ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נגד נטלי שושן :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי

מאשימה

פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה

נגד

נאשמות

  1. נטלי שושן
  2. אורטל ענאקי
  3. אירית שטרית
  4. הדס סיוון

החלטה

לפני בקשה למתן גישה בנט המשפט לת"פ 54007-08-19 מדינת ישראל נ' יעל לוי (להלן: "הבקשה" ו"התיק המקביל" בהתאמה).
נגד ארבע המ בקשות הוגש כתב אישום, המייחס להן את העבירות הבאות: זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") [ריבוי עבירות], שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 ביחד עם סעיף 29(א) לחוק העונשין [ריבוי עבירות] וסיוע לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין [ריבוי עבירות].
ביום 22.06.21 הוגשה הבקשה בהתאם לסעיף 74 ולחלופין לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").
לטענת ב"כ המבקשות קיים תיק נפרד המתנהל במקביל בענייה של אותה פרשייה ("זיכוי ישיר"), כאשר לטענתם כתב האישום שלפני הופרד ב"אופן מלאכותי" מהתיק המקביל. נטען כי התיק המקביל מצוי בשלב מתקדם ולפיכך עתרו ב"כ המבקשות לקבל לידם את הגישה לתיק בנט המשפט.
בנימוקים לבקשה נטען, כי היות שמדובר בחומרי חקירה (כמעט) זהים, כאשר החקירה בוצעה בין השנים 2014-2016, יש בגרסתם המאוחרת של עדי התביעה בתיק המקביל משום מעמד של "חומרי חקירה", היות שמהווים גרסאות עדכניות לאלו שנמסרו בהליך החקירה במשטרה.
נטען, כי קווי ההגנה הנטענים בתיקים השונים מתנגשים אך חיוניים להגנת הנאשמות.
עוד נטען כי היות שמדובר בדיון בתיק המקביל בדלתיים פתוחות, אין כל מניעה כי תהיה למבקשות גישה לעדויות, שהרי ממילא דלתו של בית המשפט פתוחה .
בסיפא של בקשתם, נטען כי היות שהמאשימה מעורה בשני התיקים חשופה היא באופן טבעי למתרחש בתיק המקביל, משכך נוצר יתרון בלתי סביר למאשימה על פני ב"כ הנאשמים.
המשיבה התנגדה לבקשה. בין היתר נטען כי היות שהמבקשות הין עדות תביעה בהליך המקביל הן אינן יכולות לשבת בדיונים המקבילים וזאת מכוח הוראת סעיף 172 לחוק. לשיטת המשיבה אין מקום ליתן גישה כללית מלאה לנאשמות לתיק המקביל היות שהתקיימו דיונים שאינם רלוונטיים לתיק שלפני.
עם זאת, הסכימה המשיבה להעביר את פרוטוקולי הדיון בהם העידו עדים אשר מהווים עדי תביעה בתיק דנן.
בסיפא של דבריה, הלינה המשיבה על הבחירה בהגשת הבקשה בדרך קבלת חומרי חקירה, כאשר לגרסתה דרך המלך בבקשות מסוג זה היא דרך בקשה לפי תקנות בתי המשפט ובית הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן:"התקנות"), זאת משום שהיא מאפשרת את קבלת עמדתה של הנאשמת בתיק המקביל.
ב"כ המבקשות בתגובתם מיום 28.06.21 בחרו להתעלם מהצעתה של הפרקליטות לאפשר למבקשות לקבל גישה רק לפרוטוקולי הדיון המתעדים עדותם של עדים אשר מהווים עדי תביעה בתיק שלפני .
דיון והכרעה:
סעיף 74(ב) לחוק קובע:
" נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".
על חשיבות האפשרות למתן גישה לחומר רלבנטי המצוי בידי המשיבה עמד בית-המשפט העליון, בין היתר בבש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר. שם נקבע כי לצורך הכרעה בבקשה יש לקבוע האם המסמכים המבוקשים הם בבחינת חומר חקירה רלוונטי. כבר נקבע כי: "חובת מסירת החומר לעיון הנאשם או סניגורו חלה על חומר חקירה 'הנוגע לאישום', לשון אחר מדובר בחומר רלוונטי לאישום( בג"צ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים) עוד נקבע הסייג לפיו "בית המשפט לא יתיר 'מסע דיג' בלתי ממוקד אחר חומר מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא באותו חומר סיוע לנאשם".
מהותה של זכות העיון בחומר חקירה, על-פי סעיף 74(א) לחסד"פ, מקום בו החומרים המבוקשים אינם נמצאים בידי התביעה, נדונה לעומקה בבש"פ 4109/13 מדינת ישראל נ' פביאן דה פאס (פורסם בנבו,[‏7.7.2013]) שם נקבע כדלקמן: "תכליתה של זכות העיון בחומר החקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, הינה לאפשר לנאשם הזדמנות מלאה ומיטבית להכין את הגנתו, מפני האישומים המיוחסים לו, ובכך לממש את זכותו להליך הוגן. משכך נקבע, לא אחת, כי למונח "חומר חקירה" יש ליתן פירוש מרחיב, כך שכל חומר הקשור באופן ישיר או עקיף לאשמה, ונוגע ליריעה העובדתית הנפרסת בכתב האישום, יהווה "חומר חקירה", במובנו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי...".
מן הכלל אל הפרט:
מכיוון והבקשה שלפני עניינה במתן גישה לכלל התיק המקביל אכן היה ראוי להגישה בהתאם לתקנות, כהצעת ב"כ המאשימה אך לשם הייעול, אדון בה כעת.
נקבע בפסיקה כי בבקשה לפי סעיף 74 יש להפעיל את מבחן הרלוונטיות בנוגע לחומר הנדרש: "תכלית הגילוי היא להוציא את האמת לאור, כי אילולא זכות זו, נשללת מהנאשם האפשרות לסתור ראיה או לבחון מהימנות ראיה. באמצעות הגילוי מתאפשר לנאשם לבחון את הראיות שבכוונת התביעה להסתמך עליהן ולהכין הגנתו בהתאם..."(בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר).
לאחר שבדקתי יישומם של הקריטריונים לעיל על הבקשה שלפני, באתי לכלל דעה כי יש מקום להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהתיר העברת פרוטוקולי הדיונים הרלוונטיים בלבד לעיון ב"כ המבקשות.
אין מקום להורות על העברת כלל פרוטוקולי הדיון בתיק המקביל לעיונם של המבקשות. לא מצאתי רלוונטיות בהעברת כלל חומרי החקירה וממילא מדובר בבקשה כללית וסתמית. מאליו מובן, כי ככל שתוגש בקשה פרטנית , לעיין בראייה זו או אחרת , מהתיק המקביל , תישקל היא לגופה.
משכך אני מתיר לב"כ המבקשות לקבל לידיהם את פרוטוקולי הדיונים המתעדים עדויות מי מעדי התביעה בתיק זה.
איני מקבל את הבקשה לאפשר למבקשות עצמן להיות נוכחות באולם בית המשפט בעת הדיונים בתיק המקביל וזאת נוכח הוראת סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי.
המזכירות תעביר ההחלטה לידיעת ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה
נתבע: נטלי שושן
שופט :
עורכי דין: