ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רועי כהן נגד נוה - גד בנין ופתוח בע"מ :

לפני כבוד השופטת חנה קלוגמן

התובעים:

1.רועי כהן
2.רוזי כהן

נגד

הנתבעות:

1.נוה - גד בנין ופתוח בע"מ
2.קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בע"מ

פסק דין

בתביעה שבפניי מבקשים התובעים לקבל פיצוי עקב איחור במסירת הדירה אותה רכשו מהנתבעות .

הצדדים:
התובעים רכשו מהנתבעות דירת מגו רים בפרויקט שנבנה על ידי הנתבעות וחתמו על הסכם המכר ביום 28.08.13 (להלן: " ההסכם" או "הסכם המכר").

הנתבעות הן חברות העוסקות בנדל"ן ובמסגרת עיסוקן זה בנו את הפרויקט בו רכשו התובעים את דירתם.

תמצית טענות התובעים:
לטענת התובעים, הם רכשו דירה מהנתבעות. בהתאם להסכם המכר מועד המסירה נקבע ליום 30.06.14.

עוד נקבע בהסכם, כי איחור במסירה של מעל ל - 60 יום מזכה את הרוכשים בתשלום שכר דירה בסך 4,500 ₪ לחודש החל ממועד המסירה החוזי, וזאת בהתאם לסעיף 4.10 להסכם.

בפועל, הדירה נמסרה לתובעים ביום 10.09.14 (פרוטוקול מסירה צורף כנספח 5 לתביעה) , דהיינו כ- 70 ימים ממועד המסירה החוזי, ולכן זכאים הם להחזר שכר דירה החל מיום 01.07.14 ועד 10.09.14, דהיינו עבור 70 יום. בהתאם לתעריף הקבוע בהסכם המכר מגיע סכום הפיצוי לסך של 10,500 ₪ למלוא תקופת האיחור.

טענת הנתבעות כי העיכוב נגרם בשל מבצע צוק איתן לא נטענה בזמן אמת במועד דחיית המסירה.

תמצית טענות הנתבעות:
לטענת הנתבעות, בהתאם להסכם נקבע כי מועד המסירה יהיה עד יום 30.06.14, כאשר איחור בן 60 ימים לא יחשב כאיחור. בניית דירת התובעים הסתיימה ביוני 2014.

ביום 11.08.14 נמסרה הדירה לרשות התובעים כאשר היא תקינה. התובעים חתמו על פרוטוקול מסירה שלא צורף לכתב התביעה (צורף כנספח א' לכתב ההגנה).

כל עיכוב בכניסת התובעים לדירה היה רק בשל העובדה שחברת החשמל הודיעה כי בשל מבצע צוק איתן שונו סדרי העדיפויות שלה, לרבות בכל הנוגע לדירת התובעים. גם כך סיימה חברת החשמל את פעילותה תוך זמן סביר, כך שאף לשיטת התובעים האיחור היה בן 4 ימים בלבד, מדובר באיחור סביר בתקופה של מלחמה.

על כן, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות ההליך.

דיון והכרעה:
מטעם התובעים התייצב לדיון והעיד התובע בלבד.
מטעם הנתבעות התייצב לדיון והעיד נציג הקבלן המבצע בלבד , שאיננו אחד מהנתבעות (להלן: "הקבלן") .

הנתבעות יוצגו בדיון על ידי נציג הקבלן המבצע, אשר הסביר כי בהתאם להסכם שבין הקבלן המבצע לבין הנתבעות האחריות מוטלת עליו, ולכן הוא זה שהתייצב לדיון.

בדיון טען נציג הקבלן בשם הנתבעות, כי מדובר בתביעה שהוגשה בשיהוי רב, כמעט שש שנים לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים. התובעים לא הגישו כל תביעת ליקויים כנגד הנתבעות וככל שביקשו תיקון כזה או אחר הם נענו מיד על ידי הקבלן. לטענתו, הוא היה מופתע שקיבל את כתב התביעה.

את האיחור במסירה הסביר הקבלן בכך שעקב מבצע צוק איתן חלו עיכובים בטיפול של חברת חשמל בחיבור הבניין. לטענת הנתבעות, לקבלן לא הייתה כל שליטה על כך והוא עשה כמיטב יכולתו בכדי לקדם את קבלת טופס 4. בסופו של דבר, לטענתן, מדובר באיחור קצר ואין כל הצדקה לתת פיצוי בגינו.

הנתבעות צירפו פרוטוקולי מסירה לכתב ההגנה מטעמן, כאשר המאוחר מבניהם הוא מיום 29.08.14 (נספח א' לכתב ההגנה). התובעים צירפו כנספח 5 לתביעה מסמך שעניינו אישור מסירת הדירה מיום 07.09.14 (אישור על מסירת מפתחות הדירה ) חתום ע"י הנתבעת 1. כמו כן, צירפו התובעים פרוטוקול מסירה מיום 10.09.14. הווה אומר, אם לוקחים בחשבון את תקופת החסד (60 ימים), הרי שמדובר בעיכוב במסירה הנע בין שבעה עד עשרה ימים.

כמו כן, צורפו הסעיפים הרלבנטיים מההסכם (אם כי לא צורף ההסכם כולו).

סעיף 4.3 להסכם קובע:

"מוסכם בין הצדדים כי בהתאם להוראות חוק המכר דירות הוראות סעיפים 5א(א) ו- 5א(ב) לחוק המכר (דירות) לא יחולו על איחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן אינו מוטל עליו, לרבות כוח עליון, מלחמה, פעולות איבה, .... , עיכובים בחיבור הדירה או הבית לרשת החשמל, לרשת המים או לרשת הביוב מסיבות שאינן תלויות במוכר. ...
....
בכל אחד מהמקרים המנויים בסעיף זה לעיל מניין הימים של האיחור במסירה שנגרם כתוצאה מנסיבות אלה לא ייחשב כהפרת התחייבות של המוכר על פי ההסכם ולא תזכה את הקונה בסעדים כלשהם, לרבות פיצוי כספי." (צורף כנספח 6 לכתב התביעה).

סעיף 4.4 להסכם קובע, כי איחור של עד 60 ימים במועד המסירה, מכל סיבה שהיא, לא ייחשב כאיחור במסירת הדירה ע"י המוכר ולא יזכה את הקונה בסעד כלשהו, לרבות פיצוי.

לאחר ששמעתי את שני העדים, כלומר נציגי הצדדים, ולאחר עיון בכתבי הטענות והנספחים שצורפו ע"י הצדדים הגעתי למסקנה, כי במקרה הנדון עומדת לקבלן הטענה של עיכוב עקב "כוח עליון", אשר בגינו העיכוב לא ייחשב כהפרת התחייבות מצד הקבלן.

רוב רובם של 60 "ימי החסד" היו חופפים למבצע צוק איתן שהיה בין ה- 8.7.14 ועד ה- 26.8.14 (להלן: "המבצע" או "מבצע צוק איתן"). אני מאמינה לקבלן שבתקופת המבצע נגרמו עיכובים שלא הייתה לו שליטה עליהם למרות שניסה לעשות כל שניתן כדי לקדם את מסירת הדירה, אך הוא היה תלוי בחברת החשמל, אשר גם היא עקב מבצע צוק איתן לא ביצעה את חיבור החשמל של הדירות, אלא החלה בכך מיד לאחר תום המבצע.

סעיף 5א(ג) ל חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973 (להלן: "החוק" או "חוק המכר") מתיר לצדדים להסכים, כי המוכר לא יחויב בפיצוי בגין איחור במסירת הדירה, כאשר האיחור נגרם "כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". הסעיף כולל, אפוא, שני תנאים מצטברים: האחד, במישור העובדתי, כי העיכוב נגרם עקב נסיבות שאינן בשליטת המוכר; והשני, במישור המשפטי, כי הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן של אותן נסיבות אינו מוטל על המוכר (ראו, תא"מ (שלום פ"ת) 42039-06-16 אליהו נ' פלסים חברה לפיתוח ובנין בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (3.5.2018) ("עניין אליהו"); תא"מ (שלום ראשל"צ) 39450-03-17 נכסי יונט יגאל אלון תל אביב בע"מ נ' יקותיאל ביזנס סנטר בע"מ [פורסם בנבו] (4.9.2018).

לאור מה שמתיר החוק בסעיף 5א(ג) ל חוק המכר (דירות), קבעו הצדדים את סעיף 4.3 להסכם, לפיו הצדדים הגיעו להסכמה, כי בנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון התרחשותן אינו מוטל עליו, לרבות כוח עליון, או מלחמה, כמו שקרה במקרה דנן- התקיימותו של מבצע צוק איתן אשר היה חופף לתקופת 60 ימי החסד, הרי שמניין ימי האיחור במסירה שנגרם בשל נסיבות אלו לא ייחשב כהפרת התחייבות של המוכר על פי ההסכם ולא תזכה את התובעים בסעדים כלשהם, לרבות פיצוי כספי .

אבהיר, כי לא כל מבצע צבאי או שביתה ואירוע מפתיע אחר מהווים "כוח עליון" , שכן על הצדדים להיות ע רוכים גם לעיכובים בלתי מתוכננים, מאחר שעצם קיומם של אירועים שכאלה הוא עובדה מובנית במציאות הקיימת. יחד עם זאת, יש לבדוק כל מקרה לגופו ולבחון אותו בהתאם לנסיבות ה מתאימות. במקרה הנדון נתתי משקל הן להסכם והן למבחן המועדים, למבחן זמן הפיגור, למבחן עיתוי הגשת התביעה ולמבחן התנהלותו הכללית של הקבלן.

במקרה הנדון, לאור סעיף 4.3 להסכם ולאור החפיפה הכמעט מוחלטת של תקופת ימי החסד עם תקופת מבצע צוק איתן, אשר שללה כמעט לחלוטין תקופה זו מהקבלן מחד, ומאידך הזמן הקצר לאחר הסרת סיבת העיכוב, בו נמסרה הדירה לתובעים, אלו יחד מביאים אותי למסקנה שיש להתחשב במקרה הנדון במבצע כגורם מעכב מצדיק, אשר לא מזכה את התובעים בפיצוי כספי.

התרשמתי, כי התנהלותו של הקבלן כלפי התובעים הייתה הגונה לאורך כל הדרך . אף התובע עצמו העיד שלא היו לו כל תביעות אחרות כנגד הקבלן והאחרון הגיע לבצע תיקונים כאשר התבקש. את השיהוי בהגשת התביעה הסביר התובע בכך שחיכה לראות אם יהיו ליקויים שיהא עליו להגיש תביעה בגינם. לאחר שש שנים לא הוגשה אמנם תביעת ליקויים, אך הוגשה התביעה לפיצוי בגין איחור במסירה, היא התביעה שבפניי.

סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעים לשלם לנתבע ות סך של 500 ₪ בגין הוצאות ההליך.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רועי כהן
נתבע: נוה - גד בנין ופתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: