ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ק"ש חתמים נגד מוריס מלקר :

בפני כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

תובעת

ק"ש חתמים ח.פ. 514466630

נגד

נתבעים

  1. מוריס מלקר
  2. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 73,545 ₪ שהינה תביעת שיבוב, בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 29.01.20 (להלן: התאונה), בין משאית התובעת (להלן: רכב התובעת) ובין משאית הנתבעים (להלן: רכב הנתבעים).

הצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשות התאונה ובהתאם לכך, בשאלת האחריות לנזקים שנגרמו לרכב התובעת בעטיה של התאונה.

בכתב התביעה, נטען כי התאונה ארעה בצומת אשדוד (להלן: המקום), במהלך המתנה בפקק, החל לפתע רכב הנתבעים בנסיעה אחורנית, ברשלנות ובחוסר זהירות וכך פגע ברכב התובעת. לטענת התובעת, כתוצאה מן האמור, נגרמו לרכבה הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי מטעמה.

הנתבעים מכחישים את נסיבות התאונה להן טוענת התובעת. בכתב ההגנה נטען כי התאונה ארעה בשעה שרכב הנתבעים, הנהוג ע"י הנתבע 1, היה במצב עמידה, ברמזור אדום ובנתיב פקוק, כאשר לפתע הגיח נהג רכב התובעת מאחור, לא שמר מרחק ופגע בנגרר רכב הנתבעים. לשאלת הנזק, טענו הנתבעים כי לא נגרם כל נזק לנגרר משום כך לא הגישו תביעה כנגד התובעת.

עדויות הנהגים:
בישיבת ההוכחות שהתקיימה לפניי העידו מטעם התובעת נהג הרכב, מר עבד כמאל (להלן: "נהג התובעת") ומטעם הנתבעים, העיד הנתבע 1, נהג הרכב, מר מוריס מלקר (להלן: "הנתבע 1"). בנוסף, במעמד הדיון הגישו הנתבעים תמונות שצולמו ע"י הנתבע 1, לאחר קרות התאונה.

עדויות התביעה:
נהג התובעת מסר גרסתו לתאונה ביום 30.01.20, באמצעות טופס הוד עה שצורף לכתב התביעה. שם תחת תיאור המקרה נרשם "במהלך המתנה בפקק ברח' המדע מכיכר.. לצומת הנמל צד ג' חזר רוורס ופגע בי בקבינה באמצעות העגלה שרתומה לו."

כך מסר נהג התובעת בעדותו הראשית:
"עמדנו בפקק, אני עם פולטריילר והבן אדם שהיה לפני סמיטריילר, עומדים בפקק, פתאום אני מרגיש מכה אחת במהירות, הוא עשה רוורס והמשיך לנסוע, ירדתי אליו בריצה ואמרתי לו שהוא נתן לי מכה, הוא אמר שהוא לא הרגיש, אמרתי לו תעמוד בצד, אני כבר הזזתי את המשאית שלי לפתוח את הנתיב וירד עם הפרטים שלו, אז ידעתי למה הוא עשה את הרוורס הזה במהירות, כי הוא התחיל לקלל את הבעל בית שלו שהביא לו הובלה מאוחר, כך הבנתי. עשינו את הצילומים, שלחתי למשרד, חיכיתי לגרר ולקח את המשאית שלי. יש 2 נתיבים עד הרמזור זה נהיה אחד שמאלה ואחד ממשיך קדימה לתוך העיר, היו הרבה מכוניות לפני הרמזור וגם אחרי היה שיירה של מכוניות. בזמן הפגיעה, המשאית שלי הייתה מטר וחצי בנינו, היינו עומדים. כשרצתי אליו, אמרתי לו שנתת לי מכה והוא אמר שהוא לא הרגיש, אז החלפנו פרטים והבנתי למה הוא עשה את הרוורס הזה בעצבים. הייתי לבד במשאית, גם הוא היה לבד."
בחקירתו הנגדית, מסר נהג התובעת כי המרחק בינו ובין משאית הנתבעים הייתה מטר וחצי; שני הרכבים עמדו בפקק בעוד מופע הרמזור היה אדום (עמ' 4, ש' 5-6); אחר קרות התאונה התחלף הרמזור לירוק, אז המשיך נהג רכב הנתבעים נסיעתו. בנקודה זו כאשר נשאל מדוע לטענתו ביקש נהג רכב הנתבעים לבצע "רוורס"?, השיב "..כנראה שהוא התרחק מהאוטו שהיה לפניו בשביל לפנות ימינה, אבל הפניה ימינה שלו הייתה צריכה לעלות על המדרכה." בהמשך לאמור, אישר נהג התובעת כי מקום התאונה עמוס מידי יום ביומו; כי לא היה עולה בדעתו לבצע נסיעה אחורנית מאחר ולא ניתן לעשות כן (ר' עמ' 2, ש' 15-18, לפרו'). עוד, העיד נהג התובעת כי לאחר התאונה צילם את הנזק שא רע למשאית, ואולם טען כי התמונות לא הובאו על ידו לדיון.

נהג התובעת אישר, לשאלות ב"כ הנתבעים, כי לא הבחין באורות רוורס של רכב הנתבעים וגם לא בנסיעה לאחור, וכי לא שמע צפצוף משאית הנתבעים המעיד על נסיעה לאחור. עוד אישר, כי לא מסר בדיווח למעסיקו, שרכב הנתבעים נסע ברוורס.

עדויות ההגנה:
הנתבע 1, נהג רכב הנתבעים מסר גרסתו לתאונה ביום 29.01.20 , במסגרת טופס ההודעה, שם תחת תיאור נסיבות המקרה נרשם "עמדתי ברמזור לפנות ימינה רגל הייתה על הברקס... מישהו נכנס בי מאחורה. לנגרר שלי אין נזק..".

כך מסר נהג הנתבעים, בעדותו הראשית:
"עמדתי בצומת, עמד לפניי הטריילר ואני עמדתי אחריו ופולטרייר נכנס בי מאחורה, הרגשתי מכה ואז החלפנו פרטים. כשהרגשתי את המכה אני עמדתי." לשאלת בית המשפט השיב כי לאחר קרות התאונה, יצא את המשאית לבחון מה קרה והצדדים החליפו פרטים.
בחקירתו הראשית, דחה הנתבע 1 את טענותיו של נהג התובעת, כי נסע לאחור. בעניין זה העיד "איך אני יכול לנסוע רוורס? בצומת אפשר לעשות רוורס? אני טריילר, 15 מטר אורך ואין לי לאיפה לברוח". כן העיד הנתבע 1, כי את התמונות בהן ניתן לראות את מקום האירוע צילם לאחר התאונה.

בחקירתו הנגדית נשאל על אודות נסיבות התאונה. בעניין זה, העיד הנתבע 1, בין היתר כי בכוונתו היה לפנות ימינה, אך טען כי רק בהמשך וכי ממילא לא ניתן היה לעשות כן, בשל עומס התנועה. הנתבע 1, שב וטען כי אין אפשרות לבצע נסיעה אחורנית בתוך צומת וכי כלל לא ביצע נסיעה כזו.

לשאלה למי דיווח על קרות התאונה, השיב הנתבע 1 כי דיווח לממונה עליו על כך שמישהו פגע בו מאחור. הנתבע 1 טען, כי לאחר התאונה ירד מן הרכב, במקביל לנהג התובעת, וכי נהג התובעת טען "שהטריילר הדרדר עליו". לשאלה מדוע לא ציין זאת בטופס ההודעה, "אני עם רגל על הברקס" ולשאלה מדוע לא ציין טענת נהג התובעת להתדרדרות לא השיב. לטענת הנתבע 1, אף שהפגיעה הייתה בנגרר, חש בה בעת שהתרחשה.

דיון והכרעה:
לאחר שלמדתי את כלל הראיות שהובאו לפניי, שמעתי העדויות ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות. ואלו נימוקיי:

כבכל הליך בדין האזרחי, גם בהליך שבכותרת חל על התובעת נטל השכנוע, עליה החובה להוכיח את תביעתה זאת בהתאם לכלל ש"המוציא מחברו, עליו הראיה". על התובעת להוכיח הן את העובדות שבבסיס תביעתה, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעים העולה מאותן עובדות שהוכחו.

לעניין נטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98, כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003], כי: "...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו."

וכן בע"א 6821/93, בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי (1995), פ"ד מט (4) 221 [1995], בעמ' 239: "...תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי ודאות שכפות המאזניים מעוינות ... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על 'המוציא מחברו' באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים."

בהתאם להלכה הפסוקה, תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות בתביעתו והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים – שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

במקרה המונח בפני, עסקינן בגרסה מול גרסה, ומשכך על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות, כדי לתמוך באיזו מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובעת, לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ; כפי שפורט לעיל, בכל אחת מגרסאות העדים נמצאו קשיים ובפרט בעדות נהג התובעת והכל ביחס לפרטים מהותיים הקשורים בנסיבות התרחשות התאונה. ניתן אפוא לומר כי עד התובעת מסר גרסה "כבושה" לתאונה, בקשר עם טענתו להתדרדרות רכב הנתבעים, אל מול נסיעה לאחור. נהג התובעת לא הבחין בנסיעה לאחור ולא דיווח עליה בסמוך לתאונה. יובהר, כי לא הוצגה לפני בית המשפט כל ראיה אשר יש בה בכדי להטות את הכף, ולו במאזן ההסתברויות, לטובת גרסת התובעת. בתמונות שהוצגו אין בכדי לסייע לבית המשפט בכדי לשפוך אור על נסיבות התאונה ומוקד הנזק ברכב התובעת יכול להתיישב עם כל אחת מן הגרסאות. לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי העדויות הינן שקולות כך שלא ניתן להעדיף אחת על פני רעותה.

סוף דבר:
אשר על כן, אני קובעת כי דינה של התביעה להידחות, וכך אני מורה.

אין צו להוצאות.
5129371
זכות ערעור כחוק.
ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ק"ש חתמים
נתבע: מוריס מלקר
שופט :
עורכי דין: