ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר סופר נגד הילה שלום :

לפני כבוד הרשם בכיר מיכאל שמפל

התובע:

ניר סופר - 207104845

נגד

הנתבעות:
1.הילה שלום - 200866861
2.שומרה חב' לביטוח בע"מ - 510015951

פסק דין

מדובר בתביעה קטנה ע"ס של 6,163 ₪ שעניינה הפסדים (השתתפות עצמית והפסד הנחת העדר תביעות) שנגרמו ל תובע בעקבות תאונה בה היה מעורב רכבו ורכב בו נהגה הנתבעת 1, ואשר במועד קרות התאונה היה מבוטח בביטוח צד ג' ע"י הנתבעת 2.
לטענת התובע, הוא נסע ברכבו ברחוב חד סטרי צר ומתעקל, כאשר מייד לאחר העיקול זיהה מקום חניה פנוי משמאלו, בין שני כלי רכב, במקביל למדרכה. הוא עצר את רכבו, החל בנסיעה אטית לאחור לשם כניסה למקום החניה הפנוי ואז, לקראת סיום הנסיעה לאחור הגיחה לפתע הנתבעת ברכבה במהירות גבוהה יחסית, ניסתה לעקוף מימין את רכבו של התובע (או פשוט לחלוף לימינו), ותוך כדי כך פגעה בו.
אין מחלוקת, כי בעת קרות התאונה רכבו של התובע היה מצוי בזווית לעבר נתיב הנסיעה ומעט בלט מעט אליו ואין חולק, כי רכבו נפגע באזור הפינה הקדמית ימנית, בעוד שרכב הנתבעות נפגע באזור הפינה הקדמית שמאלית וכן נוצר בו שפשוף קל בשתי הדלות הימניות, היות ורכב הנתבעות המשיך מעט בנסיעה לאחר המגע הראשון בין שני כלי הרכב.
התובע עמד על כך, שהתאונה קרתה תוך כדי נסיעה אחורנית וכי לא נדרש לבצע תמרון כלשהו לצורך כניסה למקום החניה.
פירוט נסיבות התאונה כפי שזה מופיע בטופס ההודעה אותו מסר התובע למבטחת שלו (נ/2) זהה לנטען בעדותו.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי התאונה אירעה שעה שרכב התובע יצא מחניה בנסיעה לאחור (סעיף 2 לכתב ההגנה) ואילו בסעיף 3 לכתב ההגנה נטען, כי ייתכן והנתבע ביצע תמרון על מנת "לתקן" את החניה ומאחר ובלט לנתיב הנסיעה, נגרמה התאונה. בטופס ההודעה של הנתבעות (נ/3) נרשם תיאור דומה.
בעדותה של הנתבעת התברר, כי עד לרגע קרות ההתנגשות כלל לא הבחינה ברכבו של התובע ואין היא יודעת האם, בעת קרות התאונה, הוא נסע אחורנית לשם כניסה לחניה.
הנתבעת הכחישה, אמנם, כי נסעה מהר מדי, אך מאידך הוסיפה וציינה כי מיהרה לאסוף את ילדיה מגן הילדים.
עיון בתמונות הנזק, בתמונות מקום התאונה וניתוח עדויות שני הנהגים מביאים אותי לכלל מסקנה, כי מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעת 1 , אשר נהגה באופן בלתי זהיר, מהר מדי, התקרבה לעיקול, לא היתה מרוכזת דיה בדרך, לא שמה לב לרכבו של התובע הנוסע לאחור לשם ביצוע חניה ובולט מעט לנתיב נסיעתה , ופגעה בו. לו היתה נוסעת לאט יותר, היתה מבחינה ברכבו של התובע ונעצרת, או חולפת על פניו תוך היצמדות לימין, מבלי לפגוע בו.
יש לזכור, כי מ חד - נמסרה גרסה פוזיטיבית וסדורה של התובע (נתתי אמון מלא בעדותו, אשר הותירה עלי רושם חיובי) ואילו מאידך - קיימת "אין גרסה" מצד הנתבעת, אשר כל שזכרה הוא רגע ההתנגשות בין שני כלי הרכב. לנתבעת אין כל ידיעה באשר לאופן בו נהג התובע, דהיינו – האם עמד, האם נסע לאחור, האם נסע קדימה, או האם ניס ה לת מרן ו"לתקן" את החניה.
נראה, כי הנתבעת לא היתה מרוכזת דיה ולא נסעה באופן הנדרש בנסיבות העניין (רחוב צר, מתעקל, חד סטרי, כאשר רכבים חונים משמאל לכיוון נסיעתה) ולכן הינה האחראית הבלעדית לקרות התאונה.
אציין, כי איני זוקף לחובתו של התובע אי הבאתו לעדות של חברו אשר ישב עמו ברכב ואני מקבל את הסבריו כי סבר, שלא ניתן לזמן אותו למתן עדות ללא בקשה מפורשת, אותה הגיש, בסופו של דבר, ימים בודדים לפני הדיון.
לפיכך, התביעה מתקבלת בחלקה , כאשר הנתבעות תשלמנה לתובע (ביחד ולחוד) סך כולל של 5,751 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך של 500 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בת"א בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניר סופר
נתבע: הילה שלום
שופט :
עורכי דין: