ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טל הירש נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת שירי שפר

המבקש

טל הירש

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח מספר 90514842849 וזאת בהתאם לסמכותי מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

על פי האמור בדוח, רכבו של המבקש צולם ביום 22/11/19 כשנהגו מבצע עבירת תנועה (נהיגה במהירות של 85 קמ"ש בדרך בה המהירות המירבית המותרת היא 60 קמ"ש). הדוח נרשם על שם המבקש מכח בעלותו ברכב שצולם. בגוף הדוח צוין כי המועד האחרון להגשת בקשה להישפט הינו 23/03/20 , שהוא המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.

לטענת המבקש לא פנה במועדים הקבועים בחוק בבקשה להישפט בשל אי קבלת הדוח המקורי. עוד טען כנגד אי אמינות המצלמה. המבקש צירף לבקשתו תצהיר התומך בבקשה.

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה הדוח נשלח לכתובת המבקש ביום 04/12/19 וחזר ביום 04/01/20 בציון "לא נדרש". לביסוס הטענה צורף פלט משלוח דואר רשום. לכן, טענה כי אין עילה מוצדקת להארכת המועד להישפט.

המבקש הגיש תגובה להתנגדות המשיבה וטען כי לא ניתן להסתמך על פלט משלוח הדואר הרשום.

השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:
האחד – סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.
השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.
טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03).

אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):
"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר."

בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. הטענות העובדתיות הן ברורות.

בחנתי את טענותיו של המבקש:

בנוגע לטענה כי המבקש לא קיבל את דבר הדואר הרשום, אין לי אלא להפנות לרע"פ סאלם:
"כאשר דוח העבירה, ההזמנה לדיון או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. "

מתגובת התביעה עולה כי הדוח נשלח בדואר רשום לכתובת המבקש ביום 04/12/19 וחזר ביום 07/01/20 בציון "לא נדרש". בנסיבות אלו קמה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44 לתקנות ס דר הדין הפלילי. המבקש לא עמד בנטל להפריך החזקה. לא די בטענה בעלמא כי לא קיבל הדוח בתיבת הדואר בעיר שוה וא מתגורר. לא נטען כי תיבת הדואר הינה כתובתו הרשומה. לא נעשה כל נסיון לברר מה עלה בגורל משלוח הדואר הרשום ולהציג אישורים לכך .

איני מקבלת את טענת המבקש כי לא ניתן להסתמך על פלט משלוח הדואר הרשום – כבר נקבע לא אחת, כי די בהוכחת משלוח הדואר הרשום ובחלוף 15 יום מיום המשלוח כדי לבסס את "חזקת המסירה".

ראו לעניין זה רע"פ 6153/20 אריאל טורג'מן נ' מדינת ישראל (24/09/20) :

"למעלה מן הצורך, מקובלת עלי קביעת בית המשפט המחוזי, כי המבקש לא עמד בנטל לסתירת חזקת המסירה. שכן, חזקת המסירה קמה חמישה עשר ימים מיום שנשלחה ההודעה בדואר רשום למען הרשום ואין צורך להוכיח מסירה (ראו גם: רע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (20.1.2015)). טענות המבקש לליקויים מהותיים באישור המסירה נבחנו על ידי בית המשפט המחוזי שקבע, על סמך אישור המסירה ופלט מעקב המשלוחים, כי הודעת התשלום נשלחה במועד לכתובתו הרשומה של המבקש וכי לא עלה בידיו להפריך את חזקת המסירה. קביעה זו היא קביעה עובדתית-קונקרטית, ואיני מוצא בה פגם."

בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:
"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

בחנתי את טענת המבקש ביחס לאמינות מצלמות מהירות מסוג א3.

עניין דומה בנסיבותיו נדון ברע"פ 1771/19 עבודי נ' מדינת ישראל (11.7.2019) בו נקבע:
"הנפסק בעניין בדראן אינו מצדיק הארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחסד"פ או ביטול פסק דין שניתן בהיעדר".

באותו עניין אף הפנה בית המשפט לקביעתו של בית המשפט בע"פ 2983/19 פחמאוי נ' מדינת ישראל (18.6.2019) שם נקבע כי:
"בתי המשפט המחוזיים כבר הבהירו במספר פסקי דין בהם דחו ערעורים על דחיית בקשות להארכת מועד, כי פסק הדין בעניין בדראן לא פסל את מצלמות א-3, ומכל מקום פסק דין זה אינו בגדר תקדים מחייב ואף לא הלכה מנחה".

בית המשפט מחוייב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

עוד נראה כי הרקע להגשת הבקשה הינו הודעת משרד הרישוי בדבר צבירת נקודות ופסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 3 חודשים.

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טל הירש
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: