ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרת שפיץ נגד יאיר - רחובות חברה לבנין בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

תובעת

אפרת שפיץ

נגד

נתבעים

  1. יאיר - רחובות חברה לבנין בע"מ
  2. דוד אלפי

החלטה

לפני בקשת הנתבע 2 (ולהלן: המבקש) לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 02.12.20 (ולהלן: פסק הדין). כן התבקש בית המשפט להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל.
רקע עובדתי והליכים קודמים:
עסקינן בתביעה כספית על סך 80,396 ₪ בעילה נזיקית, שעניינה בטענות התובעת לליקויי בנייה (רטיבות) שהתגלו בנכס מושא התביעה.

כפי הנטען בכתב התביעה , הנכס מושא התביעה (ולהלן: "הדירה" / "הנכס") נרכש מידי צד שלישי אשר היה בעל הזכויות בשיעור 50% במקרקעין עליו נבנה הבניין והכל בהתאם להסכם שבין הצדדים (ולהלן: הסכם הרכישה). נטען, כי הדירה הוקצתה לצד השלישי במסגרת הסכם קומבינציה שנערך בין הנתבעת 1 ובין הצד השלישי.

לטענת התובעת, בהסכם הרכישה, המחה הצד השלישי, לידי התובעת כל הזכויות על פי הסכם הקומבינציה ובכלל זה הזכות לתיקונים בדירה בהתאם לחוק המכר דירות. לטענת התובעת, הנתבעת 1 לא חלקה על אחריותה כפי הוראות הסכם הרכישה, ואף לא הסתייגה מחובותיה כלפי התובעת, במישרין, ואולם כל ניסיונותיה של הנתבעת (המדומים, כך נטען) לתיקון הליקויים, לא נשאו פרי ולפיכך שכרה התובעת איש מקצוע פרטי לתיקון הליקויים מושא התביעה.

באשר למיהות הצדדים לתובענה, נטען כי הנתבעת 1 הינה חברה קבלנית ומי שבנתה את בניין המגורים ואילו הנתבע 2 הינו בעל מניות ומנהל יחיד בנתבעת 1. לציין כי בעניין זה נרשמה טענת התובעת כי הנתבע 2 הינו מי שרוקן הנתבעת 1 מכל נכסיה, ולפיכך התבקש בית המשפט לייחס לראשון אחריות אישית.

ביום 24.11.20 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטתי, הוריתי לתובעת לצרף העתק תדפיס מרשם החברות לאימות הטענה כי הנתבע 2 נמנה כאורגן הנתבעת 1 וככזה המורשה קבלת כתבי בי דין עבורה. כן, התבקשה התובעת לצרף תצהיר מוסר המפרט הכיצד זוהה המקבל, כנתבע 2.

ביום 02.12.20, אחר שצורף המבוקש ואחר שהגעתי לכלל מסקנה כי הוכחה המצאה כדין, ניתן פסק הדין, לביטולו עותר המבקש כעת.
טענות הצדדים בבקשה שלפניי :
המבקש עותר לביטול פסק הדין שניתן, הן מחובת הצדק והן לפי שיקול דעת בית המשפט.

בטיעוניו, מכחיש המבקש את מסירת כתב התביעה לידיו. בעניין זה, נטען ככור למבקש שהגיע לביתו שליח ו/או כי הונחה על דלת כניסת ביתו מעטפה. לגרסת המבקש, נודע לו על דבר התביעה שבנדון רק עם קבלת האזהרה בעקבות פתיחת תיק בהוצאה לפועל, ביום 28.02.21. משום כך נטען כי דין פסק הדין שניתן, ביטול מחובת הצדק.

בנוסף, טוען המבקש, כי דין פסק הדין להתבטל גם בהתאם לשיקול דעת בית המשפט מן הטעם של העדר יריבות. בעניין זה נטען, כי האומנם המבקש נמנה כבעלים של הנתבעת 1 בהתאם למרשם החברות , ואולם הוא נעדר כל מעורבות בניהול החברה, בניהול הפרויקט ו מכירת הדירות נשוא הפרויקט; לטענת המבקש, לאור גילו המבוגר, העביר את ניהול הנתבעת 1 לילדיו, ו זאת היה עוד בטרם נמכרו הדירות בפרויקט ובכלל זה הנכס נשוא כתב התביעה. עוד לטענת המבקש, לא קי בל לידיו את התמורה עבור ביצוע הפרוי קט.

זאת ועוד נטען, כי עילת התביעה כנגד המבקש, כשלעצמה, הינה הרמת מסך בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, אשר במסגרתו רשאי בית המשפט לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה ואולם לשיטת המבקש, זאת רק במקרים חריגים , בעוד לגרסתו אין החריג הקבוע בחוק, מתקיים בעניי נו.

לסיכומם של דברים נטען כי דין הבקשה להתקבל, דין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, להתבטל, הן מחובת הצדק והן משיקול דעת בית המשפט היות וסיכויי הגנתו של המבקש גבוהים להתקבל.

בתגובה, טענה המשיבה כי דין הבקשה להידחות. יצוין כי תגובה המשיבה, רובה ככולה מתמקדת בעיתוי הגשת הבקשה ואין בה התייחסות יתרה לעצם טענות המבקש. נטען, כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב ובחלוף סד הזמנים הקבוע בדין, היות וכפי הנטען, האזהרה, הומצאה כדין למבקש, ביום 03.02.21 ואילו ה בקשה דנא הוגשה ביום 25.03.21.

כן, נטען כי המבקש ידע על הגשת התביעה שבכותרת, לאחר שקיבל לידיו כתב התביעה ביום 09.07.20 כפי שעולה מתצהיר המוסר שצורף לתיק.

לאור האמור נטען, כי דין הבקשה דחייה על הסף וכי על בית המשפט להותיר את פסק הדין על כנו, תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט. כתימוכין, צורף תצהיר מוסר לפיו המצאת האזהרה נעשתה באמצעות הדבקת הכתב על דלת הכניסה לבית המבקש. ב נוסף, צורפו תמונות שצולמו בעת ביצוע המסירה.

בתשובה, טען המבקש כי הוראת הדין הרלוונטית מתירה לבעל דין להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד תוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה. המבקש שב על טיעוניו כי הבקשה שבנדון הוגשה תוך סד הזמנים הקבוע בדין. עוד, התייחס המבקש לטענות המשיבה והוסיף כי יש להיעתר לבקשה, ליתן למבקש יומו שבדין וכל זאת על מנת למנוע עיוות דין.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה, תגובה ותשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר – האחת, מחובת הצדק, ככל ששוכנע בית המשפט כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש, והשנייה עפ"י שיקול דעת בית המשפט – במסגרתה בודק מה היא עילת המחדל ומהם סיכויי ההגנה להתקבל, ככל שיבוטל פסק הדין.

בבחינת העילה הראשונה, והיא ביטול פסק הדין על פי חובת הצדק, אני מוצאת לדחות את טענות המבקש. אל מול תצהירו העמום והמאוד לא חד משמעי של המבקש, כי אינו זוכר שבוצעה לידיו מסירה, מונח תצהיר המוסר והתמונות שצולמו על ידו בעת ביצוע המסירה לפיו תצהיר המוסר, "ביום 09.07.20 בשעה 09:15 הגעתי בפעם השלישית לכתובת הנ"ל ומסרתי את כתב התביעה לידי דוד אלפי אשר סירב לחתום" (ר' תצהיר שצורף לכתב התביעה). עוד לעניין זה יצוין כי כפי החלטתי מיום 28.11.20 עת התבקשה המשיבה לצרף תצהיר מוסר מפורט הכיצד זוהה המקבל כנתבע 2, צורף תצהיר משלים לפיו "..הגעתי בפעם השלישית לכתובת הנ"ל, הנ"ל פתח את החלון ליד דלת הכניסה של הבית, שאלתי את שמו, ולאחר שהזדהה בפניי כדוד אלפי, מסרתי את כתבי בי דין לידיו, אשר סירב לחתום".

בנסיבות האמורות, מצאתי להעדיף את העולה מתצהיר המוסר על פני טענתו העמומה של המבקש, ולקבוע כי לא מתקיימת עילת הביטול מחמת הצדק.

נבחן נסיבות המקרה שלפניי ברוח השאלה האם קיימת עילה לביטול פסק הדין עפ"י שיקול דעת בית המשפט. לעניין השיקולים המנחים את בית המשפט בהפעלת שיקול דעתו, אפנה ל - רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"כפי שציין בימ"ש קמא, קיימים שני שיקולים מנחים בבחינת בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות: הראשון, עניינו בסיבת אי ההתייצבות, האם מדובר במי "שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי?", או שמא עסקינן במי שלא התייצב מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית ביהמ"ש לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה (או התביעה, אם מדובר בתובע) של מבקש הביטול. על מבקש ביטול פסק הדין להראות, ברמה הלכאורית, שיש לו אינטרס בביטולו ושטיעוניו אינם עולים בגדר הגנת בדים, שכן אין תועלת בביטול פסק-דין אם אין כל סיכוי שתוצאתו תשתנה לאחר בירור ההליך. לצד שיקולים מנחים אלה, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, והוא זכות הגישה לערכאות. זכות זו אינה מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט."

בבחינת סיבת המחדל, נראה כי מדובר במקרה של התרשלות המבקש, אשר לא פעל במועד להגשת כתב ההגנה מטעמו. לצד האמור, לא ראיתי את המבקש כמי שמתעלם כליל מן ההליך השיפוטי. עם זאת, אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר הגנה עלולות להיות השלכות משמעותיות על המבקש, זאת בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שנית ן לו יומו בבית המשפט. משכך, ראוי שדחיית בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, עפ"י ההלכה הפסוקה, תישמר למקרים קיצוניים בהם גילה בעל הדין זלזול בוטה בהליך המשפטי, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. באשר לסיכויי ההגנה להתקבל, עיון בטענות המבקש, במסגרת הבקשה והתשובה, מעלה כי אלו טעונות בירור עובדתי וכי ככל שימצא להן עיגון ראייתי ומשפטי , יכול ויהא בהן בכדי לשמש לו כהגנה ראויה בפני התביעה.

בשקלול כל האמור לעיל, לעניין סיבת המחדל מחד, וסיכוי המבקש מאידך, תוך איזון זכות המבקש לגישה לערכאות אל מול זכות המשיבה להוצאות, אני מורה כי פסק הדין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה יבוטל בכפוף לכך שהמבקש יישא בתשלום הוצאות בסך של 2,500 ₪, זאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. ההוצאות ישולמו באמצעות כספי הפיקדון שהופקדו בקופת בית המשפט.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מיום העברת התשלום.

המזכירות תודיע לצדדים ותזמן את הצדדים לדיון.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפרת שפיץ
נתבע: יאיר - רחובות חברה לבנין בע"מ
שופט :
עורכי דין: