ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון אלקלעי נגד ביטוח לאומי :

+12
לפני כבוד ה שופטת טל לוי-מיכאלי

מבקש

שמעון אלקלעי (בהפטר)
ע"י ב"כ עו"ד גלעד חשן

נגד

משיבים

1. ביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יהודה אדרעי

2. הנאמן, עו"ד רן מסיקה

3. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד נחמה אבן – ספיר

החלטה

לפני בקשת החייב (בהפטר) למתן הפטר מחוב מזונות ביטוח לאומי (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה בחלוף כ-4 שנים מאז שניתן הפטר בשנת 2016.

רקע
החייב הוכרז כפושט רגל ביום 26.9.2016 וניתן לו הפטר לאלתר וזאת בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה. נסיבות חייו - תאונת דרכים שהותירה אותו משותק בארבע גפיו - הם שהובילו אותו , לטענתו , לכך שלא יוכל לשלם חובותיו.

לחייב, גרוש, חוב מזונות למוסד לביטוח לאומי בשני תיקים בסך כולל של כ – 180,000 ש"ח.

הבקשה הוגשה כ-4 שנים לאחר מתן צו ההפטר.

בהתאם להסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהודעת המוסד לביטוח לאומי מיום 22.4.2021 – ההחלטה ניתנת על יסוד הכתובים.

טענות הצדדים

החייב ציין כי צו ההפטר חל רק על חובות ברי תביעה ומשכך אין הוא חל על חוב מזונות, אך לשיטת החייב הוא עונה על הדרישות שנקבעו בפסיקה להכללת חוב המזונות בצו ההפטר. לטענתו מדובר בחוב ישן מלפני כ-30 שנים, שאינו הולך ונצבר עוד וכי הוא נעדר יכולת פירעון ואין צפי כי מצב ו ישתנה. באשר לעיתוי הבקשה ובהמשך להבהרה שנדרשה בעניין זה בהחלטת כבוד השופט מאור מיום 26.8.2020 טען המבקש כי נוכח מצבו הרפואי והיותו מאושפז במוסדות שיקומיים, לא היה מודע להליכים אשר התנהלו נגדו בגין חוב המזונות. החייב טען שכלל לא ידע כי חוב המזונות לא נכלל בהפטר.

המוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב) טען כי הסבריו של החייב בקשר עם עיתוי הגשת הבקשה אינם מספקים שכן מדובר במי שהיה מיוצג בהליך ומי שננקטו נגדו הליכי גביה לאורך התקופה שמסגירת התיק ועד להגשת הבקשה. לגופו של עניין טען המשיב כי הצליח לבצע גבייה בעיקר באמצעות קיזוזים מגמלאות. עוד נטען כי החייב לא טען ולא הוכיח כי חובות המזונות נוצרו בתום לב ולכן חזקה היא שהחובות נגועים בחוסר תום לב. דרגת הנכות של החייב נקבעה בשנת 2013 בעוד שחובות המזונות בשני התיקים הם בין השנים 1990-2009, קרי קודם לקביעת הנכות. המשיב עמד על כך שהחייב לא פעל לשינוי פסקי הדין למזונות. עוד טען המשיב כי החייב לא הציג את מלוא הכנסותיו מביטוח לאומי שעומדות על סך של כ- 11,000 ש"ח – מה שמוסיף ומקרין על תום ליבו. המשיב מקזז מקצבאותיו כ-900 ש"ח – מה שהוגן וראוי לשיטת המשיב.

הנאמן עמד אף הוא על עיתוי הגשת הבקשה ועל כך שממילא ולאורך השונים פועל המשיב לגביית החוב בדרך של קיזוז מקצבאות. הנאמן עמד על כך שבהתאם לחוק , ההפטר לא חל על חוב מזונות ושלא מדובר במקרה חריג המצדיק מתן פטור . זאת בהיות החייב מיוצג, הליך גבייה שמתנהל לאורך שנים בדרך של קיזוז, השיהוי בו נקט המבקש וכי לא הוכח שהחוב נוצר בתום לב. הנאמן סבור כי קיזוז החוב מקצבאות מהווה איזון ראוי.

כונס הנכסים הרשמי הצטרף לעמדת הביטוח הלאומי והנאמן. אף לגישת כנ"ר אין מקום להחיל את ההפטר על חוב המזונות. כנ"ר טען כי קיזוז החוב מקצבאות מהווה איזון ראוי.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם - 1980 קובע כי ככלל ההפטר לא חל על מזונות, וכך:
"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר – תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
[...]
(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".

הוראה זו מבטאת את מעמדו הייחודי של חוב המזונות והאינטרס החברתי העומד בבסיס חוב המזונות (בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.2020)). מהות החיוב נובעת מחובתו של הורה לשאת במזונותיו של ילדו. מדובר בחובה בסיסית של החייב. כאשר החייב לא עומד בחובתו זו ולא משלם את הסכום אשר נפסק כי עליו לשאת בו - המוסד לביטוח לאומי, נוכח הוראות חוק שהן סוציאליות במהותן, נושא בהן.

הכלל הוא כי רק במקרים חריגים ביותר תהיה הצדקה לסטות מההסדר החקיקתי ולתת לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה למתן פטור מחוב מזונות נמנים, בין היתר, גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ראו רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.2014); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.2015); רע"א 3175/19 אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי (8.8.2019); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, (26.9.2016)).

דיון והכרעה

אקדים מסקנה לדיון ואומר כי בענייננו אין מקום לסטות מן הכלל – צו ההפטר שניתן בשנת 2016 לא יחול על חוב המזונות של החייב, וכך –

מדובר בחייב שמצבו הבריאותי מורכב ואין להקל בכך ראש, אך אין במצבו הבריאותי של החייב או בגילו של החייב (כבן 66) כשלעצמם כדי לפטור אותו מחוב המזונות. מדובר בחייב אשר ניתן לו צו הפטר כבר בשנת 2016, מאז ועד להגשת הבקשה בשנת 2020 שילם החייב את חוב המזונות בדרך של קיזוז סך של 900 ש"ח מקצבאותיו שעומדות על סך של כ-11,000 ש"ח . כך שהלכה למעשה במשך כל אותה תקופה נשא החייב בחוב המזונות. בקשת החייב כלל לא מתייחסת לכך וממילא לא מעלה שינוי נסיבות המצדיק הפסקת התשלום במתווה זה.

בנוסף, חוב המזונות נוצר עובר לתקופה שעד שנת 2009 בעוד שהפציעה שהביאה למצבו הרפואי של החייב אירעה רק בשנת 2013, בנסיבות אלו אין אינדיקציה לכך שחוב המזונות נוצר בתום לב – ענין שמטה אף הוא דין הבקשה לדחייה . בנוסף, מדובר בחייב שהיה מיוצג לאורך ההליך כך שאין מקום לטענה שלא ידע כי ההפטר לא חל על חוב המזונות (בו הוא כאמור לעיל אף נשא ממילא כל התקופה).

לבסוף, בהחלטתי הבאתי בחשבון את גובה קצבאות החייב ואת הקיזוז המבוצע באופן המשאיר לחייב סכום לא מבוטל לחיים בכבוד.

על כן דין הבקשה דחיה.

בנסיבות כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שמעון אלקלעי
נתבע: ביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: