ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לילי ציקוושוילי נגד יעקב אליסף :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת

לילי(מרים) ציקוושוילי

נגד

המשיב
יעקב אליסף

בית משפט קמא קיבל את התביעה ו חלק מהסעדים שהתבקשו. בית משפט קמא הורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע הנוסף וכן מחיקת התביעה שעילתה הבניה ברכוש המשותף, מלבד המחסן וגישתו אליו;

החלטה

לפני בקשה לפטור מהפקדת ערובה.

בקציר האומר יסופר, כי המשיב הגיש נגד המבקשת ונגד נתבע נוסף, שהיה בן זוגה של המבקשת בזמנים הרלוונטיים לתביעה, תביעה למתן סעד של סילוק יד, צו מניעה קבוע, וסעד כספי בנוגע למחסן הבנוי ברכוש משותף של בית משותף, בו לכל אחד מהצדדים דירת מגורים.

יש לציין, כי במהלך ניהול ההליך בבית משפט קמא, הוצג פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה במסגרתו נקבע, כי הזכויות של הנתבע הנוסף בדירה, יועברו במלואן, למבקשת.

בית משפט קמא קיבל את התביעה ו חלק מהסעדים שהתבקשו. בית משפט קמא הורה על מחיקת התביעה נגד הנתבע הנוסף וכן מחיקת התביעה שעילתה הבניה ברכוש המשותף, מלבד המחסן וגישתו אליו;

כמו כן הורה בית משפט קמא למבקשת, לסלק ידה מהמחסן ולהשיב למשיב את החזקה בו כשהוא נקי מכל אדם וחפץ וכשהוא במצבו כפי שהוא ערב מתן פסק הדין;

נוסף על כך הורה בית משפט קמא למבקשת או מי מטעמה שלא לעשות שימוש כלשהו במחסן המשיב וכן שלא להפריע למשיב להחזיק או לעשות שימוש במחסן;
עוד הורה בית משפט קמא למבקשת לשלם למשיב הוצאות בסך של 7,500 ₪ וכן לשלם לאוצר המדינה סך של 2,500 ₪.

המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין והגישה את הבקשה דנן.

לטענת המבקשת, היא מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי; גרושה משך שנים רבות, ומתגוררת עם שני בניה הבגירים. המבקשת נכה, בדרגת אי כושר בשיעור של 75% יציבה, ומתניידת עם כיסא גלגלים.

נוסף על כך, המבקשת זכאית לקבלת קצבת נכות בתוספת שירותים מיוחדים. עוד טוענת המבקשת, כי היא נוטלת קנאביס רפואי שעלותו החודשית מסתכמת בסך של 3,000 ₪.

בן אחד של המבקשת, מתקיים אף הוא מגמלת נכות עבודה. שיעור נכותו מסתכם בשיעור של 28%. בן נוסף של המבקשת נכה בדרגת אי כושר בשיעור של 100% יציבה והוא מתקיים אף הוא מקצבת נכות מתוכה הוא משלם את מזונות ילדיו.
הכנסות המשפחה הן מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד.

אין למבקשת היכולת לקבל סיוע מבניה. למבקשת בן נוסף, אולם הוא "אברך ב"כולל אברכים" ואין לו שום יכולת כספית לסייע ביד אמו המבקשת שכן הוא מתקיים מקצבה חודשית בלבד."

בכל הנוגע לסיכויי הערעור, מפנה המבקשת לבקשתה לעיכוב פסק הדין, ולהחלטת בית משפט קמא אשר נעתר לבקשה למעט בעניין הרכיבים הכספיים.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען, כי עסקינן בבקשה סתמית ולאקונית, וכי סיכויי הערעור נמוכים. בעניין זה מציין המשיב, כי פסק הדין ניתן לאחר שבית משפט קמא שמע את עדויות הצדדים ולאחר שנערך ביקור פיזי במחסן.

כמו כן טוען המשיב, כי יש לראות לחובתה של המבקשת את העובדה שלא צורף תצהיר תומך לבקשתה.

עוד טוען המשיב, כי המבקשת לא הוכיחה שפנתה לגורמים חיצוניים לצורך קבלת סיוע להפקדת הערובה.

בכל הנוגע למצבה הכלכלי טוען המשיב, כי המבקשת לא הוכיחה חסרון כיס. בבעלות המבקשת כרטיסי אשראי.

כמו כן טוען המשיב, כי עיון באסמכתאות שצורפו מעלה, כי למבקשת מסגרת אשראי בסך של 15,000 ₪; הוצאות המבקשת עבור רכישת קנאביס רפואי עומדת על סך של כ- 1,388 ₪, בניגוד לנטען.

עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה, כי המבקשת מבצעת משיכות בסכומים שאינם מבוטלים; כמו כן, המבקשת הפקידה לפיקדון סך של 55,000 ₪.

המבקשת ביצעה העברות לחשבון בנה בסך של 15,000 ₪ ובסך של 16,500 ₪; המבקשת ביצעה העברה בנקאית לטובת ניזאר בסך של 6,500 ₪ "כאשר במהות ההעברה נרשם "תודה על כל העזרה"".

דיון והכרעה;

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובפסק הדין, מוחלט לדחותה, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

ככלל, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: " התקנות") קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

נוסף על כך, תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

תקנה 50(4) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה, על יסודה ועל יסוד התשובה, וזו לשונה:

"על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:
(4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם."

עיון בתקנות מגלה, כי אין למגיש בקשה, זכות קנויה לתגובה לתשובת המשיב. בנסיבות אלה, החלטה זו תינתן, על סמך הבקשה ותשובת המשיב.

הבקשה לפטור מהפקדת ערובה;

בכל הנוגע להבטחת הוצאות משיב בהליך הערעור, קובעת תקנה 135 כהאי לישנא:

"135. (א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

דומה, שרוח הכללים שנקבעו עד עתה בהלכה הפסוקה לעניין שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה.

עם זאת, פרשנות ההלכה תהא, בהתאם לעקרונות היסוד של התקנות בכלל, וכן של התקנות הנוגעות לבקשה לפטור מערובה, בפרט ובהתאמה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל ( במאגרים, 21.7.14) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת הערובה על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מערובה עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד הערובה.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים.

בענייננו, בכל הנוגע לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, לא ניתן לומר כי הוכח שסיכויי הערעור מובהקים, זאת בשל טענות המבקשת והאמור בפסק הדין.

בכל הנוגע למצבה הכלכלי, המבקש ת טוע נת כי בשל מצב ה, אין ביכולת ה להפקיד הערובה. בעניין זה טוע נת המבקש ת ביו היתר, כי העובדה שה יא מיוצגת על ידי הלשכה לס יוע משפטי מוכיחה אף היא, כי מצבה הכלכלי רעוע.

מנגד, עיון באסמכתאות שצורפו מעלה, כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו בכי רע, המצדיק פטור מהפקדת ערובה.

למבקשת מסגרות אשראי בחשבון אחד בסך של 2,000 ₪ (עסקינן בחשבון בנק אותו מנהלת לטענתה עבור בנה); וכן בסך של 15,000 ₪. למבקשת חשבון בנק נוסף בבנק טפחות.

כמו כן ביום 1.12.20 העבירה המבקשת מחשבונה בבנק המזרחי לחשבונה הנוסף סך של 60,000 ₪; המבקשת מצבעת משיכות בסכומים שאינם מבוטלים. כך למשל ביום 24.12.20 משכה סך של 7,000 ₪ במספר פעמים;

למבקשת פיקדון. ביום 3.12.20 העבירה המבקשת לפיקדון סך של 55,000 ₪; ביום 7.2.21, משכה המבקשת מפיקדון סך של 19,500 ₪; ביום 4.6.21 נפרע למבקשת פיקדון בסך של 10,501 ₪.

נוסף על כך עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה כי ביום 7.2.21 העבירה המבקשת סך של 6,500 ₪ לניזאר;

רוצה לומר, על אף העובדה שהמבקשת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי ובשים לב לאמור לעיל, ברי, כי כשקבע מתקין התקנות את סכום הערובה שיש להפקיד, הוא לקח בחשבון את העובדה שמצבם הכלכלי של המיוצגים על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אינו מיטבי, ואולם על אף האמור, הורה, כי עליהם להפקיד ערובה לצורך הבטחת הוצאות המשיבים. אחרת, קיים חשש, כי כל בעל דין, המיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, יהא זכאי לפטור מהפקדת ערובה, מה שעלול לרוקן מתוכן, את מטרת התקנות והבטחת הוצאות המשיבים, גם במקרה בו צד אחד מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי. מתקין התקנות קבע שיעור מופחת להפקדת ערובה למי שמיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי.

כעולה מהאמור לעיל, המבקשת יכולה לעמוד בהפקדת הערובה המופחתת.

בנסיבות אלה, ובאיזון הראוי בין הצדדים, מוחלט לדחות את הבקשה.

14. לא תופקד הערובה עד יום 27.7.21, יועבר ההליך למותב הדן בו לצורך בחינת מחיקתו.

בשים לב לדחיית הבקשה, תשלם המבקשת למשיב סך של 1,200 ₪ (כולל מע"מ) .

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לילי ציקוושוילי
נתבע: יעקב אליסף
שופט :
עורכי דין: