ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר מוסאי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת חופית גרשון-יזרעאלי
נציג ציבור (עובדים) גב' שוש ברוך
נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי שטרן

התובעת

אסתר מוסאי
ע"י ב"כ עו"ד עדי גרינפלד –הלשכה לסיוע משפטי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רונית סגל

פסק דין

לפנינו תביעה לגמלה לשמירת הריון, לתקופה שמיום 24.2.20 ועד ליום 9.4.20, מועד בו אושרה לתובעת גמלת שמירת היריון, עד למועד הלידה בשעה טובה.
עיקרי העובדות וההליך המשפטי
העובדות נשוא התביעה אינן שנויות במחלוקת, ופורטו בהחלטה מיום 7.1.21, כך:
התובעת ילידת 1987, עבדה בתקופה הרלוונטית כסוכנת שטח של מוצרי שיער/ מספרות.
תביעתה לשמירת הריון לתקופה שמיום 10.4.20 ועד הלידה אושרה.
תביעתה לשמירת הריון לתקופה שמיום 24.2.20 ועד ליום 9.4.20, נדחתה.

בהחלטה מיום 7.1.21 מונה מטעם בית הדין המומחה פרופ' חיים יפה (להלן: "המומחה"), לבחינת השאלה האם היעדרותה של התובעת מעבודתה בתאריכים הרלוונטיים התחייבה בשל מצבה הרפואי הנוגע להריון, ואשר סיכן את התובעת או את העובר.
ביום 2.2.21 ניתנה חוות הדעת המומחה. בחוות הדעת הסביר המומחה כך:
"נתבקשתי ע"י כבוד השופטת להשיב לשאלה, האם היעדרותה של התובעת מעבודתה בתאריכים 24.02.2020 ועד יום 09.04.2020 התחייבה בשל מצבה הרפואי הנוגע להריון, ואשר סיכן את התובעת או את העובר.

פרטי המקרה
התובעת ילידת 1987, עבדה בתקופה הרלוונטית כסוכנת שטח של מוצרי שיער/מספרות.
הגב' מוסאי בת 33, נשואה ואם לשני ילדים.
מתולדות עברה יש לציין:
בגיל 17 ניתוח לפרוסקופי להוצאת ציסטה דרמואידית משחלה. במקום נוסף כתוב כי עברה 2 ניתוחים כאלו (עניין זה אינו נוגע לנושא התביעה). מעברה המיילדותי, 2 לידות אחת מהן בניתוח קיסרי ועוד היריון שהסתיים בהפלה עצמונית. הניתוח הקיסרי בוצע עקב ממצא של נגעי וירוס ההרפס באברי המין התחתוניים.

בהריון הנוכחי, נשוא התביעה, וסת אחרון 26.9.2019, בדיקות השגרה שכללו סקר לגילוי היתכנות לתסמונת דאון וסקירות מערכות הוגדרו כתקינים.

בתאריך 28.01.2020 - שבוע 5 +17 להריון, נכתב כי ישנם תסמיני סימפיזיוליזיס מוכרים מהריון קודם.
בתאריך 23.02.2020 - שבוע 3 + 21 להריון,
בתאריך 27.02.2020 - שבוע 22 להריון, הייתה בדיקות במיון עקב כאבי בטן ושוחררה לאחר שלא נמצאה סיבה משמעותית.
בתאריך 01.03.2020 - פנתה לקבלת טפסים לשמירת הריון.
בתאריך 05.04.2020 - שבוע 3 + 27 להריון, אשפוז ליומיים בקפלן עקב תלונות על כאבים באזור הצלקת הניתוחית ובצידי הגוף, לאחר נפילה. שוחררה עם אבחנות ללא כל אזכור על סימפיזיוליזיס באבחנות.
בתאריך 05.05.2020 - שבוע 5 +31 להריון, מעקב הריון ועלה נושא הנגעים ההרפטיים באזור הפות ועקב כך שקילת ניתוח קיסרי.
בהמשך ילדה בניתוח קיסרי.

דיון
הבעיה בגינה ניתנה שמירת הריון הינה סימפיזיוליזיס. תופעת הסימפיזיוליזיס נובעת מכך שעצמות החיק שהן העצמות הקדמיות באגן הירכיים מחוברות בינן לבין עצמן באספקט הקדמי של אגן הירכיים, במה שנקרא מפרק קבוע. כלומר מפרק שאינו נע (דוגמא לכך הן עצמות הגולגולת וניגוד למפרק קבוע שהוא מפרק הכתף). בזמן הריון, קורה לעיתים, כתוצאה מפעילות הורמון הפרוגסטרון, שמפרק החיק, מקבל תנועתיות מסוימת, נוצר מרווח קטן בין עצמות החיק שהוא משמעותי כגורם לכאבים. תנועתיות במקרים אלו יכולה לגרום לסבל. תופעה זו נקראת Symphisiolysis. האבחנה בעיקרה היא קלינית. הנשים מתלוננות על כאבים בזמן שהן מסתובבות מצד אל צד במיטה והליכתן נראית כהליכת ברווז. בלחץ מעל אזור המפרק מתקבלת הרגשת כאב עז. צורת ההתייחסות לתופעה זו נעה בין "חיים עם זה", לוקחים נוגדי כאבים, משתמשים בחגורות אורטופדיות מיוחדות ועד לעיתים רחוקות מאד הליכה עם הליכון, קביים וצריך להזריק למקום המפרק חומר הרדמה יחד עם סטרואידים. פעולה ההזרקה נעשית על ידי רופא המתמחה בטיפולי כאב - "רופא כאב". התופעה חולפת לאחר הלידה אך עלולה לחזור בהריונות הבאים. בד"כ הכאבים הקשים מופיעים לקראת סיום השליש השני ובעיקר במהלך השליש השלישי להריון, דהיינו בין השבועות 27 ועד הלידה.

במקרה של הגברת מוסאי התרשמתי ממספר דברים:

  1. התלונה על סימפיזיוליזיס הופיעה פעמיים. לראשונה, בתאריך 28.1.20 בהיותה בשבוע 5 +17 מוזכר רק כי "תסמיני סימפיזיוליזיס" מוכרים מהריון קודם ובפעם השנייה, בתאריך 23.2.20, תאריך בו כתוב רק כי פנתה לקבלת טפסים לשמירת היריון. אין מילה על תסמינים, אין שאלות מצד הרופא מתי, איך ועד כמה הכאבים מציקים או מה נעשה להקל עליהם. לא מצוין דבר על בדיקה רפואית הבאה לאשר את האבחנה ואין כל הצעות לפעולות לשיכוך הכאבים כמו תרופות, חגורה מתאימה, הפניה וייעוץ רופא המתמחה בכאב.
  2. ישנה פנייה מקוונת מצידה של גב' מוסאי לקבלת הפניה לרופא תעסוקה. אני לא ראיתי בכל החומר שהועמד לרשותי מסמך מרופא תעסוקה המאשר שמירת היריון.
  3. בשאר ביקוריה של הגב' מוסאי אצל הרופא בקופ"ח ובביקורים בבית החולים קפלן לא הוזכר כלל הסבל וחוסר היכולת לפעול. תופעת הסימפיזיוליזיס גם לא נרשמה כאבחנה בשחרור מבית החולים קפלן.

לאור כל זאת אינני יכול להמליץ על שמירת הריון בתקופה שבין 24.02.2020 ועד 09.04.2020 גם אם הייתי רואה בתיק המלצה של רופא תעסוקה לשמירת היריון, לא הייתי משנה את דעתי".

ביום 14.4.21 הופנו למומחה שאלות הבהרה, לבקשת התובעת, והמומחה השיב כדלקמן (לשם הנוחות יובאו השאלות והתשובות בזו אחר זו):
"שאלה 1:
בסעיף 1 לחוות דעתך ציינת, כי התלונה על סימפיזיוליזיס הופיעה פעמיים:
ב- 28/01/20 – בו מצויין כי "תסמיני סימפיזיוליזיס" מוכרים מהריון קודם וב-23/02/20 בו התובעת אינה מתלוננת על תסמינים, כאבים ולא מצויינת בדיקה רפואית הבאה לאשר את האבחנה. אנא עיין במסמך רפואי מיום 26/02/20 ערוך ע"י ד"ר גפני ניר אורתופד בו מצויין, כדלקמן:
"... מזה כחודשיים כאבי באזור האגן קידמי ומפשעות... רגישות ניכרת מעל הסימפזיס פוביס, רגישות מעל מפשעות צו"ד, תנועות מפרקי ירכיים מכאיבות, רגישות באזור גב תחתון ועצם הזנב... כאבי אגן קדמי תחתון וגב תחתון בהחמרה במהלך עבודתה וככל שהריון מתקדם. ממליץ לצאת לשמירת הריון לצורך הורדת עומסים במהלך עבודתה והקלה על כאבים...". עותק מהמסמך מצורף.
האם יש במסמך זה כדי לשנות את קביעתך?
תשובה 1:
ד"ר גפני, אורטופד מומחה כתב בחוות דעתו מיום 26.2.2020 כי מזה חודשיים סובלת וכולי. מזה אני מבין:
* כי לא הייתה אצל אורטופד במהלך החודשיים הללו וד"ר גפני כותב את חוות דעתו על תקופה בדיעבד.
* חיזוק לדעתי זו אני מוצא בעובדה שד"ר גפני כותב כי זו תעודה ראשונה למחלה זו.
* ד"ר גפני מתאר רגישות רבה מעל הסימפיזיס פוביס (עצם החיק) רגישות דו צדדית במפשעות, מתאר כי תנועות הירכיים מכאיבות ומוסיף עוד כי יש רגישות באזור גב תחתון. אין כל תיאור של בדיקה על חולשת שרירים, חוסר נוירולוגי, מידת הגבלה בתנועה וכולי, דברים שאתה מצפה שאורטופד יבדוק לפני מתן גמלה גורפת של חודשיים.
* ד"ר גפני לא התווה כל תוכנית טיפול. לא פיזיותרפיה, אולטרא סאונד, משככי כאבים, אפידורל, הליכה בעזרת מקל או הליכון וכולי. האם זו גישה רצינית היכולה ללמד על סבל והגבלה? לא ברור שלא.
לאור כל זאת אינני משנה את דעתי כי לגברת מוסאי יש לתת גמלת הריון. בוודאי ובוודאי שאין בנמצא סכנה לעובר או לאישה עצמה.

שאלה 2:
אנא עיין במסמך רפואי ערוך ע"י ד"ר גפני מיום 14/03/21 בו הרופא מבקש להבהיר שהתובעת דיווחה על תסמיני סימפיזיוליזיס עוד בביקור במרפאה ב- 28/01/20 בשבוע 17 (5). (המוכרים לה גם מהריון קודם). עותק מהמסמך מצורף.
האם יש במסמך זה כדי לשנות את קביעתך?
תשובה 2:
עיינתי במסמך של ד"ר גפני בו הוא מציין ומבהיר שהתובעת דיווחה על התסמינים עוד בביקורה בתאריך 28.1.20 שמוכרים לה מהריון קודם. האם יש בכך לשנות את דעתי? וודאי שלא. אינני יכול להתייחס לדיווח בלי בדיקה מעמיקה וניסיון טיפול.

שאלה 3:
בסעיף 2 לחוות דעתך כתבת, כי לא עמד בפניו מסמך מרופא תעסוקתי המאשר שמירת הריון. נא עיין במסמך רפואי מיום 03/05/20 ערוך ע"י ד"ר שירי קנטור רופאה תעסוקתית ממנו עולה כי האבחנה של סימפיזיוליזיס ניתנה ע"י ד"ר גפני ב-26/02/20. עותק מהמסמך מצורף.
האם יש במסמך זה כדי לשנות את קביעתך?
תשובה 3:
ראיתי את המסמך של רופאת התעסוקה ד"ר קנטור. אין בו כדי לשפוך או לשנות החלטה. היא סה"כ כותבת וזאת מבלי לבדוק את החולה. היא מדגישה שאיננה נותנת אישור רטרואקטיבי והיא מאשרת את חוות דעתו של ד"ר גפני מ-26.2. זכותה לאשר, אך אני לא מקבל אישור זה מהסיבות שמניתי לעיל.

שאלה 4
האם אין באישורים אלה כדי לענות על תנאיו של סעיף 58(2) לחוק הביטוח הלאומי, לפיו שמירת היריון – היעדרות מהעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה המסכנים את האישה בשל היותה בהריון או את עוברה, וזאת לתקופה שמיום 24/02/20 ועד ליום 09/04/20, והאם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך?
תשובה 4
באישורים אלו אין לענות על סעיף 58(2). אין כל סכנה במצבה. לא לתובעת ולא לעוברה.

בסיכום, אינני משנה את דעתי ואינני יכול להמליץ על שמירת הריון בתקופה שבין 24.02.2020 ועד 09.04.2020".

אחר הדברים האלה סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. התובעת הוסיפה לסיכומים, שהוגשו באמצעות בא כוחה, מכתב מפורט מטעמה. לאחר הגשת הסיכומים זימן בית הדין את הצדדים לדיון, במטרה לבחון את האפשרות להגיע להסכמות שייתרו את מתן פסק הדין, אולם הדבר לא הסתייע.

טענות הצדדים
התובעת חולקת על דעתו של המומחה מטעם בית הדין, וטוענת כי שהתה בתקופת שמירת היריון בעקבות המלצות הרופאים שטיפלו בה בזמן אמת ובעקבות הריונות קודמים בהם שהתה בשמירת היריון והנתבע אישר זאת. העובדה שהרופא המטפל לא פירט את תלונותיה ואת ההצעות לשיכוך כאבים אינה מעידה על כך שלא סבלה בפועל. המומחה מעביר למעשה ביקורת על הרופא המטפל ועל היעדר פירוט מטעמו אך הדבר אינו בשליטת התובעת. המומחה אינו מתייחס לכך שהתובעת הייתה באותה עת סוכנת מכירות שטח ונדרשה להליכה ונהיגה ממושכת. בעבר התובעת שהתה בתקופת שמירת היריון בשני הריונות עקב סימפיזיוליזיס במצוות רופאיה וקביעת המומחה כאן שגויה מיסודה.
במכתב התובעת שנלווה לסיכומים, היא הוסיפה וסיפרה על מצוקה כלכלית, אם לא תתקבל התביעה. כן טענה, כי לאור מגיפת הקורונה לא הרבתה ללכת לרופאים, אלא שכבה בבית והמתינה ללידה.

הנתבע טוען, כי יש לדחות את התביעה . הלכה היא, כי המלצות המומחה מטעם בית הדין הן "האורים והתומים" המאיר את עיני בית הדין בתחום הרפואי. אין כל הצדקה בענייננו לסטות ממסקנות חוות הדעת, שלא נפל בה פגם. טענות התובעת ביחס להריונות קודמים אינן רלוונטיות באשר כל היריון נבחן לגופו בהתאם למצבה הרפואי של התובעת באותה עת. חשקה כי רופא מטפל יתעד מצאי בדיקה קלינית וודאי תכניות טיפול, גם אם התובעת סבלה בעבר מאותם תסמינים. העובדה כי אין תיעוד מזמן אמת לתסמינים ולתוכנית טיפול מדברת בעד עצמה. אישור הרופא המטפל ניתן ללא בדיקה המצביעה על ממצאים ואין בתיק תלונות מזמן אמת המעידות על סימפיזיוליזיס, למעט השתיים עליהן הצביע המומלה. חוות הדעת מנומקת ומבוססת ואין לסטות ממנה.

דיון והכרעה
לאחר שקילת טיעוני הצדדים, חוות דעת המומחה והמענה לשאלות ההבהרה, מצאנו כי יש לדחות את התביעה.

הלכה היא, כי המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות יוצאות דופן. בעבל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד- המוסד לביטוח לאומי (8.8.16), נפסק כי:
"הכלל הוא כי "בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן" (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.2.2008). עוד נקבע כי "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.2005)".

וראו גם: עב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, 30.4.12; עב"ל (ארצי) 46434-06-11 עארף - המוסד לביטוח לאומי, 25.4.12.

בענייננו, המומחה הסביר, בחוות דעת מנומקת ומפורטת, כי לא מצא תיעוד רפואי המעיד על הצדקה לשמירת היריון בתקופה שבמחלוקת. המומחה מבהיר, כי: " התלונה על סימפיזיוליזיס הופיעה פעמיים. לראשונה, בתאריך 28.1.20 בהיותה בשבוע 5 +17 מוזכר רק כי "תסמיני סימפיזיוליזיס" מוכרים מהריון קודם ובפעם השנייה, בתאריך 23.2.20, תאריך בו כתוב רק כי פנתה לקבלת טפסים לשמירת היריון. אין מילה על תסמינים, אין שאלות מצד הרופא מתי, איך ועד כמה הכאבים מציקים או מה נעשה להקל עליהם. לא מצוין דבר על בדיקה רפואית הבאה לאשר את האבחנה ואין כל הצעות לפעולות לשיכוך הכאבים כמו תרופות, חגורה מתאימה, הפניה וייעוץ רופא המתמחה בכאב". כאשר הופנה המומחה לתיעוד בתחום האורתופדי של ד"ר גפני מיום 26.2.20, השיב כי גם לאחר עיון בתיעוד זה אינו משנה את דעתו, שכן גם ממנו עולה כי התובעת לא פנתה לטיפול קודם לכן, לא נכלל בתיעוד פירוט ממצאי בדיקה בסיסי ולא הותוותה תכנית טיפול.

הצדק עם התובעת, כי מידת הפירוט של הרופא המטפל אינה בשליטתה, עם זאת, וודאי שלא ניתן להסיק מהיעדר הפירוט גם היפוכם של דברים.

העובדות המוסכמות לא כללו פירוט בדבר היקף הזמן בו נדרשה התובעת לנהוג או ללכת במסגרת עבודתה, בניגוד לנטען כעת בסיכומי התובעת. עם זאת, בתשובה לשאלות ההבהרה של התובעת התייחס המומחה גם לשאלה האם העיסוק של התובעת סיכן אותה, במצבה, והשיב כי לא הוצגו לפניו אישורים המעידים על סכנה במצבה.

חוות הדעת הרפואית בהירה, מפורטת, מתבססת על המסמכים הרפואיים ואין כל הצדקה לסטות ממנה.

בנסיבות העניין, ועל אף ההבנה לנימוקי התובעת, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' אב תשפ"א, (14 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציגת ציבור עובדים
גב' שוש ברוך

חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד

נציג ציבור מעסיקים
מר צבי שטרן


מעורבים
תובע: אסתר מוסאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: