ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רון תבל נגד ל. קופי פלאנט בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אורית ליפשיץ

תובע/המשיב

רון תבל
ע"י עו"ד מילמן

נגד

נתבעים/מבקשים

  1. ל. קופי פלאנט בע"מ
  2. יעקב זיגון

ע"י עו"ד דוידוביץ

החלטה

מבוא

לפני בקשה מטעם הנתבעים מיום ה- 6/5/21 לדחיית התביעה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית על הסף כנגד שני המבקשים מחמת העדר תצהיר, ומחמת העדר עילה והעדר סמכות ביחס למבקש /התובע מס' 2.

עסקינן בהליך אשר נפתח בבקשה לאישור תובענה כייצוגית אשר הוגשה ביום ה- 20/5/19 אשר הוגשה יחד עם כתב התביעה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו- 2006 ( להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") וזאת בגין טענת התובע להפרת הוראות הח וק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תשמ"ג- 1983 ( להלן:" החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים").

טיעוני הצדדים

לטענת המבקשים יש לדחות הבקשה לאישור התובענה וכן את התובענה על הסף מחמת העדר תצהיר ומחמת העדר עילה כלפי הנתבע 2. לטענת המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית מחייבת תצהיר, קל וחומר עת היא כוללת טענות שבעובדה. לטענת המבקשים, לא פעל התובע מבקש אישור הת ובענה כייצוגית לצרף לבקשתו תצהיר חתום ומאומת כדין ובשל כך, דין הבקשה להכיר בתובענה כייצוגית, להידחות על הסף .
לטענתם, התצהיר כפי שנקבע בהלכה הפסוקה הוא כלי ראשון במעלה שבאמצעותו יכול בית המשפט להתרשם מעילת התביעה וסיכוייה וכך גם מהתאמתה לייצוגית ובהעדרו אין לכך כך ביסוס.

המבקשים מדגישים כי התובענה הייצוגית היא ממילא דבר חריג בהיקפו ובעל השלכות גדולות, ולפיכך יש להקפיד בה יתירה, היות והתובע הוא כמעין שליח ציבור. בנסיבות אלו, לטענתם, מקפידים בתי המשפט באופן מוגבר בתובענות כאלו בענייני פרוצדורה. ומשהתובע לא פעל לצרף לבקשתו לאישור התובענה כייצוגית, תצהיר מאומת כדין, דין התובענה להידחות על הסף.

כמו כן, טוענ ים הם כי לתובענה אין עילה כלפי המבקש 2 וכי מכתב התביעה לא עולה חבות הנתבע 2 ואין כל התייחסות אליו במסגרת העילות הנטענות. לטענתם, גם אם יוכחו העילות והטענות בבקשה לאישור, אין בה עילת תביעה כלפי הנתבע 2 ויש למחוק אותו מהתובענה.

מתגובת המשיב/התובע עולה כי דין הבקשה להידחות: לטענתו , טענת המבקשים ביחס לתצהיר אינה מדוייקת היות והמבקש הגיש את התצהיר לתשובתו וכן צירף תצהיר נוסף ביחד עם כתב תשובתם. לטענתם, בתצהיר הנוסף, מצהיר המבקש, כי תצהירו התומך בבקשת האישור התובענה כייצוגית, נחתם מבעוד מועד עוד טרם הגשת התובענה ובקשת האישור שבצידה וכי רק בשל טעות משרדית לא צורף התצהיר המאומת לבקשה.

עוד לטענתם בית המשפט קיבל זאת, ולא התנה על כך ואף קבע דיון לאחר מכן. לטענתם, כל פסקי הדין שהציגו המבקשים מתארים מקרים שונים, ולא מצב שבו בא לעולם תצהיר חתום עוד טרם הגשת כתב הטענות.

ביחס לטענות המבקשים באשר להעדר עילה וסמכות כלפי הנתבע 2 טוענים הם כי החוק עצמו, נושא התובענה ייצוגית, והוא החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים קובע אחריות לבעל העסק/תאגיד.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה להידחות, ולהלן נימוקי.
חוק תובענות ייצוגיות, מורה כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש כבקשה בכתב. סעיף 2 לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 מתייחס לאופן הגשת הבקשה ולתצהיר המצורף לה ו קובע כלהלן:

"...הגשת בקשה

2. (א) בבקשה לאישור יפרט בעל הדין את טיעוניו, כולל אסמכתאות, לרבות בעניינים האלה:

(ב) המבקש יצרף לבקשת האישור תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר אשר לא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

(ג) המשיב רשאי להשיב לבקשה בתוך תשעים ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לתשובה; תצהיר שלא צורף לתשובה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

(ד) המבקש רשאי להשיב לתשומת המשיב בתוך שלושים ימים או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט ותחול על התשובה, בשינויים המחויבים, תקנת משנה (ג).

(ה) בית המשפט רשאי להחליט בבקשה לאישור על יסוד החומר שהוגש לו לפי תקנה זאת בלבד או, אם ראה צורך בכך, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם.

חוק תובענות ייצוגיות קובע כלהלן:

"...(א)(1)מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה – בקשה לאישור); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה; (א)בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
(1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (3)קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בעניין זה;...".

חוק תובענות ייצוגיות 2006 מורה כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש כבקשה בכתב (ראו סעיף 5 א 1 לחוק), ויש לבחון את הוראות הדין הנוגעות לבקשה בכתב.

ברע"א 8562/06 התייחס כבוד השופט גרוניס לסוגייה באריכות, וקבע בין היתר כלהלן:

"...ככלל בקשות בכתב הינן בקשות ביניים. הן עוסקות, על פי רוב, בשאלות דיוניות- משפטיות, שמורכבותן אינה רבה , והליך בירורן הינו הליך קצר ופשוט יחסית.
כדי להבטיח דיון יעיל וקצר בבקשה בכתב קובעות התקנות מגבלות מסוימות על אופן הגשת הראיות התומכות בבקשה. כך, כבהליכים מקוצרים אחרים, נדרש מגיש בקשה בכתב להגיש את התצהיר או התצהירים התומכים בבקשתו יחד עם הבקשה עצמה....
תקנה 241(א) מוסיפה ומורה כי תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט. בכך מחמירות ההוראות העוסקות בבקשה בכתב ביחס להסדר הנוהג לגבי המרצת פתיחה, המהווה, כידוע, תובענה עצמאית .... מגבלה אחרת על הגשת הראיות במסגרת בקשה בכתב נקבעה בתקנה 245 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו קובעת, כי אין לשמוע עדים שתצהיריהם לא צורפו לפי תקנה 241, אלא אם כן בית המשפט או הרשם הורה על כך מטעמים מיוחדים שיירשמו. תקנה 245 נועדה להבטיח שבירור הבקשה לא יהפוך ארוך ומסורבל כתוצאה משמיעה ממושכת של עדים. בית המשפט יתיר זימון עדים חלף הגשת תצהיריהם מקום בו הוא מוצא כי דרושה עדותו של אדם אשר אין לבעל הדין שליטה עליו, והוא אינו יכול לקבל ממנו תצהיר (ראו, י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 713).
...עלינו לבחון גם את מאפייניה הייחודיים של בקשה לאישור תובענה ייצוגית : מאפיין ייחודי אחד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא כי בשונה מהליך ביניים שגרתי, הליך זה עשוי להכריע את גורלה של התובענה הייצוגית. על כן, דחייתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית מהווה פסק דין... לעומת זאת, החלטה המאשרת תובענה ייצוגית מהווה החלטה אחרת... בנוסף, הליך אישורה של תובענה ייצוגית הינו, ככלל, מורכב בהרבה מהליך בירורה של בקשה רגילה בכתב. במסגרת הליך אישור תובענה ייצוגית בודק בית המשפט האם התובע המייצג אוחז בעילת תביעה אישית ....כן בודק בית המשפט אם עומדת התובענה הייצוגית בתנאים שנקבעו בחוק לאישורה, כגון קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובת הקבוצה (סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות).
כלומר, טרם הכרעתו בשאלת אישור התובענה הייצוגית בוחן בית המשפט שורה ארוכה של שאלות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לתובענה ולאישורה ...ההבדל בין בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לבין בקשות ביניים אחרות הוביל, בין היתר, לכך שהפסיקה הכירה בהליך של גילוי מסמכים (מוגבל ככל שיהיה) בגדרה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית ... הבדל זה צריך לעמוד לנגד עינינו גם כאשר נדרשים אנו לשאלת הבאת ראיות נוספות שלא צורפו לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולזימון עדים שתצהיריהם לא הוגשו לפי הוראות תקנה 241. ויודגש- אופיו הקצר והיעיל של הדיון בבקשות בכתב , ממילא לא נשמר כשמדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כמו כן, הואיל והכרעה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית מצריכה, בדרך כלל, תשתית עובדתית ניכרת, אמורה לפחות הר תיעה מעניין אי צרוף התצהיר לבקשה. לאור הוראת תקנה 241(א), יש לבחון, מתי יש להתיר הגשת ראיות נוספות שלא צורפו לבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
לאור חשיבותה של התובענה הייצוגית והשפעתה על הציבור המיוצג ועל הגופים הנתבעים, יש לשרש את התופעה של בקשות לאישור תובענה ייצוגית שמוגשות ללא תשתית ראייתית ראויה, כגון בקשות המוגשות על בסיס כתבה בעיתון ותו לא ... אין להתיר ניסיונות ליצוק תוכן לבקשות נבובות לאישור תובענה ייצוגית תוך כדי הליך האישור. על כן, ככלל, אין להתיר הגשתן של ראיות שהיה ניתן, בשקידה ראויה, להגישן יחד עם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. במאמר מוסגר נציין, כי עשויים להיות מקרים בהם מגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית יעמוד על הצורך בראיה מסוימת רק לאחר שהוגשה תשובת המשיב לבקשה. בשל מורכבות ההליך לאישור תובענה ייצוגית והיקף השאלות העובדתיות והמשפטיות העשויות להתעורר בו, ייתכן כי גם במקרה כזה תהא הצדקה להתיר הגשתן של ראיות נוספות לאחר שהוגשה תשובת המשיב. זאת, אף אם לכאורה ניתן היה להשיג ראיות אלה עובר להגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ..".

בענייננו סבורה אני כי אף אין מקום לניתוח מעמיק של חשיבות התצהיר היות ואין חולק כי התצהיר בסופו של יום, נחתם ע"י התובע ביום 21/5/19, הוא יום הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. סבורתני שלאור האמור בתצהיר הנוסף של התובע אשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 4/12/19 ואשר צורף לכתב התשובה עולה כי עקב טעות מישרדית, לא צורף התצהיר המאומת של התובע מיום 21/5/19 לבקשתו מאותו היום לאישור התובענה כייצוגית . סבורתני כי טענת התובע כי המדובר בטעות טכנית אשר תוקנה בסופו של יום, זמן קצר לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא נסתרה.

כבר ביום ה- 10/12/19 , טענו המבקשים בפני כלהלן: "...אין ספק כי מדובר בתקלה של באי כוח המבקש.. אך מדובר בטעות סופר... טעות טכנית משרדית... התצהיר שצורף לבקשה אכן ריק ולא נחתם ע"י המצהיר וזאת חרף קיומו של תצהיר ערוך וחתום כבר במועד ההגשה...". לתגובתם זו, צרפו המבקשים תצהיר חתום ע"י המצהיר המאשר כי אכן חתם על תצהיר לצורך הגשת התובענה במועד הרלוונטי וכן צרפו הם את התצהיר החתום עצמו.

בכך הלכה למעשה תוקן הפגם הנטען, באופן מיידי ע"י התובע מבלי ש נגרם כל נזק לנתבעים.

סבורתני כי בנסיבות הענין, ובשים לב כי התצהיר החתום נערך ונחתם לפני הגשת התביעה ורק עקב שגגה משרדית , העותק החתום לא צורף לבקשה עם הגשתה, אלא העותק הלא חתום וכי רק מאוחר יותר ולאחר שהוסבה תשומת ליבו של התובע לטעות הוא צורף לתיק אין לראות את הפגם באי הגשת עותק התצהיר החתום מייד עם פתיחת ההליך, כפגם המצדיק את סילוק ההליך על הסף.

זאת ועוד, לאור ההלכה הפסוקה, איני סבורה כי יש באי צרוף תצהיר מטעם המבקשים בשלב ההתחלתי בו הוגשה התובענה, פגם המצדיק את דחיית התובענה על הסף והבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וממילא עסקינן בפגם הניתן לתיקון ברשות בית המשפט . לא רק זאת אלא שפגם זה תוקן באופן מיידי, ולאחר שהוסבה תשומת לב התובע לטעות.

למען הסר ספק, טיוטת התצהיר הלא חתום של התובע אשר צורפה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, הינה זהה בסופו של יום לתצהיר אשר נחתם ע"י התובע ביום 21/5/19, הוא יום הגשת התובענה ואשר הוגש לתיק מייד לאחר שהוסבה תשומת ליבו של התובע למחדל.

עיון בהחלטות אליהם הפנו המבקשים מעלה כי במרבית ההחלטות אין המדובר במקרה בו נחתם התצהיר ע"י התובע, טרם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ועקב שגגה, לא צורף לבקשה. במרבית המקרים אליהם הפנו המבקשים, המדובר בתצהיר, אשר נערך ונחתם אחרי הגשת הבקשה ואשר יש בו כדי לשנות או ל הוסיף עילות תביעה חדשות שלא בא זכרן בבקשה ובתובענה( רע"א 625/00 , בש"א 19004/05, 2555/02 ועוד).

באשר לטענת המבקשים כי דין התביעה להידחות על הסף כלפי המבקש 2 עקב העדר עילה, אף טענה זו דינה להידחות :

תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מסמיכה את בית המשפט להורות על מחיקת תובענה על הסף אם אין היא מגלה עילה. בית המשפט עושה שימוש זהיר בסמכותו זו, וייעתר לבקשה למחיקה על הסף רק באם מתוך כתב התביעה "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 384, וכן ראה ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ. אגד, אגודה שיתופית לישראל בע"מ, תקדין עליון 2001(3)77).

הדיון בבקשה למחיקת התביעה בהעדר עילה, אינו מצריך הכרעה בין טענות עובדתיות, שכן הנחת המוצא הינה שהתובעת תעמוד בנטל המוטל עליה להוכחת כל האמור בכתב התביעה. השאלה הינה האם כתב התביעה, בהנחה שכל האמור בו יוכח, מבסס את הסעדים המבוקשים בו, ראה תא (נצ') 1114/01 חלוה אבו אחמד נ' עאדל סלים אחמד.

בענייננו, אין בטענות שהעלו המבקשים בכדי להביא למחיקת התביעה וסילוקה על הסף כלפי הנתבע 2 . לטענת התובע, המבקש 2 הינו בעל העסק אשר כנגדו מוגשת התובענה. הנתבע 2 הינו לטענת התובע הבעלים של סניף הקפה המקומי ומי שלטענת התובע, נושא מבחינה חוקית באחריות אישית לעסק אותו הוא מפעיל, ולשמירת החוק בו. על פניו, איני סבורה כי הוצגו בפני די והותר נתונים בכדי לדחות התובענה כנגדו על הסף בשלב זה של ההליך.

לא רק זאת אלא שסעיף 5 לחוק מניעת עישון במקומות ציבוריים קובע אחריות נושא משרה בתאגיד אשר חייב לפקח ולעשות ככל שביכולתו על מנת למנוע עבירה. על פניו, על מנת לדחות התובענה כנגדו, יש צורך בבירור מעמיק ויסודי יותר על מנת לבחון את טענות הצדדים בענין ובנסיבות אלו, סבורה אני, כי טענות הנתבע מס' 2 , בענייננו, אינן מסוג הטענות המצדיקות מחיקת התביעה על הסף.

סוף דבר

אשר על כן, דין הבקשה לסילוק על הסף של התביעה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בשל העדר תצהיר וכנגד הנתבע מס' 2 בהעדר עילה, להידחות ובנסיבות העניין, אני מחייבת את המבקשים/הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 5000 ₪ בגין בקשה זו, אשר ישולמו בתוך 30 יום ואם לא, הם יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

זכות/רשות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רון תבל
נתבע: ל. קופי פלאנט בע"מ
שופט :
עורכי דין: