באמצעות כרטיסי האשראי היו מחייבים לאחר מכן את חשבון החברה אצל התובעת. כשבית המשפט שואל אותי האם הבנתי שהבנק טוען שעמדתי שהוא העניק אשראי לחברה ללא בטחונות אני משיב שכשהייתי בסניף הרוא"ה ומכרתי את הבית, מנהל הסניף שם אמר שנותן לחברה 200 אלף בלי ערבויות. כשעבר החשבון התמונה השתנתה ולא היו ערבויות, אני רק חותם בשם החברה והערבות נגמרה".

תשובות הנתבע מלמדות על ניסיון להתחמק ממתן תשובה לשאלה פשוטה. רק לקראת סוף תשובתו העלה הנתבע טענה שמנהל הסניף הקודם בו התנהל החשבון פטר אותו מערבותו. אולם, גרסה זו הינה גרסה כבושה ולא הוצג אישור בכתב שנתן אותו מנהל בזמן אמת לגבי השחרור מהערבות ואותו מנהל לא זומן ע"י הנתבעים כדי לאשר טענה זו.

דוגמא נוספת לאופן בו הנתבע ענה באופן מתחמק ונמנע ממתן תשובות ענייניות ראו בעמוד 10 משורה 3:
"ש. מ 2012 לא קיבלת מכתב שנוגע לחברה?
ת. לחברה שלחו הודעות
ש. אתה לא קיבלת מ 2012 שום מכתב הנוגע לחברה?
ת. איזה מכתב?
ש. כל מכתב האם דפי חשבון קיבלת?
ת. של מי? של החברה הגיע לחברה
ש. האם אישית קיבלת דואר של החברה?
ת. החברה קיבלה דואר ואני פותח אותו".

לנוכח תשובות הנתבע בחקירתו בעניין משלוח מכתבים ע"י התובעת, ביהמ"ש דוחה טענות הנתבעים בעניין זה בסעיף 3.5 לסיכומיהם.

בעמוד 9 משורה 16 התברר שהנתבע טוען כי שינוי מספר החשבון חייב התובעת להחתים אותו על הסכם ערבות חדש ומכאן שלטענתו שינוי מספר החשבון הביא לפקיעת ערבותו:
"ת. אין לי טענות נגד הערבות האישית כשהיה בחשבון הקודם עם המספר שם, כשהעבירו לסניף החדש שלחו הודעה לחברה שהחשבון הועבר עם מספר חדש ואמרתי שאם רוצים ערבות על החשבון החדש של החברה צריכים למחוק את המספר ההוא ולכתוב את המספר החדש ולהחתים אותי. ברגע שהחליפו לי את מס' החשבון של החברה למספר החדש כל חברות האשראי והספקים שלחו לי הודעות שאחתום מחדש אם יש לי ערבויות אצלם. שינו את הכל והבנק לא שינה לי"

ברי שהעובדה שספקים ביקשו להחתים החברה על הרשאה חדשה לחיוב החשבון בשל שינוי מספר החשבון אינה מבססת טענת הנתבעים שהסכם הערבות פקע.

הנתבע הופנה בעמוד 9 משורה 23 ל נספח 5 לתצהירו בש' 3 ב"הודעה לערב" לגבי הפניה מפורשת שאומרת שהערבות של הנתבע חלה לטובת החברה על כל סניפי הבנק ו נשאל האם מכאן יש להבין שלא השתנה דבר בחשבון, הוא רק עבר מסניף לסניף, וההתנהלות המשיכה כרגיל, ועל כך ענה:
"ת. מה שאמרתי קודם. ברגע שהעבירו את החשבון השתנה המספר ואני על המספר הזה אין לי ערבות אישית גם עו"ד לביא שהגיש אותי לחדל"פ אמר לי שאין לי ערבות אישית".

ביהמ"ש דוחה טענת הנתבע ששינוי מספר החשבון גרם לשינוי מהותי, לרבות ביטול או פקיעת ערבות הנתבעים. ביהמ"ש קובע כי טענה זו לא הוכחה ואף אינה מתיישבת עם תכלית ומטרת ההתקשרות בין התובעת לחברה והנתבעים, שביסודה מתן אשראי לחברה כנגד העמדת בטוחה לתובעת ע"י הנתבעים . ביהמ"ש קובע כי אותו חשבון עבר כמות שהוא מסניף אחד לשני, כאשר השינוי היחידי, הוא שינוי מספר החשבון ולכן אין בשינוי זה כדי להוות הודעת ה תובעת לנתבעים בדבר פקיעת הערבות כנדרש בהסכם הערבות.

האם ההודעה באתר התובעת מוכיחה הטענה שהערבות פקעה ?
מהראיות שהובאו עולה כי הראיה היחידה כביכול בכתב לפקיעת הערבות, ה וא צילום מאתר המרשתת בו צוין כי "לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה". הנתבעים טענו בסעיף 1 לסיכומיהם כי הודעה זו עולה כדי מתן אישור בכתב שהערבות פקעה ובסעיף 2 טענו כי לא נקבע בהסכם הערבות כיצד התובעת תיתן האישור ולכן יש לפרש ההסכם כך שדי בציטוט מאתר התובעת כדי להוכיח שהפרסום הינו בגדר הודעה על ביטול הערבות.

בעמוד 8 משורה 23 הנתבע נשאל האם אותו פרסום של הבנק עולה כדי אישור בכתב של הבנק לערב כי ערבותו הסתיימה ועל כך השיב כלהלן:
"ת. זה מתייחס לחשבון בסניף הרוא"ה ולא לחשבון החדש. כשבית המשפט שואל אותי האם אני טוען שאותו עמ' שצילמתי מאתר התובעת שבו כתוב שאין ערבויות הוא בבחינת אותו אישור בכתב הנזכר בס' 3א להסכם הערבות לפיו אחריותי על פי הערבות הסתיימה אני משיב שהבנתי שברגע שהעבירו ויצא הדף הזה הערבות הסתיימה, הם גם הורידו לי אשראי בחשבון במקום 160 אלף עשו 60 אלף ₪, ביקשתי גם שישחררו לי ני"ע. מנהל הסניף ב 2018 לא הכיר אותי וכשבאתי לסניף לא היה לי עם מי לדבר וביקשתי את זה מהמנהל לשחרר את הערבות הוא אמר אין בעיה ושחרר. לשאלת בית המשפט איך הוא שחרר אותה אני אומר ששחרר לי את התיק, לשאלה האם הוא כתב על נייר הבנק שמשחרר אותי מערבותי אני אומר שלא נתן לי באותו רגע אבל אמר שמשחרר. למחרת כבר ראיתי שהוא שחרר ויכולתי לעשות פעולות בני"ע שהיו משועבדים. לשאלה מה הקשר בין שחרור הערבות לעשיית פעולות בני"ע משועבדים אני אומר שזה החשבון הפרטי שלי ואין לו כל קשר לחברה."

סיכום עדות הנתבע לעניין מועד פקיעת הערבות כביכול, מלמד שלא רק שהתחמק ממתן תשובות ענייניות, מתשובותיו עלה שהוא נקלע לסתירות בין גרסאותיו המשתנות לעניין מועד פקיעת הערבות.

בבקשה למתן רשות להתגונן לא ציין המועד.

במהלך מתן עדותו טען כלהלן:

הערבות פקעה במעבר מחשבון לחשבון בשנת 2016 .
הערבות פקעה עוד לפני המעבר לחשבון "החדש" ע"י מנהל הסניף הקודם .
הערבות פקעה לאחר המעבר ל"חשבון החדש".
לגבי שתי הגרסאות האחרונות טען כי שני המנהלים פטרו אותו מערבותו בעל פה.

לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש לא האמין למי מגרסאות הנתבע.

כאמור לעיל, התובעת טענה שהפרסום בדף החשבון באתר מתייחס לערבות בנקאית בלבד.

הנתבעים טענו בסעיף 3.1 לסיכומיהם כי עדות העד מטעם התובעת עומדת לה לרועץ. העד מטעם התובעת נשאל בעמוד 4 משורה 13 מדוע אין בהערה לפיה "לא קיימות ערבויות למספר לקוח זה" הבחנה בין ערבות בנקאית לאחרת, ועל כך ענה כלהלן:
"ת. ההודעה הזו מתייחסת לערבויות בנקאיות שהוצאו בחשבון לטובת צד שלישי ש. אני אומר לך שזה לא נלמד מההודעה, בהודעה זו אין כל הבחנה בין ערבות בנקאית לאחרת?
ת. באתר של החשבון בבנק אין התייחסות לערבויות שנחתמו על ידי בעלי החברה או אחרים".

בסעיף 3.3 לסיכומיהם, הנתבעים הפנו לתשובות העד מטעם התובעת לשאלה לגבי דברי בא כוח החברה בדיון בהליך חדלות הפירעון של החברה. ביהמ"ש לא מוצא כי דברי בא כוח החברה מעלים או מורידים לעניין קיום ערבות אם לאו.

ביהמ"ש קובע כי הפרסום עליו הסתמכו הנתבעים, הינו ניסוח חסר באתר התובעת. אולם, אין בכך כדי לגרום לשינוי מהותי בהסכם בין התובעת ובין החברה והנתבעים, שהביא כביכול לפקיעת ערבות הנתבעים, שעה שהחשבון הוא מהותית אותו חשבון והתובעת המשיכה להעמיד אשראי לחברה.

לכן, ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים כי ערבותם פקעה, לרבות עקב שינוי מספר החשבון.

הטענה ליצירת חוב לאחר מתן צו עיכוב ההליכים כאמור לעיל, הנתבעים טענו גם לגבי גובה החוב הנערב. הם טענו שלאחר עיכוב ההליכים החוב הלך ותפח. הנתבע נ שאל ביום 17.1.21 , עת נחקר על התצהיר שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן, לגבי הטענה שנוצר חוב לאחר מתן צו עיכוב הליכים:
"ש. אתה טוען שהועמדו אשראים לאחר צו הפירוק של החברה כלומר הבנק נתן כסף לחברה לאחר צו הפירוק?
ת. לא. הוא נתן אשראי של 70 אלף ₪ ללא ערבויות ש. מפנה לבקשת הפירוק נספח ב' עמ' 9 לבר"ל ס' 33. רשמת שיש חוב של 111 אלף ₪ לבנק לאומי, תסביר מאיפה החוב?
ת. שיקים שנתתי לאנשים ואף פעם לא חזר לי שיק ש. אז יש חוב של 111 אלף ₪ לבנק לאומי?
ת. אם זה כתוב זה היה אז".

40. הנתבע נשאל בסוגיה זו גם בעת שמיעת הראיות בעמוד 10 משורה 11 ולהלן תשובותיו :
"ש. אתה טוען שחשבון החברה חוייב לאחר הגשת בקשת הפירוק, מפנה לתדפיסים אתה בעל עסק שניהל חשבון, תאשר שמדובר בפרעון הלוואה שהועמדה לפני צו הפירוק?
ת. ההלוואה של ה 60 אלף בטח לפני הבקשה לצו פירוק ושילמתי אותה ש. היתרה בחשבון היא יתרת ההלוואה?
ת. זה בחשבון החברה
ש. גם חיובי כ"א זה שימוש בכ"א שהיה לפני הבקשה לצו הפירוק?
ת. לפני הבקשה לצו פירוק הויזות שהגיעו לפרעון בחשבון החברה בבנק חלק הפסיקו לשלם כשקיבלו הודעה על חדל"פ לא כיבדו ונשאר חוב בהלוואה של 60 אלף נשארו 25 אלף והכניסו לחשבון וכל השיקים שנתתי לספקים והיו צריכים להיפרע חזרו והפסיקו לכבד שיקים שלי ש. תאשר שלאחר הגשת הבקשה לצו פירוק לא יצרת חיובים חדשים?
ת. נכון
ש. מפנה לבקשת הפירוק שצורפה לתצהירך נספח ב, האם ראית את זה ל פני שהגשת, האם שיתפו אותך בנתונים, מי נתן את הנתונים לעוה"ד?
ת. הוא שאל אותי למי אני חייב, מסרתי את כל החומר ולפי זה עשה ש. כאן כתוב שהחוב לתובעת הוא 111 אלף ₪, אך תסביר את הטענה שלך שיש לזכות אותך ואתה לא חייב את ה 60 אלף ₪ ?
ת. החיובים שאתה מדבר עליהם נובעים מזה שהבנק הכניס את חשבון ההלוואה לחשבון העסק.".

מכאן שגם בעניין גובה החוב הנערב הנתבעים נקלעו לגרסאות סותרות בין גרסתם כאן ובין גרסתם בהליך חדלות הפירעון של החברה והתברר שאין בטענתם ממש. לכן, ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים בפרק ב' לסיכומיהם לפיה יש לבטל חיוב החשבון לאחר יום 23.4.20, הוא יום הגשת הבקשה למתן צו לפרוק החברה.

לכן, ביהמ"ש מקבל התביעה נגד הנתבעים במלואה. הנתבעים טענו בסיכומיהם כי הפקידו בידי התובעת חלק מסכום החוב כדי להקטין נזקיהם . ככל שטענה זו נכונה, ברי שהתובעת לא תגבה החוב פעמיים. ביהמ"ש לא ידון בטענה זו שעלתה לראשונה בסיכומי הנתבעים.

דיון בהוצאות
מכיוון שביהמ"ש מקבל התביעה במלואה יש לחייב הנתבעים בתשלום הוצאות התובעת .

כבר בעת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן עלה קושי רב לגבי גרסתם של הנתבעים ובדיעבד התברר שגררו את התובעת להליך סרק שנועד לדחות את הקץ ותו לא, תוך העלאת טענה מופרכת לפיה שינוי מספר חשבון הבנק הביא לפקיעת ערבותם , תוך ניסיון לייחס לניסוח חסר באתר הבנק מה שידעו היטב שאין בו . ביהמ"ש מביא בחשבון גם האופן בו מנעו סיום שמיעת התובענה מיד לאחר שמיעת הראיות.

אשר על כן, בנוסף לתשלום אגרות משפט ששילמה התובעת, הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט בא כוחה בסך של 20,000 ₪.

סוף דבר
הנתבעים ישלמו לתובעת כלהלן:
מלוא סכום התביעה צמוד בהתאם להסכם ניהול החשבון כמפורט בכתב התביעה עד מועד התשלום .
החזר אגרות המשפט ששולמו צמודים בתוספת ריבית כדין ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

שכ"ט בא כוח התובעת בסך של 20,000 ₪ בתוספת ריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ה' אב תשפ"א, 14 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק לאומי לישראל בעמ
נתבע: מיקי סוסטיאל
שופט :
עורכי דין: